פורום אוצר החכמה

שאלה ראשונה - האם הגאונים נהגו לומר בסיום שמונה עשרה 'עושה שלום במרומיו הוא יעשה...."? והאם גם הש"ץ היה אומרם? מה המקור הכי קדום לאמירה זאת? [בסידור רב סעדיה כתב במפורש שהשלום בסיום התפילה "אינו בדיבור אלא הרכנת הראש"]

שאלה שניה - מהו הנוסח לפי הרי"צ גיאות וה'מנהיג' בסיום קדיש ובסיום שמונה עשרה "עושה שלום" או "עושה השלום" (בריצ"ג הל' יו"כ עמ' פח , הובא גם במנהיג יו"כ סי' סט, יש נוסח, אך אולי הוא מיוחד לימים נוראים)

אודה לסיוע!

למיטב זכרוני יש על זה התייחסות של נ' וידר בספרו, וגם מאמר של ידידי הרב אברהם יוסף מרדכי שמידמן

השינוי בקדיש בימים נוראים הוא רק מזמן השל"ה כמדומני, שלא ידע שחתימת עושה השלום בתפילת העמידה נמצאת במדרשי ארץ ישראל ולכן אסר לשנות, אבל הראשונים כבר נתנו גימטריא לעושה השלום בה"א ולכן חידש שאומרים בקדיש עושה השלום. עד ימיו לא היה מי שראה צורך להוסיף אות ה' רק בימים נוראים. (ואילו היה יודע שעושה השלום נמצאת במדרשים לא היה השינוי בקדיש נולד, כי חתימת "שאותך לבדך ביראה נעבוד" השל"ה כן התיר כי מצא אותה ברש"י וקל וחומר שאילו הכיר חתימת עושה השלום מן המדרשים היה משאיר אותה)

ההוא גברא כתב:השינוי בקדיש בימים נוראים הוא רק מזמן השל"ה כמדומני, שלא ידע שחתימת עושה השלום בתפילת העמידה נמצאת במדרשי ארץ ישראל ולכן אסר לשנות, אבל הראשונים כבר נתנו גימטריא לעושה השלום בה"א ולכן חידש שאומרים בקדיש עושה השלום. עד ימיו לא היה מי שראה צורך להוסיף אות ה' רק בימים נוראים. (ואילו היה יודע שעושה השלום נמצאת במדרשים לא היה השינוי בקדיש נולד, כי חתימת "שאותך לבדך ביראה נעבוד" השל"ה כן התיר כי מצא אותה ברש"י וקל וחומר שאילו הכיר חתימת עושה השלום מן המדרשים היה משאיר אותה)

לא מדוייק. חתימת 'עושה השלום' היתה החתימה הרגילה של נוסח ארץ ישראל הקדמון, וממילא מצאה את מקומה במדרשים הארצישראליים.

אשי ישראל כתב:שאלה ראשונה - האם הגאונים נהגו לומר בסיום שמונה עשרה 'עושה שלום במרומיו הוא יעשה...."? והאם גם הש"ץ היה אומרם? מה המקור הכי קדום לאמירה זאת? [בסידור רב סעדיה כתב במפורש שהשלום בסיום התפילה "אינו בדיבור אלא הרכנת הראש"]

שאלה שניה - מהו הנוסח לפי הרי"צ גיאות וה'מנהיג' בסיום קדיש ובסיום שמונה עשרה "עושה שלום" או "עושה השלום" (בריצ"ג הל' יו"כ עמ' פח , הובא גם במנהיג יו"כ סי' סט, יש נוסח, אך אולי הוא מיוחד לימים נוראים)

אודה לסיוע!

