התייעצות בעריכת ספר

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ב' נובמבר 14, 2011 7:41 pm

נתקלתי לאחרונה בכמה טעויות, שאפשר לומר שקצת מביכות בעריכת ספר של חכם גדול שחי לפני כ-120 שנה.
לדוגמא, שמביא לסייע לדבריו מספר מסויים שכותב כדבריו, כגון שבמקרה מסויים אין קידושין, אך באותו ספר כותב ההיפך לגמרי שיש קידושין.
מה עושים בכזה מקרה?
א. מציינים זאת בהערה?
ב. מתקנים בתוך הטקסט?
ג. מתעלמים?

איני שואל מה מקובל, אלא מה ראוי לעשות.

יישר כח.

חוקר · הודעהעל ידי **חוקר** » ב' נובמבר 14, 2011 8:17 pm

אם זה אכן של אדם גדול, לפני הכל כדאי שתתיעץ עם מישהו אחר, אם הטעות שלו או שלך.

י. רבינוביץ

מורה צדק כתב:נתקלתי לאחרונה בכמה טעויות, שאפשר לומר שקצת מביכות בעריכת ספר של חכם גדול שחי לפני כ-120 שנה.
לדוגמא, שמביא לסייע לדבריו מספר מסויים שכותב כדבריו, כגון שבמקרה מסויים אין קידושין, אך באותו ספר כותב ההיפך לגמרי שיש קידושין.
מה עושים בכזה מקרה?
א. מציינים זאת בהערה?
ב. מתקנים בתוך הטקסט?
ג. מתעלמים?

איני שואל מה מקובל, אלא מה ראוי לעשות.

יישר כח.

גם מקובל וגם ראוי לכתוב הערה בסגנון דלהלן:
צ"ע, דבאותו ספר פלוני כתוב דיש קידושין.
ואם זה דבר לא ברור בדיוק, ראוי שתוסיף מילת לכאורה.

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » ג' נובמבר 15, 2011 12:42 pm

אם מדובר בכת"י שעדיין לא נדפס מעולם, ראוי במקרים מסויימים להשמיט דברים שהם טעות בעליל.
כמובן שיש מקומות שההשמטה עלולה לשבש את המשך הדברים. בכל מקרה, אין טעם להתעלם.

חוצפא יסגא

חיים כתב:אם מדובר בכת"י שעדיין לא נדפס מעולם, ראוי במקרים מסויימים להשמיט דברים שהם טעות בעליל.
כמובן שיש מקומות שההשמטה עלולה לשבש את המשך הדברים. בכל מקרה, אין טעם להתעלם.

גם אם ראוי להשתרר על ספרו של חכם, ראוי למנות פרט זה בפירוט צורת עבודת ההדרה בהקדמה או במבוא או בפתיחה או בבמקום ההקדמה.

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » ג' נובמבר 15, 2011 2:49 pm

חוצפא יסגא כתב:
חיים כתב:אם מדובר בכת"י שעדיין לא נדפס מעולם, ראוי במקרים מסויימים להשמיט דברים שהם טעות בעליל.
כמובן שיש מקומות שההשמטה עלולה לשבש את המשך הדברים. בכל מקרה, אין טעם להתעלם.

גם אם ראוי להשתרר על ספרו של חכם, ראוי למנות פרט זה בפירוט צורת עבודת ההדרה בהקדמה או במבוא או בפתיחה או בבמקום ההקדמה.

הדגשתי שמדובר בכת"י. לא חייבים להדפיס כל דבר, ולכן אין חובה לציין שהושמטו כמה קטעים לא ברורים.

תורה תמימה

מקובל לומר ש'הושענא טיעת עצי נשמה' הרמז על נשמות שתיקונם מטעויות שנפלו בספרים של קדושי עליון ולא אחת היו כאלו דברים ולכן צריך הרבה ישוב הדעת מדעת תורה אמתית כיצד לנהוג

אי''ש יהודי

חיים כתב:
חוצפא יסגא כתב:
חיים כתב:אם מדובר בכת"י שעדיין לא נדפס מעולם, ראוי במקרים מסויימים להשמיט דברים שהם טעות בעליל.
כמובן שיש מקומות שההשמטה עלולה לשבש את המשך הדברים. בכל מקרה, אין טעם להתעלם.

