מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

נוסחאות שונות בתפילה

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
י. בנימין
הודעות: 234
הצטרף: ד' יוני 16, 2010 1:40 pm

נוסחאות שונות בתפילה

הודעהעל ידי י. בנימין » ד' ספטמבר 05, 2012 12:06 am

האם ישנו ספר שמקבץ את הנוסחאות השונות והלא מוכרות בסידור התפילה?

י. בנימין
הודעות: 234
הצטרף: ד' יוני 16, 2010 1:40 pm

Re: נוסחאות שונות בתפילה

הודעהעל ידי י. בנימין » ד' ספטמבר 05, 2012 1:59 am

חשוב לי גם לדעת איזה מסידורי/נוסחאות התפילה מהגאונים והראשונים הוא הנוסח שהיה מקובל בצרפת בזמנם.

אליהוא
הודעות: 1057
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: נוסחאות שונות בתפילה

הודעהעל ידי אליהוא » ד' ספטמבר 05, 2012 2:07 am

הנוסח בצרפת שנכחד עם הגירוש הונצח ע"פ רוב במחזור ויטרי. ועי' במבוא של הרב גולדשמיט שהאריך בזה.

בברכה המשולשת
הודעות: 11097
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: נוסחאות שונות בתפילה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' ספטמבר 05, 2012 10:17 am

יש עבודת דוקטורט (הרב צור שפיר) על נוסח צרפת הקדמון, על-פי הרבה כתבי יד. אבל הוא מתמקד בברכות השחר.

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: נוסחאות שונות בתפילה

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ד' ספטמבר 05, 2012 11:26 am

כמדומני שהרב כשר כתב על נוסחאות התפילה, [אולי רק על חלקים מהתפילה, איני זוכר]

י. בנימין
הודעות: 234
הצטרף: ד' יוני 16, 2010 1:40 pm

Re: נוסחאות שונות בתפילה

הודעהעל ידי י. בנימין » ד' ספטמבר 05, 2012 11:50 am

בברכה המשולשת כתב:יש עבודת דוקטורט (הרב צור שפיר) על נוסח צרפת הקדמון, על-פי הרבה כתבי יד. אבל הוא מתמקד בברכות השחר.

היכן אפשר לראות את המאמר הזה?

י. בנימין
הודעות: 234
הצטרף: ד' יוני 16, 2010 1:40 pm

Re: נוסחאות שונות בתפילה

הודעהעל ידי י. בנימין » ד' ספטמבר 05, 2012 11:50 am

עשוי לנחת כתב:כמדומני שהרב כשר כתב על נוסחאות התפילה, [אולי רק על חלקים מהתפילה, איני זוכר]

היכן?

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: נוסחאות שונות בתפילה

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ד' ספטמבר 05, 2012 12:44 pm

י. בנימין כתב:
עשוי לנחת כתב:כמדומני שהרב כשר כתב על נוסחאות התפילה, [אולי רק על חלקים מהתפילה, איני זוכר]

היכן?

כאמור איני זוכר, יתכן שכתב [או שנכתב עליו] שרצה לעשות כזה סידור, כמו שעשה בהגדה של פסח, אלא שלא הספיק. יותר מזה איני זוכר.

י. בנימין
הודעות: 234
הצטרף: ד' יוני 16, 2010 1:40 pm

Re: נוסחאות שונות בתפילה

הודעהעל ידי י. בנימין » ד' ספטמבר 05, 2012 2:50 pm

אליהוא כתב:הנוסח בצרפת שנכחד עם הגירוש הונצח ע"פ רוב במחזור ויטרי. ועי' במבוא של הרב גולדשמיט שהאריך בזה.

מישהו יכול להעלות צילום של המבוא של הרב גולדשמיט - את קטע שהוא מדבר על ענין זה?

דענטיסט
הודעות: 35
הצטרף: ד' יוני 20, 2012 2:05 pm

Re: נוסחאות שונות בתפילה

הודעהעל ידי דענטיסט » ד' ספטמבר 05, 2012 7:37 pm

בלוח ארש יתכן שתמצא הרבה נוסחאות מעניינות

י. בנימין
הודעות: 234
הצטרף: ד' יוני 16, 2010 1:40 pm

Re: נוסחאות שונות בתפילה

הודעהעל ידי י. בנימין » ד' ספטמבר 05, 2012 10:57 pm

איזה נוסח היה מקובל בפרוביציה שבדרום צרפת, ואיזה בספרד? ומי מהגאונים או הראשונים מביאו?

היא שיחתי
הודעות: 3470
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: נוסחאות שונות בתפילה

הודעהעל ידי היא שיחתי » ד' ספטמבר 05, 2012 11:45 pm

כתבו כבר על עניין זה בעבר בפורום
תבדוק לגבי סידור עבודת ישראל
ואולי בספר שיצא על ידי האנציקלופדיה תלמודית על התפילה זה עתה

בברכה המשולשת
הודעות: 11097
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: נוסחאות שונות בתפילה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' ספטמבר 06, 2012 10:41 am

י. בנימין כתב:
בברכה המשולשת כתב:יש עבודת דוקטורט (הרב צור שפיר) על נוסח צרפת הקדמון, על-פי הרבה כתבי יד. אבל הוא מתמקד בברכות השחר.

היכן אפשר לראות את המאמר הזה?


זה לא מאמר. זה ספר.
ניתן למצאו בספריה המרכזית באונ' בר-אילן.
או שניתן לשאול ישירות את המחבר (הוא גר בלוד, כמדומני).

תיקו
הודעות: 208
הצטרף: א' יולי 04, 2010 5:56 pm

Re: נוסחאות שונות בתפילה

הודעהעל ידי תיקו » ו' ספטמבר 07, 2012 3:35 am

נוסח פרובאנס
נוסח פרובאנס הוא הנוסח של סידור התפילה בו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי דרום צרפת, ולאחר גירוש היהודים מחבל ארץ זה השתמר בארבע ערים בלבד: קרפנטרה (המכונה קארפינטראץ בפי היהודים), אביניון, לישלוה L'Isle-sur-la-Sorgue וקוואיון, שהיו מובלעת תחת שלטון האפיפיור ולפיכך לא גורשו היהודים משם.

תוכן עניינים [הסתרה]
1 רקע היסטורי
1.1 ההבדל בין צרפת לפרובאנס
1.2 גירוש יהודי פרובאנס
2 המקורות לתולדות מנהגי יהדות פרובאנס
3 תיאור נוסח התפילה של יהודי פרובאנס
3.1 תפילת שחרית של חול
3.2 תפילת מנחה של חול
3.3 תפילת ערבית של חול
3.4 קבלת שבת וערבית של שבת
3.5 שחרית של שבת
3.6 תפילת מוסף של שבת
3.7 ברכות
3.8 מועדים
4 ממנהגי יהדות פרובאנס
5 הערות שוליים
6 קישורים חיצוניים
[עריכה]רקע היסטורי

[עריכה]ההבדל בין צרפת לפרובאנס
האזור המכונה בימינו צרפת באותה תקופה שימש בחלק ניכר מימי הביניים אך ורק ככינוי לחלקה הצפוני של צרפת, בעוד שחלקה הדרומי כונה בפי היהודים פרובינצא (פרובאנס). להלן נשתמש במילה צרפת בשביל החלק הצפוני בלבד, ואת דרום צרפת של ימינו נכנה פרובאנס.

בימי הביניים צרפת ופרובאנס היו ארצות שונות לחלוטין הן מבחינה פוליטית, תרבותית ולשונית. הבדל זה כמובן השפיע גם על מנהגי היהודים ועל נוסח התפילה. יהודי צרפת התפללו בנוסח צרפת הקרוב יותר לנוסח אשכנז, ומנהגיהם (שהמקורות העיקריים לתיעודם הם מחזור ויטרי, סידור רש"י ומקורות נוספים) היו דומים בעיקר למנהגי יהדות אשכנז (אם כי היו הבדלים לא מבוטלים).

פרובאנס קרובה גאוגרפית הן לצרפת והן לספרד ובשל כך המנהגים של יהודי פרובאנס, ובעיקר נוסח התפילה שלהם הושפעו הן ממנהגי צרפת והן ממנהגי ספרד. קיימת גם השפעה איטלקית מסוימת.

[עריכה]גירוש יהודי פרובאנס
בניגוד ליהודי צרפת שגורשו ממנה באופן סופי בשנת 1394, יהודי פרובאנס נשארו עד לשנת 1501 בה גורשו כמעט כל יהודי פרובאנס. בארבע ערים בלבד נשארו יהודים, כיוון שהיו תחת שלטון האפיפיור, שלא גרש את היהודים מארצו. המנהגים ונוסח התפילה של יהודי פרובאנס השתמרו בארבע ערים אלו עד לדור האחרון. רבים ממגורשי ספרד היגרו לפרובאנס (כמו למשל משפחתו של ההיסטריון היהודי ר' יוסף הכהן) דבר שהפר את האיזון בין ההשפעה הספרדית והצרפתית על המנהגים של היהודים שנשארו וקרב אותם יותר למנהגים הספרדיים. אף על פי כן, מנהגים עתיקים רבים נשתמרו בקרב יהודים אלו.

[עריכה]המקורות לתולדות מנהגי יהדות פרובאנס

ישנם מספר מקורות המתארים את מנהגי יהדות פרובאנס, בין היתר:

ספר המנהיג שחיבר ר' אברהם בן נתן הירחי. מחבר הספר הוא יליד העיר לוניל פרובאנס שנסע ללמוד בישיבות צרפת ובסוף ימיו השתקע בעיר טולדו שבספרד. בספר המנהיג מתאר ר' אברהם הירחי את מנהגי יהודי פרובאנס, צרפת וספרד על השוני ביניהם.
ספר אורחות חיים שחיבר ר' אהרון הכהן מלוניל. ספר זה הוא ספר הלכתי בעיקרו, אך הוא מכיל מנהגים רבים של יהודי פרובאנס וגם של קהילות קטלוניה.
ספר מגן אבות לר' מנחם המאירי, שבו מבוא ו- 24 עניינים בנושאים הלכתיים שונים. הספר נכתב בעקבות מחלוקת עם תלמידי הרמב"ן שרצו להנהיג בפרובאנס את מנהג רבם, והמאירי ביקש להגן על מנהג המקום.
[עריכה]תיאור נוסח התפילה של יהודי פרובאנס

בתיאור התפילה נפרט בעיקר את נוסח התפילה המאוחר, דהיינו של ארבע הקהילות בהן השתמר הנוסח, ולא את הנוסח הקדום של יהודי פרובאנס.

[עריכה]תפילת שחרית של חול
סדר ברכות השחר הוא כמנהג הספרדים.
נוסח ברכת התורה הוא "על דברי תורה" כמו רוב העדות (ולא לעסוק בדברי תורה שהוא נוסח צרפת ואשכנז).[1]
בקארפינטראץ השתמר המנהג הקדום (שהשתמר גם בנוסח איטליה ובתכלאל) לומר את קטעי הקרבנות מיד לאחר ברכות התורה ורק לאחר מכן לומר את הקטעים "לעולם יהא אדם ירא שמים". בשאר הקהילות נוהגים כמו בנוסח הספרדים ונוסח אשכנז.
ברוך שאמר נאמר לאחר אמירת הודו, כמו אצל הספרדים. בשבת המזמורים הנוספים נאמרים לפני הודו ולא אחריו (כמו בנוסח איטליה), ואומרים כל המזמורים שאומרים הספרדים (שלא כמו בנוסח אשכנז בו מצויים פחות מזמורים).
לפני ברוך שאמר ביום חול אומרים את מזמור י"ט בתהלים כמו מנהג ספרד הקדמון ומנהג הספרדים במערב אירופה, ושלא כמו המנהג הספרדי המאוחר ונוסח ספרד לומר את מזמור ס"ז.
לפני ישתבח אומרים את הפיוט כל ברואי מעלה ומטה של ר' שלמה אבן גבירול (כמו נוסח איטליה).
נוסח הברכה השנייה של קריאת שמע הוא "אהבת עולם" כמו אצל הספרדים והאיטלקים, בניגוד לנוסח אשכנז.
נוסח הקדושה הוא "נקדש את שמך בעולם", כמו נוסח אשכנז (ולא "נקדישך ונעריצך" של הספרדים).
נוסח הברכה השלישית הוא "לדור ודור המליכו לאל כי הוא לבדו מרום וקדוש. ברוך אתה ה' האל הקדוש", בין ביחיד בין בחזרת הש"ץ, בדומה לנוסח איטליה.
נוסח ברכת השנים הוא כמו הנוסח של ברכת השנים בחורף אצל הספרדים, אלא שאומרים אותו בין בחורף ובין בקיץ, אלא שבחורף אומרים "ותן טל ומטר לברכה" ובקיץ אומרים "ותן טל לברכה" (בדומה לנוסח איטליה).[2]
בברכת שומע תפילה מוסיפים בחזרת הש"ץ בימים בהם אומרים תחנון את הקטע הבא:
וזכור רחמיך וכבוש כעסך וכלא ממנו דבר וחרב ורעב ורעה ושבי ביזה צרה צר ואויב ואורב ומסטין ומתנקם וחלאים רעים. ובטל כל גזרות קשות ורעות מעלינו ומעל כל עמך בית ישראל. וקרב לנו ה' אלהינו עת הגאולה ועת הישועה ועת הנחמה ועת החיים ועת השלום. ותבוא נא לפניך תפילתנו ותכנס עם תפלת חסידיך.
נוסח ברכת שים שלום הוא "שלום רב" בכל התפילות, בניגוד לנוסח אשכנז שבו בשחרית ובמנחה של צומות אומרים שים שלום, ובניגוד גמור לנוסח הספרדים, האיטלקים והתימנים שאומרים שים שלום בכל התפילות.
אומרים וידוי ושלוש עשרה מידות בכל יום, כנראה בהשפעה ספרדית-קבלית. בין הוידוי לשלוש עשרה מידות אומרים את הקטע "מה נאמר לפני יושב מרום" הלקוח מן הוידוי של יום הכיפורים, בדומה למנהג הספרדים אלא שבניגוד לספרדים הוא נאמר בכל יום (ואף בתפילת מנחה) והספרדים אומרים אותו רק בימים שני וחמישי ובתפילת שחרית בלבד.
המזמור של נפילת אפיים הוא מזמור כ"ה כמו אצל הספרדים והאיטלקים.
התחנונים של שני וחמישי ארוכים מהמקובל בשאר העדות, ומכילים תוספות רבות ביניהם תחינה לפי פרשת השבוע. התוספות הן לפני נפילת אפיים חרף הדרישה הקבלית להסמיך נפילת אפיים לשלוש עשרה מידות.
נוסח אל ארך אפיים הנאמר לפני הוצאת ספר תורה הוא כמו אצל הספרדים. גם את הקטע בריך שמיה אומרים רק בשבת כמו הספרדים.
לאחר קריאת התורה נאמרים שני קטעי מי שברך לקהל. באחד מהם מבקשים "המקום ברחמיו...יצילם מכל גרוש". בשני מבקשים "המקום ברחמיו...הוא יתנם לחן ולחסד ולרחמים...בעיני אדוננו הפיפיור[3] והחצרנים והסגנים לרחם על פלטתנו...". הזכרת הגירוש אינה מפתיעה כלל שכן הגירוש היווה חלק נכבד בתודעתם ההיסטורית של יהודי ארבע הקהילות שהיו עדים לגירושים לא מעטים: גירוש יהודי צרפת הצפונית, לאחריו גירוש ספרד שממנו הגיעו פליטים רבים לאזורם, והגרוע מכל עבורם גירוש פרובאנס בו גורשו היהודים כמעט מכל ערי חבל ארץ זה. היהודים שנשארו בפרובאנס היו אלו שחיו במובלעות שתחת שלטון האפיפיור, דבר המסביר את המי שברך השני.
החזרת ספר תורה בימים שני וחמישי היא מיד לאחר הקריאה בתורה, בדומה לנוסח אשכנז ולא כמו רוב הספרדים.
[עריכה]תפילת מנחה של חול
אומרים את מזמור פ"ד ופרשת התמיד. בלישלוה ובקאוליאון אומרים גם את פרשת פיטום הקטורת כאן, אך בקארפינטראץ ובאביניון פרשה זו נאמרת רק לאחר התפילה (מנהג זה היה מקובל בעבר בכמה קהילות ספרדיות והשתמר רק אצל יהודי פרובאנס).
בתפילת מנחה של צומות מפטירים את הפטרת "דרשו ה' בהִמצאו" כמו האשכנזים.
[עריכה]תפילת ערבית של חול
בברכת מעריב ערבים אומרים "אל חי וקיים תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד" כמו נוסח אשכנז.
אומרים את ברכת ברוך ה' לעולם, שהיא ברכה שנתקנה בתקופת הגאונים. היא נאמרת כברכה בפני עצמה כמו אצל האשכנזים בחו"ל, האיטלקים והמרוקאים (בניגוד לתימנים ההולכים כדעת הרמב"ם המאחדים אותה עם ברכת השכיבנו).
[עריכה]קבלת שבת וערבית של שבת
סדר קבלת שבת הינו ייחודי לנוסח זה והוא כדלקמן:
פרק במה מדליקין (פרק שני במסכת שבת) ולאחריו קדיש דרבנן.
לכה דודי.
מזמור שיר ליום השבת ולאחריו מזמור ה' מלך גאות לבש (תהילים צ"ב,צ"ג).
מזמור לדוד (תהילים כ"ט), ולאחריו קדיש יהא שלמא.
הסדר זהה כמעט למנהג הספרדים במערב אירופה, למעט שאצל הספרדים פותחים באמירת מזמור לדוד ואצל יהודי פרובאנס חותמים בו, ולפיכך גם מוסיפים אחריו את הקדיש.
בשבתות מסוימות (למשל שבת חנוכה, שבת זכור) אומרים פסוקים מעניין אותה שבת לפני אמירת ברכו.
בברכת השכיבנו היא כמו ביום חול למעט שינוי בחתימת הברכה, כמו בנוסח אשכנז ושלא כמו אצל הספרדים המשמיטים חלק מגוף הברכה בשבת.
[עריכה]שחרית של שבת
לפני אמירת ברוך שאמר אומר החזן את הפיוט "כי אשמרה שבת" לר' אברהם אבן עזרא
הקדושה בשחרית של שבת היא כמו בשחרית של יום חול, אבל בשבת חתן אומרים את הנוסח המורחב הקיים בנוסח אשכנז.
נוסח ברכת החודש בשבת לפני ראש חודש הוא ייחודי לנוסח פרובאנס, כדלקמן:
ראשית אומרים את ארבע תפילות יהי רצון, כמו בנוסח הספרדים (תפילות אלו נאמרות על ידי האשכנזים לאחר קריאת התורה בכל ימי שני וחמישי).
אומרים את יקום פורקן מן שמיא השני, ומי שברך לקהל כמו בנוסח אשכנז (אלא ששם אומרים אותם בכל שבת).
נוסח הכרזת החודש עצמה בדומה לנוסח איטליה: "כך גזרו רבותינו המכובדים שנכריז בכל קהילות הקודש, שיהיו גדולים וקטנים יודעים כשיהיה לנו ראש חודש. ראש חודש יהיה ביום ... (ויום ...) יחדשהו הקדוש ברוך הוא עלינו לששון ולשמחה, לריוח לחיים ולפרנסה ולכלכלה להצלה ולהצלחה. וכן יהי רצון ונאמר אמן".
בשבת לפני י"ז בתמוז ושבת לפני עשרה בטבת מכריזים על התענית כנהוג בכל עדות ישראל למעט האשכנזים.
[עריכה]תפילת מוסף של שבת
נוסח הברכה האמצעית של תפילת העמידה של מוסף הוא "תכנת שבת" (כמו האשכנזים וחלק מהספרדים) ולא "למשה צוית" (כמו התימנים וחלק מהספרדים). מנהג זה הינו קדום בפרובאנס ונזכר כבר בדברי ר' אברהם בן נתן בספר המנהיג.[4]
נוסח הקדושה בתפילת מוסף הוא "כתר יתנו לך" כמו אצל הספרדים.
[עריכה]ברכות
בברכת "בורא פרי הַגֶּפֶן" הגימל נאמרת בסגול, כמו אצל רוב הספרדים והאיטלקים.
ברכת המזון היא על פי נוסח איטליה.
[עריכה]מועדים
ישנם מזמורי תהילים מיוחדים לכל אחד מן החגים הנאמרים לפני תפילת ערבית של החג, בדומה לנוסח הספרדים.
נוסח ההושענות הינו כמנהג הספרדים.
לא נהוג מנהג ההקפות בשמחת תורה.
[עריכה]ממנהגי יהדות פרובאנס

אם י"ג באדר חל בשבת מתענים תענית אסתר ביום שישי ולא ביום חמישי (מגן אבות למאירי, עניין כ"ג).
"מנהג התינוקות בצרפת ופרובינצא לקחת חלוקי הנחל ולכתוב עליהם המן, ומקישין זו על זו כשהקורא מזכיר המן משום ושם רשעים ירקב..." (ספר המנהיג, מהדורת רפאל עמ' רמב). מנהג זה נהוג כיום בעדות רבות, ראו כאן.
אומרים אבינו מלכנו בשבת, בין ראש השנה שחל להיות בשבת, בין ביום הכיפורים שחל להיות בשבת ובין בשבת שובה (מגן אבות למאירי, עניין כ"ד). מנהג זה נהוג עד היום אצל האיטלקים ורוב קהילות הספרדים.
[עריכה]הערות שוליים

^ בספר המנהיג (מהדורת יצחק רפאל עמוד מ"ו) כתוב "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לעסוק בדברי תורה, כך קיבלתי מרבותי בצרפת ובפרובינצא. ובתלמוד וביסוד העמרמי על דברי תורה וכן מנהג ספרד". משמע מדבריו שבאותה תקופה נהגו יהודי פרובאנס כמו יהודי צרפת (ואשכנז) לברך "לעסוק בדברי תורה" וכנראה השתנה המנהג בתקופה מאוחרת יותר בהשפעת מהגרים מספרד (אם כי ישנם כתבי יד שאינם גורסים את המלים "בצרפת ובפרובינצא").
^ שלא כמו בנוסח אשכנז הגורס בקיץ "ותן ברכה" אלא "ותן טל לברכה", כמו בנוסח איטליה, כך שההבדל היחיד בין הקיץ לחורף הוא הוספת המילה "ומטר" בחורף.
^ ללא אלף במקור
^ מהדורת יצחק רפאל עמוד קסט "ומנהג ספרד וכן כתב הרמז"ל (הרמב"ם) לומר למשה צוית על הר סיני מצות שבת זכור ושמור. ובצרפת ובפרובינצא נהגו לומר תיכנת שבת...".
[עריכה]קישורים חיצוניים

סידור בנוסח פרובאנס, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית

תיקו
הודעות: 208
הצטרף: א' יולי 04, 2010 5:56 pm

Re: נוסחאות שונות בתפילה

הודעהעל ידי תיקו » ו' ספטמבר 07, 2012 3:37 am

נוסח צרפת
נוסח צרפת הוא השם המקובל לנוסח תפילה שהיה קיים בעבר בקהילות בצפון צרפת, כאשר הנוסח של דרום צרפת מכונה "מנהג פרובינצא" או "מנהג פרובנס". אחד המקורות החשובים לנוסח צרפת הינו "מחזור ויטרי". נוסח צרפת קרוב במידת מה לנוסח האשכנזי אך שונה ממנו גם בנוסח התפילה וגם בפיוטים.

לאחר גירוש יהודי צרפת בשנת 1394 חדל נוסח צרפת להתקיים כמעט לחלוטין, למעט שלוש קהילות בודדות באיטליה בערים אסטי, פוסאנו ומונקלבו (בראשי תיבות אפ"ם) שהוקמו על ידי יהודים ממגורשי צרפת ושמרו בימים הנוראים על מנהגם של יהודי צרפת (בשאר השנה התפללו לפי נוסח אשכנז עם השפעות של נוסח איטליה).

היהודים ששבו לצרפת לאחר הגירוש לא חידשו את הנוסח הצרפתי הקדום אלא שמרו על המנהגים מהארצות מהן היגרו. לפיכך, נוסח התפילה העיקרי היום בקהילות היהודיות של צרפת הינו נוסח הספרדים ולאחר מכן נוסח אשכנז ונוסח ספרד.

[עריכה]לקריאה נוספת

על מחזור אפ"ם:

דניאל גולדשמידט, לקט שכחה ופאה למחזור אפ"ם, קריית ספר ל' (תשט"ו) [וכן בקובץ מחקרי תפילה ופיוט, ירושלים תש"ם]


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים