על מנהגם של הפייטנים לפייט על מנחת העומר ביו"ט שני של גלויות

[איש_ספר]

במערבית ליל שני של פסח אומרים בני אשכנז פיוט של ר"מ ש"ץ המתחיל "אור יום הנף". וכן יסד ריט"ע קדושתא לשחרית יום שני של פסח וגם היא מפייטת אודות מנחת העומר.

והעירו שקצת תימה יש בדבר להכניס בתוך תפילת יו"ט מעניני יום שאינו יו"ט. וע"כ לא אמרו אלא כשיושבים בסוכה בשמנ"ע וסופרים עומר ביו"ט שני ועוד שכל אלה מצוות לעצמן אבל כאן בתוך התפילה עצמה נראה כתרתי דסתרי.

העמדו ע"כ?

[איש_ספר]

שוב חשבתי שמד' הראשונים בסוכה נה א מבואר שלד' הגמ' שם מה שאין מזכירין ביו"ט שני של גלויות פסוקי מוסף של יום שני של חג (כמו שעושים בחוה"מ סוכות בחו"ל) הרי זה רק משום שלא יבואו לזלזל ביו"ט, ומשמע שלא חשו לתרתי דסתרי, ולהוסיף שדעת רבינו אליהו שהובא במחז"ו, שמזכירים ביו"ט שני פסוקי יום שני של חג (ומפרש הסוגיא בע"א) עיין כ"ז באנצ"ת ערך מוסף ציון 1153 ואילך. ואולי יש לחלק קצת ששם נאמר בלשון של ספק שמזכירים זה לצד זה. וישל"ע.

[פלגינן]

במערבית ליל שני של פסח אומרים בני אשכנז פיוט של ר"מ ש"ץ המתחיל "אור יום הנף". וכן יסד ריט"ע קדושתא לשחרית יום שני של פסח וגם היא מפייטת אודות מנחת העומר.

והעירו שקצת תימה יש בדבר להכניס בתוך תפילת יו"ט מעניני יום שאינו יו"ט. וע"כ לא אמרו אלא כשיושבים בסוכה בשמנ"ע וסופרים עומר ביו"ט שני ועוד שכל אלה מצוות לעצמן אבל כאן בתוך התפילה עצמה נראה כתרתי דסתרי.

העמדו ע"כ?

נראה שהרגיש בכך קלות גולדשמידט במחזור פסח עמ' כב הערה 9.

[עזריאל ברגר]

הרי בלילה זה מברכים בשם ומלכות על ספירת העומר!

זהו אחד הלילות שעושים בו תרתי דסתרי באופן ברור וכמדומני שאין חולק בזה שמברכים גם על הספירה וגם על מצה ומרור.

ואכן יש שנהגו לספור דווקא אחרי סיום הסדר, כנראה כדי לא לערבב בין תפילת יו"ט לעריכת הסדר בעניני חול.

[עזריאל ברגר]

וגם קרה"ת דיום זה היא (גם) על ספירת העומר.
ולכן היה אפשר לומר שהפיוטים הם מעין הקריאה, וע"ד הנוהגים לפייט בשמח"ת על הסתלקות משה רבינו.

[איש_ספר]

במערבית ליל שני של פסח אומרים בני אשכנז פיוט של ר"מ ש"ץ המתחיל "אור יום הנף". וכן יסד ריט"ע קדושתא לשחרית יום שני של פסח וגם היא מפייטת אודות מנחת העומר.

והעירו שקצת תימה יש בדבר להכניס בתוך תפילת יו"ט מעניני יום שאינו יו"ט. וע"כ לא אמרו אלא כשיושבים בסוכה בשמנ"ע וסופרים עומר ביו"ט שני ועוד שכל אלה מצוות לעצמן אבל כאן בתוך התפילה עצמה נראה כתרתי דסתרי.

העמדו ע"כ?

נראה שהרגיש בכך קלות גולדשמידט במחזור פסח עמ' כב הערה 9.

לא נראה שם שהבעיה דלעיל הטרידה אותו.

[איש_ספר]

הרי בלילה זה מברכים בשם ומלכות על ספירת העומר!

זהו אחד הלילות שעושים בו תרתי דסתרי באופן ברור וכמדומני שאין חולק בזה שמברכים גם על הספירה וגם על מצה ומרור.

ואכן יש שנהגו לספור דווקא אחרי סיום הסדר, כנראה כדי לא לערבב בין תפילת יו"ט לעריכת הסדר בעניני חול.

ב וע"כ לא אמרו אלא כשיושבים בסוכה בשמנ"ע וסופרים עומר ביו"ט שני ועוד שכל אלה מצוות לעצמן אבל כאן בתוך התפילה עצמה נראה כתרתי דסתרי.

העמדו ע"כ?

[פלגינן]

במערבית ליל שני של פסח אומרים בני אשכנז פיוט של ר"מ ש"ץ המתחיל "אור יום הנף". וכן יסד ריט"ע קדושתא לשחרית יום שני של פסח וגם היא מפייטת אודות מנחת העומר.

והעירו שקצת תימה יש בדבר להכניס בתוך תפילת יו"ט מעניני יום שאינו יו"ט. וע"כ לא אמרו אלא כשיושבים בסוכה בשמנ"ע וסופרים עומר ביו"ט שני ועוד שכל אלה מצוות לעצמן אבל כאן בתוך התפילה עצמה נראה כתרתי דסתרי.

העמדו ע"כ?

נראה שהרגיש בכך קלות גולדשמידט במחזור פסח עמ' כב הערה 9.

לא נראה שם שהבעיה דלעיל הטרידה אותו.

[לא שהטרידה אותו, אך הוא הבין כי ר"מ היה אמור לפחות להיטרד מבעיה זו.]

