פורום אוצר החכמה

עושה חדשות כתב:הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל,
אנחנו וכל עמך בית ישראל,
וכד'.
מי נכנס בכלל-פרט הזה הנקרא "אנחנו"/"עלינו"?

ציבור המתפללים בביהכנ"ס? ומה קורה בתפילת יחיד?

חד ברנש כתב:אם ה'עלינו' מדובר על המתפללים, לא שינו בתפילת יחיד. כעין לא פלוג.

עושה חדשות כתב:הרב פ"י, איך אתה מפרש "אנחנו וכל עמך בית ישראל"?
הרב ח"ב, לדבריך כל ישראל היינו אלו שאינם שותפים לאמונתינו?

וחוצמזה, הבו לי מקורות בבקשה, הן עיון התפילה הוא מהדברים העומדים ברומו של עולם!

עושה חדשות כתב:הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל,
אנחנו וכל עמך בית ישראל,
וכד'.
מי נכנס בכלל-פרט הזה הנקרא "אנחנו"/"עלינו"?

ציבור המתפללים בביהכנ"ס? ומה קורה בתפילת יחיד?

עושה חדשות כתב:...הנה לש' הר"מ בהל' תשובה "במה דברים אמורים ביחיד אבל צבור כל זמן שעושים תשובה וצועקין בלב שלם הם נענין...", והק' האחרו' מד' הגמ' בתענית דמפו' שם דתפילת ציבור מתקבלת גם בלי "לב שלם". והרבה תירצו דאמנם אי"צ "לב שלם" של כאו"א, אלא שתפילת הציבור מתקבלת אם יש שם אדם אחד המתפלל וצועק בלב שלם. וכן הביא הרעק"א שם בגי', וע"ע בס' המפתח. וכך משמע לכאו' בלש' רש"י בתענית שם "בצבור - תפלתם נשמעת, ואף על פי שאין לב כולם שלם"...

איש לוי כתב:

עושה חדשות כתב:הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל,
אנחנו וכל עמך בית ישראל,
וכד'.
מי נכנס בכלל-פרט הזה הנקרא "אנחנו"/"עלינו"?

ציבור המתפללים בביהכנ"ס? ומה קורה בתפילת יחיד?

עי' בכל זה בחי' רבנו יחיאל מיכל עה"ת בפרשת וישלח מה שהביא ממו"ח מרן הגרי"ז זיע"א ומה שביאר בזה שם. (ולפי"ד כפה"נ בין 'עלינו' ובין 'על כל ישראל' מיירי כלפי כלל ישראל, והחילוק ביניהם הוא בין יחחיד בתורת יחיד ליחיד בתורת חלק מהכלל. ובשנים עברו שמעתי מת"ח אחד ששאל זאת את הגרא"א דסלר זצ"ל וכן ביאר לו. ובספרי 'מכתב מאליהו' לא מצאתי כזאת)

אברך כתב:על מי מתכוונים כשמתפללים "זכרינו" "כתבינו"? על המשפחה? על הציבור בבית הכנסת? על כלל ישראל?
כשאומרים "אנחנו וכל עמך בית ישראל" למי מתכוונים "אנחנו"?

עושה חדשות כתב:...שתפילת הציבור מתקבלת אם יש שם אדם אחד המתפלל וצועק בלב שלם...

עושה חדשות כתב:הוספה בפשט. בבקשות הנוספות של עשי"ת, זכרנו לחיים וכו', רק באחרונה בא הנוסח הנ"ל "ניכתב לפניך אנחנו וכל עמך", וי"ל כי גם בברכה האחרונה של שמו"ע מופיע (בפעם היחידה) נוסח זה "עלינו ועל כל ישראל". ועצ"ע.

אפרים זלמן כתב:בחו"ב כתב ש"עלינו" היינו יחיד הכולל עצמו בתוך הציבור ו"על כל ישראל" היינו שמתפלל על כלל ישראל בפני עצמם, ואולי לזה התכוונת.