גם אם ראוי להשתרר על ספרו של חכם, ראוי למנות פרט זה בפירוט צורת עבודת ההדרה בהקדמה או במבוא או בפתיחה או בבמקום ההקדמה.

הדגשתי שמדובר בכת"י. לא חייבים להדפיס כל דבר, ולכן אין חובה לציין שהושמטו כמה קטעים לא ברורים.

כך מתחילים... החורבן הגדול, שיושב לו זאטוט קטנטון ועל דעת עצמו 'מכסח' קטעים מתוך כתב יד של אדם שאם הוא היה חי בדורו, הוא לא היה מעיז לפתוח את פיו בנוכחותו, מפני שהוא היה הופך לגל עצמות, והנה העובדה שהוא נולד-התגלגל לעולמינו מאוחר יותר בסדר הדורות הופכת אותו ל'מוישה גרויס'...

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' נובמבר 15, 2011 7:23 pm

זו חוצפה איומה להשמיט משהו ש'כבוד העורך' לא הבינו ב'גודל חכמתו'!
רוצה - תדפיס הכל. לא רוצה - תסיר את ידיך מכתב היד.

קלונימוס הזקן

ברור, ואין צריך לפנים.

מימי לא שמעתי ש'עורך ספרים' הוא גם אינקוויזיטור של הספר, דן אותו לטב ולמוטב ו'נבוך' בשבילו. ועוד כל מיני רעיונות משונים
לענ"ד אם יש לך נערוי"ן להדפיס את הספר כמות שהוא בלא ציון כלל, עדיין אין הדבר מתיר לך 'לעטר' את שולי גליוניו בתמהונות לבבך
לכל היותר אתה יכול לצרף מדבקה לספר, ועליה תכתוב בעמוד פלוני לא הבנתי כך וכך, הרוצה להעמידני על האמת, שכרו מובטח מן השמים. מקום חותם המהדיר. מקום מספר הטלפון של המהדיר.

חלמיש · הודעהעל ידי **חלמיש** » ג' נובמבר 15, 2011 7:51 pm

מהי ההנחה הפשוטה שזו חוצפה איומה, זאטוט? בדרך כלל ספר שלא נדפס בידי המחבר לא ברור אם הכל ראוי להדפסה, ואיני מבין מהי החוצפה לא להדפיס הכל, איפה כתב שמוכרחים להדפיס הכל.

כן, הכל לפי ראות הדיין בימיו והמדפיס מותר לצנזר מה שלא הובן, כך נהגו מאז ומעולם.

אדרבא, בעולם המדעי המודרני מדפיסים הכל וזו תופעה מודרנית (כמה מהכותבים כאן סוגדים ביותר לעולם המדעי) שכן מצאו איסור גדול בצנזור עצמי, אך אין זה פשוט שהלא באם כל מחבר המדפיס את ספרו מצנזר ומצנזר את עצמו שכן לא כל מחשבה צריכה לבא בדפוס. והדברפשוט.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' נובמבר 15, 2011 7:58 pm

"דבר פשוט". איזה יופי.
ומי מינה אותך, המהדיר, שתחליט מה לצנזר? אתה הוא המחבר?

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ג' נובמבר 15, 2011 8:04 pm

נאשער · הודעהעל ידי **נאשער** » ג' נובמבר 15, 2011 8:35 pm

חושבני שממש לזה מתאים הסיפור הנפוץ [איני יודע אם היה זה באמת או הלצה העלמא] מחבר ספר הגיע לקבל הסכמה על ספר שחיבר ובו יישובים על כל הקו' של הגרעק"א זצ"ל בגליון הש"ס לבר משתי קו', אמר לו הרב, כמדומני, שרק שתי קושיות אלו הבנת...ותוספת דברים אך למותר.

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ג' נובמבר 15, 2011 8:45 pm

כנגד המגיבים שמעלי שהזדעזעו מרעיון מחיקת קטעים מהספר
דעתי חלוקה
שפעמים שאם יביא הציטוט המלא הרי הוא מבזה את המחבר שלא עיין כראוי
ואל תטענו שהמהדיר לא הבין שכן אינני מדבר על דברים שהעיון קשה על על דוגמא כשל פותח האשכול שכותב טעות המוכחת (אני כבר מחכה לתגובה הבאה: אולי בכל אופן לא הבנת אותו...)

