משניות בשירים

הרהורים ולבטים בחינוך הילדים
הכי נמי מסתברא
הודעות: 36
הצטרף: ד' אוגוסט 31, 2016 12:04 am

משניות בשירים

הודעהעל ידי הכי נמי מסתברא » ב' אוקטובר 16, 2017 12:25 pm

בני נ"י בן שלוש זוכר מאוד שירים שונים ששרים לו בגן ואף נהנה מזה מאוד.
חשבנו ללמדו משניות ע"י הלחנה.
אשמח לדעת על קלטות/דיסקים של משניות שהולחנו (ולא רק מסכת אבות).
תודה רבה


כדכד
הודעות: 1466
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: משניות בשירים

הודעהעל ידי כדכד » א' אוקטובר 22, 2017 9:26 am

הכי נמי מסתברא כתב:בני נ"י בן שלוש זוכר מאוד שירים שונים ששרים לו בגן ואף נהנה מזה מאוד.
חשבנו ללמדו משניות ע"י הלחנה.
אשמח לדעת על קלטות/דיסקים של משניות שהולחנו (ולא רק מסכת אבות).
תודה רבה

זו דרכם של ילדים בגיל זה
אין נראה לענ"ד ללמד משניות בגיל 3 גם לא ע"י ניגון שהרי "בן עשר למשנה" עם כי עצם הרעיון של לימוד משניות בהלחנה הוא דבר מבורך

אריה הכהן
הודעות: 86
הצטרף: ה' דצמבר 22, 2016 11:37 pm

Re: משניות בשירים

הודעהעל ידי אריה הכהן » ש' נובמבר 04, 2017 10:46 pm

שירת התורה

וְעַתָּ֗ה כִּתְב֤וּ לָכֶם֙ אֶת־הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֔את (דברים לא' יט')