והנה לשון רבים שבתפלת י"ח הוא על הציבור שמתפלל עמו, ולא על הכלל כולו, שהרי אמרינן גם עלינו ועל כל ישראל עמך, הרי ע"כ דעלינו היינו הציבור, וכשיחיד מתפלל בינו לבין עצמו הרי הלשון רבים מתפרש כלשון מושאל על עצמו, וחננו והשיבנו וסלח לנו כולם על עצמו בלבד, וכמו כשהוא אומר שים שלו' וכו' עלינו ועל כל ישראל עמך, דעלינו היינו על עצמו, ויתכן הי' לפ"ז לומר דמה"ט אין יחיד מוציא את חבירו בתפלת י"ח, דתפלה שבלשון יחיד לא אמרינן בה שומע כעונה שתתפרש על השומע, ורק בציבור דהש"ץ שליח של הציבור בזה כל יחיד מן הציבור שייך לדון בו שומע כעונה, דלשון רבים של הש"ץ כלשון הציבור הוא, אבל הדברים מחודשים, והרי מצאנו בברכת הגומל שהיא בלשון יחיד ומוציא לחבירו.

והנה אע"פ שאמרו דאין אדם מוציא את חבירו בתפלה כדי שיהא כל אחד מבקש רחמים על עצמו, מ"מ תיקנו התפלה בלשון רבים, כמו שאמרו ברכות ל' א' לעולם לישתף אינש נפשיה בהדי ציבורא, והיינו שיתפלל גם בעד הציבור, ולשון רבים כולל את הציבור, [ודלא כמש"כ בנדפס מקודם], ומ"מ נראה שיש יתרון בתפלתו על עצמו, וכעין שאמרו שבת י"ב ב' לענין חולה דצריך שיערבנו בתוך חולי ישראל, וה"נ התפלה היא על עצמו בתוך כל ישראל, ובזה מובן מה שאנו אומרים בברכת שים שלום טובה וברכה עלינו ועל כל ישראל עמך, דאף שבכלל עלינו כבר נכללו כל ישראל מ"מ יש ענין להזכירם בפני עצמם, דבעלינו הם כטפלים, וכן בברכות התורה אנו אומרים ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל להזכירם בייחוד, וכן בועל הצדיקים נזכרים הרבה בייחוד אף שגם הם בכלל ועלינו.

עושה חדשות כתב:

עושה חדשות כתב:הוספה בפשט. בבקשות הנוספות של עשי"ת, זכרנו לחיים וכו', רק באחרונה בא הנוסח הנ"ל "ניכתב לפניך אנחנו וכל עמך", וי"ל כי גם בברכה האחרונה של שמו"ע מופיע (בפעם היחידה) נוסח זה "עלינו ועל כל ישראל". ועצ"ע.

אכן כפי שנכתב, רק בברכה האחרונה בשמו"ע מופיע הנוסח הזה, "עלינו ועל כל ישראל". (מלבד בברכת על הצדיקים, אבל שם זה מחמת הפירוט שקדם). ושמעתי לבאר, דבאמת התפילה כולה היא בלש' רבים, ואילו התחנונים שמוסיפים בסוף, הם על צרכי היחיד, ואף נתקנו בלש' יחיד. וא"כ בברכה האחרונה של שמו"ע כבר מתחיל ענין התחנונים, ולכן יש פירוט "עלינו" יותר מאשר תפילה כללית על "כל ישראל".
ומקור לדבר, (שבברכה האחרונה מתחיל כבר ענין התחנונים), ממש"כ הטור בסי' תקפב בשם בה"ג. ז"ל כתב בה"ג: לא ישאל אדם צרכיו בג' ראשונות וכו'; ומהכא לא שבקו רבנן למימר אפילו "זכרנו לחיים" במגן, "וכתוב" במודים נמי לא אמרינן. אבל "בספר חיים" אומרים בשים שלום, דסלקו להו י"ח והוו להו כתחנונים. (ועי"ש ב"י שהעיר "דכיון דעדיין לא חתם בברכה לא מיקרי סיים תפלתו", והב"ח כ' "כשכבר סיים השבח ולא חסר כ"א לחתום בברכה אין זה הפסק והו"ל כתחנונים". ובאמת בקשת 'בספר חיים' היא היחידה שהיא צמודה לחתימה, לא כשאר ההוספות הרחוקות מעט).

