הודעהעל ידי אראל » ד' פברואר 08, 2017 8:17 pm
לאחר החיפוש מצאתי שני מקורות וסמוכין של ממש:
א) במדרש (שיה"ש רבה פרשה ז' ח') אמר רב אבדימי דמן חיפה ששה נסים נעשו באותו היום, צף הכבשן, ונפרץ הכבשן, ונשרפו ד' מלכיות, ונעשה נבוכדנצר אימוס שירוף, והפילה הרוח את הצלם והחיה יחזקאל המתים בבקעת דורא. ובהמשך שם במדרש מסופר שהיה נבוכדנצר מפתה גם לדניאל שישתחוה לצלם, ואמר לו וכי אינך משתחוה לצלם שיש בו ממש, שאלמלי היית בא לראות מעשיו [שהיה הצלם מדבר על ידי שנתן נבוכדנצר ציץ של הכהן גדול לתוך פיו], כי אז מרצונך היית בא ומשתחוה לו, וביקש דניאל מנבוכדנצר רשות לעלות ולנשק הצלם, וניגש דניאל אל הצלם הזהב והשביע את הציץ ולקחו מתוך פיו, מן אז לא היה עוד הצלם יכול לעשות כלום, באותה שעה בא הרוח והפיל את הצלם, ואותו הרוח שהפיל את הצלם החיה את המתים ביד יחזקאל.
וידוע מדברי רב האי גאון מובא בטור סי' ת"צ שמפטירין בחוה"מ פסח פרשת עצמות היבשות שתחית המתים עתיד להיות בפסח, ולפי המדרש הנ"ל אתי שפיר כמין חומר, שהרוח שהפיל את הצלם החיה את העצמות, וכל זאת קרה בליל פסח!!
ב) מפורש במדרש (שמו"ר פי"ח יב) מה ראה לומר ליל שמורים שבו עשה גדולה לצדיקים כשם שעשה לישראל במצרים ובו הציל לחזקיהו ובו הציל לחנניה וחביריו ובו הציל לדניאל מגוב אריות, ועוד איתא במדרש (שמו"ר פרשה ט' ט) שחנניה מישאל ועזריה אמרו אז המזמור לא לנו (תהלים קטז), עצביהם כסף וזהב וגו', על צלמו של נבוכדנצר, ולהנ"ל י"ל שאמרו אז ההלל של ליל התקדש חג.