מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

אשר קדשנו בקדושתו של אהרן

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
נוטר הכרמים
הודעות: 8168
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

אשר קדשנו בקדושתו של אהרן

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' אפריל 10, 2021 10:41 pm

בסידור אוצר התפילות (ח"ב תפילת שלש רגלים עמ' תסז) בפי' דובר שלום מהג"ר יצחק אליהו מוילנא:
שינוי נוסח הברכה מכל ברכת המצוות שמברכים אשר קדשנו במצוותיו, הכוונה ע"פ דאיתא בילקוט וישא אהרן ידיו אל העם ויברכם, באותה שעה זכה בנשיאת כפים לו ולדורותיו עד שיחיו המתים, הרי דפעם ראשון שבירך אהרן ברכת כהנים לא היה מצד המצוה רק מעצמו, ובשכר זה זכה לנשיאת כפים, לכן אין מברכין ע"ז במצוותיו, דהמצוה נצטוו אח"ז בזכות אהרן, לכן מייחסים הברכה לקדושתו של אהרן שבירך בלא מצוה, ועי"ז נצטוו אח"ז למצוה.

ויש להעיר שכל דבריו אינם אמורים בשיטת הרמב"ם דנוסח בקדושתו של אהרן אמור בעוד מצוות של כהונה ולא רק בברכת כהנים, כמבואר בדבריו בפט"ו מהל' תרומות הכ"ב: כל האוכל תרומה מברך ברכת אותו מאכל ואח"כ מברך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לאכול תרומה, ובפ"א מהל' בכורים ה"ב: וכל האוכל מתנה שיש בה קדושה מברך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לאכול כך וכך. [ועי' משנה למלך ריש פ"א וריש פ"י ממעשה הקרבנות דה"ה באכילת חטאת או אשם, וברמ"א יו"ד הל' חלה סי' שכב סעיף ה על אכילת חלה].

אולם באמת נראה דיש להעמיד הדברים גם בשיטת הרמב"ם, ואדרבה, נרויח בזה ליישב כמה תמיהות בסיעתא דשמיא, וכמו שיתבאר לפנינו.

הנה בעיקר חידושו של הרמב"ם שמברך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן באכילת מתנות כהונה, כתב בדרך אמונה (ביאור ההלכה שם ד"ה וכל האוכל), וז"ל,
והנה לשון אשר קדשנו בקדושתו של אהרן שכ' רבנו לא מצינו בגמ' רק גבי נ"כ בסוטה ל"ט א'. אמנם רבנו העיד בסוף ה' תרומות דהמנהג לברך על אכילת חלה א"ק בקדושתו של אהרן וצונו כו' ומזה למד רבנו דעל כל מתנ"כ מברכין כן. ולפ"ז נראה דגם על כל עבודות הכהנים שמברכין עליהן כגון היציקות והבלילות כו' אם מברכין על כולן (עי' מל"מ ריש ה' מעה"ק) צריך לברך על כולן א"ק בקדושתו של אהרן והעבודות הכשרות גם בזר יברכו רק אקב"ו כמו בכל המצות.
ויל"ע דבתוספתא דברכות פ"ה הכ"ג הי' עומד ומקריב מנחות בירושלים כו' כשהוא מקריבן אומר בא"י אקב"ו להקריב מנחות הי' מקריב זבחים בירושלים כו' כשהוא מקריבם אומר בא"י אקב"ו להקריב זבחים כשהוא אוכלם אומר בא"י אקב"ו לאכול זבחים (כ"ה גי' אור הגנוז שם) ולמה לא נקט א"ק בקדושתו של אהרן. ובשלמא בא לאוכלן י"ל משום דכולל נמי קק"ל דנאכלין לישראל לכך קיצר בהן, אבל כשהוא מקריבן דפסול בזר למה לא נקט בקדושתו של אהרן. ואין לומר דכשהוא מקריבן הכונה שחיטה דכשרה בזר דגבי מנחה א"א לומר כן דהכל פסול בזר. ואולי משום דכלל שם גם הקרבה בבמה דכשר בזר לכן קיצר בזה וכמ"ד מנחה קרבה בבמה וצ"ע.