ונמצא לפנינו ג' אפשרויות
א' למשוך ידו מההדפסה כפי שהציעו, אך אם כן יצא מחבר הספר נפסד שתורתו לא תיבדר בבי מדרשא
ב' להדפיס הכל, אך אם כן הוא מבזה המחבר
ג' לצנזר, אך אם כן הוא מטעה הציבור

והפיתרון פשוט לצנזר ולכתוב בהקדמה שהושמטו קטעים

נ.ב.
לא תמיד יש ביזיון בהדפסת טעות שכן בספר עב כרס עם טעות אחת מילא
אבל אם יש טעויות לרוב הרי זה בזיונו

יתר10 · הודעהעל ידי **יתר10** » ג' נובמבר 15, 2011 8:57 pm

רק לאחרונה הועלה כאן צילום קטע מתורתו של החת"ס בכת"י שמהדיר הגרי"נ ז"ל השמיט מלהדפיסו מחמת קשי ההבנה, וכפי שהבנתי יש עוד קטעים שהשמיט,

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' נובמבר 15, 2011 9:03 pm

יש כו"כ רעות חולות בתחום ההדרת הספרים. נוהגים להתמרמר על כותבים בינונים נטולי גישה וכשרון לענין, הנגשים למלאכה ומקצצים בנטיעות, אבל ישנה תופעה בזויה לא פחות והיא: חיבורים זניחים ובלתי חשובים, מוהדרים בדקדקנות מעושה ומאוסה (בידי עושי דברו של נכד נובוריש בעל המאה) כאילו היה ספרים של אחד השרים הראשונים. ואיני יודע נזקו של מי גדול יותר.
לגבי 'צנזורה': לא מתקבל על הדעת עקרון של 'מה אנחנו מבינים' היינו, אינו דומה חיבור של הנודע ביהודה שהוחזק וכו' לחיבור של רב בן בלי שם (או ששמו ידוע ולא לתפארה). ובעיקר: אינו דומה, הדפסת חיבור שהמחבר הניח אחריו, חיבור מושלם על מנת להביא לבית הדפוס, שבו הצנזורה הוא מפלט אחרון רק כאשר נסתתמו כל התירוצים, לבין הלוקח פנקסים ורשימות שהותיר חכם בגנזיו, ומדפיסם ללא ביקורת כמות שהן, וכן לא יעשה.

טפח · הודעהעל ידי **טפח** » ד' נובמבר 16, 2011 12:21 am

איש_ספר כתב:לגבי 'צנזורה': לא מתקבל על הדעת עקרון של 'מה אנחנו מבינים' היינו, אינו דומה חיבור של הנודע ביהודה שהוחזק וכו' לחיבור של רב בן בלי שם (או ששמו ידוע ולא לתפארה). ובעיקר: אינו דומה, הדפסת חיבור שהמחבר הניח אחריו, חיבור מושלם על מנת להביא לבית הדפוס, שבו הצנזורה הוא מפלט אחרון רק כאשר נסתתמו כל התירוצים, לבין הלוקח פנקסים ורשימות שהותיר חכם בגנזיו, ומדפיסם ללא ביקורת כמות שהן, וכן לא יעשה.

וגם איפכא, לא מתקבל על הדעת עקרון של 'ירדתי לסוף דעתו'. כמעט בכל ספר של אחרון יש קושיות לכאורה של טעות בדבר משנה, שלא השמיטו המדפיסים, ולפעמים אחר דורות רבים זוכים ליישבן כפתור ופרח, והכלל הוא ענווה.

המהדיר · הודעהעל ידי **המהדיר** » ד' נובמבר 16, 2011 12:54 am

איש_ספר כתב:יש כו"כ רעות חולות בתחום ההדרת הספרים. נוהגים להתמרמר על כותבים בינונים נטולי גישה וכשרון לענין, הנגשים למלאכה ומקצצים בנטיעות, אבל ישנה תופעה בזויה לא פחות והיא: חיבורים זניחים ובלתי חשובים, מוהדרים בדקדקנות מעושה ומאוסה (בידי עושי דברו של נכד נובוריש בעל המאה) כאילו היה ספרים של אחד השרים הראשונים. ואיני יודע נזקו של מי גדול יותר.

