הצורך בדקדוק בתפילה וברכות

[ישא ברכה]

הרבה זמן מטרידה אותי השאלה עד כמה יש צורך לדקדק בתיבות שאנו אומרים לפני בורא עולם בתפילה ובברכות?

[נשר]

ביסוד ושורש העבודה יש בזה אריכות, כמה חמור הענין. (אינני זוכר המקום)

[מה שנכון נכון]

יעויין שו"ע סא,כב.
ובכמה ספרים לקטו מדברי הפוסקים וס' המוסר בזה, למשל באם למקרא לר"נ שרוני.

[מעט דבש]

בשם הגר"ח מוואלאז'ין

רבי יוסף זונדל מסלנט עמ' קכו.GIF (10.39 KiB) נצפה 2848 פעמים

[לעומקו של דבר]

בשם הגר"ח מוואלאז'ין

רבי יוסף זונדל מסלנט עמ' קכו.GIF

לכאו' אין לסמוך על זה אלא על דברי הנפה"ח המפורשים והידועים... (בשער ב' שהעיקר הוא מילות התפילה בנוסח של אכנה"ג, ויותר חשוב אפילו מהכוונה)

ולא זו בלבד שבתיבת ברוך אתה שפירושו הוא תוספת רבוי ברכה ושפע שייך זאת הכוונה אלא שגם בכל תיבה ותיבה מכל נוסח התפלה. שייך ג''כ זאת הכוונה הק'. כי כל תיבה מהתפלה או של איזה ברכה. היא העולה למעלה מעלה ע''י מארי קלין וגדפין דנטלין לה. לפעול פעולתה בשרשה העליון המיוחד לה. והוא נעשה בזה כביכול שותפו של יוצר בראשית. לבנות ולנטוע כמה וכמה עולמות. כמ''ש בתקונים תקון י''ח ל''ה ב' וכד ב''נ אפיק הבלים ודבורים בצלותיה כמה עופין פתחין גדפייהו ופומייהו לקבלא לון. הה''ד כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים גו'. ונטיל קב''ה אינון מלין ובני בהון עלמין דאתמר בהון כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה גו'. ורזא דמלה ואשים דברי בפיך וגו' לנטוע שמים וגו' ולאמר לציון עמי אתה א''ת עמי אלא עמי בשותפי. וכ''ה שם בתס''ט ק''ו ב'. והמשכיל יבין מדעתו שלא לחנם הוצרכו לתיקון תחנה קטנה ותפלה קצרה כזו ק''כ זקנים ומהם כמה נביאים. אלא שהמה השיגו ברוח קדשם והשגת נבואתם העליונה ונהירא להו שבילין דכל סדרי בראשית ופרקי המרכבה. לזאת יסדו ותקנו מטבע ברכות והתפלות באלו התיבות דוקא. מאשר ראו והשיגו איזה דרך ישכון אורה של כל תיבה פרטית מהם אשר היא נצרכת מאד לתיקון רבוי עולמות וכחות עליונים וסדור המרכבה. וכמאמרם ז''ל העבודה צורך גבוה. וזהו ענין מאמרם ז''ל שהקב''ה מתאוה לתפלתן של צדיקים. ובתנחומא פ' תולדות אמרו ולמה נתעקרו האמהות אר''ל היה הקב''ה מתאוה לתפלתם. ובזוהר תולדות קל''ז א' ת''ח עשרין שנין אשתהי יצחק עם אתתיה ולא אולידת עד דצלי צלותיה בגין דקב''ה אתרעי בצלותהון דצדיקייא כו'. מ''ט בגין דיתרבי ויתוסף רבות קודשא לכל מאן דאצטריך בצלותהון דצדיקייא וכתוב מפורש (משלי ט''ו) ותפלת ישרים רצונו:

[מעט דבש]

כאן אין הנושא שינוי הנוסח, אלא קריאה לפי כללי הקריאה (מלעיל ומלרע, שוא נע ונח, וכו') בנוסח שתיקנו אנשי כנה"ג.
וע"ז אמר הגר"ח מוואלאז'ין שאין צורך כ"כ לדקדק אם אינו משנה המשמעות.

ואינו ענין לדברי הנפה"ח, דמיירי על הנוסח עצמו, שלא לשנותו.

[מה שנכון נכון]

נא לזכור את הפורפורציה הנכונה: שמועה בשם הגר"ח מול שו"ע מפורש ועוד רבים מהפוסקים בכל הדורות.
[וע"ע רמב"ם ריש הל' תפילה, והוא ק"ו].

[לעומקו של דבר]

כאן אין הנושא שינוי הנוסח, אלא קריאה לפי כללי הקריאה (מלעיל ומלרע, שוא נע ונח, וכו') בנוסח שתיקנו אנשי כנה"ג.
וע"ז אמר הגר"ח מוואלאז'ין שאין צורך כ"כ לדקדק אם אינו משנה המשמעות.

ואינו ענין לדברי הנפה"ח, דמיירי על הנוסח עצמו, שלא לשנותו.

אם כל אות בתפילה נוגעת בעולמות העליונים, אחרי שהנביאים והזקנים קבעו אותה בדיוק מושלם, למה שדווקא ניקוד לא. מחודש מאוד. כמובן בפרט שכל הראשונים והאחרונים עוררו על כך כד' משנ"נ.

[בברכה המשולשת]

"אף כי רוחו הקדוש היה עטוף בסודות וכוונות התפילה רזין עילאין, בכל זאת שפתיו ברור מללו ע"פ חוקי הדקדוק וההגיון אשר ידו בכל משלה" (דברי הגאון רבי אברהם בן אדוננו הגר"א על תפילתו של אביו)

[לעומקו של דבר]

ואף על פי וכו' רמז לדבר, הצורך של הגר"ח לדקדק בהסכמתו למע"ר על ניקוד ושבחך.

[הכהן]

נא לזכור את הפורפורציה הנכונה: שמועה בשם הגר"ח מול שו"ע מפורש ועוד רבים מהפוסקים בכל הדורות.

בשו"ע לא כתוב על מלעיל ומלרע.