◆ שאלות והערות קצרות - בעניני תפילה ופיוט ◆

[עזריאל ברגר]

ובשירי דוד עבדך נהללך וכו'

מזמור צ' תפילה למשה נאמר ע"י משה
שירת הים נאמרה ע"י יוצאי מצרים על הים והרבה לפני דוד
"נשמת כל חי" חובר הרבה אחרי חיי דוד עלי אדמות (כנראה מתקופת הגאונים, כנלפע"ד)

ולא הבינותי ...

איני יודע על מה בדיוק אתה מדבר, כי בנוסח שלנו אין משפט כזה (אולי גם בגלל הקושיא הזאת).

אבל עכ"פ כל ספר התהילים נקרא על שם דוד.

[בברכה המשולשת]

"נשמת כל חי" חובר הרבה אחרי חיי דוד עלי אדמות (כנראה מתקופת הגאונים, כנלפע"ד)..

?
הרי היא נזכרת במשנה

(ללא קשר לגוף השאלה, שכבר נדונה ע"י הראשונים, ויעויין במאמרו של וידר)

[יעקל]

ובשירי דוד עבדך נהללך וכו'

מזמור צ' תפילה למשה נאמר ע"י משה
שירת הים נאמרה ע"י יוצאי מצרים על הים והרבה לפני דוד
"נשמת כל חי" חובר הרבה אחרי חיי דוד עלי אדמות (כנראה מתקופת הגאונים, כנלפע"ד)

ולא הבינותי ...

איני יודע על מה בדיוק אתה מדבר, כי בנוסח שלנו אין משפט כזה (אולי גם בגלל הקושיא הזאת).

אבל עכ"פ כל ספר התהילים נקרא על שם דוד.

כוונתי על ברוך שאמר.

וגם אם יאמרו שכל התהילים נקראו ע"ש דוד, מה יענה מר על שירת הים ?

עכ"פ, במשך השבת עלה בדעתי כך (עכ"פ למתפללי נוסח אשכנז וספרד) : גם לולי התירוץ שכולן נקראו על שמו , נוכל לתרץ שובשירי דוד עבדך קאי אמאי דכתיב להדיא דדוד כתביה, בשבחות ובזמירות נגדלך וכו' קאי אשאר שירות ותשבחות דשמיה דדוד לא אידכר בהו.

[עזריאל ברגר]

עיקר ברכת ברוך שאמר - הוא על תהלה לדוד ומזמורי הללוי', וכל השאר (כולל הפסוקים מנחמיה, וכולל שירת הים/האזינו, ועוד) - נטפלים אליהם.

[יעקל]

מהו מקור מנהג הנהוג בחצה"ק צאנז (וגם חב"ד אאל"ט) לומר אחרי ברייתא דר' ישמעאל את היהי רצון וכו' שייבנה בלי ושם נעבדך וכו' (בניגוד למנהג אשכנז) ?

[כדכד]

למה אתה לא שואל הפוך
מה המקור כן לומר "ושם נעבדך"?

[יעקל]

שאילה טובה, אכן הלשון אינו מופיע באבות. ומה סובר מר ?

[כדכד]

אין לי תשובה
אבל היה נראה לי מוזר לשאול למה בקהילות מסויימות לא אומרים
במקום לשאול למה אלו שכן אומרים אומרים זאת

[יעקל]

כי סה"כ זה המנהג האשכנזי שהיה רווח ברוב ככל קהילות אירופה ( כנלענ"ד)

[בברכה המשולשת]

מהו מקור מנהג הנהוג בחצה"ק צאנז (וגם חב"ד אאל"ט) לומר אחרי ברייתא דר' ישמעאל את היהי רצון וכו' שייבנה בלי ושם נעבדך וכו' (בניגוד למנהג אשכנז) ?

באזור אליהו איתא:
ברוב ס"י (וסידור ר"ע ור"א מכללם) לא מופיע "ושם נעבדך" וכן לא מופיע הפסוק "וערבה". וכן משמע מלשון מע"ר ס"ט לענין יה"ר שאחר ספירת העומר, ואין סברא לחלק ביניהם. ועמ"ש לקמן בסוף תפילת שמ"ע
ושם איתא: בסידורי אשכנז הקדומים מופיעה רק המשנה באבות סוף פ"ה (יהי רצון וכו', עיי"ש בבהגר"א) ולא מופיע ושם נעבדך וכו' וערבה לה' וכו', וכן משמע מבהגר"א לשיה"ש ו' ד'. אבל בסידורים מאוחרים יותר (משנת ת"ו) כבר מופיע (ואעפ"כ רק אחרי אחרי ש"ע ולא אחרי ר' ישמעאל). ובסידור ר"ע ור"א מופיעה התוספת באותיות קטנות...

[יעקל]

תודה רבה על החיפוש. אז כנראה, ההוספה הזו קצת מיותרת לפי הרבה מדקדקים...

[כדכד]

אני חושב שהמקור למשפט "ושם נעבדך" הוא ב"ותערב" שמוסיפים לפני ברכת כהנים ובמקור תוקן כנראה כדי להיות מעין החתימה סמוך לחתימה של "אותך לבדך ביראה נעבוד" וכנראה שהעתיקוהו משם לאמרו אחר היהי רצון כדי להוסיף תפלה שלא רק שיבנה המקדש אלא גם נזכה לעבוד בו.
יתכן שאמירת היהי רצון לפני קדיש דרבנן נועדה כדי להסמיך מימרא דאגדתא לקדיש ולפי זה אולי עדיף שלא להוסיף ושם נעבדך אז שאינו מהמשנה

[יעקל]

שמחנו ה"א באליהו הנביא וכו' ובמלכות וכו' ויגל ליבנו

א. התחיל בלשון שמחה ואז כתוצאה מכך ומתוך כך ליבנו יגיע לגילה. מה הכוונה בזה ? למה אי אפשר להסתפק בשמחה ?