ושמא יש לומר בהקדם מה ששמעתי מאאמו"ר שליט"א להעיר בלישנא דקרא דכתיב בפרשת שמיני (ט, כב): וַיִּשָּׂ֨א אַהֲרֹ֧ן אֶת יָדָ֛יו אֶל־הָעָ֖ם וַֽיְבָרְכֵ֑ם וַיֵּ֗רֶד מֵעֲשֹׂ֧ת הַֽחַטָּ֛את וְהָעֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִֽים, מפני מה לא נזכר בפסוק גם קרבן המנחה שהקריב כמו דכתיב לעיל מיניה בפס' יז.

וביאר אבי מורי שליט"א לפי מה דאיתא בבעל הטורים שם:
ויברכם. בג' ברכות (תו"כ) כנגד ג' מיני קרבנות. יברכך כנגד חטאת, וישמרך מן החטא שנאמר (ש"א ב ט) רגלי חסידיו ישמור (ספרי במדבר ו כד). יאר כנגד עולה שנאמר (שמות לד כד) בעלותך לראות. שלום כנגד שלמים (תו"כ טז א).

ומעתה מבואר היטב דלא נזכר 'וירד מעשות המנחה', שהרי הא דכתיב וירד מעשות לא בא לומר שעשה אהרן את עבודת ההקרבה כאשר נצטוה, אלא שמכח עבודת הקרבנות בירך את העם, והרי קרבן המנחה אינו כלול בברכת כהנים שהיא ברכה משולשת.

ואמנם בתו"כ איתא: וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם באותה שעה זכה במתנות כהונה וזכה בנשיאות כפים לו ולדורותיו עד שיחיו המתים.
והיינו שבאמת אהרן הכהן זכה בזכות הנשיאות כפים גם למתנות כהונה, ולפי המבואר בדברי בעל הטורים מבואר היטב, שהרי גם הברכת כהנים לא היתה ברכה בעלמא, אלא מכח הקרבת הקרבנות.

ומעתה מבוארת היטב שיטת הרמב"ם שגם על אכילת מתנות כהונה מברך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן, [וגם על אכילת שאר מתנות כהונה כמו תרומה וביכורים שזכה למתנות כהונה בזכות אותה נשיאות כפים], אבל על הקרבת מנחות אינו מברך כן כיון שהקרבת המנחה לא שייכא לזה, וכאמור.

[אכן יעויין במלבי"ם שבעת הניף החזה ושוק זכה במתנת כהונה, אבל בפירוש הראב"ד מבואר להדיא כדברינו דבעת הנשיאות כפים ובזכות הברכה זכה למתנות כהונה, וז"ל, באותה שעה זכה במתנות כהונה וזכה בברכת כהנים לו ולדורותיו, פ', כדכתיב בסדר שופטים וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם וכו' ונתן לכהן הזרוע הלחיים והקבה, ראשית דגנך וכו' כי בו בחר ה' אלקיך וכו' לשרת בשם ה' וכו'. אי זהו שרות שהיא בשם ה', הוי אומר זו ברכת כהנים, נמצא שבשכר אשר מברכים את ישראל זכו במתנות כהונה שבגבולין.

ובתורה שלמה הביא ב' פירושים לדברי התו"כ, בשם העזרת כהנים שאהרן לא נצטווה עדיין במצות נ"כ, אלא שמאהבתו לישראל התנדב לברכן, ובשכר זה קבע לו הקב"ה שכרו לזכות במתנו"כ ובנ"כ לו ולדורותיו, ובשם הקרבן אהרן שאהרן בירכן מחמת שנתחייב לברכם כיון שקיבל מתנות כהונה וברכת כהנים הוא חלף מתנות כהונה.
ובדברי הראב"ד נראה פירוש שלישי, שאמנם מתנות כהונה הוא חלף הברכת כהנים, אבל זה נתחדש רק עכשיו כאשר אהרן בירכם. וראה עוד במאמר "ברכת כהנים" מאת הרב אברהם יצחק גפני, קובץ זכור לאברהם (חולון) תשנ"ו, עמ' תקכד].