אפשר בבקשה דברים ברורים יותר?

פגע רע · הודעהעל ידי **פגע רע** » ד' נובמבר 16, 2011 1:12 am

נובוריש (צרפתית: Nouveau riche) – עשיר חדש; מי שהתעשר לאחרונה ואץ להפגין את עושרו בראוותנות חסרת טעם.

המהדיר · הודעהעל ידי **המהדיר** » ד' נובמבר 16, 2011 2:51 am

שאלתי היתה למי התכוון.

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » ד' נובמבר 16, 2011 12:22 pm

חכם באשי כתב:זו חוצפה איומה להשמיט משהו ש'כבוד העורך' לא הבינו ב'גודל חכמתו'!
רוצה - תדפיס הכל. לא רוצה - תסיר את ידיך מכתב היד.

לא מדובר באי הבנה, אלא במקור הפוך.
דוגמא מפורסמת היא הטעות אצל המהר"ל בדרך החיים שהחליף בין "אתו ל"עמו" שבפרשת העקדה ובמעשה בלעם.
ברור שכאשר אנו מוצאים טעות כזו [אצל מחבר אחר] בכת"י שלא נדפס מעולם, אפשר וצריך להשמיט את הדברים.

י. רבינוביץ

לא יעלה על הדעת שפחות-ערך כל שהוא, גדול ככל שיהיה (וכן לא חשוב בן או נכד של מי הוא...) ידמה לעצמו להעיז ולהשמיט אפילו מילה אחת ממה שלא כתב הוא בעצמו. חיבור 'מפורסם' כחיבור 'לא מפורסם', חיבור ש'הוחזק' כחיבור ש'לא הוחזק'. ראשונים כאחרונים אחרונים כראשונים. אין להשמיט מדברי המחבר כלום אלא אם כן זה צויין בפירוש בשער הספר או במקומו (ורצוי ועדיף בשער הספר, על מנת לתת בחירה הוגנת לקונה).

ההתמרמרות על כך שיש לחלק בין 'מפורסם' לשאינו מפורסם אינה נכונה בעליל. והא ראיה, שרוב הצנזורות נעשו דווקא בספרים 'המפורסמים'. צנזורה או השמטה פירושה = שקר. ואין שום היתר לשקר לא אצל 'מפורסמים' ולא אצל לא 'מפורסמים', לא אצל 'מוחזקים' ולא אצל 'לא מוחזקים'.

אשכול זה, הוסיף לעודד אותי להעריך ולקנות רק מהדורות ביקורתיות שנכתבו על ידי אנשים הגונים, כאלה שאינם חשודים על השמטות אצל לא 'מפורסמים' או להפך. אני מוכרח לומר שהופתעתי לגמרי מהגישה שנקטו כאן חלק מהכותבים בדבר ה'היתר' להשמיט. קודם לכן, סברתי שבעלי דעות אלה פסקו בדור הזה, והתבדיתי לצערי.

ישנם אשכולות שלמים על צנזורה בציבורנו, לצערי, כאילו חיינו לפני מאתיים שנה בפלך מינסק, בקראקוב או בלבוב. יהי רצון שהקב"ה יאמר לצרותנו די!

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » ד' נובמבר 16, 2011 5:36 pm

אין טעם לחזור על דברים שכבר נאמרו, אך אבקש להתייחס לטענתו של 'רבינוביץ', כאילו כל השמטה נצרכת נחשבת לשקר.
כל בר דעת מבין שהכנת כת"י לדפוס טומנת בחובה תיקוני טעויות כתיב, תיקוני ציוני מ"מ מוטעים וכו' וכו'. אולם לדעת 'רבינוביץ' זה "שקר", צריכים להדפיס עם כל טעיות הכתיב של המחבר, ועם כל ציוני ההפניות השגויים. לחילופין, יש להודיע בשער הספר שתוקנו כל טעויות הכתיב של המחבר.
באותה מידה ממש, יש טעם להשמיט קטע המבוסס על פסוק שלא היה ולא נברא, לדוגמא.
לדבר הזה קוראים "אמת", התורה היא אמת, ומוטל עלינו להדפיס דברי תורה נכונים ואמיתיים. כל חריגה מכך, היא שקר וגם חוסר הגינות כלפי המחבר.

