אמירת ברוך ה' ו'יראו עינינו' בחו"ל - טעם ומקור?

[גלילי]

מהו הטעם שאומרים בחו"ל בתפילת ערבית ברכת 'יראו עינינו'?
ומדוע בארץ ישראל לא אומרים?

ומהו הטעם שלא אומרים זאת בחו"ל בשב"ק ובמוצש"ק?

[אתנחתא]

עיין ערך ודפח"ח

[יחזקאל]

לפי דברי מהרי"א מקאמארנא בשלחן הטהור סימן רל"ו סעיף א', (בה"ב) הקשיא היא על אלו שלא אומרים.

[גלילי]

עיין ערך ודפח"ח

אתה מתחרה עם 'חכמינו'...
תכל'ס אין בידך שום הפניה לנושא?!

יחזקאל, ייש"כ.
ומי שיש בידו טעם פשוט למנהג לאומרו בחו"ל ואי אמירתו באר"י, מוזמן לציין.

[איש_ספר]

מסתמא כתבו ע"ז מאמרים מקיפים כנהוג ואולי גם רב"ש המבורגר בשורשיו. בנתיים תראה כאן שאסף בעיקר את המקורות המעידים על מנהג אר"י, אבל לא ליקט את המקורות הקדומים על יסוד המנהג. וראה בירור יפה בדברי יציב או"ח סי' ק"ג. וראה כאן בירור נוסף ובדעת הגר"א.
ככה"נ המנהג באר"י הוא מחמת דעת הגר"א ובהשפעת הספרדים, אצל החסידים כנראה הוא מחמת האר"י. ולא בדקתי עתה את שיטתו בענין.

[גלילי]

קיבלתי באישי:

לעיקר הענין, ראה בסידור ווילנא ליד התפילה ההיא. מביא שיטות הראשונים בדבר.
סיבת האמירה היא בגלל אלו שאיחרו, אמרו שמו"ע בקיצור כי סכנה להישאר בביהכנ"ס לבד.

ברוב המקומות אומרים גם במוצ"ש בחו"ל, רק אצל חלק מהחסידים (אולי כולם) אין אומרים במוצ"ש.

א. מי אמר את זה, אלו שאיחרו?
ב. לעניינינו למה רק בחו"ל אומרים זאת?

מסתמא כתבו ע"ז מאמרים מקיפים כנהוג ואולי גם רב"ש המבורגר בשורשיו. בנתיים תראה כאן שאסף בעיקר את המקורות המעידים על מנהג אר"י, אבל לא ליקט את המקורות הקדומים על יסוד המנהג. וראה בירור יפה בדברי יציב או"ח סי' ק"ג. וראה כאן בירור נוסף ובדעת הגר"א.
ככה"נ המנהג באר"י הוא מחמת דעת הגר"א ובהשפעת הספרדים, אצל החסידים כנראה הוא מחמת האר"י. ולא בדקתי עתה את שיטתו בענין.

א"ס כדרכך יודע ספר, ייש"כ על כל הפניותך כבר אעיין בהם.

[אתנחתא]

אין לי הפניה אלא הדברים פשוטים ונהירים.

בשלב מסויים חדלו בספרד (דוקא ברמב"ם זה כן מובא וכו') ובארץ ישראל לומר ברכה זו (כנראה על פי הרמב"ן והרשב"א) וכמבואר בשו"ת החיד"א סי' ו "דודאי מנהג ארץ צבי וכל ארץ תורקיה שאינם אומרים אלא ברכת השכבינו וחתימתה ותו לא הוא הנכון לפום קושטא בנגלה ובנסתר". וכנראה על פי האריז"ל גם אין לומר, ומאידך הרי ידוע שהגר"א היה נגד לאומרו כמו ושמרו ולכן כאשר עלה החסידים ואח"כ תלמידי הגר"א לא"י (במיוחד בירושלים שהספרדים שלטו בתוקף) קיבלו על עצמן מנהג הספרדים ששלט שם שממילא תאם לשיטתם.

