פיוט "אחות קטנה"

[זקן ששכח]

בפיוט 'אחות קטנה' הנאמר בפתח השנה החדשה נאמר:

בְּנוֹעַם מִלִּים לְךָ תִּקְרָאֶה.
תיבה זו אין צורך לבאר את זרותה. ושאלתי היא האם זהו נוהג נפוץ בין הפייטנים לעוות תיבה כדי שיתאם החרוז (ויש לכאורה די תחליפים לתיבה זו כאן, כגון: תפנה) או שמא היא תופעה נדירה? אגב, מחבר הפיוט הלזה ר' אברהם חזן, באיזו תקופה היה חי?

[חכם באשי]

חפצתי לבדוק באוצרו הטוב של דודזון, אולם נוכחתי כי באוצר השירה והפיוט, כרך א, נשמטו העמודים 116-117, שם נרשם, כנראה, הפיוט 'אחות קטנה'. ויש לבדוק בעותק שבהיברובוקס.

[חכם באשי]

בפיוט 'אחות קטנה' הנאמר בפתח השנה החדשה נאמר:

נראה שפיוט זה לא נאמר במנהג אשכנז המקורי, אלא רק בנוסח ספרד-החסידי, שכן אינו במחזורו של גולדשמידט, לראש השנה וליום הכפורים (שניהם מצויים בהיברו').

[זקן ששכח]

בפיוט 'אחות קטנה' הנאמר בפתח השנה החדשה נאמר:

נראה שפיוט זה לא נאמר במנהג אשכנז המקורי, אלא רק בנוסח ספרד-החסידי, שכן אינו במחזורו של גולדשמידט, לראש השנה וליום הכפורים (שניהם מצויים בהיברו').

היום עיינתי במחזור של בני עדות המזרח וראיתי לפיוט הזה שמופיע שם. אולי כשיודיע אי מי אודות המחבר נוכל לדעת טוב יותר את מקום תקנתו וממילא את השפעתו?

[חכם באשי]

עתה מצאתי כי באתר הזמנה לפיוט כתבו בקצרה את תולדות הפייטן, ר' אברהם חזן:
ר' אברהם חזן גירונדי, חי בגירונה אשר בספרד בתחילת המאה ה-13. כמו הפייטנים הקדומים וכמו פייטנים רבים אחריו היה ר' אברהם חזן ופייטן גם יחד. ר' אברהם היה תלמיד חכם ומקובל שהשתייך לחוג חכמי תורת הסוד בגירונה, שבאותם ימים היתה מרכז רוחני חשוב שבה פעלו בין היתר רבנו יונה (בעל "שערי תשובה"), רבנו זרחיה הלוי (בעל "מנורת המאור") וראש לכולם - הרמב"ן.
המקור: http://www.piyut.org.il/articles/298.html

[נויירא]

ודאי וודאי, חלק ממלאכת הפייטנים, במיוחד פייטני ארץ ישראל, היתה לשנות מילים באופן מעניין, לקצר או ליופי וכדו', הן על כך קרא תגר הראב"ע בפי' קהלת [ה, א] ובספרו שפה ברורה, האירכו בנושא רבים למשל פליישר, וכעת אני זוכר את זה.

ניתן [ומקובל] לסכם את מיני השינויים ל4, ולמען הקיצור ז"ל ויקי:
מאפייני לשון פיוטיו של רבי אלעזר בירבי קליר אשר שימשו יסוד לדורות של פייטנים שבאו אחריו:
מעבר של פעלים בזמן עבר מכל הגזרות אל גזרת ע"ו: סָע במקום נָסַע, עָשׂ במקום עָשָׂה, בָּט במקום הִבִּיט ועוד רבים
החלפה חופשית של בניינים ומשקלים: עִבֵּר במקום העביר, רֶדֶם במקום תרדמה; יש נטייה להשתמש הרבה במשקלים הסגוליים
גזירת שמות מפעלים ופעלים משמות: הִמְגִיד ממֶגֶד, עֶתֶר מהֶעְתִּיר
צורות מקוצרות והפיכת נקבה לזכר: מַעַשׂ במקום מעשה, תַחַן במקום תחינה

עכ"ל

[איש_ספר]

פלא שלא מזכירים כאן את המחזור המעולה אהלי יעקב. (מצוי באוצר) לא נפריז שהוא ברמה של גולדשמיט אבל בכ"ז בכל הנוגע לנוסחאות ופיוטי הספרדים אין דומה לו. וראה שם מש"כ על תקראה.

