לשונות תמוהים בפיוטים וביאוריהם

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ד' אוגוסט 26, 2015 8:29 pm

קטע מתוך כתב יד:
קרביי יכמרו - לשון (איכה א כ) מעי חמרמרו וכן (איוב טז טז) פני חמרמרו, והוא לשון נתחלפו".
א. דימה יכמרו - חמרמרו, כלומר שורש ח.מ.ר. יחד עם שורש כ.מ.ר. האם זה מפאת חילופי אותיות של גיח"ך?
ב. 'והוא לשון נתחלפו'. מי ימציאני לכך ראיה וסמך?
תודה וברכה.

סעדיה · הודעהעל ידי **סעדיה** » ד' אוגוסט 26, 2015 8:55 pm

זקן ששכח כתב:אותיות של גיח"ך?

??

מקובל שאותיות מאותו מוצא יכולות להתחלף. גיחך הן אותיות מוצאות החיך.

סעדיה · הודעהעל ידי **סעדיה** » ד' אוגוסט 26, 2015 9:58 pm

אוצר החכמה כתב:מקובל שאותיות מאותו מוצא יכולות להתחלף. גיחך הן אותיות מוצאות החיך.

ח' הוא מאותיות הגרון

כמובן. וטעיתי בחוסר תשומת לב ונמשכתי אחר הפותח.

ותודה גם ליעקבי ששלח לי הערה בפרטי על הטעות הזאת.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ד' אוגוסט 26, 2015 11:02 pm

רבותי, דברים שאמרתי טעות הן בידי, עויתי ושגיתי.
מעתה, היש מי שמוכן לסייע בידי ולהשיבני דבר? תודה וברכה.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ד' אוגוסט 26, 2015 11:04 pm

זקן ששכח כתב:קטע מתוך כתב יד:
קרביי יכמרו - לשון (איכה א כ) מעי חמרמרו וכן (איוב טז טז) פני חמרמרו, והוא לשון נתחלפו".
א. דימה יכמרו - חמרמרו, כלומר שורש ח.מ.ר. יחד עם שורש כ.מ.ר. האם זה מפאת חילופי אותיות של גיח"ך?
ב. 'והוא לשון נתחלפו'. מי ימציאני לכך ראיה וסמך?
תודה וברכה.

כך כתב מאנדלקארן בקונקורדנציה שלו בערך 'כמר' (עמ' 585):

לד"ק ענינו המום וצריבה כבארמית, ולד"א קרוב אל חמר במובן התגעשות והתחוללות

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ד' אוגוסט 26, 2015 11:08 pm

לייטנר, תודה, ואשמח לעזרתך בפענוח הקטע.

מה שנכון נכון

לד"ק ענינו חמום וצריבה כבארמית, ולד"א קרוב אל חמר במובן התגעשות והתחוללות

ככה"נ הם הנזכרים בהקדמתו. מאריוס די קאלאזיא. ב דאווידסאן.
[ד"ק - דוד קמחי לא מתאים למובאות].

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ה' אוגוסט 27, 2015 12:47 am

משנ"נ, תודה.
בינתיים נזכרתי שיש לי את מנדלקורן בבית, עיינתי והבנתי, אך אין דבריו שייכים כלל וכלל לנושא דידן.

סעדיה · הודעהעל ידי **סעדיה** » ה' אוגוסט 27, 2015 8:00 am

עי' גשמי ברכה (לבעל התורה תמימה) על הפסוק 'מעי חמרמרו'.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ה' אוגוסט 27, 2015 9:17 am

תודה סעדיה. אינני מכיר את הספר ומקוה שיצדיק את מאמץ השגתו.

שאלה מספר 2

כמו צימוקין דהיינו תאינים יבישים.

היה מוזר בעיני, כי בלשונינו צימוקים הינם ענבים מיובשות. חפשתי ומצאתי במגילת תענית (ליכטנשטיין) הסכוליון [א'] מה הם גונבי עלי גונבים העלי והבכורים בימי ירבעם בן נבט שהושיב משמרות שלא יעלו ישראל לרגל והיו הם מעטרין סליהם בתאנים ועלי עץ על כתפיהם מצאו משמרות ואמרו להם להיכן אתם הולכין אמרו להם למקום פלוני לעשות צמוקין במכתשת שלפנינו ובעלי שעל כתפינו וכו'.
כך שיש שימוש שכזה לתאנים, אבל עדיין תמה אני על שימוש לכאורה חריג ובלתי שמיש, בעוד שהיה אמור לקחת את הדוגמא השגרתית.