בעל התניא כידוע פסק שאין לאומרה כמו ושמרו (משום הפסק), וכך נוהגים חסידי חב"ד (הקומרנר יצא בחריפות נגד אי אמירתה) , בקוידנוב (ענף של חסידות לכוויטש קרלין) גם סברו שאין לאומרה מפני ברכה מיותרת (אך ושמרו כן אומרים כמבואר בספר משמרת שלום לאדמור ר' שלום מקוידנוב).

מרבית תושבי חו"ל, הן הנוהים אחרי מנהג אשכנז ואפילו מן החסידים אומרים אותה גם במוצש"ק, אך יש כמה מן החסידים שאינם נוהגים לאומרה (כגון סאטמאר ועוד)

[גלילי]

לגבי שאלתי מי היה אומר מפני תקנת המאחרים, בהפנייתו של איש ספר כאן מבואר מהגר"א שהציבור היו אומרים זאת להאריך בתפילתם, כדי שהמאחרים יספיקו להתפלל עמהם ולא יישארו יחידים [והמאחרים לא היו מתפפלים זאת].
כדאי לעיין בהפנייה הנ"ל טעמים נוספים לתקנה זו!

----------
אתנחתא, ייש"כ גדול על ההרחבה והביאור.
האם אפשר לסכם דבריך בקצרה, שבארץ ישראל פשט מנהג ספרד שלא לאמר, ובחו"ל מנהג אשכנז שכן לאמר תפילה זו?!

[אתנחתא]

אכן כך.

[גלילי]

האם בפולין, בחסידיות שהיו בפולין שנהגו כמנהג ספרד, ועפ"י האריז"ל, לא אמרו תפילה זו?

[בן פקועה]

ראו מאמרו של הרב דוד יחיאל כהן מבני ברק, "ברכת יראו עינינו", ירושתנו ספר ראשון (תשס"ז), עמ' קל-קלח.

[גלילי]

ראו מאמרו של הרב דוד יחיאל כהן מבני ברק, "ברכת יראו עינינו", ירושתנו ספר ראשון (תשס"ז), עמ' קל-קלח.

האם ישנו ברשת?

[שבטיישראל]

אין לי הפניה אלא הדברים פשוטים ונהירים.

בשלב מסויים חדלו בספרד (דוקא ברמב"ם זה כן מובא וכו') ובארץ ישראל לומר ברכה זו (כנראה על פי הרמב"ן והרשב"א) וכמבואר בשו"ת החיד"א סי' ו "דודאי מנהג ארץ צבי וכל ארץ תורקיה שאינם אומרים אלא ברכת השכבינו וחתימתה ותו לא הוא הנכון לפום קושטא בנגלה ובנסתר". וכנראה על פי האריז"ל גם אין לומר, ומאידך הרי ידוע שהגר"א היה נגד לאומרו כמו ושמרו ולכן כאשר עלה החסידים ואח"כ תלמידי הגר"א לא"י (במיוחד בירושלים שהספרדים שלטו בתוקף) קיבלו על עצמן מנהג הספרדים ששלט שם שממילא תאם לשיטתם.

בעל התניא כידוע פסק שאין לאומרה כמו ושמרו (משום הפסק), וכך נוהגים חסידי חב"ד (הקומרנר יצא בחריפות נגד אי אמירתה) , בקוידנוב (ענף של חסידות לכוויטש קרלין) גם סברו שאין לאומרה מפני ברכה מיותרת (אך ושמרו כן אומרים כמבואר בספר משמרת שלום לאדמור ר' שלום מקוידנוב).

