עמוד 1 מתוך 1

פסוקים לשמות אנשים - מקום אמירתם

פורסם: ג' אוקטובר 31, 2017 10:07 am
על ידי ברמן
ידועים דברי השל"ה הקדוש על סגולת אמירת פסוק המתחיל ומסיים באותיות שמו, כסגולה ליום הדין הגדול והנורא.
בכל הסידורים נדפס מקום אמירתם בסוף "אלוקי נצור" קודם אמירת "יהיו לרצון".
הדבר מובן לפי המנהג לומר "יהיו לרצון" לפני "אלוקי נצור" ובסוף "אלוקי נצור". אולם לנוהגים כהגר"א שאומרים "יהיו לרצון" רק בסוף "אלוקי נצור", צ"ע לדינא איך יאמר שם פסוק שאינו לשון תפילה ובקשה. בשלמא מי ששמו ישעיהו ואומר פסוק "ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו" א"ש שהוא לשון תפילה, אולם מי ששמו זבולון או זלמן איך יאמר באמצע תפילתו פסוק "זבולון לחוף ימים ישכון וירכתו על צידון"?

ראיתי שהעירו על כך ברמז באשכול ישן: viewtopic.php?f=7&t=26669&p=272279&hilit=%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D#p272279
אבל מוטב שחו"ר הפו' יבררו סוגיא זו הנוגעת למעשה, ומי שיוכל להביא בירור דברים בזה שכמ"ה.

Re: פסוקים לשמות אנשים - מקום אמירתם

פורסם: ג' אוקטובר 31, 2017 2:40 pm
על ידי דרומי
האדמור מחבד היה רוחש בשפתיו גם לאחר שעקר רגליו ואמר 'עושה שלום במרומיו כו'', והיו שטענו כי הוא אומר אז את הפסוקים המדוברים (לפני "יהי רצון מלפניך שיבנה ביהמ"ק"). אך אין זה ברור כלל.

Re: פסוקים לשמות אנשים - מקום אמירתם

פורסם: ג' נובמבר 07, 2017 7:02 pm
על ידי עזריאל ברגר
דרומי כתב:האדמור מחבד היה רוחש בשפתיו גם לאחר שעקר רגליו ואמר 'עושה שלום במרומיו כו'', והיו שטענו כי הוא אומר אז את הפסוקים המדוברים (לפני "יהי רצון מלפניך שיבנה ביהמ"ק"). אך אין זה ברור כלל.

ואני שמעתי (מהר"י פרקש שליט"א) שהי' מרחש בשפתיו שוב ושוב "שיבנה בית המקדש".

Re: פסוקים לשמות אנשים - מקום אמירתם

פורסם: ג' נובמבר 07, 2017 9:24 pm
על ידי ברמן
ברמן כתב:מוטב שחו"ר הפו' יבררו סוגיא זו הנוגעת למעשה, ומי שיוכל להביא בירור דברים בזה שכמ"ה.

Re: פסוקים לשמות אנשים - מקום אמירתם

פורסם: ד' נובמבר 08, 2017 12:02 pm
על ידי כדכד
כיוון שאומר את הפסוק כסגולה הרי שדינו כתפילה ויכול לאמרו שם

Re: פסוקים לשמות אנשים - מקום אמירתם

פורסם: ד' נובמבר 08, 2017 12:04 pm
על ידי ברמן
כדכד כתב:כיוון שאומר את הפסוק כסגולה הרי שדינו כתפילה ויכול לאמרו שם

מקור?

Re: פסוקים לשמות אנשים - מקום אמירתם

פורסם: ד' נובמבר 08, 2017 12:10 pm
על ידי כדכד
מנהג ישראל תורה

Re: פסוקים לשמות אנשים - מקום אמירתם

פורסם: ד' נובמבר 08, 2017 12:48 pm
על ידי ברמן
כדכד כתב:מנהג ישראל תורה

מנהג ישראל היה לומר "יהיו לרצון" קודם "אלוקי נצור".
ואני שאלתי מה צריך לעשות לפי אותם הנוהגים שלא לומר "יהיו לרצון" קודם "אלוקי נצור".

Re: פסוקים לשמות אנשים - מקום אמירתם

פורסם: ד' נובמבר 08, 2017 4:40 pm
על ידי שבטיישראל
ברמן כתב:ידועים דברי השל"ה הקדוש על סגולת אמירת פסוק המתחיל ומסיים באותיות שמו, כסגולה ליום הדין הגדול והנורא.
בכל הסידורים נדפס מקום אמירתם בסוף "אלוקי נצור" קודם אמירת "יהיו לרצון".
הדבר מובן לפי המנהג לומר "יהיו לרצון" לפני "אלוקי נצור" ובסוף "אלוקי נצור". אולם לנוהגים כהגר"א שאומרים "יהיו לרצון" רק בסוף "אלוקי נצור", צ"ע לדינא איך יאמר שם פסוק שאינו לשון תפילה ובקשה. בשלמא מי ששמו ישעיהו ואומר פסוק "ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו" א"ש שהוא לשון תפילה, אולם מי ששמו זבולון או זלמן איך יאמר באמצע תפילתו פסוק "זבולון לחוף ימים ישכון וירכתו על צידון"?