נוטר הכרמים
הודעות: 8168
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: אשר קדשנו בקדושתו של אהרן

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' אפריל 10, 2021 10:43 pm

אגב גררא,

בספר עלי תמר על הירושלמי סוכה פ"ג ה"ד:
וראיתי בספר קול אליהו במנחת חינוך יו"ד שע"ב שמעתיק מכת"י הג"ר יוסף גבריאל אדלר אבד"ק בורגפרעפאר ז"ל וז"ל, הנה הגאון יעב"ץ ז"ל הגיה לומר בברכה שאומרים הכהנים בנש"כ אשר קדשנו בקדושת אהרן, תחת בקדושתו של אהרן, כי מה זה לומר הכינוי ואחריו תיבת של, ויותר צחות הלשון הוא לומר שנסמך. וכן החכם רוו"ה הגיה כן במחזורים ובסידורים אשר הדפיס, אבל בקצתם הניח הנוסח הישן. ובאמת הנוסחא הזאת כתובה בגמרא סוטה ל"ט, מאי מברך, אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וכו' .
ואמר לי הגאון רבי משה העכים נר"ו האבד"ק אנשבאך, ליישב הנוסח המקובל עפ"י מה דאיתא בשבת כ"ט, אמר רבא מדקתני פתילת הבגד, מאי איריא דתני פתילת הבגד, ליתני פתילה של בגד, מאי פתילת הבגד דעדיין בגד הוא, עיין שם ובפירוש רש"י. א"כ ראינו דאם אומרים בכינוי ואחריו מלת של הכוונה חלק מן הדבר ולא הדבר עצמו. וא"כ אם אומרים בקדושת אהרן בסמיכות היה משמע בכל הקדושה כמו שהיתה לאהרן, וזה אינו שהרי הכהנים שבימינו אינם קדושים כמו שהיה אהרן קדוש ה'. לכן אומרים בקדושתו של אהרן דזה משמע שחלק לכהנים חלק מהקדושה שהיתה לאהרן, ע"כ.

ובאמת יסוד הדברים כבר נמצא מפורש בתשובת הגאונים (שערי תשובה סי' רלא):
אבל יש לכם לדעת כי המקום יתברך נתן מקדושתו לאהרן הכהן שהיה בחיר ה' ושאר הכהנים מאותה הקדושה נוטלין ומקבצין זה מזה ואין נוטל שום כהן קדושה מלמעלה כמו שנטל אהרן הכהן אבל מקדושת אהרן נטלו זה מזה וקבלו זה מזה ולפיכך מברכין הכהנים לאחר כן אשר קדשנו בקדושתו של אהרן והואיל והכהן מתקדש בקדושה שאינה מעצמו והוא חלל קדושת אהרן ואינה מעצמו שנקדש מלמעלה לפי מעשיו הישרים.

ביקורת תהיה
הודעות: 2411
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: אשר קדשנו בקדושתו של אהרן

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' אפריל 11, 2021 2:22 am

ספר החינוך פרשת נשא:
וְקֹדֶם שֶׁיַּחֲזִירוּ פְּנֵיהֶם לְבָרֵךְ הָעָם מְבָרְכִין: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה.
ודילמא משבשתא היא.

א מבקש
הודעות: 221
הצטרף: ב' אפריל 05, 2021 8:50 pm

Re: אשר קדשנו בקדושתו של אהרן

הודעהעל ידי א מבקש » א' אפריל 11, 2021 2:31 am

בסדר רע"ג [מהדורת גולדשמיט סדר נשיאת כפיים] מובא הברכה בצורה הבאה:
בא"י אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה

ביקורת תהיה
הודעות: 2411
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: אשר קדשנו בקדושתו של אהרן

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' אפריל 11, 2021 2:58 am

נוטר הכרמים כתב:דרך אמונה: יל"ע, דבתוספתא דברכות: כשהוא מקריבם אומר בא"י אקב"ו להקריב זבחים. ולמה לא נקט א"ק בקדושתו של אהרן? וצ"ע.

