משך הזמן לק''ש וברכותיה בערבית

[מענה איש]

האם ידוע למאן דהו מקור כתוב או הוראה בעל פה כמה זמן צריך לתת בתפילת ערבית מברכו עד קדיש שלפני שמונה עשרה
לאחרונה נתקל בחזנים שפשוט מריצים את העסק (ואינני מהמאריכים)

[ברמן]

"אלו דברים שאין להם שיעור" זמן. אבל פשוט שעל הש"צ להתחשב ברוב ציבור המתפללים, ולא לצערם ול"הריצם".

הנהגות שונות נוהגים היראים במשך זמן התפילה, ראה באשכול "תפילה בלא נשימה כסגולה לכוונה": viewtopic.php?f=17&t=37087&p=411420&hilit=%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%A8#p411420 - אבל אי אפשר להכריח אחרים להתפלל בלא נשימה...

[משולש]

אפשר להוכיח מהזמן שלוקח בשחרית, הרמב"ם כותב שמק"ש עד גאל ישראל לוקח "עישור שעה" שזה שש דקות, לפי הערכתי זה שלוש דקות לק"ש ושלוש דקות לברכה שאחריה.
מסתמא בערבית זה די דומה.

[כדכד]

א. אולי לק"ש לוקח יותר זמן מהברכה שאחריה?
ב. אולי ברכות ק"ש דערבית אחריה ש/הן שתים לוקחות יותר מהברכה האחת של שחרית?

[משולש]

א. אולי לק"ש לוקח יותר זמן מהברכה שאחריה?
ב. אולי ברכות ק"ש דערבית אחריה ש/הן שתים לוקחות יותר מהברכה האחת של שחרית?

א. מהיכי תיתי?
ב. מה שמשנה זה כמה האורך, אחת ארוכה תהיה יותר משתים קצרות. והרושם שלי בלי לבדוק שברכה אחת בשחרית ארוכה יותר משתים בערבית.

[בברכה המשולשת]

אפשר להוכיח מהזמן שלוקח בשחרית, הרמב"ם כותב שמק"ש עד גאל ישראל לוקח "עישור שעה" שזה שש דקות, לפי הערכתי זה שלוש דקות לק"ש ושלוש דקות לברכה שאחריה.
מסתמא בערבית זה די דומה.

מעודי לא זכיתי להבין את דברי הרמב"ם כאן, ואולי יכולים חו"ר אתרא קדישא הדין להסבירם לי.
לפי החישוב שלי צריך לכה"פ 8 דקות מק"ש עד גאל ישראל

[משולש]

אפשר להוכיח מהזמן שלוקח בשחרית, הרמב"ם כותב שמק"ש עד גאל ישראל לוקח "עישור שעה" שזה שש דקות, לפי הערכתי זה שלוש דקות לק"ש ושלוש דקות לברכה שאחריה.
מסתמא בערבית זה די דומה.

מעודי לא זכיתי להבין את דברי הרמב"ם כאן, ואולי יכולים חו"ר אתרא קדישא הדין להסבירם לי.
לפי החישוב שלי צריך לכה"פ 8 דקות מק"ש עד גאל ישראל

איך הולך החישוב של כב'?

[לענין]

האבן האזל בהל' ק''ש אומר שק''ש לוקחת מהלך חמשים אמה.

[מעיין]

במקור חיים להגאון בעל חוות יאיר יש דיון בענין שהה כדי לגמור את כולה עי' שם סי' נח וסי' סה
חשבונות בזה

[אוצר החכמה]

באמירת מילה במילה (ובטעמים) אפשר לומר ק"ש ב 3 דקות (קצת בצמצום ) ומאמת ויציב עד גאל ישראל 2:30 דקות די ברווח.

[בברכה המשולשת]

אפשר להוכיח מהזמן שלוקח בשחרית, הרמב"ם כותב שמק"ש עד גאל ישראל לוקח "עישור שעה" שזה שש דקות, לפי הערכתי זה שלוש דקות לק"ש ושלוש דקות לברכה שאחריה.
מסתמא בערבית זה די דומה.