המקור הקדום ביותר הכותב במפורש את אמירת עושה שלום בסיום שמו"ע זה הראבי"ה סי' צ"ו. לפניו היו כאלו שרק השתחוו לצדדים כרס"ג ועוד, והיו שאמרו את המילים 'שלום' בלבד לצדדים כרמב"ם ועוד, והיו שאמרו שלום בשמאלי שלום בימיני כהמוזכר בראבי"ה שם וטור סי' קכ"ג ועוד.
ע"ע בנפתלי וידר סיני עז "פרקים בתולדות התפילה והברכות" שהביא נוסחאות הקדומות ומנהגים הקדומים בזה, וכן עי' יעקב גרטנר אסופות ג' ספר י"ד [תשס"ב] בתולדות הענין ובפרט בעמ' פ"ז וצ'.
לענין הש"ץ, מבואר בתה"ג הרכבי סי' רנ"ו [כפי הנראה לרש"ג ורה"ג] שלא תקנו לש"ץ לפסוע לאחריו אא"כ לא התפלל קודם בלחש. וכן מוכח בדעת רס"ג בסידורו עמ' מ"ד ול"ט.
אמנם ריצ"ג הל' ר"ה עמ' מ"א הביא תשובת רה"ג הנ"ל וחולק עליו וסובר שנתקן לש"ץ שיפסע לאחר כל התפלה בקדיש והוא בשביל השמו"ע.
אפשר לדייק מדברי ריצ"ג הנ"ל שבזמנו היו שאמרו עושה שלום בסוף שמו"ע. ראשית לפניו לא הוזכר פסיעה בקדיש, ואדרבה ברס"ג לא הזכיר בקדיש שיפסע לאחריו בעמ' ל"ה ל"ט ומ"א. מסברא אינו מובן מה ענין פסיעה בקדיש שהרי הוא כשאר חלקי התפלה שלא מצינו בהם שהוא כעומד ממש לפני ה' ושצריך לפסוע כו'. גם לא מצינו לפניו [ברס"ג ורה"ג כו'] את הסברא שקדיש הוא סיום שמו"ע של הש"ץ, עי' רדב"ז חלק א' סי' של"ט. יתכן לשער שכבר בזמנו התחילו ליתן שלום באופן של אמירת עושה שלום כו' שמקורו בסוף קדיש, ומזה התרגלו לפסוע ולכרוע בעושה שלום שבקדיש, וכעין סברת תה"ד סי' י"ג.

ובאותו ענין,
מה פשר הסיומת "ואמרו אמן"?
בשלימא בקדיש ניחא, אבל בסיום תפילת לחש - מי אמור לענות אמן?
(זכורני שראיתי פעם משהו על המלאכים וכיו"ב, יש?)

עושה חדשות כתב:ובאותו ענין,
מה פשר הסיומת "ואמרו אמן"?
בשלימא בקדיש ניחא, אבל בסיום תפילת לחש - מי אמור לענות אמן?
(זכורני שראיתי פעם משהו על המלאכים וכיו"ב, יש?)

עשה לך רב ח"ז סי' י"א המצורף דן בזה, וכפי הנראה הגיע בטעות מקדיש.
ובוידר עמ' קל"ה הביא ממחזור מצרפת שאמרו שלום בימיני שלום בשמאלי שלום עלינו על כל ישראל ואמרו אמן. וכ"ה במחזור ויטרי גולדשמידט ח"א עמ' קט"ו.
ומקור המלאכים בסידור הרוקח בשם ר' יהודה החסיד המצורף, ומובא גם במטה משה סי' קנ"ד.

זה לשון המג"א סו' ס"ק ז' כתב מט"מ שאף שמתפלל ביחיד יאמר אחר עושה שלום ואמרו אמן שאומר כן להמלאכים השומרים אותו ע"כ.

יבנה כתב:ומקור המלאכים בסידור הרוקח בשם ר' יהודה החסיד המצורף, ומובא גם במטה משה סי' קנ"ד.

לא מדוייק. זה מופיע קודם לכן, אינני זוכר היכן בדיוק.
והשווה הרשימה "כריעה למלאכים קודם להקב''ה; גלגולי טענה קראית" המצורפת

חד ברנש כתב:

יבנה כתב:ומקור המלאכים בסידור הרוקח בשם ר' יהודה החסיד המצורף, ומובא גם במטה משה סי' קנ"ד.