אוצרניק · הודעהעל ידי **אוצרניק** » ה' אוגוסט 27, 2015 10:23 am

מצאנו ש 'ח' ו'כ' מתחלפים
חבל - ותורידם בחבל בעד החלון.
כבל - ונכבדיהם בכבלי ברזל

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' אוגוסט 27, 2015 11:06 am

זקן,
ספר 'גשמי ברכה' מצוי בה"ב.
(וכמובן גם באוצר המנוצר, אך כפי שהבנתי אין לזקננו את האוצר)

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ה' אוגוסט 27, 2015 1:32 pm

אוצרניק, תודה. מה ההסבר לחילוף?
חכם, תודה.
האם יש מקור שכל האבות נולדו בראש השנה?

צונאמי · הודעהעל ידי **צונאמי** » ו' אוגוסט 28, 2015 1:38 am

זקן ששכח כתב:האם יש מקור שכל האבות נולדו בראש השנה?

ר"ה י' ב'
תניא, רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם, בתשרי נולדו אבות, בתשרי מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה.
א"כ אברהם ויעקב נולדו בר"ה, ויצחק פקידתו היתה בר"ה.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ו' אוגוסט 28, 2015 12:14 pm

צונאמי כתב:
זקן ששכח כתב:האם יש מקור שכל האבות נולדו בראש השנה?

ר"ה י' ב'
תניא, רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם, בתשרי נולדו אבות, בתשרי מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה.
א"כ אברהם ויעקב נולדו בר"ה, ויצחק פקידתו היתה בר"ה.

תודה.
הגמרא אומרת 'בתשרי' ולמדת מכך שזה קרה בראש השנה. כיצד?
סבורני שלתיבה 'תשרי' יש עוד 29 אפשרויות בחירה לבד מהיום בו בחרת אתה.
[ובר מן דין, ביצחק ודאי לא היה יום לידתו בראש השנה.]

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » א' אוגוסט 30, 2015 8:40 pm

שאלה נוספת:
תאלת לש'ון תלאה.
א. כנראה, לדעתו תיבה זו היא מן התיבות המתחלפות, כמו כשב-כבש. הנכון הדבר?
ב. אלא שלא מצאתי להסברו זה כל מקור בחז"ל. היודע אי מי מקורו?

עזריאל ברגר

א. בנוסחנו (חבד): קרבי יחמרו - בח' ולא בכ'.
ב. רש"י על "כי נכמרו רחמיו אל אחיו" מפרש נכמרו - נתחממו. וגם נחמרו (נחמרו מעיו) פירושו התחממו.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ג' ספטמבר 01, 2015 1:16 pm

שאלה נוספת:
דהרוהו כמו הדרוהו . וכמו (שופטים ה כב) מדהרות דהרות אביריו.

אחרי שהסביר את דהרוהו בחילוף אותיות, שהוא מלשון הידור, איזו ראיה הוא מנסה
להביא מהפסוק 'מדהרות דהרות אביריו', שלכאורה משמעותו שונה לחלוטין?

האם יש מקור הדורש את הפסוק הנזכר מלשון הידור?

עיניו כיונים

עיין בפירוש ראב"ן (הובא בפירוש מעשה ארג).
ואולי גם במקור שלך הכוונה לשני פירושים.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ה' ספטמבר 03, 2015 11:00 pm

היכן מובא בחז"ל, אם בכלל, שההדסים מספרם שלושה, הוא כנגד שלושת האבות ?

מה שנכון נכון

זקן ששכח כתב:היכן מובא בחז"ל, אם בכלל, שההדסים מספרם שלושה, הוא כנגד שלושת האבות ?

