מגדיל - מגדול

[קמצן_קדוש]

מה פשר העניין שביום חול אומרים בברכת המזון "מגדיל ישועות מלכו" וגו' ואילו בשבת אומרים "מגדול ישועות" וגו'?

שמעתי פעם הסבר;

בשמואל ב' כתוב "מגדול", ובתהילים (י"ח) כתוב "מגדיל".
בנוסח המתוקן של ברכת המזון היה מובא הפסוק משמואל ב' (מגדול) וכדי שלא יטעו ויאמרו "מגדיל" אזי באו המדפיסים וכתבו "מגדול (ש"ב)..." -
ר"ל "מגדול" משמואל ב' ולא מתהילים. (ש"ב = שמואל ב').

לאחר זמן מישהו טעה והבין ש-ש"ב פירושו שבת.
ומאז נכנסה הטעות שבשבת אומרים "מגדול ישועות" ולהוציא מיום חול שבו אומרים "מגדיל ישועות".

עד כאן שמעתי.

[בוצינא]

זה לשון האבודרהם: וקבלתי מרבותי כי בשבת יש לומר מגדול ישועות בוא"ו ובחול מגדיל ביו"ד, ונ"ל הטעם מפני שהשבת הוא מלך גדול כנגד החול. ומגדול הוא מלא בוא"ו וחול"ם בוא"ו הוא מלך גדול. ומגדיל הוא חסר יו"ד וחיר"ק בלא יו"ד הוא מלך קטן. ועוד מגדיל הוא בתהלים ועדיין לא היה דוד מלך. ומגדול הוא בנביאים וכבר היה מלך. עכ"ל

ובדרך אגב את שמואל חילקו רק בשנת רפ"ב דהיינו 182 שנה לאחר הדפסת האבודרהם...
על כן אם כבר חיישינן לטעות קדומה יותר צ"ל שהיה רשום בסידורים: בש' מגדול. והיתה הכוונה בשמואל כתוב מגדול וטעו לחשוב שהכוונה שיש לומר בשבת מגדול.
אך כאמור כבר פירש לנו הרב טעם לדבר וגם הקדים שכן קיבל מרבותיו ולא מהסידורים...

[חיים סגל]

מה פשר העניין שביום חול אומרים בברכת המזון "מגדיל ישועות מלכו" וגו' ואילו בשבת אומרים "מגדול ישועות" וגו'?

שמעתי פעם הסבר;

בשמואל ב' כתוב "מגדול", ובתהילים (י"ח) כתוב "מגדיל".
בנוסח המתוקן של ברכת המזון היה מובא הפסוק משמואל ב' (מגדול) וכדי שלא יטעו ויאמרו "מגדיל" אזי באו המדפיסים וכתבו "מגדול (ש"ב)..." -
ר"ל "מגדול" משמואל ב' ולא מתהילים. (ש"ב = שמואל ב').

לאחר זמן מישהו טעה והבין ש-ש"ב פירושו שבת.
ומאז נכנסה הטעות שבשבת אומרים "מגדול ישועות" ולהוציא מיום חול שבו אומרים "מגדיל ישועות".

עד כאן שמעתי.

כמדומני שמקור שמועה זו היא ב'מקור ברוך' שהפריך כידוע עוד דברים שנהוגים בכלל ישראל ע"י כאלו רעיונות, וכבר הופרך רעיון זה ע"י האבודרהם שהביא בוצינא שנדפס קודם החלוקה של שמואל

[דמשק]

כבר בקשו כאן המון פעמים שלא לפתוח אשכולות בלי בדיקה מינימלית האם כבר נכתב בזה
viewtopic.php?f=17&t=24778&hilit=
viewtopic.php?p=28810#p28810
viewtopic.php?p=349664#p349664

[מעט דבש]

והנה עוד:
viewtopic.php?p=41471#p41471
viewtopic.php?p=8263#p8263
viewtopic.php?p=401258#p401258

[בוצינא]

וזה לשון השל"ה הקדוש פרשת נח תורה אור (ג) וזהו סוד מגדול ומגדיל, מגדול הוא בית ה' מדור השכינה מתעורר מלמטה למעלה, כי כן נקודה ראשונה היא חירק תחת ה'מם' והחירק הוא למטה, ואח"כ מסיים בנקודת חולם למעלה על 'ו'. מגדיל מתחיל ב'פתח', רומז על ידו של הקב"ה פתוחה והקב"ה פותח, והוא התעוררות מלמעלה למטה, כי כן מסיים בנקודת חירק בסוף תיבה והוא למטה. אבל מעלת מגדול על מגדיל שהוא כתובים רוח הקודש, ומגדול הוא נביאים שהוא מעלה יתירה על כתובים. ושבת וחודש הם זמנים המורים על רוממות ישראל, החודש מורה כי תחדש אור ישראל בסוד אור הלבנה כאור החמה וגו', ומכל שכן שבת המורה על קדושת עולם שכולו שבת, על כן קוראין בהם מגדול, עכ"ל

[בוצינא]

וראה עוד בטעמי המצוות לאריז"ל פרשת עקב ובקונטרס שפת אמת [לרבי יעקב ניניו] בסוד הענין.

[ברמן]

השערה בדויה זו של טעות המדפיסים היא המצאה של בעל "מקור ברוך" שהביאה גם בספרו "ברוך שאמר".
אולם כבר רבי ראובן מרגליות (בהגדת באר מרים) דחה את דבריו, עפ"י דברי האבודרהם שביאר את טעם השינוי בין שבת לחול (והובאו דבריו ב"דרכי משה" סוף סימן קפ"ט, יעו"ש), וכידוע רבי דוד אבודרהם חי שנים רבות לפני שספר שמואל נתחלק לשמואל א' ושמואל ב'...
עוד הביא שם רבי ראובן מרגליות את פירושו של המהרנ"ש (רבי נתן שפירא בעל מבוא שערים, מרבותיו של הרמ"א) שבספרו על ברכת המזון הסביר את החילוק, עפ"י הדין שבשבת אין קוראין ב"כתובים" רק ב"נביאים".