מעודי לא זכיתי להבין את דברי הרמב"ם כאן, ואולי יכולים חו"ר אתרא קדישא הדין להסבירם לי.
לפי החישוב שלי צריך לכה"פ 8 דקות מק"ש עד גאל ישראל

איך הולך החישוב של כב'?

לפי השעון

[בברכה המשולשת]

באמירת מילה במילה (ובטעמים) אפשר לומר ק"ש ב 3 דקות (קצת בצמצום ) ומאמת ויציב עד גאל ישראל 2:30 דקות די ברווח.

בדקתי הרבה-וזה לוקח 5- 6 דקות לק"ש

[משולש]

באמירת מילה במילה (ובטעמים) אפשר לומר ק"ש ב 3 דקות (קצת בצמצום ) ומאמת ויציב עד גאל ישראל 2:30 דקות די ברווח.

בדקתי הרבה-וזה לוקח 5- 6 דקות לק"ש

זה מידי לאט.

[משולש]

לפי החפץ חיים מאתיים מילים בדקה. וק"ש זה מאתיים ארבעים ושמונה, זאת אומרת שאפשר לומר ק"ש במהירות נורמלית (מהירות דיבור בזמן הח"ח) בתוך דקה ורבע. אמנם זה בלי טעמים, ובלי לשום רווח כראוי בין הדבקים. (גם אין כל כך הרבה דבקים בקריאת שמע, לזכרוני משהו כמו עשרים שלושים).
(לגבי שאר חלקי הדקדוק הם לא אמורים להאריך את זמן הקריאה בכהוא זה).

לפי זה הגיוני שהטעמים יכפילו את הזמן ויגיע לקרוב לשלוש דקות, ואם נוסיף מתינות, אימה, ויראה, רתת וזיע, מונה מעות, וכו', נגיע אולי לשלוש וחצי דקות.

[עושה חדשות]

ע"ע - viewtopic.php?f=17&t=24257

[מעיין]

לשון המקור חיים סי' ס"ה

כדי לגמור את כולה עמ"ש ר"ס נ"ח דלעד"ן דס"ל להרמב"ם דשיעור ק"ש עם ברכה שאחריה נמשך עשירית משעה ואל תתמה שהרי הם יחד לערך ת"ק תיבות וא"כ לא יגמור איש בשעה רק לערך ה' אלפים תיבות והא ודאי ליתא שהרי לדעת הרמב"ם שיעור מהלך שעה ה' אלפים פסיעות אמה לפסיעה וכי אפשר לומר שימשוך כל מלה כדי פסיעה אלא הרמב"ם לא ביקש לדקדק בזה כולי האי, א"נ שאני ק"ש דצריך לקרות בדקדוק ובכונה יתירה וכן ברכה אחרונה ושיעור בעלמא נקט, ובתוספתא הביאה התו' פרק במה מדליקין דל"ד ע"ב דשני טבילות ושני סיפוגין הוי רק כהילוך ק' אמה ובפ"ב דשבועות די"ו ע"ב דשיעור השתחויה עם פישוט ידים ורגלים כדי אמירת י"ג או כ"ג תיבות יע"ש ואני תמה מאד על החכם הכולל הרב רבינו יש"ר מקנדיאה בספרו גבורת ה' דקכ"ג ע"א והוא מדרגה ל"ג דשיעור שיוכל אדם לקרות ר"מ פעם ק"ש בשעה.
ופליאה נשגבה מחכמתו כי רבה ששת לבו לחשוב טיפין שבים במדרגה ל' וכמה גרעיני חול אלו העולם ומלואו עד הגלגל העליון מלא חול מדרגה ל"ז וכאן שגה ברואה טעה מאד בחשבונו כי איך אפשר לקרות רמ"ח תיבות בק"ש ר"מ פעם שהם יחד ה' רבבות וט' אלפים ותק"כ מלות בשעה א' ויבא לכל פסיעה לדעת הרמג"ם שה' אלפים פסיעות בשעה קרוב לי"ב מלות ואף לדעת תה"ד דס"ל מהלך פרסה שעה וחומש יבא לשעה ו' אלפים תרס"ז פסיעות וא"כ לכל פסיעה קרוב לט' מלות וזה זר ורחוק ונמנע, ועוד לדברי היש"ר יוכל אדם לומר בשעה כל ספר תילים שני פעמים ושליש ויותר כי בספר תילים ב' אלפים תקכ"ז פסוקים ואם נחשוב כל הפסוקים בשוה כל פסוק לי' מלות הרי הם כ"ה אלפים וע"ר מלות וידעתי שחסרים מספר מלות שבתילים יותר מרביע ממספר הנזכר רק לו יהי כן מ"מ יוכל אדם לקרות פעמים ושלש מראש עד סוף ומי פום ימלל רבוון כאלה כי לדעתי אין אדם בעולם יוכל לקרות בשעה אחת רק בשעה ומחצה בקרוב ולפי זה נוכל לקרא ק"ש במרוצה כאמירת תילים ברמ"ח תיבותיה לערך ס"ח פעמים כי מוצאה מוצא חיים.
וכל זה כתבתי שלא בדקדוק כי לא רציתי לכלות זמן בספירה וגם במה שכתבתי אל יהא ללעג הרבה יגיעת בשר שלא לצורך כי למען הראותך באתי הנה שהיש"ר טעה בהמשך זמן השעה, וגם בלאו הכי אין הרב הנזכר מקבל שכר על אותן חשבונות במחילה מכבודו כי הם של מה בכך אם לא שכר בטלה אגרא ופגרא או זבון וזבין תגרא ולפי מ"ש בשיעור אמירת תלים יבא לשעה קרוב לי"ז אלפים מלות ויבא לכל ב' פסיעות קרוב לז' מלות לדעת רמב"ם דה' אלפים פסיעות בשעה ולדעת תה"ד דו' אלפים תרס"ז פסיעות בשעה יבא לכל ב' פסיעות קרוב לה' מלות ולע"ד זה ברור כשיאמר מלה בינונית בהברת אותיותיה בדקדוק בהליכה זריזה בלי עצלות ומרוצה.
וע' גמ' פ"ק דברכות דחשיב בשעה ה' רבבות וה' אלפים ותתפ"ח רגעים בשעה וע"ש בתו' ובירושלמי ה"ר וששת אלפים ות"ת מ"ח בשעה הוא רגע כך תני שמואל ואמר שם דר' חלבו ס"ל רגע כמימרא ורבנן ס"ל כהרף עין וכתב בעל י"מ יפה מראה דר' חלבו פליג על מ"ש שם דרגע א' מכ"ד בעת י וכ"כ פסקי התו' ריש מס' ע"ז ועת א' מכ"ד בעונה ובמ"ר דאיכה יש טעות בדפוס בזה ועונה א' מכ"ד בשעה וא"כ י"ג אלפים תתכ"ד רגעים בשעה ואפילו כדתני שמואל לא אתי דכדי לאמרו הוא זמן מועט נראה שר"ל דהרבה יותר מה' רבבות ותתמ"ח פעמים יוכל איש לומר רגע בשעה ואף כי במלת רגע ב' תנועות מ"מ אין מוכרח דפליג ר' חלבו על שמואל נקוט מיהא שמ"ש בעל עיבורים שתתר"ף רגעים בשעה לא ר"ל רגע כמימרא
שהרי בכל רגע יוכל אדם לילך קרוב לששה פסיעות ... והקלירי יסד בקרובץ פ' שקלים והרגע מתחלק לכמה רגעים ובהקדמת עברונות דפוס לובלין שבכל חלק מתתר"ף ע"ו רגעים שהם פ"ב אלפים ופ' רגעים

[בברכה המשולשת]

באמירת מילה במילה (ובטעמים) אפשר לומר ק"ש ב 3 דקות (קצת בצמצום ) ומאמת ויציב עד גאל ישראל 2:30 דקות די ברווח.

בדקתי הרבה-וזה לוקח 5- 6 דקות לק"ש

זה מידי לאט.

בדקתי שוב היום- 9.5 דקות- הפרשיות והברכה עד גאל ישראל

[כדכד]

א. אולי לק"ש לוקח יותר זמן מהברכה שאחריה?
ב. אולי ברכות ק"ש דערבית אחריה ש/הן שתים לוקחות יותר מהברכה האחת של שחרית?