[זקן ששכח]

פלא שלא מזכירים כאן את המחזור המעולה אהלי יעקב. (מצוי באוצר) לא נפריז שהוא ברמה של גלודשמיט אבל בכ"ז בכל הנוגע לנוסחאות ופיוטי הספרדים אין דומה לו. וראה שם מש"כ על תקראה.

תודה רבה איש ספר. ובזה אודה מראש למי שיואיל לצטט.

[מור]

מחזור אהלי יעקב:

אחות.JPG (647.21 KiB) נצפה 5966 פעמים

[זקן ששכח]

תודה רבה מור.
אגב, מה שכתב שהיא לנקבה נסתרת, כנראה כוונתו ש'תקראה' מתייחס אל הנקבה הקוראת, ואין כוונתו שיש מי שקורא כאן לנקבה, שהרי אמר 'לך' בלשון זכר.

[הוד_והדר]

פיוט אחות קטנה הנאמרה ברוב הקהילות אחר מנחת ערב ראש השנה, ובמקצת מקומות אחר ערבית, והוא לר' אברהם חזן [ובטעות ייחס בכמה מקורות להאבן עזרא]

האם יש מי שכתב עליה מחקרית? או כתבי יד קדומים? מאיפה זה התחיל להיכנס למחזור הספרדי, למחזור האשכנזי וכו'


תודה לכל העונים

[חוקר ודורש]

מחבר השיר הוא ר' אברהם חזן גירונדי, בן המאה ה-13, שהיה רב ומקובל מחוג הרמב"ן וחכמי תורת הסוד בגירונה אשר בספרד.
כאן יש ביאור על הפיוט
hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39808&pgnum=131

[הוד_והדר]

מחבר השיר הוא ר' אברהם חזן גירונדי, בן המאה ה-13, שהיה רב ומקובל מחוג הרמב"ן וחכמי תורת הסוד בגירונה אשר בספרד.
כאן יש ביאור על הפיוט
hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39808&pgnum=131

יש כמה ביאורים, ולא זה חיפשתי, חיפשתי אם יש מחקר מתי הפך לנחלת הכלל ואיך וכו', וכן על השוני בנוסחאות והוספת אות ה'

[לבי במערב]

חפצתי לבדוק באוצרו הטוב של דודזון, אולם נוכחתי כי באוצר השירה והפיוט, כרך א, נשמטו העמודים 116-117, שם נרשם, כנראה, הפיוט 'אחות קטנה'. ויש לבדוק בעותק שבהיברובוקס.

כבר נתקן (בה"ב ל"מ, עכ"פ לפו"ר, שום עותק).
ואלו הם דבריו:

אחות קטנה, אוצר השירה והפיוט (דוידזון) ע' 116.PNG (32.11 KiB) נצפה 4545 פעמים

[בן מיכאל]

עיינתי בתולדות הפיוט ובזמנו, ומצאתי כי ניתן לייחסו לרבי אברהם ברבי יצחק החזן מגירונדי שהרמב"ן אמר עליו 'ניחות נפשא' (נדפס בכתבי הרמב"ן ח"א עמוד שפז), וניתן לייחסו לרבי אברהם חזן ממגורשי ספרד שעבר לסאלוניקי ולמד תורה מפי מהר"י טאיטאצאק.
ואף שלכאורה זה נזכר בכתב יד אחד מוקדם יותר, הרי הם מציינים שם שפיוט זה ותפילת הלחש של ר"ה כתובים שם בכתיבה שונה, כך שיתכן שזוהי הוספה מאוחרת. אשמח אם מישהו ידע משהו נוסף.

[עץ הזית]

הבית "הקם משפלות" גם אם הוא אכן מקורי (ולא השלמה מאוחרת לצורך הסימן) כנראה השתבש בדורות הרבים שהוא לא נכתב, שהרי אינו שקול כהוגן.

[יעקל]

נראה שפיוט זה לא נאמר במנהג אשכנז המקורי, אלא רק בנוסח ספרד-החסידי, שכן אינו במחזורו של גולדשמידט, לראש השנה וליום הכפורים (שניהם מצויים בהיברו').

לא שנראה, ודאי שלא נאמר במנהג אשכנז המקורי. כותב השורות משתמש במחזורי רעדעלהיים מילדותו.

אולי בנוסח אשכנז של פולין וליטא.
בברכה