כתב של"ה: כשאומר אדם בבוקר פרק 'איזהו מקומן', או בערב שבת פרק 'במה מדליקין', או 'פיטום הקטורת' יעשה קול ניגון דמשניות, (מובא במ"ב סי' נ' ס"ק א' ע"ש). ובשערי תשובה (סו"ס מט') הביא מרבי חיים ויטאל שכתב, שרבו האר"י ז"ל היה לומד משנה בניגון של משנה.
מהו הניגון של בעת לימוד משניות? ומדוע צריך ללמוד בניגון? על כך בעז"ה במאמר שלפנינו, שבו נדבר אודות הניגון שבלימוד התורה. ואין בכוונתי עתה להיכנס לעובי הקורה בענין 'הניגון' בכללותו שעניינו גדול וסובב עולם. אלא כנאמר לעיל. ובאמת כאשר נטה אוזן לשרידי דור דעה בלימודם, אם נזכה נשמע נגינה מיוחדת ללימוד.
איתא בגמ' מגילה (לב' ע"א): ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן, כל הקורא [בתורה] בלא נעימה [טעמי המקרא] ושונה [לומד] בלא זמרה, מעלה עליו הכתוב וכו', ע"ש. ופירשו בתוס' (שם): שהיו רגילין לשנות המשניות בזמרה, לפי שהיו שונין אותן על פה וע"י כך היו נזכרים יותר, ע"כ.
ביאור נפלא לזה כותב התפארת ישראל במס' ערכין (פ"ד) דהנה בכמה מקומות הגמ' מבארת בדברי המשנה 'חסורי מחסרא והכי קתני'. דהיינו שהמנה כאילו חסרה וכך היה צריך להשלימה. ומדוע באמת לא תקנו את החסר במשנה עצמה ולמה השאירו את המשנה כך? וביאר בתפארת ישראל, על פי מה שכתבו תוס' במס' מגילה (שהבאינו לעיל), על השונה בלא זמרה. וכמו כן אמרי' במס' ביצה (כד' ע"א), גמרא גמיר זמורתא תהא, שהיו להן זמירות מיוחדות לכל משנה ומשנה. ולפענ"ד היה בזה לחזק את כוח הזכרון שהיו שונין המשניות בעל פה אפילו בימי רבי (רש"י ב"מ לג' ע"א). וע"י הניגון נזכר היטב לישנא דמתני', לפי שהיה הזמר מסודר לפי המילות והבבות שבמשנה. ולכן כמה פעמים בחר התנא ג"כ במלה זאת ולפעמים באחר, הכל כפי הנאות לקול השיר המיוחד להמשנה. ולכך לפעמים נשנה בבא שנראית יתירה במשנה 'זו ואין צריך לומר זו' [פי' התנא לפעמים כתב את המשנה באופן כזה שעיקר החידוש נכתב בתחילה ואח"כ נכתב הדין השני, אפי' שהדין השני מובן מאיליו מק"ו מהדין הראשון] מהטעם הנ"ל. אבל היה כדי לשקול בבות המשנה כפי הבבות שבפרקי השיר. ומה"ט אפי' שהיה חסורי מחסרא הניחוה כך, ואם היו מבלבלים המילות יתבלבל השיר המיוחד לה ויתבלבל הזיכרון, ותשתכח המשנה ח"ו. ובדבר זה יתורץ כמה קושיות ודקדוקים, ע"ש. ומעניין מאוד שהשל"ה (במס' שבועות) כתב: שיהיה הלמוד בשיר בין במקרא בין במשנה, ולזה תמצא ספרי המשנה הקדומים כתובים עם הנקוד והטעמים. ובספר מצרף לחכמה (לרבי יוסף שלמה רופא דילמדיגו. ר' יש"ר מקנדיאה. אבד"ק האמבורג ואמשטרדם. פרק ח'. י"ל בורשא שנת תר"נ) כתב, וראיתי משניות בכ"י עם הנגינות, ע"ש.
בתרגום יונתן בן עוזיאל (איכה ב' יט') עה"פ: קוני רוני בלילה וגו'. מפרש: קומי כנשתא דישראל שדריא בגלותא עסוקי במשנה בליליא וכו', ע"ש. הרי שהוא מבאר 'רוני' דהיינו רינה בלימוד המשניות. ואפשר לבאר הא דאמרינן במס' חגיגה (יב' ע"ב): אמר ריש לקיש: כל העוסק בתורה בלילה - הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד ביום, שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ומה טעם יומם יצוה ה' חסדו - משום ובלילה שירה עמי. הרי שהלימוד נקרא 'שירה' (עי' בס' שפתי חן, לרבי חיים נאטענזאהן. דף י' ע"א. י"ל בווילנא בשנת תר"ס).
רש"י במס' סנהדרין (צט' ע"ב. בד"ה זמר בכל יום) כתב וז"ל: היה מסדר למודך, אף על פי שסדור בפיך כזמר, והוא יגרום לך שתהא לעולם הבא בשמחה ובשירים, עכ"ל.
החיד"א בספרו 'דבש לפי' (מערכת ז' אות ז') כותב, זמרה מועילה לזכרון כ"כ בס' ארץ החיים סי' לח'. ובזה יש להליץ בעד דוד הע"ה שאמר (תהלים קיט' נד'): זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי. דהצער גורם שכחה ולכן אומר דמועיל לזכרון בבית מגורי כדי שהצער לא יגרום שכחה, ע"ש. ובספרו 'שם הגדולים' (מערכת י' קי"ב) כתב, מהר"ר יוסף אשכנזי היה בעה"ק צפת בזמן מרן והאר"י ז"ל, והיו קורין אותו תנא שהיה שונה המשניות בניגון.
איתא במדרש איכה (הקדמה א'): רבי אבא בר כהנא פתח (ישעיה י'): צהלי קולך בת גלים, אמר ישעיהו לישראל עד שאתם אומרים שירים ומזמורים לפני עבודת כוכבים צהלי קולך בדברי תורה, צהלי קולך בבתי כנסיות.
כתב הר"ש משאנץ (פרה פ"ד מ"א): דרך בעלי זמירות שחוזרין על זמירותיהן שלא ישתכחו מהם כך יש לאדם לחזר על משנתו ונקט זמר מלשון (תהלים קיט'): זמירות היו לי חוקיך.
רבי יעקב עמדין בספרו מגדל עוז (דף ע"ח ע"ב) כתב בשם ספר האפודי, בעצותיו לזכרון לימוד התורה (עצה ח'): שיהיה למודו בשיר וניגון, כי הנועם יביאהו לזכור במשקלו התנועות והמלות הנכנסות בו. (נכתב בס"ד ע"י א. פלשניצקי)


חזור אל “ויתהלך חנוך את האלקים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים