תפילת רב בשבת מברכים

[עלידוקר]

בסידור אזור אליהו הובא שזה לא מופיע עד לאחר שנת תקמ"ח . הערוך השולחן לא היה שלם עם אמירתו בגלל בקשת צרכים בשבת, אבל בימיו זה כבר היה כל כך מקובל שהיה אי אפשר למנוע את הציבור מלאמרו.
איך זה התפשט בכל הקהילות די מהר? והאם היו שהתנגדו לו לפני הערוך השולחן?

[מה שנכון נכון]

ראה כאן שיש מי שכתב שמה"ט דלא ליהוי שאילת צרכים יש שמוסיפים בה "בזכות תפלת רב".

[משה נטע]

ועוד שאצל הספרדים נוהגים לומר בשבת מברכים קודם ברכת החודש את היהי רצון שאשכנזים אומרים בשני וחמישי שהוא יותר מזה שגם מוזכר בו צרות ישראל חוץ משאילת צרכים.

[כן מסתבר]

בסידור אזור אליהו הובא שזה לא מופיע עד לאחר שנת תקמ"ח . הערוך השולחן לא היה שלם עם אמירתו בגלל בקשת צרכים בשבת, אבל בימיו זה כבר היה כל כך מקובל שהיה אי אפשר למנוע את הציבור מלאמרו.
איך זה התפשט בכל הקהילות די מהר? והאם היו שהתנגדו לו לפני הערוך השולחן?

אמנם נאמר שאסור להתענות בשבת ושאסור לשאול צרכיו בשבת.

אך מאידך יש מקורות לאין סוף על חכמים שהתענו בשבת, וכן שלל מקורות על תפילות ותחינות המיוחדות לשבת קודש.

וידועה שיטת הבה”ג שבזה”ז, כלומר אחר החורבן, מותר להתענות בשבת, וכ”ש לשאול צרכיו בשבת.
ויתכן שזוהי הסיבה להא דנהוג עלמא מאז ומקדם, גדולים וקטנים, להתחנן בשבת עוד יותר מבימות החול.

נ.ב. אם נרצה למחוק מהסידור את כל התחינות לשבת תהיה לנו הרבה עבודה, תחינה בהדלקת הנרות, מודה אני שאחר שלום עליכם, ויהא רעוא שלפני קידוש, ועוד.

[HaimL]

בסידור אזור אליהו הובא שזה לא מופיע עד לאחר שנת תקמ"ח . הערוך השולחן לא היה שלם עם אמירתו בגלל בקשת צרכים בשבת, אבל בימיו זה כבר היה כל כך מקובל שהיה אי אפשר למנוע את הציבור מלאמרו.
איך זה התפשט בכל הקהילות די מהר? והאם היו שהתנגדו לו לפני הערוך השולחן?

בסידור של הגאון בעל התניא ז"ל אינו, ומתחילים במי שעשה ניסים לאבותינו וכו'.

[HaimL]

בסידור של הגאון בעל התניא ז"ל אינו, ומתחילים במי שעשה ניסים לאבותינו וכו'.

וגם ליתא למה שאומרים קודם מעין החתימה ויהי החודש הזה סוף וקץ וכו', אבל גם בחול אינו.