בקרו טלה כתב:עי' בעמ' 3
בני ברקי כתב:מדוע מקילים גם במנחה גדולה או כאשר התפילה מסתיימת לפני השקיעה,גזירה אטו אחרי השקיעה?
אפשר כתב:המונקאטשער מדבר ע"ז בכמה מקומות, והביא סמך מהאריז"ל
משה נטע כתב:בקרו טלה כתב:עי' בעמ' 3
כהטעם שמביא מקובל מצדיקי בית דינוב, כמו שמביא בעל 'שומר אמונים' בספרו 'תקנות והדרכות' לא לומר תחנון במנחה כלל מהטעם הנ"ל.
משה נטע כתב:בני ברקי כתב:מדוע מקילים גם במנחה גדולה או כאשר התפילה מסתיימת לפני השקיעה,גזירה אטו אחרי השקיעה?
כי המנהג הוא לא לומר בנחה, וכל העניין שבא"י מתפללים מנחה גדולה הוא קצת מחודש, בחו"ל לא נהגו אצל חסידים להתפלל מנחה גדולה בדרך כלל.
שבטיישראל כתב:הרי המנח"א עצמו היה מ"צדיקי בית דינוב" (ואף הגדול שבהם בדורו).
ומ"מ אין קשר למנהג אי אמירת תחנון במנחה לבית דינוב וכן היה המנהג פשוט בכל מקהלות החסידים.
משה נטע כתב:שבטיישראל כתב:הרי המנח"א עצמו היה מ"צדיקי בית דינוב" (ואף הגדול שבהם בדורו).
ומ"מ אין קשר למנהג אי אמירת תחנון במנחה לבית דינוב וכן היה המנהג פשוט בכל מקהלות החסידים.
רצוני לומר שכן היה מכולם, שהרי בעל 'שומר אמונים' לא היה תלמידו של המנח"א כי אם של הבלוז'בער רב וגם הוא מביא כן.
איני יודע מה היה במקומות אחרים חוץ ממה שמפורסם שכך היה המנהג ברוב מקהלות החסידים.
פלא שלא מצאתי מה היה המנהג בבעלזא בזה, שכן בארצה"ק אומרים הם תחנון כל שמתפללים קודם השקיעה.
בקרו טלה כתב:אפשר כתב:המונקאטשער מדבר ע"ז בכמה מקומות, והביא סמך מהאריז"ל
הבאתי לעיל מה שכתב בדברי תורה
ההוא גברא כתב:לכאורה החסידים מנסים להימנע מאמירת תחנון מפני הזוהר, ומאותו טעם שהספרדים ביטלו נפילת אפיים ואומרים בלי נפילה. ובמנחה שהוא זמן דין הם חוששים יותר.
ההוא גברא כתב:לכאורה החסידים מנסים להימנע מאמירת תחנון מפני הזוהר, ומאותו טעם שהספרדים ביטלו נפילת אפיים ואומרים בלי נפילה. ובמנחה שהוא זמן דין הם חוששים יותר.
כדכד כתב:לא ידעתי ולא שמעתי על מנהג לומר תחנון במנחה ביום שאחריו אין אומרים מדינא ודומני שזה כתוב כבר בפוסקים.
מה שנהגו בערב י"ד באייר שלא לומר תחנון הוא משתי סיבות:
א. אי אמירת תחנון בי"ד באייר עצמו הוא דבר מחודש ולא נזכר בשו"ע אלא זה ענין שנתחדש לענ"ד בהשפעת החסידות והקבלה אולי גם.
ב. הסיבה שא"א במנחה שלפני היום היא משום שהאור של אותו יום מתחיל להתנוצץ כבר בחצי היום שלפניו אבל בי"ד באייר בבוקר אין שום ענין מחודש וכל ענינו היא האפשרות לשחיטת הקרבן מאחר הצהרים של אותו יום וממילא מהצהרים שלפני זה אין התנוצצות של הצהרים שאחרי זה.
בדומה לכך בערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים אין אומרים תחנון אבל במנחה שלפניהם אומרים כי הענין של ער"ה ועריו"כ עצמו הוא מצד הימים שאחריהם ואים גורמים התנוצצות לפניהם.
כדכד כתב:לגבי אמירת תחנון במנחה ערב יד אייר
זה משתי סיבות:
א. גם אי האמירה ביד אייר עצמו אינה ברורה ומקורה מאוחר בהשפעת הקבלה והחסידות. בשו"ע לא נזכר שלא אומרים.
ב. אי אמירת תחנון במנחה לפני יום שמדינא אין אומרים בו היא בגל התנוצצות קדושה מהיום שלא אומרים בו ליום שפניו. זה אינו ביד באייר שכל ענינו מתחיל בצהרים של יד שאז אפשר להקריב הפסח
אין מזמור כזה, אלא כוונתך למזמור "ה' אל באפך תוכיחני".מה שנכון נכון כתב:מה שלא שייך לאלו שנוהגים לומר מזמור רחום וחנון.
מקור המנהג הוא בסדור אדה"ז קודם 'למנצח', וראה במהדו' ראסקין שם (ע' קעו הע' 421 והע' 423).יעקל כתב:בק"ק חסידיות (למשל חב"ד) אמרו צדקתך היום על אף שמחר פסח שני.
עץ הזית כתב:אין מזמור כזה, אלא כוונתך למזמור "ה' אל באפך תוכיחני".מה שנכון נכון כתב:מה שלא שייך לאלו שנוהגים לומר מזמור רחום וחנון.
כדכד כתב:עץ הזית כתב:אין מזמור כזה, אלא כוונתך למזמור "ה' אל באפך תוכיחני".מה שנכון נכון כתב:מה שלא שייך לאלו שנוהגים לומר מזמור רחום וחנון.
נכון אבל האומרים מזמור "ה' אל באפך" בנפילת אפים מקדימים לפניו "רחום וחנון" וזו היתה כוות הרב משנ"נ לכאורה
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 63 אורחים