פורום אוצר החכמה

בכת"י שאני עובד עליו כעת יש הגהות מהמחבר עצמו בגליון, שהם כנראה הרחבות וביאורים מהמחבר עצמו לטקסט. אבל לא תמיד ברור לאיזה שורה משתייך ההגהה בגליון, ומצאתי גם הגה אחת שמקומו הראוי בדף אחר לגמרי. יש לי השערות לאיזה שורה צריכים לספח הגה מסויימת, אבל הם סך הכל השערות, ואני תמיד שואף למקוריות. מה הדרך הנכונה לציין שהיא הגה ממחבר בגליון, לא נודע מקומו איה, ושאני הספחתי אותה שם בהתאם להקשר, יש רבות כאלה בטקסט. בהעדפה, אני מחפש סימנים ידועים לחוג של מחברי ספרים שנועדו לשמש למטרה זו (סוגריים מרובעים לא נועדו לכך).

ניתן, למשל, להודיע בהקדמה כי הערות כאלה צוינו בסימן כוכבית או עיגול חלול (בתחלתן, לפני המספור).

לבי במערב כתב:ניתן, למשל, להודיע בהקדמה כי הערות כאלה צוינו בסימן כוכבית או עיגול חלול (בתחלתן, לפני המספור).

אכן אם אין דרך קלה יותר, אז אהיה מוכרח להמציא סימנים משלי.

עמוס התקועי כתב:בכת"י שאני עובד עליו כעת יש הגהות מהמחבר עצמו בגליון, שהם כנראה הרחבות וביאורים מהמחבר עצמו לטקסט. אבל לא תמיד ברור לאיזה שורה משתייך ההגהה בגליון, ומצאתי גם הגה אחת שמקומו הראוי בדף אחר לגמרי. יש לי השערות לאיזה שורה צריכים לספח הגה מסויימת, אבל הם סך הכל השערות, ואני תמיד שואף למקוריות. מה הדרך הנכונה לציין שהיא הגה ממחבר בגליון, לא נודע מקומו איה, ושאני הספחתי אותה שם בהתאם להקשר, יש רבות כאלה בטקסט. בהעדפה, אני מחפש סימנים ידועים לחוג של מחברי ספרים שנועדו לשמש למטרה זו (סוגריים מרובעים לא נועדו לכך).

אתה יכול בהגהות כאלו לעשות לפני הבאתם בהערה משפט פתיחה שיחזור על עצמו כזה: "א"ה. בכה"י נמצאת הערה בצד הגליון ונראה מקומה כאן וז"ל:......".

זה נראה לי יותר הגיוני. תודה!

סברתי מתחלה כי רצון כת"ר הוא בקיצור הלשון.

בספרי קה"ת נהוג אכן לכתוב בכה"ג כעין לשון זו (ראה, למשל, אוה"ת שה"ש ח"ג ע' תתסב־תתסג. סה"מ תרכ"ז ע' קפג. ע' רצ. ע' שפה. תרל"ב ח"ב ע' תקכב־תקכג. תרל"ג ח"ב ע' שמט. ע' תנה. ע' תצג. תרל"ט ח"א ע' קנה. ע' רסח. ע' ער. וראה גם סה"מ תקס"ג ח"ב ע' תרצז. תקס"ח ח"ב ע' תשמ. אוה"ת מגלת אסתר ע' קב. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' שעו־שעז. תרל"ה ח"א ע' קיח. תרל"ז ח"ב ע' תיד, ושם ע' תקלט): בצד הגליון רשום (ונראה ששייך לכאן).

עמוס התקועי כתב:ומצאתי גם הגה אחת שמקומו הראוי בדף אחר לגמרי.

למשל, במקרה הזה ראוי לכאורה לכתוב כך: נכתב בצד עמוד פלוני, ונראה שמקומו כאן.

כמדומה שאני אעשה הערה כזה. תודה.

מעניין לעניין באותו עניין: כשיש מילה שלא הצלחתי לפענח בכלל אני כותב כך [...]. אבל איך לציין על מלה שלא הצלחתי לפענח בבירור? למשל, יש מילה שנראה שכתוב שם "ששון", אבל אני לא בטוח כלל. במקרה כזה יש שיכתבו [ששון?] אבל זה לא נראה לי הגון. יש דרך אחר לציין?

לציין בהערה על אותה מילה: "הקריאה אינה בטוחה".
ניתן גם לעשות את המילה הבעייתית בגופן חלול, אבל זה פחות מקובל במקומותינו.

עמוס התקועי כתב:מעניין לעניין באותו עניין: כשיש מילה שלא הצלחתי לפענח בכלל אני כותב כך [...]. אבל איך לציין על מלה שלא הצלחתי לפענח בבירור? למשל, יש מילה שנראה שכתוב שם "ששון", אבל אני לא בטוח כלל. במקרה כזה יש שיכתבו [ששון?] אבל זה לא נראה לי הגון. יש דרך אחר לציין?

