◆ שאלות והערות קצרות - בעניני תפילה ופיוט ◆

[עזריאל ברגר]

חוץ מחצה"ק וויזשניץ, בעוד אלו קהילות חסידיות נהוג לענות בהב"ש בעלייה לתורה ?

אומרים שראו את הרבי מליובאוויטש מקפיד לענות בהוב"ש על ברכות העולים לתורה - פעמיים לכל ברכה (ב"בא"י" שבתחילת הברכה ושבסופה).
וכך נוהגים רבים מהמדקדקים במעשיהם.
אם כי בדרך כלל עונים את זה בקול נמוך ולא כל כך ניכר לכולם.

[יעקל]

יש לך מקורות שמדברים על זה, על זה שכך נוהגים המדקדקים ?

[עזריאל ברגר]

יש לך מקורות שמדברים על זה, על זה שכך נוהגים המדקדקים ?

קשו"ע סימן ו' סעיף ח'.
וכתב בעל התניא בשו"ע שלו (סימן קפט קונטרס אחרון ס"ק ד' ד"ה ועיין) "ובפוסקים למדין מכללות".

[בשער המלך]

חוץ מחצה"ק וויזשניץ, בעוד אלו קהילות חסידיות נהוג לענות בהב"ש בעלייה לתורה ?

בחצה"ק טאהש המנהג כך

[דרומי]

לא הבנתי: וכי יש כאלה שלא עונים ב"ה וב"ש? ולמה?

[כדכד]

יש לא עונים (מעודי לא שמעתי אשכנזים שעונים) . כנראה כדי לצאת ידי חובה בברכות להחשיבן למאה ברכות (סברא שלי ואולי אינה נכונה)

[עזריאל ברגר]

יש לא עונים (מעודי לא שמעתי אשכנזים שעונים) . כנראה כדי לצאת ידי חובה בברכות להחשיבן למאה ברכות (סברא שלי ואולי אינה נכונה)

זה מתאים בשויו"ט, אבל לא בימות החול.
ואולי לא פלוג.

[כדכד]

נכון
אבל אולי זה שאפשר לצרף למאה ברכות זה מעיד שזו ברכה שגם השומעים יכולים להצטרף אליה ולכן לא עונים.
אפשר להקשות גם מכוון אחר והפוך: למה בברכות ההפטרה כן רגילים לענות ב"ה וב"ש? הרי גם אותן אפשר להחשיב.

[עושה חדשות]

על הפיוט - נחמו נחמו... בימים ההם ובעת ההיא וכו' המופיע במחזור רומניא כאן,
מי המחבר ומה התקופה, והאם יש מקורות והסברים לסדר חודשי הגאולה שם?

[כמהים_]

מקובל לומר שהוא קלירי, איני זוכר אם יש ראיה ברורה.

הוא נמצא גם במחזור רומא, אז אולי אפשר למצוא ביאור בקמחא דאבישונא?

[עושה חדשות]

מקובל לומר שהוא קלירי, איני זוכר אם יש ראיה ברורה.

הוא נמצא גם במחזור רומא, אז אולי אפשר למצוא ביאור בקמחא דאבישונא?

יש"כ.

מה הסיבה לומר שהוא מהקלירי?

קמחא דאבישונא.png (11.9 KiB) נצפה 658 פעמים

[בברכה המשולשת]

מקובל לומר שהוא קלירי, איני זוכר אם יש ראיה ברורה.

הוא נמצא גם במחזור רומא, אז אולי אפשר למצוא ביאור בקמחא דאבישונא?

יש"כ.

מה הסיבה לומר שהוא מהקלירי?

קמחא דאבישונא.png

הכוונה לזה?
https://maagarim.hebrew-academy.org.il/ ... 018&page=4

[כמהים_]

כן.

שד"ל במבוא למחזור בני רומא (נמצא באוצר), עמ' 55, כותב שיש מקבילות לדברי הפיוט בספר זרובבל ובמדרש לקח טוב.