שאלה תמוהה, שכן המברך 'להקריב' הוא בעל הקרבן ולא הכהן. הכהנים העוסקים בעבודת הזבח מברכים על כל עבודה ועבודה ביחוד (נוסח חפשי):
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ עַל קַבָּלַת הַדָּם.
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ עַל הַזְּרִיקָה.
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ עַל הַתְּנוּפָה.
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ עַל הַמְּלִיחָה.
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ עַל הַהַקְטָרָה.

ביקורת תהיה
הודעות: 2411
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: אשר קדשנו בקדושתו של אהרן

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' אפריל 11, 2021 3:19 am

נוטר הכרמים כתב:רבי משה העכים: אם אומרים בכינוי ואחריו מלת 'של' הכוונה חלק מן הדבר ולא הדבר עצמו.

דברים מופרכים!
רבונו של עולם.
מטתו של דוד.
לבו של אדם.
וכיוצא בהם מטבעות־לשון אין־ספור.

אחד מעיר
הודעות: 857
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: אשר קדשנו בקדושתו של אהרן

הודעהעל ידי אחד מעיר » א' אפריל 18, 2021 6:54 am

לא בדקתי אבל שמעתי מהרב יצחקי
שרז"ה הוא שזייף נוסח בקדושת אהרון

כדכד
הודעות: 5687
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: אשר קדשנו בקדושתו של אהרן

הודעהעל ידי כדכד » א' אפריל 18, 2021 5:51 pm

לא הבנתי
מה הנוסח המקורי ומה הזיוף?

דודי צח
הודעות: 647
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: אשר קדשנו בקדושתו של אהרן

הודעהעל ידי דודי צח » ה' מאי 13, 2021 4:53 pm

ביקורת תהיה כתב:
נוטר הכרמים כתב:דרך אמונה: יל"ע, דבתוספתא דברכות: כשהוא מקריבם אומר בא"י אקב"ו להקריב זבחים. ולמה לא נקט א"ק בקדושתו של אהרן? וצ"ע.

שאלה תמוהה, שכן המברך 'להקריב' הוא בעל הקרבן ולא הכהן. הכהנים העוסקים בעבודת הזבח מברכים על כל עבודה ועבודה ביחוד (נוסח חפשי):
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ עַל קַבָּלַת הַדָּם.
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ עַל הַזְּרִיקָה.
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ עַל הַתְּנוּפָה.
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ עַל הַמְּלִיחָה.
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ עַל הַהַקְטָרָה.


דברי התוספתא ברכות (ה, כב), לפי ריהטתם ומשמעם (ב'ברכות' הקודמות המפורטות שם, כגון 'שהחיינו' על הקרבת מנחה בפעם הראשונה - שלפי משמעות הש"ס מנחות עה: הכהן הוא המברך), קאי על הכהן ולא על הבעלים. וכהבנת הגרח"ק כפי שמצוטט לעיל.

ומסתמא צ"ל הכוונה על הכהן המקריב את האיברים על ראש המזבח. (וכן מצאתי לרב האי גאון יחיה לאוי"ט, בחיבורו נחל איתן (סימן ה ס"ק ו), שמביא דברי התוספתא הנ"ל וכותב: 'בתוספתא דברכות תניא, דהמקריב זבחים אומר להקריב זבחים, ומקריב היינו ההקטרה של אימורים, דומיא דמקריב מנחה דהתם' וכו').

ביקורת תהיה
הודעות: 2411
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: אשר קדשנו בקדושתו של אהרן

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' מאי 13, 2021 10:10 pm

דודי צח כתב:הכוונה על הכהן המקריב את האיברים על ראש המזבח.
תימה גדול הוא לומר כן, דמה נשתנת ברכה זו דנקט תנא מכל שאר הברכות שמברכים הכהנים בעבודות הזבח? ותו, דלא מצאנו הקטרה שנקראת הקרבה.

ביקורת תהיה
הודעות: 2411
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: אשר קדשנו בקדושתו של אהרן

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' מאי 13, 2021 10:36 pm

דודי צח כתב:נחל איתן: ומקריב היינו ההקטרה של אימורים, דומיא דמקריב מנחה דהתם.