מרבית תושבי חו"ל, הן הנוהים אחרי מנהג אשכנז ואפילו מן החסידים אומרים אותה גם במוצש"ק, אך יש כמה מן החסידים שאינם נוהגים לאומרה (כגון סאטמאר ועוד)

כמה הערות:

א) בכתבי האר"י ובסידורי האריז"ל אין שום מקור שלא לאומרו, ואין שום מקור לומר שע"פ האריז"ל אין לאומרו, ואכן מנהג כל החסידים לאומרו, והא דחסידי חב"ד המתפללים ע"פ הנוסח של הבעל התניא זי"ע אינם נוהגין לאומרו הוא משום דדעתו של הבעל התניא זי"ע לחשוש משום הפסק וכמו"כ דעתו דאין לומר ושמרו בליל ש"ק, ולא משום דכ"ה דעת האריז"ל

ב) טעם מנהג החסידים בארץ ישראל שלא לאומרו הוא משום דכן היה מנהג הספרדים וכידוע שהחסידים בא"י קבלו עליהם כמה וכמה ממנהגי הספרדים (וכגון אמירת שיר למעלות וברכו בתרא לאחר מעריב), ואין לזה שום קשר למנהג חסידי חב"ד והראי' שהרי עדיין נוהגין כל החסידים בא"י לומר ושמרו בליל ש"ק ואין חוששין להפסק כדעת הבעל התניא זי"ע, וע"כ דאי אמירת "ברוך ה' לעולם" נובע ממנהג הספרדים (וגם אין לזה קשר להאריז"ל וכנ"ל)

ג) המנהגי הנפוץ בין מקהלות החסידים בחו"ל הוא שאין אומרים "ברוך ה' לעולם" במוצש"ק, ודלא כמש"כ, מהיחידים שכן נוהגין לאומרו במוצ"ש הם חסידי גור שכידוע נוהגין בהרבה ענינים כמנהג אשכנז ולא כנהוג אצל החסידים, וכן הוא גם דעתו של הגה"ק מקאמארנא זי"ע בשולה"ט (והחידוש שם הוא מש"כ דגם הבעש"ט היה אומרו במוצש"ק) וכמו"כ נוהגין שלא לאומרו בלילות חול המועד (ויש נוהגין שלא לאומרו גם בלילות פורים ושושן פורים ויש שא"א גם בליל תשעה באב)

[בור ועם הארץ]

ראו מאמרו של הרב דוד יחיאל כהן מבני ברק, "ברכת יראו עינינו", ירושתנו ספר ראשון (תשס"ז), עמ' קל-קלח.

האם ישנו ברשת?

ראה כאן.

[יחזקאל]

בספר משמרת שלום לאדמור ר' שלום מקוידנוב).

בראהין.

על השאר כבר ענה לך הניק שבטיישראל, עכ"פ נגע פחות או יותר בהנקודות שברצוני היה להעיר ולהאיר, ולא אמרו רבנן בכפילא.

[אתנחתא]

[
כמה הערות:

א) בכתבי האר"י ובסידורי האריז"ל אין שום מקור שלא לאומרו, ואין שום מקור לומר שע"פ האריז"ל אין לאומרו, ואכן מנהג כל החסידים לאומרו, והא דחסידי חב"ד המתפללים ע"פ הנוסח של הבעל התניא זי"ע אינם נוהגין לאומרו הוא משום דדעתו של הבעל התניא זי"ע לחשוש משום הפסק וכמו"כ דעתו דאין לומר ושמרו בליל ש"ק, ולא משום דכ"ה דעת האריז"ל

ב) טעם מנהג החסידים בארץ ישראל שלא לאומרו הוא משום דכן היה מנהג הספרדים וכידוע שהחסידים בא"י קבלו עליהם כמה וכמה ממנהגי הספרדים (וכגון אמירת שיר למעלות וברכו בתרא לאחר מעריב), ואין לזה שום קשר למנהג חסידי חב"ד והראי' שהרי עדיין נוהגין כל החסידים בא"י לומר ושמרו בליל ש"ק ואין חוששין להפסק כדעת הבעל התניא זי"ע, וע"כ דאי אמירת "ברוך ה' לעולם" נובע ממנהג הספרדים (וגם אין לזה קשר להאריז"ל וכנ"ל)

ג) המנהגי הנפוץ בין מקהלות החסידים בחו"ל הוא שאין אומרים "ברוך ה' לעולם" במוצש"ק, ודלא כמש"כ, מהיחידים שכן נוהגין לאומרו במוצ"ש הם חסידי גור שכידוע נוהגין בהרבה ענינים כמנהג אשכנז ולא כנהוג אצל החסידים, וכן הוא גם דעתו של הגה"ק מקאמארנא זי"ע בשולה"ט (והחידוש שם הוא מש"כ דגם הבעש"ט היה אומרו במוצש"ק) וכמו"כ נוהגין שלא לאומרו בלילות חול המועד (ויש נוהגין שלא לאומרו גם בלילות פורים ושושן פורים ויש שא"א גם בליל תשעה באב)[/quote]


הערות על הערות:

א) פשיטא שלא בניתי מזה שאדמור בעל התניא אינו מביאו שכך דעת האריז"ל, ודייקתי כנראה, וכבר הבינו מהעובדה שהאריז"ל אינו מביאו כבר דייקו טובא שהאריז"ל לא אמרה וכך כתוב בכף החיים ועוד (וראה בהערותיו המצויינות של סידור תפילת חיים לרימר).

ב) מאיפה נפל בדעתך שסברתי שהחסידים בא"י חדלו לומר ברוך ה' בגלל בעל התניא? הלא כתבתי ברור בגלל הספרדים (וכנראה בגלל האריז"ל כדלעיל) והרי בחסידות הליטאיות (שהן עלו לא"י בראשונה) גם לא אומרים בחו"ל ברוך ה' לעולם כפי שכתבתי על קוידנוב (שכידוע סידור קודינוב הוא האב טיפוס של נוסח התפלה, של החסידיית הליטאיות ושל רייסין, כגון קארלין סלונים ששרשם אחד) וכנראה סברו שאין לאומרה מטעם האריז"ל (זוהי סברא שלי).

ג)מנין לך מי הם רוב החסידים? אפשר לומר שהחסידיות הגליציניות נהגו כך (ועדיין לא ברור מי התחיל, הרבה מנהגים של החסידיות האלו נובעים מרימנוב או ראפשיץ), אך בעלזא (למרות שהיא חסידות מגליציה, אך מקורות היניקה שלה הם שונים מאשר מרבית החסידיות בגליציה כגון ענפי ראפשיץ צאנז ושהם הם ששרדו בימינו) גם אומרת וכן סקווירא (שלכאורה משקפת כל טשערנוביל ואולי גם אוקריינה כמו רבים ממנהגיה) (אך באמת עדיין המנהג זקוק לחקירה פרטנית בכל חסידותמ וחסידות). והכלל שגור יש שם הרבה מנהגי אשכנז אין אני מקבלו, (אולי בגלל אופן הנחת תפלין ועוד), בהרבה חסידיות יש שם מנהגי אשכנז (כגון בצאנז הבחורים מניחים תפלין בחוה"מ) וכיו"ב. (במלים אחרות: הרוב לא נמנה לפי מספר אנשים אלא לפי מספר העדות ושרשיהם)

[זקן ששכח]

[
והכלל שגור יש שם הרבה מנהגי אשכנז אין אני מקבלו, (אולי בגלל אופן הנחת תפלין ועוד), בהרבה חסידיות יש שם מנהגי אשכנז (כגון בצאנז הבחורים מניחים תפלין בחוה"מ) וכיו"ב. (במלים אחרות: הרוב לא נמנה לפי מספר אנשים אלא לפי מספר העדות ושרשיהם)

האם הנך חושב שהנתון הזה אינו נכון? רבים רבים הם מנהגיהם כמנהג אשכנז, ומן העולה בזכרוני כרגע: אופן סיבוב רצועות התפילין, אמירת לדוד אחר תפילת ערבית, הדלקת נר חנוכה בשקיעה ולא אחר ערבית, אי אמירת ברכי נפשי בראש חודש. ודומה שיש עוד כהנה וכהנה.
ואם טעיתי, אשמח אם תעמידני על טעותי.

[יחזקאל]

ג)מנין לך מי הם רוב החסידים? אפשר לומר שהחסידיות הגליציניות נהגו כך (ועדיין לא ברור מי התחיל, הרבה מנהגים של החסידיות האלו נובעים מרימנוב או ראפשיץ), אך בעלזא (למרות שהיא חסידות מגליציה, אך מקורות היניקה שלה הם שונים מאשר מרבית החסידיות בגליציה כגון ענפי ראפשיץ צאנז ושהם הם ששרדו בימינו) גם אומרת וכן סקווירא (שלכאורה משקפת כל טשערנוביל ואולי גם אוקריינה כמו רבים ממנהגיה) (אך באמת עדיין המנהג זקוק לחקירה פרטנית בכל חסידותמ וחסידות). והכלל שגור יש שם הרבה מנהגי אשכנז אין אני מקבלו, (אולי בגלל אופן הנחת תפלין ועוד), בהרבה חסידיות יש שם מנהגי אשכנז (כגון בצאנז הבחורים מניחים תפלין בחוה"מ) וכיו"ב. (במלים אחרות: הרוב לא נמנה לפי מספר אנשים אלא לפי מספר העדות ושרשיהם)

מנהגי זידיטשויב במקורם אינם מרימאנאוו ובטוח לא ראפשיץ, כמו"כ מנהגי קאסאוו - וויזניץ.
בבעלזא יש כמה מנהגי אשכנז.

המנהג בצאנז לבחורים להניח תפלין בחוה"מ אינו משום מנהגי אשכנז, ולא כל יו"ח נהגו ככה אפילו בחיי הדברי חיים.

[רבטוב]

ידידי היקר אתנחתא שיחי' נצח רוב החסידים אמרו .... ובזה נכלל רוזין טשערנאביל בעלזא ושמעתי מהרב משה צבי ארי' ז''ל ביק שבמזיביז' אמרו
וכן בקופיטשניץ ומזה עולה שכן הי' המנהג באוקריינא . בגלצי' רובם לא אמרו ובזה נכלל זידאטשוב . הרה''ק מקאמארנא דעתו עצמאית ואני לא בטוח שבניו אחריו התנהגו כמותו ויכול להיות שהוא בעצמו לא נהג כן כידוע שלא התנהג בכל דרכיו כמו שכותב שצריך לנהוג . בקארלין ובנותי' קאדאנאוו סלאנים ועוד לא אמרו וזה יכול להיות כיוון שהיו בחבל ליטא וכידוע הגר''א לא אמר והתפללו ביחד לא רצו לשנות .
מנהגי גלצי' ואונטערלאנד ובתוכו מונקאטש וכו' היו ביסודם מנהגי ראפשיץ ותלמידו צאנז וקצת דינוב בטאהש במקורו הי' מנהגי דינוב כי האדמוה''ז הי' בעיקר תלמיד של הרה''ק בעל צמח דוד מדינוב אך בנו שלא גדל אצלו כי הי' ילד בפטירתו התקשר לבעל דמשק אליעזער מקאמארנא ושינה כמעט הכל למנהגי קאמארנא . והרה''ק בעל אמרי יוסף מספינקא בהיותו תלמיד מובהק של המהרי''א מזידאטשוב התנהג ברוב כמעט ככולו כמנהגי זידאטשוב ... וישנם הרבה חילוקי מנהגים בין זידאטשוב המקורי לקאמארנא .והרה''ק בעל בני שלשים מקאסאני התנהג ברובו כזידאטשוב

[רבטוב]

אגב עיין בספה''ק שולחן הטהור איך שכותב בחריפות כדרכו בקודש שאנו בני אשכנז צריכים להתנהג כמנהג אשכנז חוץ במקום שכתוב אחרת בכתבי האריה''ק ומתאונן שם עם הרב בעל התניא ששינה מדעתו . ומביא שהאריה''ק בעצמו התנהג בהבה מנהגי אשכנז כגון יוצרות וכו' .
ולפלא הדבר כי ידוע שבזידאטשוב וכן בקאמארנא לא אמרו יוצרות

[אתנחתא]

רב טוב, תודה. (במנהגי קומרנה נאמר במפורש שלא נהגו לאומרה במוצש"ק למרות שלפי עדותו הבעש"ט כן נהג לאומרה, אודות עדות על הנהגת הבעש"ט יש לציין למשמרת שלום שמביא מכתבי רבי פנחס מקוריץ שהבעש"ט הקפיד מאד לאומרה) לגיב מעזבוז, הרי ידוע שבין עיירות אוקריינא היתה מעזבוז עיר "אשכנזית" ביותר וחסידיה מעטים למרות ר' ברוכל והאפטאר זי"ע כמבואר בספר שטעט און שטעטליך)

האמת לגבי גור, באופן כללי הם טוענים שאין כזה דבר כמו מנהגי גור, וצ"ע. אך לגבי הרשימה אם תעבור סעיף סעיף בכלל מנהגי החסדיות תראה - שבכל חסידות יש מנהגים אשכנזיים בפרטים מסויימים ובגלל זה אין מקום לומר שהם יותר אשכנזיים. (כגון שבוויזניתץ אומרים בקדושה לעומתם ברוך יאמרו)

מה שהביאו מכמה מנהגי גור הרי א) לגבי תפלין נהגו כך בכל פולין (ראיתי שגם באלכסנדר נהגו כך, האדמור האחרון שינה בעצמו כך ראיתי בספר תיעוד מנהגיו) ב)הדלקת נר חנוכה בשקיעה, זה לראשונה אני שומע שזה קשור בחסידות או אשכנז, גם חסידי חב"ד נוהגים כך, ג)אמירת לדוד ה' לאורי הינו מנהגי כה מאוחר שהתייסד בסמיכות להופעת החסידות וקשה לומר שהפיצול בכך (והרי רבים כלל לא אמרו לדוד כידוע והם מגליציה).

לגבי שרשיהם של חסידיות, הרי בכגון דא יש לחקור שרש המנהג (ובינתיים איני יודע מאיפה התחילו אצל חסידים מסויימים לא לומר במוצאי שבת ברוך ה' ומה הנימוק לכך, אז קשה למפות את המנהג לענפיו). קח לשם דוגמא את וויזניץ הרי האהבת ישראל מויזניץ היה חתן בדיזקוב (והרי יש אומרים שכל הנגינה בוויזניץ לקוחה משם עד שזה שינה את אופי וויזניץ). שוב, איני יודע למה בויזניץ נוהגים ככה במקרה זה, אך כל דבר צריך בדיקה יסודית, (כגון המסתכל על מנהגי בעלזא יש לחקור מהי השפעת טעשרנוביל עליה שהרי אדמור מהרי"ד מבעלזא היה חתן אצל רבי צאצאי רבי אהרן מטשערנוביל ושהה שם אחרי חתנותו כשנה או יותר וספג מאווירה רבות, ומאידך הרבה צאצאי טשערנוביל התחתנו בבעלזא (כולל האדמור רי"י מסקווירא) וספגו מאווירה וכו' וד"ל)

לגבי אי הנחת תפלין, מה הפירוש שאין זה מנהג אשכנז, הטעם הוא במפורש בגלל שחסידים אין להם לנהוג בחסידות ועליהם לנהוג במנהג אשכנז. (ומה הקשר שבחצרות כמה מצאצאיו לא נהגו כך?).

[רבטוב]