כאשר מטרת הוצאת הספר היא 'מדעית', מתהפכים היוצרות, ולא דוקא לטובה.

י. רבינוביץ

חיים כתב:אין טעם לחזור על דברים שכבר נאמרו, אך אבקש להתייחס לטענתו של 'רבינוביץ', כאילו כל השמטה נצרכת נחשבת לשקר.
כל בר דעת מבין שהכנת כת"י לדפוס טומנת בחובה תיקוני טעויות כתיב, תיקוני ציוני מ"מ מוטעים וכו' וכו'. אולם לדעת 'רבינוביץ' זה "שקר", צריכים להדפיס עם כל טעיות הכתיב של המחבר, ועם כל ציוני ההפניות השגויים. לחילופין, יש להודיע בשער הספר שתוקנו כל טעויות הכתיב של המחבר.
באותה מידה ממש, יש טעם להשמיט קטע המבוסס על פסוק שלא היה ולא נברא, לדוגמא.
לדבר הזה קוראים "אמת", התורה היא אמת, ומוטל עלינו להדפיס דברי תורה נכונים ואמיתיים. כל חריגה מכך, היא שקר וגם חוסר הגינות כלפי המחבר.

כאשר מטרת הוצאת הספר היא 'מדעית', מתהפכים היוצרות, ולא דוקא לטובה.

לדידך, צריך לתקן את הפסוקים בגמרא, הרי אינם כפי שכתוב בתנ"ך.

אותי למשל, הבאת פסוק שלא כצורתו, בספרי אחרונים, מלמדת שהמחבר (בכתב ידו) או הסופר כתבו את הפסוק מקופיא. וזה מלמד אותי עד כמה לסמוך על דברים שכתוב באותו חיבור.
אם ישנן הרבה טעויות, ז"א שיש לפקפק בדברים שונים המובאים שם שמא מחמת ט"ס נכתבו, ויש בזה ללמוד עוד, ודי לחכימא. ואכמ"ל.

נו, מילא הוצאת את חמתך על המהדורות המדעיות שאינן משנות את המצוי, וטענת שאי שינויים הוא שקר; אבל על ר' חיים קאנעוסקי למשל, שגם כן לא סובר כמותך וכמות חבריך... מה יש לך לומר?!

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ד' נובמבר 16, 2011 6:11 pm

חיים,
בכלל יש הבדל עצום בין תיקון טעויות כתיב ומראי מקומות לבין השמטת קטעים שלא הובנו ל'כבוד המהדיר'!

המהדיר · הודעהעל ידי **המהדיר** » ד' נובמבר 16, 2011 9:10 pm

י. רבינוביץ כתב:...קודם לכן, סברתי שבעלי דעות אלה פסקו בדור הזה, והתבדיתי לצערי.
ישנם אשכולות שלמים על צנזורה בציבורנו, לצערי, כאילו חיינו לפני מאתיים שנה בפלך מינסק, בקראקוב או בלבוב. יהי רצון שהקב"ה יאמר לצרותנו די!

אכן. לא כולם התעדכנו, וחיים'מים רבים איכא בשוקא.

מעניין לעניין באותו עניין, המלמד על שיקול דעתם של מהדירים שונים ומשונים, יש גם לציין את ספר התרומה שנדפס לאחרונה ועליו הגהות הגאון בעל ה"קהילות יעקב" במקום להסתמך על תשעת (מזכרון) כתבי היד של הספר.

הדברים עתיקים ויש הרבה להאריך.