עושה חדשות כתב:כמדומה שיש בראשונים שהתפילות המובאות בתלמוד של "בתר צלותיה" שייך ענינם לתחנונים דנפילת אפיים.
וכעת ל"מ.

עושה חדשות כתב:

אפרים זלמן כתב:בחו"ב כתב ש"עלינו" היינו יחיד הכולל עצמו בתוך הציבור ו"על כל ישראל" היינו שמתפלל על כלל ישראל בפני עצמם, ואולי לזה התכוונת.

אשי ישראל כתב:בקובץ עץ חיים באבוב גליון לג עמ' ריט שהגר"ח קנייבסקי אמר ש'עלינו' הוא הציבור התפללים כאן ואח"כ מוסיף 'על כל ישראל'

עושה חדשות כתב:דבאמת התפילה כולה היא בלש' רבים, ואילו התחנונים שמוסיפים בסוף, הם על צרכי היחיד, ואף נתקנו בלש' יחיד.

במחזור ויטרי סי' קנה כתב:ברוך אתה י"י פורס סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישר' ועל ירושלים: אמ' שמואל אל יוציא אדם את עצמו מן הכלל: ר' מאיר בר' יצחק שליח ציבור מוורמייזא דקדק שצריך לומר עלינו ועל כל עמו ישראל שאז כוללינו עם כל עמו ישראל. שאם יאמר עלינו ועל עמו ישר' משמע שאין אנו בכלל עמו ישר': וכן נוהג לומר בציבורו בוורמייזא. ורש"י אמ' יישר: וכן עיקר:

עושה חדשות כתב:בגליון מנחת דבר מהגרד"ל ראיתי -
ביאור מטבע התפילה 'אנחנו וכל עמך בית ישראל' שרגילים בו בימים הנוראים, אנחנו היינו הציבור המתפלל כאן, וכל בית ישראל הוא העם כולו. ותיקנו מטבע הברכה לפי תפילת הציבור כי תפילת היחיד היא מקרית, ובימי חז"ל לא היה מצוי שהתפללו ביחיד, החזן התפלל וכולם שתקו. וע"ה לא ידעו להתפלל לבד. .

עושה חדשות כתב:ב ויש להעיר על זאת, הנה בברכת התורה אנו אומרים אנחנו וצאצאינו וצאצאי כל עמך כו'. והרי ברכה זו אדם מברך בביתו קודם התפילה. ונראה שהוא מתפלל על האחרים שעמו, אם זה משפחתו ובני ביתו אם שכניו. והוא קרוב לענין הנ"ל שהוא מכוון לציבור שעמו.

איש_ספר כתב:לא הבנתי כלום.
א. איפה רגילים במטבע הזה חוץ מ'בספר חיים'.
ב. בספר חיים אינו מימי חז"ל אלא מן הגאונים.
ג. מאי משמע שהחזן התפלל וכולם שתקו, הרי מלבד מוסף ר"ה, קי"ל שאין הש"ץ מוציא רק מי שאינו בקי.

איש_ספר כתב:ברכת התורה היא לא המקום היחיד. ואין צורך לתרצה באופן מיוחד. יש את ברכת המעביר שינה ויש את תפילת הדרך, והאחרונים האריכו בזה אם לאומרה בלשון יחיד (כמ"ש בראשונים לענין המעביר שינה) או בלשון רבים (כמ"ש בראשונים לענין תפילת הדרך) וכמובן הביאו ד' הגמ' בברכות לעולם ישתתף אינש בהדיה ציבוריה וכו' וכו'.

עושה חדשות כתב:וברכה"ת הרי לא נאמרת ע"י ש"ץ, וגם לא בבית הכנסת יחד עם הציבור.