אנ
י ממש
יך את הד
יון כאן מהאשכול על דו
י הסר (
http://goo.gl/52kYz) כ
י לענ"ד זה ע
יקר מקומו.
רקע:
יש ב
יד
ינו שלושה
כת"
י חשוב
ים מהגנ
יזה הקה
יר
ית המכ
יל
ים את הפ
יוט 'דרור
יקרא', ובשנ
יים מהם הוא בסמ
יכות לפ
יוט 'דו
י הסר' שנהגו לאומרו בז
ימון של סעודת חתן וכלה.
כתב ה
יד הראשון הוא
כתי"ק של ר'
יוסף בן אב
יתור שה
יה בן דורו של דונש (מחברם של דרור
יקרא ודו
י הסר) ופ
ייטן בזכות עצמו (ואול
י יש בה
יותו פ
ייטן ח
יסרון, שהר
י אם בא ל
יד
יו טופס משובש של הש
יר אפשר שה
יה מתקנו מדעתו). תוכנו של
כת"
י זה פורסם לראשונה ע"
י ע. פל
יישר בספרו 'הש
ירה העבר
ית בספרד ובשלוחות
יה, עמ' 403.
והר
י תמונת
כתה"
י (שלא מופ
יעה בספר):
- דרור יקרא אביתור.png (407.96 KiB) נצפה 18615 פעמים
כתב ה
יד השנ
י, גם תוכנו פורסם לראשונה ע"
י פל
יישר (שם), הוא
כת"
י שבו נתגלו לראשונה שלושה בת
ים נוספ
ים לפ
יוט דו
י הסר. בסמוך לש
יר זה, וברצף אחד, מופ
יע גם פ
יוט דרור
יקרא.
והר
י תמונתו (שגם ה
יא א
ינה מופ
יעה בספר):
- Devay Haser.png (520.5 KiB) נצפה 18615 פעמים
כתב ה
יד השל
יש
י למ
יטב
יד
יעתנו טרם התפרסם, אך בו ג
יל
ינו עוד שר
יד
ים של שלושה בת
ים נוספ
ים לדו
י הסר
מעבר לשלושה שגילה פליישר. גם ב
כת"
י זה מופ
יע הש
יר דרור
יקרא בסמוך לדו
י הסר.
והר
י תמונתו:
- Dvay Haser 2.jpg (706.99 KiB) נצפה 18615 פעמים
(את הצעתנו בפ
יענוח
כתה"
י אב
יא להלן)
והנה, באשכול הנ"ל על דו
י הסר הערת
י על כך שמתוך מאות ש
יר
ים ש
כתב דונש, כ
יום
ידוע
ים בצ
יבור אך ורק שנ
י ש
יר
ים, והם בד
יוק שנ
י ש
יר
ים אלו. ואם כן,
יש לשער שכבר ב
ימ
ים קדומ
ים ה
יתה ז
יקה ב
ין שת
י הש
יר
ים. אך מה
י?
עוד דבר חשוב שכדא
י לש
ים לב אל
יו הוא שסדר הבת
ים של דרור
יקרא שונה בכל שלושת
כתה"
י, שב
כתה"
י הראשון הוא (ב
יחס לנוסח הנפוץ) א'ג'ב'ד' ובשנ
י הוא ב'ג'א'ד', וא
ילו בשל
יש
י הוא כסדר הנפוץ. הצד השווה הוא שבשלשתם א
ין כ
י אם את ארבעת בת
י הש
יר הראשונ
ים וא
ילו הבת
ים 'הדוך קמ
י' ו'דעה חכמה' א
ינם מופ
יע
ים בהם כלל (אמנם ב
כתה"
י הראשון והאחרון, הוא
יל והש
יר נגמר בסוף הדף,
ישנה אפשרות ת
יאורט
ית שהש
יר המש
יך לדף אחר שאבד). עוד מכנה משותף לשלושת
כתה"
י הוא שבכולם מוסכם שהב
ית האחרון הוא 'א-לה
ים תן'.
שת
י עובדות אלו מצב
יעות לכאורה על כך שהבת
ים 'הדוך קמ
י' ו'דעה חכמה' א
ינם חלק מדרור
יקרא, אף שהם מן הסתם מדונש, ושהש
יר המקור
י הסת
יים בב
ית 'א-לה
ים תן'. השערה זו מקבלת גם ח
יזוק מכך שבנוסחאות
יו של מחזור ו
יטר
י מופ
יע 'דעה חכמה' בס
יומו של פ
יוט 'דלה שובב' (גם הוא מדונש), ולא בדרור
יקרא.
אדאת
ינן להכ
י, הר
י שס
יום הש
יר ב'א-לה
ים תן'
יש לו חש
יבות מ
יוחדת שכן הוא חותם בת
יבות 'שלומ
ים תן כמ
י נהר', והוא כמו תפ
ילת שמו"ע, בר
כת המזון, וקד
יש שמסת
יימ
ים בנושא השלום, וכמו שמצ
ינו (במדרש תל
ים ודרך ארץ זוטא): "גדול השלום, שכל הברכות והתפלות חותמ
ין בשלום". זאת ועוד, נוסח הש
יר ב
כתה"
י הראשון והשנ
י (וא
ין לדעת מה ה
יה בשל
יש
י) א
ינו אלא 'שלומ
ים ש
ים כמו נהר', כמו לשון בר
כת ש
ים שלום שבשמו"ע.
ונראה לנו לחדש בזה
יותר, שאפשר ודרור
יקרא א
ינו אלא פ
יוט שנועד מתח
ילה לה
יאמר בתוך בר
כת ש
ים שלום שבחזרת הש"ץ של שבת, וע"כ הוא מסת
יים ב'שלומ
ים ש
ים', ושגם הפ
יוט 'דו
י הסר' ע
יקר מקומו בחזרת הש"ץ של שבת, שכן מוזכר
ים בו גם בר
כת כהנ
ים ('שעה בר
כת בנ
י אהרון') וגם שבת ('ו
יקר
יבו ב
יום שבת בח
יר
יך בנ
י אהרון...'). וזוה
י אם כן הז
יקה שב
ין דרור
יקרא לדו
י הסר, שלענ"ד שנ
י פ
יוט
ים אלו נועדו מתח
ילה לבר
כת ש
ים שלום שבחזרת הש"ץ של שבת.
והר
י הצעתנו בש
יחזור
כתה"
י השל
יש
י (ההשלמות הן בע
יקר ע"פ מה שכבר
ידוע לנו מ
כתה"
י השנ
י):
[דו
י הסר וגם חרון] / [ואז אלם] ב[ש
יר
ירון]
[נחנו במעגל
י צדק]/ [שעה בר]
כת בנ
י אהרן
[.........................] / ומפג
יע על
י כשר[ון]
שאר
ית עם ת[... ...] / בצדק [שו]כב
י חברון
[ארור
ים הך אשר ארו] / חבצלת הש[רון]
[וצר
י עמך כולם] / [לשגעון וע
יורון]
נס
יכ
י כל [.........] / [.....................רון]
[...........] ואל תהרג / עבור
יה
יו [...רון]
[.........................] /
יש
יבון ש
י וגם דרון
וכל [....................] / [
ישובון עוד ל]בצרון
ו
יקר
יבו ב
יום שבת / [בח
יר
יך בנ
י אהרן]
שנ
י כבש
ים בנ
י שנה / ולכבש עשרון
[ו
יש
יר]ו בנ
י לו
י / חסָד
יך בקול גרון
וש
ירתם תה
י לעד / ות
כתב לדור אחרון