תוך כדי דיבור

לגבי הדוגמא האחרונה יש דו שיח (של חרשים, אפעס) בשניים או שלושה הגליונות האחרונים של 'המעין' - נמצאים באתרם.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' נובמבר 16, 2011 11:12 pm

ענין ספר התרומה וההדרתו הלקויה והמרושלת, אינו ממין הענין כלל.
-----
חיים. דבריך נכוחים וברורים, והמתלהמים דכאן העוטים על עצמם גלימה 'מדעית' מגוחכת, מנהלים גם כאן שיח חרשים.
לדידם של אחד הכותבים, היותר מצחיקים כאן, באם לא מדפיסים את כל הפנקסים שמצאו במגירה של המנוח, הרי זה 'שקר', וכך נראים מקצת מ'המהדירים' היום. ראש קטן, רמה תורנית נמוכה, בצירוף פזילה לסגנון מדעי (שאליו לא הוכשרו), ובהתאם לכך יוצאים גם עבודתיהם, כאלו שאין בהם לא מטוב אהלו של שם ולא מיפיפותו של יפת.
היה כאן אשכול גדול על צנזורה, בו הובאו עובדות מגדולי ישראל שנהגו בעצמם או שהורו להשמיט קטעים מספר, אך כאמור במקרה שהמחבר לא הותיר את כתביו במתכונת של חיבור להדפסה, א"צ גם להגיע לכל זה. מישהו היה מעונין שיטלו את כל מחברותיו ויביאו אותם לבית הדפוס כמות שהן? אבל הכי נחשב (בעיני כמה שוטים) לצעוק בקול ניחר, צנזורה צנזורה, ואל תבלבל לו בראש עם חילוקים בין חבורים חתומים לבין כתבים נפזרים, בין השמטה לבין התערבות בתוך הדברים. זה מורכב מידי, וסתם מסבך את העניניים: צנזורה, צנזורה. וחסל.

טפח · הודעהעל ידי **טפח** » ד' נובמבר 16, 2011 11:29 pm

השאלה כאן היתה על פנקסים או על ספר?

היכן היה האשכול על צנזורא?

י. רבינוביץ

טפח כתב:השאלה כאן היתה על פנקסים או על ספר?

זו שאלה רטורית.
מי ש'השיב' השיב בשעורין על טענת חיטין. ודי לחכימא.
ראיתי בעבר מאן דהו שנהג ללהג ולהשוויץ עם בורותו,
אבל את עבודתיו המרושלות כבר ראיתי,
וסגנון עריכתו וההדרתו מעידה עליהם יותר מכל על 'רמתו הגבוהה'.
לכן, כבר איני מייחס כל חשיבות למגיבים מגוכחים כאלה ואחרים, מורים נושאי ספרים.

איש אשכולות

יודעני על ספר של אחד מגדולי האחרונים שהו"ל ספר אחר שלו מכת"י, ובהוראת הגרש"ז אוייערבאך השמיטו ממנו קטעים תמוהים.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ד' נובמבר 16, 2011 11:49 pm

כשיש הוראה של גדול בישראל, כהגרש"ז אוייערבאך, זה שונה.
אך לא כל מהדיר, בכיר או זוטר, מוסמך לכך.
וגם תלוי באיזה חומר מדובר, ספר ערוך (יחסית, כמובן), או בפנקסים ורשימות שונות.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' נובמבר 16, 2011 11:56 pm

טפח כתב:השאלה כאן היתה על פנקסים או על ספר?

היכן היה האשכול על צנזורא?

viewtopic.php?f=7&t=2573

המהדיר · הודעהעל ידי **המהדיר** » ה' נובמבר 17, 2011 2:52 am

איש_ספר כתב:ענין ספר התרומה וההדרתו הלקויה והמרושלת, אינו ממין הענין כלל.
-----
חיים. דבריך נכוחים וברורים, והמתלהמים דכאן העוטים על עצמם גלימה 'מדעית' מגוחכת, מנהלים גם כאן שיח חרשים.
לדידם של אחד הכותבים, היותר מצחיקים כאן, באם לא מדפיסים את כל הפנקסים שמצאו במגירה של המנוח, הרי זה 'שקר', וכך נראים מקצת מ'המהדירים' היום. ראש קטן, רמה תורנית נמוכה, בצירוף פזילה לסגנון מדעי (שאליו לא הוכשרו), ובהתאם לכך יוצאים גם עבודתיהם, כאלו שאין בהם לא מטוב אהלו של שם ולא מיפיפותו של יפת.
היה כאן אשכול גדול על צנזורה, בו הובאו עובדות מגדולי ישראל שנהגו בעצמם או שהורו להשמיט קטעים מספר, אך כאמור במקרה שהמחבר לא הותיר את כתביו במתכונת של חיבור להדפסה, א"צ גם להגיע לכל זה. מישהו היה מעונין שיטלו את כל מחברותיו ויביאו אותם לבית הדפוס כמות שהן? אבל הכי נחשב (בעיני כמה שוטים) לצעוק בקול ניחר, צנזורה צנזורה, ואל תבלבל לו בראש עם חילוקים בין חבורים חתומים לבין כתבים נפזרים, בין השמטה לבין התערבות בתוך הדברים. זה מורכב מידי, וסתם מסבך את העניניים: צנזורה, צנזורה. וחסל.