אגב. לטעמי במידה ולא מדובר באין ספור מילים אלא בכמה בודדות או מעט יותר אני הייתי רוצה באופן אישי שבמקרים כאלה יהיה נספח בסוף הספר שבו יהיו גזירי קטעים של קטעי הטקסט של כתב היד שהמילה לא ברורה(לא רק המילה אלא ממש קטע טקסט שרואים גם כמה שורות לפני ואחרי המלה). ככה שהלומד יוכל לנסות לפענח לבד.
(ואם מדובר בהרבה מילים לחשוב אפילו בכיוון של אפשרות לקבלה במייל(למי שיבקש) של העמודים של כתבי היד שבהם המילים הנ"ל לא ברורות)

עמוס התקועי כתב:יש דרך אחר לציין?

בספרי קה"ת רגילים לציין בשוה"ג: תיבה זו אינה ברורה בכת"י (ראה - למשל - מאמרי אדה"ז הקצרים ע' רל. ע' שפא. ע' תקמד. ע' תקעט. כתובים ח"א (מהדו"ח) ע' לו. ע' קלג. ע' קסז. ע' רסט. ח"ב (מהדו"ח) ע' ד. ע' צג. ע' רמא. נביאים ע' רכה. מארז"ל ע' יז. ע' קכז. ע' קלח. ע' קפב. ענינים (מהדו"ח) ח"א ע' לד. ע' קטז. ע' רמד. ע' רמח. ע' רנח. ח"ב (מהדו"ח) ע' תרכ, ושם ע' תרלד. סה"מ תקס"ב ח"א ע' רסט. ח"ב ע' תכ. ע' תכב. ע' תכד. ע' תנג. ע' תסב. ע' תסז. ע' תעא. ע' תעד. ע' תצה־תצו. ע' תקיט. ע' תקפו. ע' תר. ע' תריד. תקס"ג ח"א ע' קנג. ח"ב ע' תצח. תקס"ד ע' רנ. תקס"ו ח"א (מהדו"ח) ע' שלה, ושם ע' שלט. תקס"ז ע' עא. ע' עג. ע' צד. ע' דש. ע' שכו. ע' שנב. ע' תח. תקס"ח ח"א ע' שכד. ח"ב ע' תריד. ע' תרעא. ע' תרעג. ע' תרעו. ע' תרפו. ע' תרצג. ע' תשמג. תקס"ט (מהדו"ח) ע' קלד, ושם ע' רנח. תק"ע ע' כו־כז. ע' קכב. ע' קנא. ע' קנד. ע' קנט. ע' קסט. תקע"א ע' רה, ושם ע' רמז. תקע"ב ע' רסח. מאמרי אדמו"ר האמצעי בראשית ע' רכו. שמות ח"א ע' יב, ושם ע' קב. ויקרא ח"א ע' קכו. ח"ב ע' תרב. במדבר ח"ב ע' תמג, ושם ע' תתכ־תתכא. ח"ג ע' א'קנו, ושם ע' א'רסב. ח"ה ע' א'תרלה, ושם ע' א'תרסא. דברים ח"ב ע' תרעז. ע' תשיא. ע' תשיז. ע' תשכ. דרושי חתונה ח"א ע' פח. ע' ק. ע' רסג. ח"ב ע' תרנא. הנחות - תקע"ז ע' קנב, ושם ע' שז. אוה"ת שמות ח"א ע' ג, ושם ע' יז. ח"ג ע' תשסט. ח"ה ע' א'תקצז, ושם ע' א'תשיז. ח"ז ע' ב'תרמח, ושם ע' ב'תרעא. במדבר ח"ב בהוספות ע' 16. דברים ח"ד ע' א'תתל. שה"ש ח"ג ע' תתסב, ושם ע' תתסד. ענינים ע' ריט. מאמרי הצ"צ הנחות ח"א (נח) ע' קו. סה"מ תרל"א ח"ב ע' תסד, ושם ע' תקיד. תרל"ה ח"ב ע' תקיד, ושם ע' תקיט. תרל"ו ח"ב ע' שצג. ע' תנט. ע' תסד. ע' תקג. תרל"ז ח"א ע' שלד. ח"ב ע' תפב. ע' תשנג. ע' תשנה־תשנו. ע' תשעה. ע' תשצא־תשצב. ע' תתב־תתג. ע' תתיז־תתיח. ע' תתכד. ע' תתמו. ע' תתמח. ע' תתסד. ע' תתצו. תרל"ח ע' רעג. ע' שעא. ע' תב. ע' תכ. ע' תלה. ע' תמא. ע' תנב. ע' תסד. ע' תקג. תרל"ט ח"א ע' סט. ע' פו. ע' ריב. ע' רכח. ע' רמז. תר"ם ח"א ע' ער. ע' רעג. ע' רפח. ע' ש. ע' שצ. ע' תב. ח"ב ע' תשסח. ע' תשפה. ע' תתי. ע' תתקח. תרמ"א ע' שסא. ע' שפה־שפו. ע' תטז. ע' תכו. ע' תלב־תלג. ע' תצה. תרמ"ב ע' תפד. תרמ"ד (מהדו"ח) בהוספות ע' שיז. תרמ"ז ע' קכג. תרמ"ו בהוספות ע' תכא, ושם ע' תכו. תרנ"ב ע' ס. תרנ"ג ע' קעד.תרנ"ט (מהדו"ח) ע' סב, ושם ע' פא. תרס"ג ח"א ע' צ. תרס"ו ע' ז, ושם ע' טו. תרס"ט ע' רל. ע' רלד. ע' רלו. עת"ר (מהדו"ח) ע' רט. עזר"ת ע' קנה, ושם בהוספות ע' רלט. תרע"ח ע' ר. עטר"ת ע' ע. ע' רלו. ע' שא. ע' תלד. תרפ"ב ע' קיג, ושם ע' רסו. תרפ"ט ע' 41. ע' 150. ע' 154. תרצ"ז ע' 155. תרח"ץ ע' קפח. תש"ז ע' 243. סה"מ תשכ"ה ע' שנז. לקוטי שיחות חכ"ד ע' 599. ועוד ועוד...).