ראיתי שהעירו על כך ברמז באשכול ישן: https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 9D#p272279
אבל מוטב שחו"ר הפו' יבררו סוגיא זו הנוגעת למעשה, ומי שיוכל להביא בירור דברים בזה שכמ"ה.


א) ענין אמירת הנ"ל קדום בהרבה להשלה"ק (ובין היתר הובא גם ע"י מהרש"ו).

ב) מש"כ בסידורים לאומרו בסוף התפילה מקורו בספר קיצור של"ה שחובר ע"י רי"מ עפשטיין (שבדרך אגב נחשד בשבתאות) שאין לו שום קשר עם השלה"ק !!

ג) ע"פ האריז"ל כלל לא ניתן לאומרו אחר היה"ר השני מאחר שאסור להפסיק בין "הושיעה ימינך וענני-יהיו לרצון", וע"כ צ"ל לפני "עשה למען שמיך".

Re: פסוקים לשמות אנשים - מקום אמירתם

פורסם: ד' נובמבר 08, 2017 4:54 pm
על ידי כדכד
ברמן כתב:
כדכד כתב:מנהג ישראל תורה

מנהג ישראל היה לומר "יהיו לרצון" קודם "אלוקי נצור".
ואני שאלתי מה צריך לעשות לפי אותם הנוהגים שלא לומר "יהיו לרצון" קודם "אלוקי נצור".

לענ"ד חילוקי המנהגים מתי לומר יהיו לרצון קדמו להתפשטות המנהג לומר פסוק שקשור לשם בסוף התפלה והנוהגים לומר יהיו לרצון רק לאחר אלקי נצור המשיכו את מנהגם גם לאחר שאמרו הפסוק ולכן מוכח שסברתם כמו שכתבתי לעיל

Re: פסוקים לשמות אנשים - מקום אמירתם

פורסם: ב' ינואר 29, 2018 1:05 pm
על ידי בן אדם
כדכד כתב:מנהג ישראל תורה

מי גילה לך רז זה? והאם מנהג ישראל לא להקפיד על לשה"ר וכדו' ג"כ עוקרת דבר מן התורה?!
ולגוף תשובתך, לא הבנתי מה הקשר בין סגולה לתפילה? גם שתיית שמן זית שהיא סגולה לזיכרון גם כתפילה ייחשב?

Re: פסוקים לשמות אנשים - מקום אמירתם

פורסם: ב' ינואר 29, 2018 4:40 pm
על ידי שים-שלום
שבטיישראל כתב:
ברמן כתב:ידועים דברי השל"ה הקדוש על סגולת אמירת פסוק המתחיל ומסיים באותיות שמו, כסגולה ליום הדין הגדול והנורא.
בכל הסידורים נדפס מקום אמירתם בסוף "אלוקי נצור" קודם אמירת "יהיו לרצון".
הדבר מובן לפי המנהג לומר "יהיו לרצון" לפני "אלוקי נצור" ובסוף "אלוקי נצור". אולם לנוהגים כהגר"א שאומרים "יהיו לרצון" רק בסוף "אלוקי נצור", צ"ע לדינא איך יאמר שם פסוק שאינו לשון תפילה ובקשה. בשלמא מי ששמו ישעיהו ואומר פסוק "ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו" א"ש שהוא לשון תפילה, אולם מי ששמו זבולון או זלמן איך יאמר באמצע תפילתו פסוק "זבולון לחוף ימים ישכון וירכתו על צידון"?

ראיתי שהעירו על כך ברמז באשכול ישן: viewtopic.php?f=7&t=26669&p=272279&hilit=%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D#p272279
אבל מוטב שחו"ר הפו' יבררו סוגיא זו הנוגעת למעשה, ומי שיוכל להביא בירור דברים בזה שכמ"ה.


א) ענין אמירת הנ"ל קדום בהרבה להשלה"ק (ובין היתר הובא גם ע"י מהרש"ו).

ב) מש"כ בסידורים לאומרו בסוף התפילה מקורו בספר קיצור של"ה שחובר ע"י רי"מ עפשטיין (שבדרך אגב נחשד בשבתאות) שאין לו שום קשר עם השלה"ק !!

ג) ע"פ האריז"ל כלל לא ניתן לאומרו אחר היה"ר השני מאחר שאסור להפסיק בין "הושיעה ימינך וענני-יהיו לרצון", וע"כ צ"ל לפני "עשה למען שמיך".