[בברכה המשולשת]

זכורני שיש מאמר של פליישר שעסק בזה, רק אינני זוכר באיזה

אם בזה
מאמר
לפתרון שאלת זמנו ומקום פעילותו של ר' אלעזר בירבי קיליר.
פליישר, עזרא, 1928-2006 תרביץ נד,ג (תשמה) 383-427

או בזה
מאמר
עניינים קיליריים.
פליישר, עזרא, 1928-2006 תרביץ נ (תשמא) 282-302

או זה
117
מאמר
קומפוזיציות קליריות לתשעה באב.
פליישר, עזרא, 1928-2006 Hebrew Union College Annual 45 (1974) א-מ

[כמהים_]

תודה!
במאמר הראשון שציינת (כאן) פליישר דן בעיקר בסילוקים הקליריים לת"ב "ויכון עולם" ו"העת לגעור". הוא מזכיר את הפיוט "בימים ההם ובעת ההיא" בהערות 31 ו-72 במאמר, ושם מפקפק בייחוסו לקלירי.

[עושה חדשות]

פליישר מציין למאמר הזה, שם יש קצת רקע והסבר לפיוט המדובר. ותודה לכם!

[יעקל]

להלן פיוט המושר בקהילות עדות המזרח מר"י הלוי

יְדִידִי הֲשָׁכַחְתָּ חֲנוֹתְךָ בְּבֵין שָׁדַי
וְלָמָּה מְכַרְתַּנִי צְמִיתוּת לְמַעְבִידָי

הֲלֹא אָז בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה רְדַפְתִּיךָ
וְשֵׂעִיר וְהַר פָּארָן וְסִינַי וְסִין עֵדָי

וְהָיוּ לְךָ דוֹדַי וְהָיָה רְצוֹנְךָ בִּי
וְאֵיךְ תַּחֲלֹק עַתָּה כְּבוֹדִי לְבִלְעָדָי

דְּחוּיָה אֱלֵי שֵׂעִיר הֲדוּפָה עֲדֵי קֵדָר
בְּחוּנָה בְּכוּר יָוָן מְעֻנָּה בְּעֹל מָדָי

הֲיֵשׁ בִּלְתְּךָ גּוֹאֵל וּבִלְתִּי אֲסִיר תִּקְוָה
תְּנָה עֻזְּךָ לִי כִּי לְךָ אֶתְּנָה דֹדָי

מהו הפשר של החרוז "ושעיר והר פארן וסיני וסין עדי"

[כמהים_]

באופן פשוט נראה שכוונתו למעמד הר סיני, ע"ש "ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן", דהיינו שמעמד הר סיני הוא עדות שעם ישראל בחרו בהשי"ת.

[יעקל]

תודה, אבל מי זה סין ?

[כמהים_]

סין הוא שם נרדף לסיני (אף שבתורה הם מקומות שונים, לכאורה), עי' למשל בקינות לתשעה באב, בקינה המתחלת "לך ה' הצדקה": "בחרפנו בסין קום עשה לנו אלהים".

[דרומי]

ראה בעל הטורים על 'מדבר סין' שמשווה בין 'סין' ל'סיני', ואומר שהי' הנוספת היא ע"ש עשרת הדברות.

[יעקל]

ותתענג בדשן נפשכם עם נו"ן פתוחה ולא בציר"י

לכאו' מכאן ראי' לאלו שרצו לשמור על הנוסחא הישנה בקדיש של יתגדל ויתקדש בדל"ת פתוחה (במיוחד בארצות המערב ובארץ אשכנז ובארץ הגר וז' קהילות) וכן בפיסקא ממקומך תתגדל ותתקדש ודלא כהגר"א והמ"ב (הרב בעה"ת שינה מהמנהג הקדום ביתברך וביתפאר)

אשמח למקורות דומים אחרים

[כמהים_]

וה' התאנַּף בי על דבריכם,, ואתנפַּל לפני ה', חזק ונתחזַּק בעד עמנו