ידידי ר' את''נח''תא שי''נ
לגבי הדלקת נרות חנוכה תיכף אחר מנחה גם בקאמארנא נהגו כן וכן אמר לי הרב ר' אליעזר פיש מהאדאס- סאלקא שהי' גר ממול פאפא בוומס''ב
שזקינו הי' מהמקושרים לבית קאמארנא שגם הוא נוהג כן .
הנגינה בוויזניצא עוד התחילה בימי הצמח שהי' בעל תפילה נפלא והי' לו קול אדיר עד שהיושבים בשולחנו הי' להם קשה להאזין מחמת קול החזק .
ישיבתו של האהבת ישראל אצל חותנו בעל האמרי נועם כמעט לא השפיעה כי הו האמ''נ נפטר רק כשנה וחצי אחרי חתונתו .
עכשיו לבעלזא--- האדמו''ר הראשון כבר התחתן עם רוסי' ןהאדמוהא''ע הי' חתן אצל צאצאי אפטא וישב שם על קעסט כמה שנים ובנו מ''מ הי' חתן בטשערנאביל וישב שם ''הרבה'' שנים על קעסט ונעשה חסיד ומקושר לזקינו וכל יום בפועל ממ''ש דעבר ממנו [ כמו שאמר בנו קדוש אהרן בארה''ק ]
והוא שינה הרבה קצת ברבים והרבה ביחידות מדרכי אביו ובכלל האוירא הי' בבעלז הרבה מבית טשערנאביל .....שאל אביך ויגדך ......וזה השפיע הרבה על דור הרביעי בהנהגה .
שמעתי מעד נאמן שכשהרה''ק קדוש אהרן הי' בזמן המלחמה בעיר הבירה פעסט באו חברה ש''ס משם להזמינו לחג סיום מסכתא אמר שהוא בעצמו לא ילך אך ישלח את אחיו הרב מבילגורייא . והיתה שאלה מי ילך איתו ענה דוד שפירא המפורסם שהוא ילוה אותו . אמר הרב לא כי מסתמא יש להם מנהגים מה שעושים בשעת הסיום והוא כגלציאי יצחק . ע''כ שילך אחד מהמקום ... אז אמר מרן צריך לדעת שבעצם אנחנו בני אשכנז וצריכים להתנהג כמותם חוץ ממה שקיבלו לשנות .ואכהמ''ל בזה

[עושה חדשות]

שאלה: כאשר מקיימים תפילות יו"ט שני בארץ ישראל, עם מנין של בני חו"ל, האם נוהגים אז לומר יראו עינינו?

ומענין לענין, בעניני דיומא. למנהג בני חו"ל שקוראים בימי החנוכה בכל יום קרבנות של ב' נשיאים, האם יש מקום לומר שלא ייצאו יד"ח בקריאה הנהוגה באר"י, כי היכא דאפשר הרי לא מועיל לחזור על פסוק אחד פעמיים?

[עזריאל ברגר]

שאלה: כאשר מקיימים תפילות יו"ט שני בארץ ישראל, עם מנין של בני חו"ל, האם נוהגים אז לומר יראו עינינו?

ומענין לענין, בעניני דיומא. למנהג בני חו"ל שקוראים בימי החנוכה בכל יום קרבנות של ב' נשיאים, האם יש מקום לומר שלא ייצאו יד"ח בקריאה הנהוגה באר"י, כי היכא דאפשר הרי לא מועיל לחזור על פסוק אחד פעמיים?

א. שיעשו כמנהגם בחו"ל, וה"ה להיפך בני א"י בחו"ל שיעשו כמנהג ארץ ישראל. ובפרט בקרה"ת ביום השני של חג הסוכות (ט"ז תשרי) - ברור לי שיקראו בתורה ד"פ "וביום השני".
ב. נראה שלמעשה מקילים בזה אפילו בסוכות וכ"ש בחנוכה ש"אין מדקדקין בחנוכה" (אגב, בחב"ד נוהגים גם בארה"ק לקרוא בחנוכה כשיטת הרמ"א, כי אין שום סיבה לחלק בין ארה"ק לחו"ל בענין זה).

[ליטוואק פון בודאפעסט]

שאלה: כאשר מקיימים תפילות יו"ט שני בארץ ישראל, עם מנין של בני חו"ל, האם נוהגים אז לומר יראו עינינו?

ומענין לענין, בעניני דיומא. למנהג בני חו"ל שקוראים בימי החנוכה בכל יום קרבנות של ב' נשיאים, האם יש מקום לומר שלא ייצאו יד"ח בקריאה הנהוגה באר"י, כי היכא דאפשר הרי לא מועיל לחזור על פסוק אחד פעמיים?

למה יקיימו מנין של בני חו"ל ביום חול? הרי ממנ"פ, במוצאי יו"ט שני, הרי חול הוא ויכולים להתפלל עם שאר העם.