עיין סידור עוד יוסף חי, וכן אנן אבתריה בסידור שים שלום, לומר יהיו לרצון אחר 'עשה למען', ולאחריו לסדר כל התחנונים, כגון תפילת רב ופסוק המתחיל ומסתיים באותיות שמו, ולאחריו לחזור על פסוק 'יהיו לרצון' ועושה שלום. והוא מיוסד ע"פ מ"ש הרב בא"ח (בשלח כג) בשם חסד לאלפים וז"ל:
ואחר שיאמר הושיעה ימינך וענני יאמר תכף יהיו לרצון אמרי פי פעם שנית, ויש נוהגים לומר תפילת רב, שהיא אחד עשר פעמים חיים, ומנהג יפה הוא, ובחסד לאלפים כתב, אחר שיאמר ומלאך ה' דוחה, יאמר קבל רנת עמך שגבינו טהרינו נורא, ויכוין בראשי תיבות בשם קרע שט"ן, ואחר כל התחנונים שנוהג להוסיף, יחזור לומר פעם שלישית פסוק יהיו לרצון.

Re: פסוקים לשמות אנשים - מקום אמירתם

פורסם: ב' ינואר 29, 2018 4:52 pm
על ידי שים-שלום
בן אדם כתב:
כדכד כתב:מנהג ישראל תורה

מי גילה לך רז זה? והאם מנהג ישראל לא להקפיד על לשה"ר וכדו' ג"כ עוקרת דבר מן התורה?!
ולגוף תשובתך, לא הבנתי מה הקשר בין סגולה לתפילה? גם שתיית שמן זית שהיא סגולה לזיכרון גם כתפילה ייחשב?


עיין שו"ע קכב סע' ב, ובמשנ"ב שם אות ז'. ושם נקט להדיא כל צרכיו. וכיוון שהיא סגולה טובה, מצרכיו היא נחשבת.
מ"מ כבר כתב כן להדיא בספר כה"ח סופר בסי' הנזכר אות יא וז"ל:
טוב לומר פסוק אחד מן התורה או מן הנביאים או מכתובים קודם יהיו לרצון המתחיל בשמו וסיים בשמו. אליה רבה שם. וכ"כ בסידור נהורא השלם סגולה שלא ישכח שמו ליום הדין יאמר קודם יהיו לרצון פסוק המתחיל באות משמו ומסיים באות אחרון משמו עכ"ד. ועיין קיצור של"ה אות הק' בענייני גהינם.....
וכתב קיצור שלחן ערוך סימן יח אות טו דהאומר יהיו לרצון ב"פ לא יאמרו אלא קודם יהיו לרצון השני יעו"ש. והוא פשוט כי כן הוא לפי דעת מרן ז"ל ודעמיה דסבירא להו דאין להפסיק בין שמונה עשרה ליהיו לרצון בתחנונים שגם בזה הפסוק לא יפסוק. אלא אומרו קודם יהיו לרצון השני אם אומרו ב"פ. ולסברת מור"ם ז"ל דסבירא ליה דמפסיקין גם בזה הפסוק מפסיק ואומרו קודם יהיו לרצון דלא גרע משאר תחנונים שמפסיק בהם בין שמונה עשרה ליהיו לרצון עכ"ל.

Re: פסוקים לשמות אנשים - מקום אמירתם

פורסם: ג' ינואר 30, 2018 9:27 am
על ידי הא לחמא עניא
ברמן כתב:ידועים דברי השל"ה הקדוש על סגולת אמירת פסוק המתחיל ומסיים באותיות שמו, כסגולה ליום הדין הגדול והנורא.
בכל הסידורים נדפס מקום אמירתם בסוף "אלוקי נצור" קודם אמירת "יהיו לרצון".
הדבר מובן לפי המנהג לומר "יהיו לרצון" לפני "אלוקי נצור" ובסוף "אלוקי נצור". אולם לנוהגים כהגר"א שאומרים "יהיו לרצון" רק בסוף "אלוקי נצור", צ"ע לדינא איך יאמר שם פסוק שאינו לשון תפילה ובקשה. בשלמא מי ששמו ישעיהו ואומר פסוק "ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו" א"ש שהוא לשון תפילה, אולם מי ששמו זבולון או זלמן איך יאמר באמצע תפילתו פסוק "זבולון לחוף ימים ישכון וירכתו על צידון"?
ראיתי שהעירו על כך ברמז באשכול ישן: https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 9D#p272279
אבל מוטב שחו"ר הפו' יבררו סוגיא זו הנוגעת למעשה, ומי שיוכל להביא בירור דברים בזה שכמ"ה.

הרה"ג רבי ברוך כ"ץ שליט"א רב ביהמ"ד דחסידי ויזניץ ברח' הרב טרפון בב"ב הוציא לאור קונטרס שלם בענין זה עם כל המקורות והטעמים.
אם אינני טועה.