נפילת צלמו של נבוכדנצר - כרע בל ומצבו

[אראל]

בפיוט אז רוב ניסים שאומרים בשבת הגדול ובליל פסח
'כרע בל ומצבו באישון לילה'
כמה מפרשים על הצלם שעשה נבוכדנצר, ומצבו היינו הדימוס [שהיה מזהבו של ירושלים], נפלו בליל פסח
בפסוקי דניאל לא מפורש כלל מה נעשה עם הצלם עצמו אחר שהודה נבוכדנצר לחנניה מישאל ועזריה כשנצלו מן הכבשן, איפה ראה הפייטן מקור שהצלם עם הדימוס נפלו?
ועוד, מהיכן לקח שכל זאת אירע בליל פסח?

[מאיר נפתלי]

כמה מפרשים על הצלם שעשה נבוכדנצר, ומצבו היינו הדימוס [שהיה מזהבו של ירושלים], נפלו בליל פסח

האם הם מפרשים על הצלם שעשה נבוכדנאצר או על הצלם שראה בחלומו (דניאל ב, לא) שהוא אכן נידק ונפל ככתוב שם.

מי הם המפרשים?

[אראל]

ראיתי באוצר מפרשי ההגדה מכון ירושלים מביא [בלי שם] לפרש דקאי על הצלם שראה נבוכדנצר בחלום, אבל באמת זה אינו, כי מיד אחר זה נאמר 'לאיש חמודות נגלה לו רז בחזות לילה', ולא אמר הפייטן בכפילא!, וכן מה שקצת מפרשים על בלטשצר ונפילת בבל בו בלילה, הלא גם כן נזכר בפייט 'משתכר בכלי קודש נהרג בו בלילה'

בפירוש מטה לוי מעשה אורג מפרש על הצלם שעשה נבוכדנצר בבקעת דורא וכן בקימחא דאבישונא

[איש גלילי]

וכן מה שקצת מפרשים על בלטשצר ונפילת בבל בו בלילה, הלא גם כן נזכר בפייט 'משתכר בכלי קודש נהרג בו בלילה'

זה לכאורה הפשט הפשוט שהרי המליצה 'כרע בל' נלקחה מהפסוק בישעיה (מו א) על נפילת בבל.
ומאי קושיא שמודה גם על מיתת בלשצר וגם על נפילת אלילי בבל, שקרו בזמן אחד?

[אראל]

לאחר החיפוש מצאתי שני מקורות וסמוכין של ממש:
א) במדרש (שיה"ש רבה פרשה ז' ח') אמר רב אבדימי דמן חיפה ששה נסים נעשו באותו היום, צף הכבשן, ונפרץ הכבשן, ונשרפו ד' מלכיות, ונעשה נבוכדנצר אימוס שירוף, והפילה הרוח את הצלם והחיה יחזקאל המתים בבקעת דורא. ובהמשך שם במדרש מסופר שהיה נבוכדנצר מפתה גם לדניאל שישתחוה לצלם, ואמר לו וכי אינך משתחוה לצלם שיש בו ממש, שאלמלי היית בא לראות מעשיו [שהיה הצלם מדבר על ידי שנתן נבוכדנצר ציץ של הכהן גדול לתוך פיו], כי אז מרצונך היית בא ומשתחוה לו, וביקש דניאל מנבוכדנצר רשות לעלות ולנשק הצלם, וניגש דניאל אל הצלם הזהב והשביע את הציץ ולקחו מתוך פיו, מן אז לא היה עוד הצלם יכול לעשות כלום, באותה שעה בא הרוח והפיל את הצלם, ואותו הרוח שהפיל את הצלם החיה את המתים ביד יחזקאל.
וידוע מדברי רב האי גאון מובא בטור סי' ת"צ שמפטירין בחוה"מ פסח פרשת עצמות היבשות שתחית המתים עתיד להיות בפסח, ולפי המדרש הנ"ל אתי שפיר כמין חומר, שהרוח שהפיל את הצלם החיה את העצמות, וכל זאת קרה בליל פסח!!
ב) מפורש במדרש (שמו"ר פי"ח יב) מה ראה לומר ליל שמורים שבו עשה גדולה לצדיקים כשם שעשה לישראל במצרים ובו הציל לחזקיהו ובו הציל לחנניה וחביריו ובו הציל לדניאל מגוב אריות, ועוד איתא במדרש (שמו"ר פרשה ט' ט) שחנניה מישאל ועזריה אמרו אז המזמור לא לנו (תהלים קטז), עצביהם כסף וזהב וגו', על צלמו של נבוכדנצר, ולהנ"ל י"ל שאמרו אז ההלל של ליל התקדש חג.

[איש גלילי]

המקורות הם יפים, אבל מנין לך שלזה התכון הפיט, בזמן שאמר 'כרע בל' וצלמו של נבוכדנצר לכאו' לא היה קשור לאליל בל, ועי' תוס' פסחים (נג:, ד"ה מה ראו) שלא היה ע"ז כלל.

[הכי נמי מסתברא]

יש קונטרס "למכסה עתיק" של הגר"ח קנייבסקי ובו מקורות רבים לכל הניסים שכלולים בפיוט. כמדומני נדפס בסוף "טעמא דקרא"