ואינו מחוור, דהקרבת המנחה היא ההגשה, כאמור: 'וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה הַקְרֵב אֹתָהּ בְּנֵי־אַהֲרֹן לִפְנֵי יְיָ אֶל־פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ'. והכי אמרינן בפרק הקורא למפרע:
וּלְהַגָּשָׁה. דְּאִתַּקַּשׁ לִתְנוּפָה, דִּכְתִיב: 'וְהֵנִיף וְהִקְרִיב' (וְהַקְרָבָה הִיא הַגָּשָׁה, דְּאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר הַךְ הַקְרָבָה הִיא הַקְטָרַת הַקֹּמֶץ, דְּהָא כְּתִיב בָּתְרֵהּ 'וְקָמַץ וִהִקְטִיר').

דודי צח
הודעות: 647
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: אשר קדשנו בקדושתו של אהרן

הודעהעל ידי דודי צח » ו' מאי 14, 2021 1:20 pm

ביקורת תהיה כתב: דמה נשתנת ברכה זו דנקט תנא מכל שאר הברכות שמברכים הכהנים בעבודות הזבח?


כמדומה שלא מפורש בשום מקום בתלמודין ובתוספתין - שהכהנים מברכים בכל אחת ואחת מעבודות הזבח.
ויפה גילית לעיל כי נוסחאות הברכות שפירטת הם 'נוסח חפשי', כלומר מהמצאת הכותב שהטביע מטבע להנות את הבריות.

גם ברמב"ם לא מפורש כן.
ועיין במשנה למלך ריש הלכות מעשה הקרבנות - שדן בזה, וכתב כי רק לדעת רמב"ן בהשגותיו לספר המצוות, מברכים על כל עבודה. אבל להרמב"ם שמא מברכים רק 'על העבודה הגדולה'.


ולמרות שלא ידוע כל-כך מה היא 'עבודה גדולה', ומאן מפיס לדעת מאי גדולה ומאי קטנה,

אולם דברי התוספתא הנידונים הם לכאורה סימוכין להנחתו.

שכן אחר שהוכח כי התוספתא מדבר על 'הכהן'
כל שאר השאלות מדוע נקט 'להקריב' ולא 'להקטיר' הן בגדר 'הערות' הצריכות להתיישב ותו לא.
ויתכן בהחלט, כי מצאנו לרוב שמטבע ברכות שונה ממטבע לשון המקרא, כמו ברכת 'על נטילת לולב' או 'לשמוע קול שופר' וכהנה רבות, שאינן מיוסדות כלל ועיקר על לשון המקרא. ושפיר שייך לומר כי במטבע הלשון של חכמינו יאות לשון 'להקריב' גם על ההקטרה. שכן זו השיא של עבודת הקרבנות, כאשר הם מוקרבים בפועל על המזבח.
ולא תיקשי מפירושי רש"י המצוטטים ליישב לשון המקרא דבור דבור על אופנו.

וכאמור, ביותר יוטב לומר כן, באם ננקוט שהתוספתא סובר (כפי שכותב המשנה למלך בדעת הרמב"ם) שמברכים ברכה אחת ויחידה בלבד - 'להקריב זבחים', ומאיזה טעם שהוא יונח לשון זה על ההקטרה שהיא העבודה הסופית והמרכזית. ולא על חלקי העבודה אנו מברכים.
(למרות שמבחינת חשיבות העבודה מסתמא 'זריקה' היא העיקרית, אבל מבחינת צורת הקרבן - יונח לשון הקרבה בעלות הקרבן על גבי המזבח, ובהתקיים העבודה הסופית והגומרת ראויה היא להיקרא 'העבודה הגדולה' שפירושה עלום ולא ברור).

ביקורת תהיה
הודעות: 2411
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: אשר קדשנו בקדושתו של אהרן

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ו' מאי 14, 2021 2:43 pm

דודי צח כתב:כמדומה שאין מפורש בשום מקום שהכהנים מברכים בכל אחת ואחת מעבודות הזבח.