לא מדוייק. זה מופיע קודם לכן, אינני זוכר היכן בדיוק.
והשווה הרשימה "כריעה למלאכים קודם להקב''ה; גלגולי טענה קראית" המצורפת

כריעה למלאכים קודם להקב''ה; גלגולי טענה קראית; דאצ'ה 75.pdf

דעת רס"ג בזה הוא דעת יחיד. ר"י אבוהב בסי' קכ"ג הביא את הארחות חיים שכותב ע"ז "שהאומר שלום למלאכי השרת ודאי טועה ונעקר מן העולם כדאז"ל משתף שם שמים נעקר מן העולם". אבל כל האחרים פירשו שנותן שלום לה' או לישראל. ויש מח' אם מה שאמרו ביומא נותן שלום הוא בכריעה [או הרכנת הראש] כסנהדרין צא: לענין שקיעת חמה וכברכות יד. בנותן שלום לחבירו שהוא בכריעה וכדפירשו שם הגאונים. או אם הוא בדיבור וכמנהגים של שלום בשמאלי ועושה שלום כו', והם דרך בקשה על ישראל. והראבי"ה סובר שגם כורע וגם אומר, אך היו שרק פנו בלי כריעה כטור ע"ש. אבל לכו"ע אינו שייך למלאכים, והוא באמת דבר תמוה מאד שישתחוו למלאכים, ובפרט כשעומד לפני ה' וכברכות לב: שהנותן שלום לשר המלך לפני המלך חייב מיתה.

הב"י (סימן קכג') הביא את דברי שיבולי הלקט: "שכשאדם עומד בתפלה עומד במקום קדושה ושכינה למעלה מראשו וכיון שנפטר מתפילתו צריך לפסוע שלש פסיעות לאחוריו כדי שיצא ממקום קדושה ויעמוד במקום חול וראיה לדבר שכן הוא כיון שחוזרים לאחוריהם שלוש פסיעות נותנים שלום זה לזה כלומר עד עכשיו היינו במקום קדוש ויצאנו למקום חול."

למי מכוונת אמירת עושה שלום? למי נותנים שלום? לקב"ה? לכאורה לא.. שכן אין הבקשה אלא שיעשה שלום עלינו. אלא איש לרעהו כמו שהביא הב"י? הרי זה הוא חלק מתפילת הלחש, בנאמר בלחש...

במטה משה כתב שאוחר כן למלאכים שמלוים אותו.

מגדל כתב:הב"י (סימן קכג') הביא את דברי שיבולי הלקט: "שכשאדם עומד בתפלה עומד במקום קדושה ושכינה למעלה מראשו וכיון שנפטר מתפילתו צריך לפסוע שלש פסיעות לאחוריו כדי שיצא ממקום קדושה ויעמוד במקום חול וראיה לדבר שכן הוא כיון שחוזרים לאחוריהם שלוש פסיעות נותנים שלום זה לזה כלומר עד עכשיו היינו במקום קדוש ויצאנו למקום חול."

למי מכוונת אמירת עושה שלום? למי נותנים שלום? לקב"ה? לכאורה לא.. שכן אין הבקשה אלא שיעשה שלום עלינו. אלא איש לרעהו כמו שהביא הב"י? הרי זה הוא חלק מתפילת הלחש, בנאמר בלחש...

בפשוטו זה נאמר לאנשים שסביבו, ואכן לא ראוי להיאמר בלחש, ובזמנם שהי' הש"ץ מוציא את הציבור י"ח היה אומר זאת בקול רם בסוף קדיש תתקבל, ולאחר שנהגו שכ"א מתפלל לעצמו הנהיגו גם לומר כ"א עושה שלום וכו'.

יש להעיר שבעת אמירת עושה שלום עדיין השכינה כנגדו, שהרי מטים הראש לצד שמאל תחילה שהוא לימין השכינה.