פורום אוצר החכמה

הפס' ויאמר דוד אל גד צר לי מאוד נדפס כמעט בכל הסידורים האשכנזיים קודם נפ"א (רחום וחנון חטאתי לפניך).
המהדרים מוסיפים בהערה שהגר"א כתב לא לאומרו.
ויש לעורר, שהפסוק הזה אינו חלק מהמזמור "רחום וחנון" שאומרים האשכנזים בתחנון, לא נדפס בסידורים קדמונים, והמנהג לאומרו נזכר לראשונה רק בס' קיצור של"ה, (גם שם אינו מופיע בנוסח התפילה שבתחילתו, אלא בתוך הספר "נוהגין לומר קודם נפ"א פסוק" וכו'), ואחריו כתבו רבים וטובים ובראשם הגר"א שלא לאמרו. (ליקוטי מהרי"ח, ועוד)

ויש בדבר קפידא שכן הפסוק נאמר גבי פורענות.

אבל המדפיסים מנצחים בזה...

ומכיוון שגם אלו שאינם נוהגים כהגר"א במקום ששינה הנוסח לכאו' צריכים לא לומר פסוק זה, ההערה ש"הגר"א כתב לא לומר פסוק זה" אינה משרתת את המטרה, ויש בה גם עיוות, כביכול זה הנוסח המקובל ומולו עומד "חידוש" הגר"א.

דרך אגב: לנוהגים לאומרו הוא כנראה מתפרש על ״נפילת אפים״ -נפלה נא- ולא על פורענות.

https://www.hakotel.org.il/hebrew/ask-t ... _category=

שאלה:

האם יש טעם להגיד את הפס' "ויאמר דוד אל גד" אחרי שהגר"א והאר"י אמרו לא לומר, ומנהג האשכנזים העתיק (לפחות בגרמניה) היה לא להגיד?

התשובה:

המשיב: מו"ר הרב אביגדר נבנצל שליט"א

שלום רב, המנהג המקובל הוא להגיד את הפסוק "ויאמר דוד אל גד וכו'" ואין לשנות. מי שלא נוהג כך או שנוקט כפסקי הנ"ל לא חייב לאמר זאת.

לעומקו של דבר כתב:ויש לעורר, שהפסוק הזה אינו חלק מהמזמור "רחום וחנון" שאומרים האשכנזים בתחנון,

יש לעורר עוד, שאין כזה מזמור "רחום וחנון". רחום וחנון וכו' הוא תחנה אותה נוהגים לומר קודם המזמור "ה' אל באפך" (אותו אומרים בהשמטת פסוק הכותרת).

צופר הנעמתי כתב:

לעומקו של דבר כתב:ויש לעורר, שהפסוק הזה אינו חלק מהמזמור "רחום וחנון" שאומרים האשכנזים בתחנון,

יש לעורר עוד, שאין כזה מזמור "רחום וחנון". רחום וחנון וכו' הוא תחנה אותה נוהגים לומר קודם המזמור "ה' אל באפך" (אותו אומרים בהשמטת פסוק הכותרת).

אגב בערוה"ש כתוב שהמנהג לא לומר ויאמר דוד. (מ"מ גם שם כתוב "מזמור רחום וחנון"...)