ברם כך נוטה בהדיא דעת הרב 'משנה למלך' בראש הלכות מעשה הקרבנות:
כתב הרמב"ן בהשגותיו לספר המצות, שכל העבודות, כגון היציקות ובלילות פתיתות ומליקות ודכוותייהו, הכהן כשעושה אחת מאלה עושה מצוה ומברך עליה. והחכם בעל 'לב שמח' כתב שם דרבינו חולק בזה, וס"ל שלא יברך כי אם על העבודה הגדולה לבדה, וכל שאר העבודות הקטנות שבה נפטרות עמה כו'. וסיים וכתב: ותהיה הברכה אחת על מעשה הסדר כולו כאחת. עד כאן.
ואין דבריו מוכרחים, דאפשר שגם רבינו מודה בזה. גם לא ידעתיו איזו היא עבודה גדולה או קטנה. גם מה שסיים שתהיה הברכה אחת על הסדר כולו, זה יתכן אם כל הסדר נעשה בכהן אחד, אך אם כל כהן וכהן יעשה עבודה אחת, למה לא יברך על העבודה שעושה?
ונוסח הברכה נראה שהוא: אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לעשות כך וכך.

ביקורת תהיה
הודעות: 2411
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: אשר קדשנו בקדושתו של אהרן

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ו' מאי 14, 2021 3:07 pm

דודי צח כתב:הוכח כי התוספתא מדברת על 'הכהן'.

חלקת לשון הרמב"ם בתשובתו בענין ברכת 'שהחיינו' ('פאר הדור' תשובה מט) מורה כי 'מקריב המנחה' שמברך 'ברוך שהגיענו' הוא בעל הקרבן. שכן כתב בתוך הדברים:
כָּל מִצְוָה אֲשֶׁר לֹא תִקְרֶה תָּמִיד כִּי אִם לִפְעָמִים, גַּם לֹא לְכָל אָדָם כִּי אִם לְאֶחָד תָּבוֹא הַמִּצְוָה הַיּוֹם וְאַחֵר לְאַחַר זְמַן אוֹ לֹא תָבוֹא כְּלָל, אָז בְּבוֹא הַמִּצְוָה לְיָדוֹ יְבָרֵךְ 'שֶׁהֶחֱיָנוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַקְרִיב מְנָחוֹת: [הָיָה מַקְרִיב מְנָחוֹת בִּירוּשָׁלִַם מְבָרֵךְ 'בָּרוּךְ שֶׁהִגִּיעָנוּ'. הָיָה מַקְרִיב זְבָחִים בִּירוּשָׁלִַם אוֹמֵר 'בָּרוּךְ שֶׁהִגִּיעָנוּ'. וּכְשֶׁהוּא מַקְרִיבָן מְבָרֵךְ 'בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַקְרִיב אֶת הַזָּבַח']. וְכֵן אָמְרוּ בְּפִדְיוֹן הַבֵּן: אֲבִי הַבֵּן מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם: 'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ' וְכוּ', וְ'שֶׁהֶחֱיָנוּ'.
הנוסח המוסגר הוא הנוסח שהרמב"ם מצטטו מן התוספתא באותה תשובה.

דודי צח
הודעות: 647
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: אשר קדשנו בקדושתו של אהרן

הודעהעל ידי דודי צח » ו' מאי 14, 2021 4:12 pm

לא מצאתי משמעות בלשון הרמב"ם המצוטט ומנוקד, שהוא מכוון על הבעלים המקריב.
שמא נקט גם רבנא משה כפירוש רוב הראשונים בסוגיית הגמרא מנחות, ש'הכהן' המקריב מנחה (פעם ראשונה או לאחר זמן ארוך) מברך שהחיינו.
וכך פירש גם דברי התוספתא.

תדע, שבחיבורו משנה תורה (ספר עבודה, תמידין ומוספין ז, יח) העמיד דברי התוספתא בכהן המקריב מנחה מן החדש (עניינא דיומא) שהוא מברך שהחיינו. היינו שהתוספתא מדבר בכהן, אך בניגוד לרש"י ותוספות שהכוונה לכהן שמקריב פעם ראשונה בחייו, או פעם ראשונה בזאת השנה. כאן מיירי באפשרות ההלכתית שניתנת לו להקריב מן התבואה החדשה.
הא מיהא שהתוספתא מדבר על הכהן.