בא"ר ריש סימן תרנא הביא כן בשם 'ירושלמי'.
בפיוט הקליר אקחה בראשון לשחרית יוט"א דסוכות 'בעבות שלושה כאבות שלושה'. [גולדשמידט עמוד 106. לא הובא שם מקור מחז"ל].
כ"כ גם בשער הכוונות 'וג' בדי הדס רומזים לג' אבות חג"ת אשר כ"א כלול משלשתן, ולכן צריכים להיות עבות משולשין כל עף וענף לבדו'.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ו' ספטמבר 04, 2015 12:30 am

מה שנכון נכון כתב:
זקן ששכח כתב:היכן מובא בחז"ל, אם בכלל, שההדסים מספרם שלושה, הוא כנגד שלושת האבות ?

בא"ר ריש סימן תרנא הביא כן בשם 'ירושלמי'.
בפיוט הקליר אקחה בראשון לשחרית יוט"א דסוכות 'בעבות שלושה כאבות שלושה'. [גולדשמידט עמוד 106. לא הובא שם מקור מחז"ל].
כ"כ גם בשער הכוונות 'וג' בדי הדס רומזים לג' אבות חג"ת אשר כ"א כלול משלשתן, ולכן צריכים להיות עבות משולשין כל עף וענף לבדו'.

תודה רבה למקורות המצויינים.
ובכל אופן הבנתי שלפנינו אין בנמצא חז"ל.

עזריאל ברגר

זקן ששכח כתב:
מה שנכון נכון כתב:
זקן ששכח כתב:היכן מובא בחז"ל, אם בכלל, שההדסים מספרם שלושה, הוא כנגד שלושת האבות ?

בא"ר ריש סימן תרנא הביא כן בשם 'ירושלמי'.
בפיוט הקליר אקחה בראשון לשחרית יוט"א דסוכות 'בעבות שלושה כאבות שלושה'. [גולדשמידט עמוד 106. לא הובא שם מקור מחז"ל].
כ"כ גם בשער הכוונות 'וג' בדי הדס רומזים לג' אבות חג"ת אשר כ"א כלול משלשתן, ולכן צריכים להיות עבות משולשין כל עף וענף לבדו'.

תודה רבה למקורות המצויינים.
ובכל אופן הבנתי שלפנינו אין בנמצא חז"ל.

לדעת האומרים שהקלירי הוא ר"א בן רשב"י - הרי לך חז"ל.
אמנם רבו החולקים בזה.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » א' ספטמבר 06, 2015 11:41 am

שאלה:
הערבה דומה לפה, שעליה פגומין [ודומים] לפה. יבוא ערבה שדומה לפה, ותכפר על ניבול פה.
א. [את הסוגר המרובע הוספתי אני ע"פ הבנתי, ושמא טעות הוא?].
ב. נקט בפשטות שעלי הערבה פגומים ולא חלקים, ולכאורה הוא בניגוד לדברי הגמרא סוכה לד ע"א: תנו רבנן: אי זהו ערבה ואיזהו צפצפה? ערבה קנה שלה אדום, ועלה שלה משוך, ופיה חלק. צפצפה, קנה שלה לבן, ועלה שלה עגול, ופיה דומה למגל.
ג. אני חושב להעלות [b]השערה[/b] ויתכן שהיא אמיתית, שבאיזור בו היה חי [היכן שהוא באשכנז] היה מצוי רק מין ערבה שעליו משוננים ולא חלקים, וביסס דבריו על פי המשך דברי הגמרא: והא תניא דומה למגל - כשר, דומה למסר - פסול! - אמר אביי: כי תניא ההיא - בחילפא גילא. וברש"י על אתר, ד"ה הכי גרסינן: חילפא גילא, מין ערבה כשרה היא, ופיה דומה למגל, אבל שאר ערבה פיה חלק.
ד. [גם עצם דימויו שעלה פגום דומה לפה, לא זכיתי להבין במה הדמיון ביניהם].
תודה על אישוש או הפרכת השערתי תוך נתינת הסבר המתקבל על הדעת.
ייש"כ

מה שנכון נכון

אולי הכונה להוסיף שחוץ ממה שהערבה דומה לפה בכך שדומים עליה לשפתיים, יש בה ע"י הפגימות הקטנות גם דמיון לפה פגום שעליו באה לכפר, שכן ע"י נבול פה נחשב כאילו נפגם הפה.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » א' ספטמבר 06, 2015 1:41 pm

מה שנכון נכון כתב:אולי הכונה להוסיף שחוץ ממה שהערבה דומה לפה בכך שדומים עליה לשפתיים, יש בה ע"י הפגימות הקטנות גם דמיון לפה פגום שעליו באה לכפר, שכן ע"י נבול פה נחשב כאילו נפגם הפה.

