שינוי נוסח הברכה מכל ברכת המצוות שמברכים אשר קדשנו במצוותיו, הכוונה ע"פ דאיתא בילקוט וישא אהרן ידיו אל העם ויברכם, באותה שעה זכה בנשיאת כפים לו ולדורותיו עד שיחיו המתים, הרי דפעם ראשון שבירך אהרן ברכת כהנים לא היה מצד המצוה רק מעצמו, ובשכר זה זכה לנשיאת כפים, לכן אין מברכין ע"ז במצוותיו, דהמצוה נצטוו אח"ז בזכות אהרן, לכן מייחסים הברכה לקדושתו של אהרן שבירך בלא מצוה, ועי"ז נצטוו אח"ז למצוה.
ויש להעיר שכל דבריו אינם אמורים בשיטת הרמב"ם דנוסח בקדושתו של אהרן אמור בעוד מצוות של כהונה ולא רק בברכת כהנים, כמבואר בדבריו בפט"ו מהל' תרומות הכ"ב: כל האוכל תרומה מברך ברכת אותו מאכל ואח"כ מברך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לאכול תרומה, ובפ"א מהל' בכורים ה"ב: וכל האוכל מתנה שיש בה קדושה מברך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לאכול כך וכך. [ועי' משנה למלך ריש פ"א וריש פ"י ממעשה הקרבנות דה"ה באכילת חטאת או אשם, וברמ"א יו"ד הל' חלה סי' שכב סעיף ה על אכילת חלה].
אולם באמת נראה דיש להעמיד הדברים גם בשיטת הרמב"ם, ואדרבה, נרויח בזה ליישב כמה תמיהות בסיעתא דשמיא, וכמו שיתבאר לפנינו.
הנה בעיקר חידושו של הרמב"ם שמברך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן באכילת מתנות כהונה, כתב בדרך אמונה (ביאור ההלכה שם ד"ה וכל האוכל), וז"ל,
והנה לשון אשר קדשנו בקדושתו של אהרן שכ' רבנו לא מצינו בגמ' רק גבי נ"כ בסוטה ל"ט א'. אמנם רבנו העיד בסוף ה' תרומות דהמנהג לברך על אכילת חלה א"ק בקדושתו של אהרן וצונו כו' ומזה למד רבנו דעל כל מתנ"כ מברכין כן. ולפ"ז נראה דגם על כל עבודות הכהנים שמברכין עליהן כגון היציקות והבלילות כו' אם מברכין על כולן (עי' מל"מ ריש ה' מעה"ק) צריך לברך על כולן א"ק בקדושתו של אהרן והעבודות הכשרות גם בזר יברכו רק אקב"ו כמו בכל המצות.
ויל"ע דבתוספתא דברכות פ"ה הכ"ג הי' עומד ומקריב מנחות בירושלים כו' כשהוא מקריבן אומר בא"י אקב"ו להקריב מנחות הי' מקריב זבחים בירושלים כו' כשהוא מקריבם אומר בא"י אקב"ו להקריב זבחים כשהוא אוכלם אומר בא"י אקב"ו לאכול זבחים (כ"ה גי' אור הגנוז שם) ולמה לא נקט א"ק בקדושתו של אהרן. ובשלמא בא לאוכלן י"ל משום דכולל נמי קק"ל דנאכלין לישראל לכך קיצר בהן, אבל כשהוא מקריבן דפסול בזר למה לא נקט בקדושתו של אהרן. ואין לומר דכשהוא מקריבן הכונה שחיטה דכשרה בזר דגבי מנחה א"א לומר כן דהכל פסול בזר. ואולי משום דכלל שם גם הקרבה בבמה דכשר בזר לכן קיצר בזה וכמ"ד מנחה קרבה בבמה וצ"ע.
ושמא יש לומר בהקדם מה ששמעתי מאאמו"ר שליט"א להעיר בלישנא דקרא דכתיב בפרשת שמיני (ט, כב): וַיִּשָּׂ֨א אַהֲרֹ֧ן אֶת יָדָ֛יו אֶל־הָעָ֖ם וַֽיְבָרְכֵ֑ם וַיֵּ֗רֶד מֵעֲשֹׂ֧ת הַֽחַטָּ֛את וְהָעֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִֽים, מפני מה לא נזכר בפסוק גם קרבן המנחה שהקריב כמו דכתיב לעיל מיניה בפס' יז.
וביאר אבי מורי שליט"א לפי מה דאיתא בבעל הטורים שם:
ויברכם. בג' ברכות (תו"כ) כנגד ג' מיני קרבנות. יברכך כנגד חטאת, וישמרך מן החטא שנאמר (ש"א ב ט) רגלי חסידיו ישמור (ספרי במדבר ו כד). יאר כנגד עולה שנאמר (שמות לד כד) בעלותך לראות. שלום כנגד שלמים (תו"כ טז א).
ומעתה מבואר היטב דלא נזכר 'וירד מעשות המנחה', שהרי הא דכתיב וירד מעשות לא בא לומר שעשה אהרן את עבודת ההקרבה כאשר נצטוה, אלא שמכח עבודת הקרבנות בירך את העם, והרי קרבן המנחה אינו כלול בברכת כהנים שהיא ברכה משולשת.
ואמנם בתו"כ איתא: וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם באותה שעה זכה במתנות כהונה וזכה בנשיאות כפים לו ולדורותיו עד שיחיו המתים.
והיינו שבאמת אהרן הכהן זכה בזכות הנשיאות כפים גם למתנות כהונה, ולפי המבואר בדברי בעל הטורים מבואר היטב, שהרי גם הברכת כהנים לא היתה ברכה בעלמא, אלא מכח הקרבת הקרבנות.
ומעתה מבוארת היטב שיטת הרמב"ם שגם על אכילת מתנות כהונה מברך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן, [וגם על אכילת שאר מתנות כהונה כמו תרומה וביכורים שזכה למתנות כהונה בזכות אותה נשיאות כפים], אבל על הקרבת מנחות אינו מברך כן כיון שהקרבת המנחה לא שייכא לזה, וכאמור.
[אכן יעויין במלבי"ם שבעת הניף החזה ושוק זכה במתנת כהונה, אבל בפירוש הראב"ד מבואר להדיא כדברינו דבעת הנשיאות כפים ובזכות הברכה זכה למתנות כהונה, וז"ל, באותה שעה זכה במתנות כהונה וזכה בברכת כהנים לו ולדורותיו, פ', כדכתיב בסדר שופטים וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם וכו' ונתן לכהן הזרוע הלחיים והקבה, ראשית דגנך וכו' כי בו בחר ה' אלקיך וכו' לשרת בשם ה' וכו'. אי זהו שרות שהיא בשם ה', הוי אומר זו ברכת כהנים, נמצא שבשכר אשר מברכים את ישראל זכו במתנות כהונה שבגבולין.
ובתורה שלמה הביא ב' פירושים לדברי התו"כ, בשם העזרת כהנים שאהרן לא נצטווה עדיין במצות נ"כ, אלא שמאהבתו לישראל התנדב לברכן, ובשכר זה קבע לו הקב"ה שכרו לזכות במתנו"כ ובנ"כ לו ולדורותיו, ובשם הקרבן אהרן שאהרן בירכן מחמת שנתחייב לברכם כיון שקיבל מתנות כהונה וברכת כהנים הוא חלף מתנות כהונה.
ובדברי הראב"ד נראה פירוש שלישי, שאמנם מתנות כהונה הוא חלף הברכת כהנים, אבל זה נתחדש רק עכשיו כאשר אהרן בירכם. וראה עוד במאמר "ברכת כהנים" מאת הרב אברהם יצחק גפני, קובץ זכור לאברהם (חולון) תשנ"ו, עמ' תקכד].