כנראה יש הבדל בין ושמרו לברוך ה' לעולם, משום שבשבת ענין סמיכת גאולה לתפלה פחות מחייב, כדברי האו"ז. וכ"פ המ"ב שמותר להפסיק בין גאל ישראל לשמו"ע בשבת שחרית לענות על דבר שבקדושה. וגם, שטעם אמירת ברוך ה' לעולם באמת מהוי הפסק, ומ"מ כן הנהיגו הגאונים והראשונים. משא"כ ושמרו ושאר הפסוקים, הרי הם באמת גאולה אריכתא, שושמרו קאי על השבת הגדול שלע"ל, וכ"ה שאר הפסוקים, כמבואר בראשונים ע"ז. ע"כ קל יותר להבין למה החסידים בא"י החזיקו במנהג ושמרו ועזבו את מנהג ברוך ה' לעולם. אמנם כן, שהבעל התניא לא אמר ושמרו ג"כ, וכפתגמתו המפורסמת למחותנו מברדיטשב "מ'קען נישט זיין אויף אלע ירידים, איך וויל זיין ביים יריד פון סמיכת גאולה לתפלה".

[עושה חדשות]

על קריה"ת בחנוכה - viewtopic.php?f=24&t=43286&p=506534&hilit#p506534

[גל של אגוזים]

לפני כמה ימים יצא לי לעיין בנושא זו ועכשיו עברתי על האשכול הזה [אך לא עיינתי בקישורים] ובאתי להשלים הדברים.

ברכת יראו עיננו לא הוזכר בש"ס אלא בראשונים ברכות ד' ע"ב
וברא"ש מס' מגילה כתב שנתקן לאחר חתימת התלמוד [למ"מ בזה עי' אריכות במקו"צ פ"ז הי"ח מהל' תפלה] ועי' להלן בשם רבנו מנוח.
הרמב"ם בס' היד לא הביא ברכה זו אבל בסדר התפלה שלה הביאו (עי' לח"מ שם הט"ו ודבריו צ"ע) ויש אתי אריכות בזה (המעוניין יכול לפנות אלי באישי).

סיבת אמירתה:
בתוס' שם משמע שתיקנו גלל המאחרים שיוכלו לגמור יחד שמו"ע (ולפי"ז המאחרים דילגו על ברכה זו).
בזה"ז כתבו הט"ז והמג"א שמי שמאחר ישלים ברכה זו אחר תפלת שמו"ע.
וברבנו יונה (ועוד) שם מבואר שברכה זו שמשה למאחרים במקום שמו"ע כיון שיש בה י"ח אזכרות.
נמצא שנחלקו מן הקצה אל הקצה אם רק המקדימים אמרוה או רק המאחרים.
ברבנו מנוח שם (בחד מתירוציו) מבוא' שברכה זו שמשה לכולם במקום שמו"ע לפני שקיבלו תפילית ערבית כחובה.
לפי דברי רבנו מנוח יוצא שתיקנו ברכה זו כבר בימי חז"ל.

לפי דבריהם יוצא שסיבת התקנה לא שייכת בזה"ז וע"כ הרמב"ן נמנע מלאומרה (הובא ברבנו יונה שם).
הגר"א בריש סי' רל"ו פסק כהרמב"ן.
באשכול כבר דנו על מנהג חב"ד בזה.

סיבת אי-אמירתה בא"י:
באגרות משה כת' מפני שהן החסידים שעלו לא"י לא אמרוה מפני שהיו חסידי חב"ד [וזה אינו נכון כי העלייה הראשונה לא היה ע"י חסידי חב"ד] והפרושים הרי היו מתלמידי הגר"א שפסק כהרמב"ן.
בתשו' רבי עקיבה יוסף [שלעזינגר] או"ח ח"א סי' פ"ו כתב מפני כשהרמב"ן עלה ארצה ביטל המנהג.
וע"ש שמביא בשם מהר"ש מבעלז שאמר כי החורבן בצפת בא בגלל ביטול אמירתה [ועי' תשו' חת"ס יו"ד סי' רג"ל].
ודעתו להבאים מחו"ל ומנהג אבותיהם בידיהם לאומרו ימשיכו לאומרה אבל אחר התפלה וכמש"כ הפוסקים למאחר.