תודה רבה. ביאור נאה ומתקבל. ובזה פתרנו חלק אחד מהשאלה.

האם יש ספר שעוסק בגידולים באיזור אשכנז לפני 700 שנה ויותר?

צונאמי · הודעהעל ידי **צונאמי** » א' ספטמבר 06, 2015 2:21 pm

זקן ששכח כתב:האם יש ספר שעוסק בגידולים באיזור אשכנז לפני 700 שנה ויותר?

תברר ב"מכון מורשת אשכנז".

אבא יודן · הודעהעל ידי **אבא יודן** » א' ספטמבר 06, 2015 4:02 pm

משום חילופי כ-ח ראה מקור ברוך
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=488
משום שלשה בדסים כרמז להאבות כך גם ברמזי רבינו יואל (פ ' אמור) בלא מקור]
משום השאלה:
הערבה דומה לפה, שעליה פגומין [ודומים] לפה. יבוא ערבה שדומה לפה, ותכפר על ניבול פה.
א. [את הסוגר המרובע הוספתי אני ע"פ הבנתי, ושמא טעות הוא?].
ב. נקט בפשטות שעלי הערבה פגומים ולא חלקים, ולכאורה הוא בניגוד לדברי הגמרא סוכה לד ע"א: תנו רבנן: אי זהו ערבה ואיזהו צפצפה? ערבה קנה שלה אדום, ועלה שלה משוך, ופיה חלק. צפצפה, קנה שלה לבן, ועלה שלה עגול, ופיה דומה למגל.
ג. אני חושב להעלות השערה ויתכן שהיא אמיתית, שבאיזור בו היה חי [היכן שהוא באשכנז] היה מצוי רק מין ערבה שעליו משוננים ולא חלקים, וביסס דבריו על פי המשך דברי הגמרא: והא תניא דומה למגל - כשר, דומה למסר - פסול! - אמר אביי: כי תניא ההיא - בחילפא גילא. וברש"י על אתר, ד"ה הכי גרסינן: חילפא גילא, מין ערבה כשרה היא, ופיה דומה למגל, אבל שאר ערבה פיה חלק.
ד. [גם עצם דימויו שעלה פגום דומה לפה, לא זכיתי להבין במה הדמיון ביניהם].
אולי יש לומר בדיוק ההיפך בכך שמניחים הצפצפה עם פגימות דומה ללשון חדה כחרב ונוטלים הערבה החלקה, בעצם זהו הכפרה.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » א' ספטמבר 06, 2015 5:23 pm

תודה לך אבא יודן.
לגבי ערבה, אכן ביאורך נחמד, אבל אינו מסתדר כל כך עם כל הקטע.

אבא יודן · הודעהעל ידי **אבא יודן** » ב' ספטמבר 07, 2015 2:37 am

וזה עתה ראיתי בפרש"י לשופטים מכבש=חובשו
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=232

עזריאל ברגר

אבא יודן כתב:וזה עתה ראיתי בפרש"י לשופטים מכבש=חובשו
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=232

צריך לבדוק טוב אם אין זו שגיאת "הבחור הזעצער".
יש בגמרא מסכת פסחים בקשר לצירוף למנין, שרש"י כותב בערך כך: "והעומד חוץ לפתח אינו מצטרף", ויש תחת-ידי גמרא מדפוס ישן שנכתב בה "והעומד חוץ לפסח אינו מצטרף".

מה שנכון נכון

בהוצאת הכתר הגרסה ברש"י 'לא נכבשו להוציא הליחה'.
וכ"ה בנ"ך ונציה רפה.
וכ"ה בכת"י רש"י. כאן.