[איש_ספר]

צ"ל פרנקל ולא גו'. ובמחכ"ת אין שם כלום מהבעיה של תרתי דסתרי, אלא רק מה הנושא הקלאסי של הלילה ומה נושא משני שמותר לפייט עליו רק בביכור. וחבל לשלוח את המעיין בכדי.

[פלגינן]

צ"ל פרנקל ולא גו'. ובמחכ"ת אין שם כלום מהבעיה של תרתי דסתרי, אלא רק מה הנושא הקלאסי של הלילה ומה נושא משני שמותר לפייט עליו רק בביכור. וחבל לשלוח את המעיין בכדי.

סליחה.

[עושה חדשות]

העמדו ע"כ?

הרב מנשה רייזמן בעמוד 7 לא ראה מי שתמה בזה.

[עושה חדשות]

הרב בענגיס.png (41.51 KiB) נצפה 334 פעמים

[מעט דבש]

קשור לאשכול -
שו"ת חוות יאיר סימן רלח

...ואשר פליאה נשגבה בעיני גדלה על כל הפליאות שזכר הראב"ע על הקלירי ועל כל מ"ש הטור סי' ס"ח היא מה שמקצת פייטני' חברו פיוטים גדולים ומפסיקין בה תוך הברכות דק"ש ואין בהם שום התעוררות על הנס או המאורע רק סידורי דינים שהיו נוהגין בזמן ההוא כשהיה בה"מ קיים. כמו דיני הקרבת פסח לפני חתימת ברכה אחרונה שאחר ק"ש דערבית. וכן דיני עומר בליל שניה דפסח ודיני ביכורים בליל שניה של שבועות ודיני מעשר שני בליל שניה דסוכות ושמחת בית השואבה בליל ש"ע ואין זה בעיני רק כקורא פרק משניות תוך הברכה כי אין לו שום ייחוס וחיבור למה שלפניה רק מעט מזעיר סמוך לחתימה ובשביל מה שנאמר דרך חרוזים לא יצא מכלל לימוד ולא נכנס לכלל תפילה ואין בתערובות הזה לא טעם ולא ריח ומ"מ חלילה לנו להטיל שמץ ודופי באותן מחברים שהרי התוס' בברכות י"א ע"א מייתי ביכור אור יום הנף והוא פיוט דיני עומר הנ"ל דליל יום שני דפסח ובפיוטים הקודמים לה באותו לילה חתום מאיר והוא בלי ספק הפייטין המופלג האשכנזי רבינו מאיר שליח ציבור יכונה. והתוס' זכרוהו במעריבים שלו מס' ר"ה י"א ע"ב והביכור ליל שניה של שבועות יסדו ג"כ מופלג והוא הפוסק הידוע הראב"ן שהריץ אגרותיו עם רשב"ם ואחיו ר"ת וחלקו לו כבוד כמבואר בספר הראב"ן. ובמס' ר"ה ד' ע"ב כתבו התוס' וז"ל ר"ת יסד במעריב שלו קודש ללינה ושלשים ידחם והם ג"כ דינים רק דלא דמי לפיוטי' הנ"ל רק זכר מעלות יום הש"ע ולא ראיתי זה בפיוט. ובתוס' מנחות מ"א ע"ב מייתי מ"ש הפיוט המשולשל יהא נפשל וכו' והם ג"כ דיני עשיית ציצית וכל פרטיו והוא אהבה למנהג פולין פ' שלח לך מפני שסוף הפרשה פרשת ציצית וחתום בפיוט יהודה והוא לדעתי ר' יהודה חיוגי המדקדק ש"מ שהיו מחברים הללו גדולי עולם ומ"מ נ"ל שאם ירצה המוחזק בלאו הכי למילי דחסידות ומדקדק במעשיו וירא שמים בסתר לגמור הברכה בא"י פורס סכת שלום וכו' ולומר אח"כ הפיוט בלחש שקולו אל ישמע לחבריו הרשות בידו וכך יפה לו: אבל בשאר פיוטים לא יפרוש מן הציבור כלל והב"ח כתב ששני גדולי רבנים נענשו על שבטלו לומר פיוטים בקהל שלהם יע"ש לכן ודאי כל יחיד יחוש לעצמו שלא יפרוש מלאמרם בציבור (ובהיותו בביתו עכ"פ לא יפסיק בהם תוך הברכות רק יאמרם אחר תפילתו).

[כמהים_]

יש להעיר גם ממנהג הפייטנים לפייט על עזיבת הסוכה וחזרה אל הבית בפיוטים לשמע"צ, אע"פ שבחו"ל יושבים בסוכה בשמע"צ (אמנם בהרבה מקומות נהגו לצמצם ישיבה זו, אבל כמדומני שאין מנהג שבטל אותה לחלוטין). כך למשל במערבית לשמע"צ מנהג פולין "נסעו מסוכה ולשמוח בשמיני נמלכים", "פונים מסוכה לביתם לישב", וכן במערבית מנהג אשכנז "פונים מסוכה לחצר ביתון". אינני יודע אם מישהו עמד בזה.

ומצד שני מפייטים בביכור למנהג אשכנז על דיני ניסוך המים, כמש"כ החו"י הנ"ל, אע"פ שלא נהג בשמע"צ (לרבנן דר' יהודה).

[בברכה המשולשת]

השאלה מי הפייטנים. הרי חלקם היו בני א"י.

[כמהים_]

השאלה מי הפייטנים. הרי חלקם היו בני א"י.

לפי מה שכתב ר' יונה פרנקל במבוא שלו, שני הפייטנים שהזכרתי אינם בני א"י, אלא אשכנזים או צרפתים. אבל אפשר שהם כתבו לפי דוגמא או מסורת מא"י.