א. מהיכי תיתי?
ב. מה שמשנה זה כמה האורך, אחת ארוכה תהיה יותר משתים קצרות. והרושם שלי בלי לבדוק שברכה אחת בשחרית ארוכה יותר משתים בערבית.

א. ק"ש היא אמירת פסוקים והיא אמורה להיאמר ברתת ובזיע ובאימה וביראה והברכות פחות
ב. שתי ברכות אמורות לקחת יותר זמן מאחת משום שאומרים את סוף הברכה בקול ומשום שבשם של חתימת הברכות יש לכוון כדאיתא בסימן ה'

[אוצר החכמה]

בדקתי שוב היום- 9.5 דקות- הפרשיות והברכה עד גאל ישראל

כל אחד והטבע שלו. אצלנו במניין כיוון שמתפללים עם הנץ הזמן ידוע מראש. וכיוון שכעת עקב אבלותי אני מתפלל יום יום לפני התיבה אני רואה מה קורה.
זה קצב למנין שמתפלל בנחת אבל בלי השתהות. ויש מהמתפללים שמאריכים קצת יותר בק"ש ומזדרזים יותר באמת ויציב. (אבל מצד שני כשהצעתי פעם להתחיל ברכו חצי דקה קודם לא הסכימו כי יש כאלה שזה היה נראה להם מדי אטי).
בערבית אני מתפלל בבית כנסת אחר ואותו קצב הוא קצת אטי בשבילם ובדרך כלל כשאני מסיים בקצב כזה כבר כולם שותקים וממתינים לי.

[קו ירוק]

מתוך פנקס שרשם א"ז זצ"ל - הנהגות החזו"א:
"הק"ש ארך בערך 7-8 רגעים על השעון".

גם בימי חורפי בביהכ"נ צא"י רמת אהרן (במוצ"ש), הגר"נ קרליץ האריך בק"ש הרבה יותר מאשר ציבור המתפללים - שאף הוא התפלל במתינות (והיו מחכים לו).

בימי בחרותי היו מתפללים במתינות בישיבה (מסתמא מעט יותר מ-3 דקות, כמו הרגילות), והתבוננתי שהרב שך זצ"ל לא היה רוצה שימתינו לו שיגמור ק"ש אז היה מפסיק באמצע פרשה שלישית כעושה עצמו שגמר, ואח"כ ממשיך (אך הברכות הן הראשונות והן האחרונות, בערבית לפחות, היה אומר מהר מאוד, רק ק"ש לאט).

[בברכה המשולשת]

בדקתי שוב היום- 9.5 דקות- הפרשיות והברכה עד גאל ישראל

כל אחד והטבע שלו. אצלנו במניין כיוון שמתפללים עם הנץ הזמן ידוע מראש. וכיוון שכעת עקב אבלותי אני מתפלל יום יום לפני התיבה אני רואה מה קורה.
זה קצב למנין שמתפלל בנחת אבל בלי השתהות. ויש מהמתפללים שמאריכים קצת יותר בק"ש ומזדרזים יותר באמת ויציב. (אבל מצד שני כשהצעתי פעם להתחיל ברכו חצי דקה קודם לא הסכימו כי יש כאלה שזה היה נראה להם מדי אטי).
בערבית אני מתפלל בבית כנסת אחר ואותו קצב הוא קצת אטי בשבילם ובדרך כלל כשאני מסיים בקצב כזה כבר כולם שותקים וממתינים לי.

גם אצלנו יש זמן קבוע (8 דקות לפני הנץ ש"ץ מתחיל ישתבח). אני כתבתי את הזמן שלוקח לי (ולכן אני מתחיל יוצר אור 15 דקות לפני הנץ, כדי להספיק להנץ), כי אף פעם לא הבנתי איך כולם מספיקים כ"כ מהר

[שומע ומשמיע]

סליחה על העצלות, אני חלש בחשבונות.
האם אפשר להוכיח לענין נושא האשכול מהרמב"ן בתורת האדם שכשמתפללים בפלג תוך כדי תפילה כבר יהיה שקיעה"ח?