נוריאל עזרא כתב:אגב. לטעמי במידה ולא מדובר באין ספור מילים אלא בכמה בודדות או מעט יותר אני הייתי רוצה באופן אישי שבמקרים כאלה יהיה נספח בסוף הספר שבו יהיו גזירי קטעים של קטעי הטקסט של כתב היד שהמילה לא ברורה(לא רק המילה אלא ממש קטע טקסט שרואים גם כמה שורות לפני ואחרי המלה). ככה שהלומד יוכל לנסות לפענח לבד. (ואם מדובר בהרבה מילים לחשוב אפילו בכיוון של אפשרות לקבלה במייל(למי שיבקש) של העמודים של כתבי היד שבהם המילים הנ"ל לא ברורות)

לפענ"ד, ענין זה תלוי מאד בחשיבות [ומרכזיות] הספר המוהדר.

לבי במערב כתב:לפענ"ד, ענין זה תלוי מאד בחשיבות [ומרכזיות] הספר המוהדר.

יש אמת בדבריך כמו תמיד.
אגב ראית ספרים שעשו כן? לא כדוגמא כמו שיש לפעמים בספרים אלא ממש נספח שלם שזה מטרתו.

חד ברנש כתב:לציין בהערה על אותה מילה: "הקריאה אינה בטוחה".
ניתן גם לעשות את המילה הבעייתית בגופן חלול, אבל זה פחות מקובל במקומותינו.

תודה. אבל עדיף שהמילים גם ייכנסו בתוך סוגריים מרובעים כדי שיהיה ברור איזה מהמילים בעייתים.
ולכן להורות שזה אינו רק הוספה מהמדפיס (כמו שאני עושה לפעמים גם בהעתק כת"י ע"י סוגריים מרובעים) נ"ל שעדיף לכתוב ככה: "כך בכת"י, אבל הקריאה אינה בטוחה".

נוריאל עזרא כתב:אגב ראית ספרים שעשו כן?

ראיתי ספרים שהדפיסו את כל תצלומי גוכת"י המחבר שתח"י.
נספח שמטרתו רק לתצלומי הקטעים המסופקים - לא ראיתי.

עמוס התקועי כתב:

חד ברנש כתב:לציין בהערה על אותה מילה: "הקריאה אינה בטוחה".
ניתן גם לעשות את המילה הבעייתית בגופן חלול, אבל זה פחות מקובל במקומותינו.

תודה. אבל עדיף שהמילים גם ייכנסו בתוך סוגריים מרובעים כדי שיהיה ברור איזה מהמילים בעייתים.
ולכן להורות שזה אינו רק הוספה מהמדפיס (כמו שאני עושה לפעמים גם בהעתק כת"י ע"י סוגריים מרובעים) נ"ל שעדיף לכתוב ככה: "כך בכת"י, אבל הקריאה אינה בטוחה".

יש להמעיט ככל האפשר בסוגריים מרובעים, המעצבנים ומטריחים את הקורא, והופכים את הטקסט למנומר וחסר טעם.
בהערה תכתוב: המילים "...." קריאתן מסופקת. וזהו.