נ.ב.
לא אתאנו הכא, באשכול דנן, לברר דעת הרמב"ם. ועיקר ענייננו להוציא דברי התוספתא לאמיתה של (שר ה)תורה

ביקורת תהיה
הודעות: 2411
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: אשר קדשנו בקדושתו של אהרן

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ו' מאי 14, 2021 5:26 pm

דודי צח כתב:עיקר ענייננו להוציא דברי התוספתא לאמיתה.
ובכן, אם נוסח התוספתא כפי שמצטטו הרמב"ם הוא נוסח דווקני, תסתיים שהנושא הוא בעל הקרבן ולא הכהן. דאי אמרת בשלמא בעל הקרבן, היינו דאינו מברך ברכת 'להקריב' אלא בזבח (דאית ביה הקרבה של הבעלים, היא התנופה) ולא במנחה; אלא אי אמרת כהן, מאי שנא זבחים דמברך עלייהו 'להקריב', ומאי שנא מנחה (ושאר קדשי קדשים) דאין מברך עלייהו 'להקריב'?
תסתיים.

דודי צח
הודעות: 647
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: אשר קדשנו בקדושתו של אהרן

הודעהעל ידי דודי צח » ו' מאי 14, 2021 6:30 pm

פשוט שהתוספתא הוא אגב שיטפיה, ולא נעשה את כלל רבותינו הראשונים לטועים במדה הגסה.
ואכן לפי נוסחת התוספתא המצויה בידינו, הן במנחה והן בזבח איכא ברכת 'להקריב'. ['היה מקריב מנחות בירושלם, אומר ברוך שהגיענו לזמן הזה, כשהוא מקריבן אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להקריב מנחות... היה מקריב זבחים בירושלם אומר ברוך שהגיענו לזמן הזה, כשהוא מקריבן אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להקריב זבחים...']

והנה מפני חשש זה להיטפל לדקויות לשון, לעייל פילא בקופא דמחטא, ביקשתי להימנע מלהיטפל בדווקנות לשונו של הרמב"ם, כי ידעתי נפש הלומדים שהרגילו עצמם בכך (בהשפעת אסכולות כל שהן), תחת להזניח שקלא וטריא אובייקטיבית (ומייגעת) בעומק שמועות חכמינו.

ואשר יגורנו בא...

הנה כי כן, לא הסתיים ולא התברר הנדון.
אך כאשר כל אחד נכנס במבצרו, הסתיים הדיון.

תסתיים.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 13109
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: אשר קדשנו בקדושתו של אהרן

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' מאי 19, 2021 12:02 pm

בנט"י לנש"כ נחלקו ראשונים אם היא מפרטי מצות נש"כ, או שאין נושאים בידים טמאות, לד' התוס' אפילו ידיו נקיות, נוטל ידיו, והיינו שהיא מצוה מיוחדת לנש"כ. בשו"ע הכריע כדעה ראשונה, בטור כ' שצריך לברך, אבל שו"ע כ' שלא יברך, ועי' מ"א שם שאם נגע במקום מטונף היה צריך לברך ומ"ב שם שמ"מ לא נהגו לברך.

עכ"פ לד' התוס' והראשונים שהיא מצות נטילה המיוחדת לנש"כ, ושיש ברכה ע"כ. האם מברכים אשר קדשנו בקדושתו של אהרן?

כדכד
הודעות: 5687
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: אשר קדשנו בקדושתו של אהרן

הודעהעל ידי כדכד » ד' מאי 19, 2021 5:05 pm

מסתבר שגם אם זו נטילה לנשיאות כפים לא אפקוה מכל נוסח הברכה הרגיל.
כהן צריך ליטול ידיו גם לאכילת תרומה, גם לפירות, מה יברך על נטילה זו? מסתבר לי שיברך אקב"ו ענט"י ולא בקדושתו של אהרן ואם כנים דברי בתרומה - מדוע לנשיאת כפים ישתנה זה הדין?


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 22 אורחים