מלך זקן וכסיל

עזריאל ברגר כתב:צריך לבדוק טוב אם אין זו שגיאת "הבחור הזעצער".
יש בגמרא מסכת פסחים בקשר לצירוף למנין, שרש"י כותב בערך כך: "והעומד חוץ לפתח אינו מצטרף", ויש תחת-ידי גמרא מדפוס ישן שנכתב בה "והעומד חוץ לפסח אינו מצטרף".

מתוך 'משונצינו ועד וילנא'
להרב יעקב לויפר.

: לכידה.JPG (38.45 KiB) נצפה 7744 פעמים

: 2.JPG (41.52 KiB) נצפה 7744 פעמים

עזריאל ברגר

עזריאל ברגר כתב:
אבא יודן כתב:וזה עתה ראיתי בפרש"י לשופטים מכבש=חובשו
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=232

צריך לבדוק טוב אם אין זו שגיאת "הבחור הזעצער".
יש בגמרא מסכת פסחים בקשר לצירוף למנין, שרש"י כותב בערך כך: "והעומד חוץ לפתח אינו מצטרף", ויש תחת-ידי גמרא מדפוס ישן שנכתב בה "והעומד חוץ לפסח אינו מצטרף".

מתברר שזה לא רק בדפוסים ישנים.
מצאתי עכשיו בגוגל צילום של גמרא מדפוס חדש עם אותה השגיאה:
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 15_171.pdf

אבא יודן · הודעהעל ידי **אבא יודן** » ב' ספטמבר 07, 2015 3:30 pm

עזריאל ברגר כתב:
אבא יודן כתב:וזה עתה ראיתי בפרש"י לשופטים מכבש=חובשו
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=232

צריך לבדוק טוב אם אין זו שגיאת "הבחור הזעצער".
יש בגמרא מסכת פסחים בקשר לצירוף למנין, שרש"י כותב בערך כך: "והעומד חוץ לפתח אינו מצטרף", ויש תחת-ידי גמרא מדפוס ישן שנכתב בה "והעומד חוץ לפסח אינו מצטרף".

אולם כך גם במהדורת מוסד המתיימר להיות כמוגה ראה דברי קצנלבוגן במקום

: ראה; CIMG1495.JPG (1.75 MiB) נצפה 7701 פעמים

עזריאל ברגר

אבא יודן כתב:
עזריאל ברגר כתב:
אבא יודן כתב:וזה עתה ראיתי בפרש"י לשופטים מכבש=חובשו
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=232

צריך לבדוק טוב אם אין זו שגיאת "הבחור הזעצער".
יש בגמרא מסכת פסחים בקשר לצירוף למנין, שרש"י כותב בערך כך: "והעומד חוץ לפתח אינו מצטרף", ויש תחת-ידי גמרא מדפוס ישן שנכתב בה "והעומד חוץ לפסח אינו מצטרף".

אולם כך גם במהדורת מוסד המתיימר להיות כמוגה ראה דברי קצנלבוגן במקום

זוהי הגירסא הנכונה. ואיזה מישהו לא חכם חשב שצריך לכתוב "נחבשו" מלשון "לא חובשו", ולא הבין שרש"י משווה את "ויזר" ל"לא זורו" שפירושו "לא נכבשו" וכו', ואת "לא חובשו" הביא אגב-גררא בלבד.

אבא יודן · הודעהעל ידי **אבא יודן** » ג' ספטמבר 08, 2015 2:34 pm

בושתי ונכלמתי אבל אודה ולא אבוש כי חטאתי כי לא ידעתי ואני אמרתי בחפזי וכן לא יעשה

אבא יודן · הודעהעל ידי **אבא יודן** » ג' ספטמבר 08, 2015 3:57 pm

זקן ששכח כתב:היכן מובא בחז"ל, אם בכלל, שההדסים מספרם שלושה, הוא כנגד שלושת האבות ?

זה עתה מצאתיו בתיקו"ז תכ"א (נו ב).
[ואין לומר שהכוונה לשלשה עלין דכוותה בערבה ודו"ק]

פורום אוצר החכמה

מי מחובר