כאשר רצית ואמרת לברכנו
פורסם: ה' אפריל 13, 2017 8:45 pm
פי' הרוקח כתב:והשיאנו ה' אלקינו לשון תשא ובאת אל המקום. והשיאנו תלוה לנו מברכת מועדיך. והשיא אותנו את ברכת מועדיך לחיים לשמחה ולששון ג' כנגד ג' רגלים. כאשר רצית ואמרת לברכנו ושמחת בחגך, וכת' יברכך ה' אלקיך
פי' הר"י בר יקר כתב:כאשר רצית ואמרת לברכנו ברכת כהנים ולא עשית כן לכל אומה
רא"ש ר"ה פ"ד כתב:רבינו יצחק בר יהודה הנהיג במגנצא לומר והשיאנו בר"ה ויה"כ בשם רבינו אלעזר הגדול וכן רבינו משולם שאל את פי ראש ישיבה שבירושלים והשיבו שאומרים והשיאנו בר"ה ויה"כ. והביאו ראיה מירושלמי דפרק הרואה. אבל גאון רבינו יצחק הלוי ז"ל הנהיג בגרמיי"ש שלא לומר לפי שברכת מועדים לא שייך אלא בשלש רגלים דכתיב ג"פ בשנה יראה וסמיך ליה איש כמתנת ידו כברכת ה' וגו'. וכן כתב רבינו שלתיאל דברכת מועדיך זהו קרבן חגיגה דכתיב ביה כברכת ה' אלהיך וזה אינו כ"א שלש פעמים בשנה
אבודרהם כתב:כאשר רצית על שם (קהלת ט, ז) רצה האלהים את מעשיך. כלומר שירצה אותנו בעליותינו לרגל ובהבאת הקרבנות. ועוד על שם רצית ה' ארצך (תה' פה, ב) ואנו מתפללין לשם שיזכנו לעלות לרגלים לירושלם. ואמרת לברכנו שנאמר כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך (דברים טז, יז)
העמק דבר פרשת ראה כתב:יראה כל זכורך וגו'. ידוע מאמרם ז"ל בחגיגה ד"ב דמשמעו יראה יראה, היינו יראה את פני ה', ויראה מה' כביכול, ומובן דכמו כן מתפרש סיפיה דקרא ולא יראה את פני ה' ריקם בשני אופנים, היינו לא יבא לראות פני ה' בלי קרבן, ולא יהי' נראה ממנו ית' ריקם אלא יהי' טעון ברכה. והוכחה ע"ז הפי' ג"כ מבואר בס' שמות כ"ג ט"ו יע"ש. והיינו דמצלינן אחר זכירת מקרא זה, והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך כאשר רצית ואמרת לברכנו, ולא נמצא בשום מקום שאמר ה' לברכנו במועדים, זולת בזה המקרא. [אכן לשיטת הגאונים שהביא הרא"ש ברה"ש פ"ד דגם ברה"ש אומרים והשיאנו, צריך לומר שהוא משום דכתיב בפ' בהעלתך וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם וגו' והיו לכם לזכרון לפני אלקיכם, וכל זכירה היא לברכה כדתניא בספרי פ' בהעלתך כל מקום שנזכרים ישראל אין נזכרים אלא לתשועות, וכתיב ה' זכרנו יברך, הזכירה גורם שיברך, וכ"ה בב"ר פ' וירא מצינו שמזכיר שמן של ישראל ומברכן שנאמר ה' זכרנו יברך, אבל לפ"ז גם בר"ח צריך לומר והשיאנו שהרי כתיב ובראשי חדשיכם, ובאמת הכי איתא בירושלמי פ' הרואה. והרא"ש שם כ' בשם ר' שלתיאל דחגיגה היינו ברכת מועדיך, ואינו מובן]
חיד' הגרי"ז החד' סי' סט כתב:בתפילת רגלים והשיאנו וכו' את ברכת מועדיך לשמחה ולששון כאשר רצית ואמרת לברכנו. והיכן הוא ואמרת לברכנו. עיין רש"י על הפסוק והיית אך שמח שכתב לפי פשוטו אין זה לשון ציווי אלא לשון הבטחה א"כ לפי פשוטו הוא ברכה, ודו"ק.
אשמח להוספות.