ב. מהו הקשר בין אליהו ז"ל וליבנו דווקא ?

ג. בתפילת ערבית דחול לבני חו"ל וישמח ליבנו ותגל נפשנו, כאן קישרו את השמחה ללב ואת הגילה לנפש, אבל עוד פעם קודם שמחה ואח"כ גילה...

[כדכד]

שעתי מחתן אחד שבפירוש של בעל נתיבות המשפט על המגילות (כנראה במגילת סתרים על מגילת אסתר) מובא הסבר לשוני בין לשונות השמחה השונים (שמחה ששון גילה רנה דיצה חדוה וכו') והוא מבאר שם שגילה היא לשון התגלות כלומר שהשמחה מתגלה גם בחיצוניות השמח כגון ע"י מבע פניו בחיוך
ואולי "יגל לבנו" הכוונה שתתגלה השמחה שבתוך הלב, שכ"כ נשמח עד שתתגלה השמחה
הקשר הוא לאו דוקא לאליהו אלא לעצם הגאולה שבביאתו שתגרום לנו שמחה וגילה בב"א כי"ר.

גם ב"יראו עינינו" השמחה והגילה היא "בישועתך באמת".

[יעקל]

ולפי זה, איך יסביר מר את דברי המשורר לכן שמח וגו' ויגל כבודי ?

שמחה שטמונה בנשמה ? בגלל זה נשאלתי אולי יש קשר עם אליהו והלב, למה שלא נגיד במהרה יבוא ויגל כבודנו ?

[זיז שדי]

מי יודע אם מצינו במקרא לשון זן, מזון, פרנסה? אם משה תיקן ברכת הזן האם הלשונות האלו נתוספו לאח"כ? (מפיקים מזן אל זן? לכאורה הכוונה למינים ולא למזון) (יש המפרשים אשה זונה ברחב לשון מזון על פי הבנה בת"י אך נראה יותר דפירוש פונדקיתא הוא זונה)

[לייבעדיג יענקל]

מי יודע אם מצינו במקרא לשון זן, מזון, פרנסה? אם משה תיקן ברכת הזן האם הלשונות האלו נתוספו לאח"כ? (מפיקים מזן אל זן? לכאורה הכוונה למינים ולא למזון) (יש המפרשים אשה זונה ברחב לשון מזון על פי הבנה בת"י אך נראה יותר דפירוש פונדקיתא הוא זונה)

לא שמעת קריאת התורה בפרשת ויגש?

[זיז שדי]

אכן צדקת. נזכרתי תוך כדי דיבור משליחת ההודעה, משום מה אין לי היכולת למחוק את השאלה

[זיז שדי]

[b[/b]

מי יודע אם מצינו במקרא לשון זן, מזון, פרנסה? אם משה תיקן ברכת הזן האם הלשונות האלו נתוספו לאח"כ? (מפיקים מזן אל זן? לכאורה הכוונה למינים ולא למזון) (יש המפרשים אשה זונה ברחב לשון מזון על פי הבנה בת"י אך נראה יותר דפירוש פונדקיתא הוא זונה)

לא שמעת קריאת התורה בפרשת ויגש?

שאילתי עדיין עומדת על המילה פרנסה, אא"כ אזכר בה גם כן עוד מעט או אם תזכירני

[יאיר אתמר]

שאילתי עדיין עומדת על המילה פרנסה, אא"כ אזכר בה גם כן עוד מעט או אם תזכירני

'פרנס' אינו מופיע במקרא, כמובן. על גזרונו ראה בלקסיקון הפועל שנתחדש בלשון התנאים של מורשת, עמ' 293-4, ולאחרונה במאמרו של בוטס ב-JAOS, כרך 137 עמ' 245-251.

[יעקל]

ובריות גופא ונהורא מעליא

ובלשה"ק - ובריאות הגוף ואור מעולה. באיזה אור מדובר כאן ?

אור שבעת המים ?
אור הגנוז ?
אור התורה ?

וגם מאוד נדיר למצוא בתפילותינו בקשה לאור. המושג הזה נמצא יותר בתחינות שחוברו במאות האחרונות...

[כדכד]

ויהי אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים
אור חדש על ציון תאיר
והאר עינינו בתורתך
האירה עיני פן אישן וכו'
ליהודים היתה אורה וכו' כן תהיה לנו
ועינינו האר (סיום אחת הסליחות איני זוכר איזו ולמתי)
איני מבין מה הפלפול איזה אור זה. אם לפני כן יש בריאות הגוף 6אז כנראה שאור מעולה הוא סוג של הצלחה ברוחניות. זה גם מסתבר כי בדרך כל אור הוא ביטוי להופעה רוחנית

[יעקל]

נכון, חשבתי על והאר עינינו וכו' אבל זו לא בקשה לאור עצמו אלא אלא בקשה שעינינו תוכלנה לגלות מה שעדיין לא גילו, לא מבקשים מהזולת שהוא (ית') יתגלה לנו יותר. כנלע"ד...