לידיעתך, איש_ספר_מנהל_האתר הנכבד

עבודות ברמה מדעית נאותה יכולות לצאת גם מתחת ידי אוטודידקטים ש"לא הוכשרו", ומעשים בכל יום(!) שהם מוזכרים לשבח אצל אלו שיש בהם "מיפיפותו של יפת".
(ואגב, אינני מכיר חוג לההדרת טקסטים באוניברסיטה העברית).

על טיב עבודותיהם של הרבה מאלו שיש בהם "מטוב אהלו של שם" (בעלי משרות תורניות כאלו ואחרות) ששלחו ידיהם בההדרת ספרים. מיותר להכביר במילים, ואכ"מ.

ואמנם, השיטה האוילית של צנזורה "מפני כבודו של הכותב" מצויה במחוזותינו, וכאן גם למדנו שיש לה תומכים למכביר.
וכל זה אף כאשר המחבר כתב דבריו לשם פירסום - וגם כשכבר פירסמם(!) ומושמטים במהדורות מאוחרות.
ולפעמים אף יש "בזה נחת רוח לנשמתו של המחבר זצ"ל", (החסידות, בתרגומו של מ' שינפלד, הקדמה). לא פחות..

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' נובמבר 17, 2011 3:15 am

כיון שדברי באו במקוטע, אני רואה צורך לסכם הדברים לפי ענ"ד:

א. השמטה מתוך חיבור שהשאיר אחריו הכותב להדפסה היא מפלט אחרון, שאין ראוי שיעשה אלא במקרים חריגים ביותר. וככל שהכותב חשוב יותר, כך פתרון זה רחוק יותר. רחוק אבל קיים. ומעשי רב יש למכביר באשכול שצוין.
ב. התערבות ושינוי בתוך הטקסט עצמו, בודאי שלא יעלה על הדעת.
ג. כאשר חכם מניח ברכה אחריו חידו"ת, חובה לברור אוכל מתוך אוכל, ולא להדפיס הדברים כמות שהם.
ד. תמוה בעיני הגישה הנהוגה היום, בה מהדירים חיבור של חכם מדור שלפנינו, ובאם מוצא המהדיר דרך משל, טעות בציון המר"מ, מיד הוא שולף מכליו את כל מנגנוני הסימונים למינהם, אם אותו חכם כתב במרוצה קידושין לז,א וזה נמצא ב -לט,א, התוצאה תהיה (לז,א)[לט,א] והמהדרים יוסיפו 'הערה': לפנינו לט, א. כאילו יש מקום לחשוב שהמחבר ישב עם גמרא מדפוס עלום בה החלוקה שונה. זה בהחלט חיקוי עלוב של סגנון מדעי המקדש כל טקסט, ונוהג בו באותה מידה של 'קדושה': בין אם נכתב ע"י רבינו קלונימוס מלוקא, ובין אם נכתב ע"י ר' פישל שטיין מויז'ניץ.
אכן ישנם מהדירים שלא ניתן לסמוך עליהם, ומוטב שישאירו גם את השגיאות המוחלטות, שמא מהם הוא ריק, אבל אי"ז הופך את השיטה לאידיאל.
אני מוצא את עצמי כותב דברים פשוטים עד כדי גיחוך.
----

