בספר הרוקח כתב שב"אלהי נשמה" יש ארבעים תיבות כנגד ארבעים יום של יצירת הוולד. ואכן בנוסח הספרדים שמשמיטים את מילת "היא" ונמצא ארבעים תיבות. אולם נוסח אשכנז מוסיפים מילת "היא", וביארו שאצלם מילת "כל זמן" (שיש בה מקף) חשובה כמילה אחת.
מתוך https://rabietaybenaharon.wordpress.com/2015/12/21/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%90%D7%9C%D7%94%D7%99-%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94/
מסתמא כוונתו לחלק התפילה שבברכה, מ"אלקי" עד "הנשמות", שבו יש 40 מילים בהשמטת המילה "היא", ולא לנוסח כל הברכה (עד "לפגרים מתים") שבו יש 47 מילים. חלוקה זו מזכירה את דברי השבה"ל (הלכות תפילה סימן ב) "כי עיקר הברכה היא המחזיר נשמות לפגרים מתים, ולפי שצריך לברך ברכה זו מיד כשניעור משנתו מיד תיכף לתעורתו האריכו בה כדי שיהא מתעורר יפה יפה ויוכל לכוון בברכה".
לעת עתה לא מצאתי בספר הרוקח התייחסות למנין התיבות ומשמעותו בברכה זו, ואשמח לעזרתכם כדי לברר את ההתאמה הנ"ל בדבריו.