פורום אוצר החכמה

לייטנר כתב:סליחה.
כיוונתי ל'מרוב אונים ואמיץ כח'

לייטנר כתב:מן הסתם, בזמירונים רבים נוצר איחוד בין 'ואמץ כח' ל'אמיץ כח', והופיע: 'חזק מתנים ואמיץ כח'.

ש_ק כתב:

לייטנר כתב:מן הסתם, בזמירונים רבים נוצר איחוד בין 'ואמץ כח' ל'אמיץ כח', והופיע: 'חזק מתנים ואמיץ כח'.

הבחנה יפה. ברשותך אכניס אותה לזמירון?

איש ספר כתב:עמד ע"כ גם בן מנחם, (ולפיכך יש לגרוס, גם הארץ ולא וגם הארץ) וסיים: ועדיין אין אנו יודעים ישראל [הגר] מי הוא.

ציבור כתב:בזמירון הנ"ל מובא שבחיי מחבר הי-ה ריבון כבר נדפס הזמר, ואף נכתב מה הוא הניגון בו משוררים אותו.
האם הצליחו המהדירים גם לברר מה הוא לחן זה?

איש_ספר כתב:האם מדובר בלחן או במקאם?
ואני שאלתי את עצמי האם שאלו דובר ערבית מה פירוש המילים שם? (שמא וכו')

ציבור כתב:על השמא והוכו'
הרי ר"י נגארה לא חשש, ולמה לנו לחשוש?

אין ספק שמעניין יהיה לשמוע את הזמר בצורתו האורגינלית כפי שיצאה מיד מחברו.

ציבור כתב:על השמא והוכו'
הרי ר"י נגארה לא חשש, ולמה לנו לחשוש?

ש_ק כתב:

ציבור כתב:בזמירון הנ"ל מובא שבחיי מחבר הי-ה ריבון כבר נדפס הזמר, ואף נכתב מה הוא הניגון בו משוררים אותו.
האם הצליחו המהדירים גם לברר מה הוא לחן זה?

איש_ספר כתב:האם מדובר בלחן או במקאם?
ואני שאלתי את עצמי האם שאלו דובר ערבית מה פירוש המילים שם? (שמא וכו')

ביררתי אצל פרופסור אדווין סרוסי, מגדולי הבקיאים בתחום, אך אין לו מידע על כך.

איש_ספר כתב:מסתמא כונתך שאין לו מידע על הלחן, הרי ברור שכל דובר ערבית מבין מה פשר המילים: 'ייא ראבי שאלים שאלימי' (שלום?)

ש_ק כתב:את 'יום זה מכובד' כתב ישראל הגֵר:

פרי_העץ כתב:

ש_ק כתב:את 'יום זה מכובד' כתב ישראל הגֵר:

פורסם לפני מספר שנים ב'קולמוס' של 'משפחה' כתגלית של עזרא שבט שגילה את זה בעמוד בודד כת"י שהוצא מתוך כריכה.

ה) ואתן לך דוגמא יפה, יש ג' ניגונים ידועים על הפיוט קה אכסוף, ניגון קארלין המפורסם, וויזניץ, תולדות אהרן, וחסיד וויזניץ יש לו התעוררות גדול והשתפכות הנפש בשעה שמזמר קה אכסוף בניגון שלהם, ואינו יכול להבין בשום אופן היאך יכולים להתעורר ע"י הניגון של תולדות אהרן, שלדעתו זה הניגון מביא שינה על האדם המזמרו, וכי יש איזה הגיון שיתחיל להדפיס מודעות וקונטרסים לעורר את כל העולם שיזמרו מעתה את הניגון קה אכסוף בזמר וויזניץ דוקא, הלא החסיד מתולדות אהרן יאמר לעומתו לי יש התעוררות גדול דוקא מניגון של תו"א, ואינו מבין כלל היאך אפשר להתעורר מניגון וויזניץ שלדעתו אינו בגדר ניגון כלל, כיון שאינו רגיל בכך.

איש_ספר כתב:

ה) ואתן לך דוגמא יפה, יש ג' ניגונים ידועים על הפיוט קה אכסוף, ניגון קארלין המפורסם, וויזניץ, תולדות אהרן, וחסיד וויזניץ יש לו התעוררות גדול והשתפכות הנפש בשעה שמזמר קה אכסוף בניגון שלהם, ואינו יכול להבין בשום אופן היאך יכולים להתעורר ע"י הניגון של תולדות אהרן, שלדעתו זה הניגון מביא שינה על האדם המזמרו, וכי יש איזה הגיון שיתחיל להדפיס מודעות וקונטרסים לעורר את כל העולם שיזמרו מעתה את הניגון קה אכסוף בזמר וויזניץ דוקא, הלא החסיד מתולדות אהרן יאמר לעומתו לי יש התעוררות גדול דוקא מניגון של תו"א, ואינו מבין כלל היאך אפשר להתעורר מניגון וויזניץ שלדעתו אינו בגדר ניגון כלל, כיון שאינו רגיל בכך.

עשוי לנחת כתב:סליחה שאני נדחף כאן, אבל את ה'זמירות שבת' של עוז והדר, מישהו כאן ראה?
אמנם זה נראה שבכוונה תחילה, נכתב פחות מחקרי, משום שמיועד לכלל הציבור הקדוש, אבל עדיין יש שם דברים יפים מאוד, ובעצמם הגיעו להרבה מקומות.
[כבר נזכר כאן, viewtopic.php?f=7&t=6618&p=87256#p87256
אבל כעת יצאה מהדורה חדשה]

ש_ק כתב:ברוך א-ל עליון. כדאי לשים לב לאופן החריזה של המחרוזת השישית - 'זכור את יום השבת'.

ברוך קל עליון.jpg

עשוי לנחת כתב:סליחה שאני נדחף כאן, אבל את ה'זמירות שבת' של עוז והדר, מישהו כאן ראה?
אמנם זה נראה שבכוונה תחילה, נכתב פחות מחקרי, משום שמיועד לכלל הציבור הקדוש, אבל עדיין יש שם דברים יפים מאוד, ובעצמם הגיעו להרבה מקומות.
[כבר נזכר כאן, viewtopic.php?f=7&t=6618&p=87256#p87256
אבל כעת יצאה מהדורה חדשה]

איש_ספר כתב:לגבי מהדורת עוז והדר
מקופיא החלק הארי הוא אוסף הפירושים/וורטים/דא"ח חסידיים ע"ס הזמירות.

איש_ספר כתב:הפירוש הקליל שעל הגליון אין בו חידוש.

איש_ספר כתב:ואילו הסקירות ההיסטוריות שבראש הזמירות הם ילדותיות ובלתי מדויקות כלל.

איש_ספר כתב:מי שיעלה כאן את הסקירה שבראש 'יום זה לישראל' יראה בד"א.

איש_ספר כתב:נכתב בעיון חטוף בלבד ויתכן שהרושם מוטעה לגמרי.

ערער בערבה כתב:גם כאן צויין שהפיוט הוגה גם עפ"י מחז"ו, ומעניין שבמחז"ו - שבאוצר - שינויים רבים.

ש_ק כתב:השיר 'אדיר איום ונורא' שנהוג לזמר במוצאי שבת-
לפי המקובל שם מחבר השיר אינו ידוע, אך אנו משערים ששמו אביגדור.
מה דעתכם?

אדיר איום ונורא.jpg

עשוי לנחת כתב:לגבי דבריו של איש_ספר נתבקשתי להעביר בשם אחד מהמערכת [אני כשלעצמי לא זכיתי לידיעה בנושאים אלו, רק כחמור נושא הודעות...]

איש_ספר כתב:לגבי מהדורת עוז והדר
מקופיא החלק הארי הוא אוסף הפירושים/וורטים/דא"ח חסידיים ע"ס הזמירות.

נכון

איש_ספר כתב:הפירוש הקליל שעל הגליון אין בו חידוש.

גם בפירוש של שוטנשטיין על הש"ס אין חידוש... [ואולי ואבוי אם היה חידוש]

איש_ספר כתב:ואילו הסקירות ההיסטוריות שבראש הזמירות הם ילדותיות ובלתי מדויקות כלל.

הסקירות הן מתוך ספרי תולדות הזמירות בצירוף כמה פיצ'יפקס, ומכל מקום כמעט כל החידושים שבאשכול על הזמירות החדש, כבר נמצאות בספר זה 'שאין בו שום חידוש'...

איש_ספר כתב:מי שיעלה כאן את הסקירה שבראש 'יום זה לישראל' יראה בד"א.

האמור שם הוא על פי ספרים מוסמכים ואין שם שום דבר ילדותי. כמובן שהיחוס למחזור ארם צובא אינו מדוייק, כמו שכבר העירו, אבל נכשלו בו גדולים וטובים, אבל שאר הדברים שם נכונים ומדוייקים ונלקחו מספרי חוקרים [שאולי הם טעו].

איש_ספר כתב:נכתב בעיון חטוף בלבד ויתכן שהרושם מוטעה לגמרי.

איש_ספר כתב:סתם שאלה ל'אדוני ממלכת התורה':
גם בזמירות של שבת אתם ממש מוכרחים להיות מספר אחד?
אי אפשר להשאיר משהו מצ'וקמק לנתינים?
כנראה שבשלב הבא עוז והדר ישתלטו על ענף תעשיית הבולקלאך לתשומת ליבו של צבי כהן.
[/size]

איש_ספר כתב:א. אם עיקר חשיבותה של המהדורה היא בפירושים החסידים שבה, אז אין לה שום דמיון לזמירות הנידונות באשכול זה. ומקום הספר במדור החשוב של ספרי חסידות.
ב. הפירוש של שוט' יש בו חידוש על פני הפירושים שקדמו לו, בדייקנותו ובהיקפו, ואילו הפירוש הקליל שיש שם לכאורה אינו עולה על הפירושים ב'יינה של שבת'. ואנו מחפשים את החידוש של מהדורת עוז והדר.
ג. הילדותיות היא בניסוח, כתוב שם כך בערך: מחבר הפיוט הוא האריז"ל. אמנם חלקו נדפס כבר בשנת רצ"ד.... אז מה בדיוק חיבר האריז"ל? את החלק שנדפס בליוורנו בשנת ת"ר?
ד. לדברי המגיב האנונימי בזמירות נשואי האשכול 'אין שום חדש'. ו'קצת' תימה למה כוונתו, האם גם הם השתמשו בכתבי יד? האם גם הם הגיהו את השיר לפי משקלו? האם גם הם נזקקו לבדיקת מחברי השיר או שרק העתיקו מקודמיהם?
עוד יש לתמוה, הרי המגיב האנונימי, מעורכי הזמירות של עו"ה, לא ראה את מהדורה זו בכלל (שאם היה רואה לא היה נכשל במה שנכשל), ואיך הוא יודע כבר לשפוט על מה שיש בה ומה שאין בה?

קשה לעבור כי רוכלא על האשכול אבל הרוב דומני הובא: בתים נוספים בכל מקדש שביעי הובא, ישראל הגר הובא, יום שבתון בתים שונים הובא, משקל כל מקדש שביעי הובא וכו'. כמובן לא המצאתי דבר, אלא סרקתי את מה שקיים, בן מנחם ואחרים, והרוב כבר נמצא שם.
לגבי הביאור לא צדקת. זה הביאור הראשון הרהוט, משולב בטקסט, עם מקורות, עם מקורות ללשונות הפסוקים, עם הצעת פירושים אחרים כשיש. אף אחד לא עשה דבר כזה, ולכן זה שקול לשוטנשטיין.,
לא נעשתה השוואה לדפוס ראשון, אבל מה שיש בבן מנחם ובאחרים כמו '...יהודה' [שכחתי את השם] הובא. הסיבה פשוטה: זו לא מהדורה מדעית. היא מופנית לאלו ששרים זמירות ואינם מתכוונים לשנות בגלל כתבי יד כאלו ואחרים. ולכן ידיד נפש הובא כמו שרגילים, ולא כמו הנוסח האמיתי.

זה הנוסח שכתוב ביום זה לישראל:
השיר מורכב מפזמון ואחד עשר בתים, שבראשיהם חתום 'יצחק לוריא חזק': יום, צוית, חמדת, קדשת, לאיסור, ושיר, רצה, ישעך, אנא, חדש, זכור, קול. לפי סימן זה, מחברו הוא האריז"ל. ברם, עוד קודם לידת האריז"ל נדפס חלקו הראשון של הפיוט, הבתים שבראשיהם חתום 'יצחק', במחזור ארם צובה (ונציה שנת רפז), ומתבאר שם שמחברו הוא רבי יצחק הנדלי מהעיר כפא שבחצי האי קרים. יש משערים שהיה מי שהוסיף את הבתים האחרים [שסימנם 'לוריא חזק'] בכדי לשייך את הפיוט להאריז"ל, או מסיבות אחרות. יש לציין שבסידורים שונים נדפסו מהפיוט רק הבתים שסימנם הוא 'יצחק לח' [היינו האותיות הראשונות משם המשפחה ומ'חזק' וחסרו הבתים 'וריא זק'] , והרבה נוהגים לשיר בתים אלו בלבד .
מבנה הפיוט: פזמון ואחד עשר בתים. כל בית בן שלוש שורות. הדלתות של השורות הראשונה והשניה מתחרזות יחדיו, הסוגרים של השורות הראשונה והשניה וכן הדלת של השורה השלישית מתחרזים יחדיו, והסוגר של השורה השלישית מתחרז עם 'שבת מנוחה' הנאמר בסיום כל בית.

עורך מהדורת עוז והדר כתב:ומצד שני אין שם את ההמצאות של האקרוסטיכונים של המהדורה החדשה [מבלי לזלזל במעלותיה, אבל חלק מההשערות שלהם בזמירות שקולות להשערה שנראית לי עתה מדוייקת ביותר, שמחבר 'מה ידידות' הוא ר' מימאש הבן (לפי השם הוא מחכמי סלוניקי, ונראה שאביו נפטר קודם שהוכנס בבריתו של א"א ולכן נקרא על שם אביו וכדי להבדיל בין האב לבנו כינוהו 'רבי מימאש הבן'), שהרי זה האקרוסטיכון הברור של הזמר: מ'ה י'דידות מ'נוחתך א'ת ש'בת ה'מלכה ב'כן נ'רוץ].

עורך מהדורת עוז והדר כתב:זה הנוסח שכתוב ביום זה לישראל:
השיר מורכב מפזמון ואחד עשר בתים, שבראשיהם חתום 'יצחק לוריא חזק': יום, צוית, חמדת, קדשת, לאיסור, ושיר, רצה, ישעך, אנא, חדש, זכור, קול. לפי סימן זה, מחברו הוא האריז"ל. ברם, עוד קודם לידת האריז"ל נדפס חלקו הראשון של הפיוט, הבתים שבראשיהם חתום 'יצחק', במחזור ארם צובה (ונציה שנת רפז), ומתבאר שם שמחברו הוא רבי יצחק הנדלי מהעיר כפא שבחצי האי קרים. יש משערים שהיה מי שהוסיף את הבתים האחרים [שסימנם 'לוריא חזק'] בכדי לשייך את הפיוט להאריז"ל, או מסיבות אחרות. יש לציין שבסידורים שונים נדפסו מהפיוט רק הבתים שסימנם הוא 'יצחק לח' [היינו האותיות הראשונות משם המשפחה ומ'חזק' וחסרו הבתים 'וריא זק'] , והרבה נוהגים לשיר בתים אלו בלבד .
מבנה הפיוט: פזמון ואחד עשר בתים. כל בית בן שלוש שורות. הדלתות של השורות הראשונה והשניה מתחרזות יחדיו, הסוגרים של השורות הראשונה והשניה וכן הדלת של השורה השלישית מתחרזים יחדיו, והסוגר של השורה השלישית מתחרז עם 'שבת מנוחה' הנאמר בסיום כל בית.

עורך מהדורת עוז והדר כתב:זו לא מהדורה מדעית. היא מופנית לאלו ששרים זמירות ואינם מתכוונים לשנות בגלל כתבי יד כאלו ואחרים. ולכן ידיד נפש הובא כמו שרגילים, ולא כמו הנוסח האמיתי.