עט סופר · הודעהעל ידי **עט סופר** » ה' נובמבר 17, 2011 10:36 am

לעניות דעתי הגיחוך אינו בתשובות, משום שאני יכול באופן תיאורתי לתאר מצב שבו כל תשובה ראויה ונכונה. הגיחוך הוא בעצם השאלה.
באופן עקרוני לא מדובר בשאלה למהדיר אלא בשאלה לרב, ולכן לכאורה המהדיר הנכבד נתקל בהחלט בשאלה כבדת משקל כיצד לציין ללומד את האמת, בלי לפגוע בכבוד המחבר מחד, ומאידך אולי טמונה כאן כוונה נסתרת ולומד מוכשר יוכל להבין נסתרות. אך הוא טעה בכתובת.
מן הראוי להפנות שאלה מאין זאת לרבך המקובל עליך, ואגב בפניו תוכל גם לפרט מהו מהותו של הכת"י, מיהו החכם ועוד נתונים החשובים לתשובה. ולא לפנות אל מהדירים שונים בפורום שאת שמם ומהותם אינך יודע, גם אם ניכר הדברים שהמה בר אוריין ומקצועים בתחומם.
אגב מן הראוי כאשר מתייעצים עם רב בהדרת ספר לציין שמו, ולא בהתייעצות עם גדולי ישראל... [בחלק מהמכונים אני מבין את הנושא הפולטי המורכב לציין בכגון דא שמות]. אך כאשר מהדירים ראשונים בהתייעצות עם רבנים מחוג חשוב אך שנוטים לתקן כל דבר קשה בלי לציין [חושבני שכל אחד מבין על איזה מכון אני מדבר אמנם זה מכון חשוב ומקצועי, ואף נתלה באילן גדול, ושם גם ידוע מי נותן את ההוראות בכגון זו, אך נקטתי זאת כדוגמא לעוד מכונים פחות ידועים], מן הראוי לציין עם מי התייעצו.

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » ה' נובמבר 17, 2011 6:18 pm

עוד בעניין הדפסת ספרים ומלקטי דברים תמוהים - מאת ה'אמרי אמת' מגור בהסכמותיו לספר 'פסקי תשובה':

: פסקי תשובה א.png (33.67 KiB) נצפה 8445 פעמים

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ה' נובמבר 17, 2011 6:46 pm

איש אשכולות כתב:יודעני על ספר של אחד מגדולי האחרונים שהו"ל ספר אחר שלו מכת"י, ובהוראת הגרש"ז אוייערבאך השמיטו ממנו קטעים תמוהים.

ולכן השמיטו מספריו של הגרש"ז דברים שהיו תמוהים בעיני המו"ל?

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ה' נובמבר 17, 2011 6:54 pm

איש_ספר כתב:ד. תמוה בעיני הגישה הנהוגה היום, בה מהדירים חיבור של חכם מדור שלפנינו, ובאם מוצא המהדיר דרך משל, טעות בציון המר"מ, מיד הוא שולף מכליו את כל מנגנוני הסימונים למינהם, אם אותו חכם כתב במרוצה קידושין לז,א וזה נמצא ב -לט,א, התוצאה תהיה (לז,א)[לט,א] והמהדרים יוסיפו 'הערה': לפנינו לט, א. כאילו יש מקום לחשוב שהמחבר ישב עם גמרא מדפוס עלום בה החלוקה שונה. זה בהחלט חיקוי עלוב של סגנון מדעי המקדש כל טקסט, ונוהג בו באותה מידה של 'קדושה': בין אם נכתב ע"י רבינו קלונימוס מלוקא, ובין אם נכתב ע"י ר' פישל שטיין מויז'ניץ.
אכן ישנם מהדירים שלא ניתן לסמוך עליהם, ומוטב שישאירו גם את השגיאות המוחלטות, שמא מהם הוא ריק, אבל אי"ז הופך את השיטה לאידיאל.
אני מוצא את עצמי כותב דברים פשוטים עד כדי גיחוך.
----

זאת אומרת שבמקרה והעורך בטוח שיש טעות בציון, פשוט לתקן זאת ללא כל ציון?
דבריך אינם לריק, קח בחשבון שהעורכים הלא מנוסים גם קוראים כאן את הדברים ולומדים מזה, אפילו שלך ולעוד כמה זה נראה פשוט.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר