"חון אום לשמך מקוֶה" - בתחנונים של ב' וה'

[ברמן]

בפיוט "ה' אלוקי ישראל שוב מחרון אפך" הנאמר בתחנוני ב' וה', ראיתי ברוב הסידורים שבקטע "חון אום לשמך מקַוֶה" מופיעה המילה מְקַוֶה בניקוד סֶגוֹל.
ותמהני הרי כל המילים בבית זה מסתיימות בקמץ ומה נשתנה שכאן מנקדים בסגול.

זרים אומרים אין תוחלת ותקוָה
חון אום לשמך מקוה
טהור, ישועתנו קרבָה...

[משולש]

מסתמא מדקדק אחד שהחליט ש"אום" הוא לשון זכר (ומדוע לא העיז לשנות את אום נצורה כבבת ואום אשר בך דבוקה ועוד כמה אומים אחרים בפיוטים).
כנראה באיזור אליהו כותב מיהו המשנה.

[פלגינן]

בזיכרוני שבעליות אליהו תיקנו בקמץ, וכן בסידורי אשכנז.

[איש גלילי]

תיבת 'אום' היא לכאורה לשון נקבה, ולכן בלא"ה צריך להיות בקמץ, וכן אני נוהג.

[לבנון]

מסתמא מדקדק אחד שהחליט ש"אום" הוא לשון זכר (ומדוע לא העיז לשנות את אום נצורה כבבת ואום אשר בך דבוקה ועוד כמה אומים אחרים בפיוטים).
כנראה באיזור אליהו כותב מיהו המשנה.

אכן באיזור אליהו כתבו מי המשנה (ויי"צ), וגם תיקנו לקמ"ץ.

[ביקורת תהיה]

מסתמא מדקדק אחד שהחליט ש"אום" הוא לשון זכר (ומדוע לא העיז לשנות את אום נצורה כבבת ואום אשר בך דבוקה ועוד כמה אומים אחרים בפיוטים).
כנראה באיזור אליהו כותב מיהו המשנה.

בסדור תהלת ה' מנוקד 'מקוֶה'; כלום סדור נכבד זה אף הוא אשתבש?!

[דרומי]

בספר 'סידור רבינו הזקן' מהדורת הרב ראסקין שליט"א מביא שכן הגיה האדמור הצמח צדק - ש'מקוה' צריך להיות בסגול דוקא. וביאר מדיליה, שכיון שנאמר 'אום' ולא 'אומה', לכן מתאים לשון זכר.

[משולש]

בספר 'סידור רבינו הזקן' מהדורת הרב ראסקין שליט"א מביא שכן הגיה האדמור הצמח צדק - ש'מקוה' צריך להיות בסגול דוקא. וביאר מדיליה, שכיון שנאמר 'אום' ולא 'אומה', לכן מתאים לשון זכר.

זה בדיוק הטעם של כל המשנים.
אבל למה לא שינו ל"אום נצור כבבת" (במקום אום נצורה) ובפרשת פרה "אום אשר בך דבוק" (במקום דבוקה), ובסיום סילוק ליום שני של ר"ה "לאום נדגלה", במערבית א' פסח "כנס אום נדודה". ושם "אום חקוקה", ובשביעי של פסח סדר קריעת הים בקטע של "נחית" "לבלוע אום הליזו", ובתחילת "אימת נוראותיך" לשמיני פסח "אום נאווה" (בקמץ), ושם בסדר השירה לפני מרכבות פרעה "אום הנהלאה", ולפני "ה' ימלוך" "להסיר מאום משולשה", ובסוף סילוק ב' סוכות כנ"ל "אום משולשה", ובהושענות "אום אני חומה ברה כחמה", ובקרובות שבת החודש (אחרי חי וקים) "לחוות לאום נכונה", ובקרובות לתשעה באב בברכת סלח לנו "אום אשר על כל גוי הושמה עליון".

באף פיוט לא מצאתי עד כה שיכתוב "אום" בלשון זכר. תמיד זה משמש לשון נקבה. והטעם פשוט, שהסרת ההא בסוף מילה לא באה אלא לאפשר לפייטן להסתדר עם הפיוט, ולא כדי להפוך את המילה מזכר לנקבה. וכמדומני שבזה סרה תלונת הרב אבן עזרא בקהלת לגבי "שושן עמק איומה/אוימה".

[דרומי]

קח בחשבון שיש כאלה ואני בתוכם שלא מכירים את כל הציטוטים שהבאת... [משום שאינם אומרים יוצרות וכו'] מלבד מה שאומרים בהושענות 'אום אני חומה'.

בכל מקרה הדיון מעניין.

[מה שנכון נכון]

גם לדעת היעב"ץ אום הוא ל' זכר כמ"ש בלוח ארש אות ריז, (ובסידורו על 'חון אום המיחדים' דהול"ל או אום המיחד או אומה המיחדת, וע"ש באזור אליהו). אעפ"כ את 'מקוה' נקד בקמץ, וכתב שם רק שמ"ד בסגול לא משתבש. וראה בהגהות ארשנו רעננה שם שהאריך להוכיח שאום הוא ל' נקבה, וכאמור.

[ביקורת תהיה]

בספר 'סידור רבינו הזקן' מהדורת הרב ראסקין שליט"א מביא שכן הגיה האדמור הצמח צדק - ש'מקוה' צריך להיות בסגול דוקא. וביאר מדיליה, שכיון שנאמר 'אום' ולא 'אומה', לכן מתאים לשון זכר.

ותמה תמה אקרא: האם טעם קל ערך כזה מצדיק לקלקל את החריזה? ובפרט לאור דברי רבי יהודה החסיד כי תפלה זו חזקיה מלך יהודה יסדה, כמרומז בראשי החרוזות.

[דרומי]

מה הקשר זה שחזקיה המלך תיקן תפילה זו? וכי החרוזים של דוד המלך מדוייקים עד הסוף?

[ביקורת תהיה]

מה הקשר זה שחזקיה המלך תיקן תפילה זו? וכי החרוזים של דוד המלך מדוייקים עד הסוף?

כלומר, אין כאן כוונה לתקן את מחבר התפלה (כפי שסברתי בעניותי ותמהתי על זאת), כי אם הגהת שיבוש יש כאן, שיבוש שנשתבש במשך הדורות.
שומע.

[אשר177]

בספר 'סידור רבינו הזקן' מהדורת הרב ראסקין שליט"א מביא שכן הגיה האדמור הצמח צדק - ש'מקוה' צריך להיות בסגול דוקא. וביאר מדיליה, שכיון שנאמר 'אום' ולא 'אומה', לכן מתאים לשון זכר.

זה בדיוק הטעם של כל המשנים.
אבל למה לא שינו ל"אום נצור כבבת" (במקום אום נצורה) ובפרשת פרה "אום אשר בך דבוק" (במקום דבוקה), ובסיום סילוק ליום שני של ר"ה "לאום נדגלה", במערבית א' פסח "כנס אום נדודה". ושם "אום חקוקה", ובשביעי של פסח סדר קריעת הים בקטע של "נחית" "לבלוע אום הליזו", ובתחילת "אימת נוראותיך" לשמיני פסח "אום נאווה" (בקמץ), ושם בסדר השירה לפני מרכבות פרעה "אום הנהלאה", ולפני "ה' ימלוך" "להסיר מאום משולשה", ובסוף סילוק ב' סוכות כנ"ל "אום משולשה", ובהושענות "אום אני חומה ברה כחמה", ובקרובות שבת החודש (אחרי חי וקים) "לחוות לאום נכונה", ובקרובות לתשעה באב בברכת סלח לנו "אום אשר על כל גוי הושמה עליון".

באף פיוט לא מצאתי עד כה שיכתוב "אום" בלשון זכר. תמיד זה משמש לשון נקבה. והטעם פשוט, שהסרת ההא בסוף מילה לא באה אלא לאפשר לפייטן להסתדר עם הפיוט, ולא כדי להפוך את המילה מזכר לנקבה. וכמדומני שבזה סרה תלונת הרב אבן עזרא בקהלת לגבי "שושן עמק איומה/אוימה".

בעיקרון אתה צודק. אבל דווקא בדוגמה של אום אני חומה וכו' הביטוי ברה כחמה הוא הוא לישנא דקרא ולכן היה אפשר לומר שלא שינה. ובכל זאת הצדק עמך כמובן.

[משולש]

בדוגמה של אום אני חומה וכו' הביטוי ברה כחמה הוא הוא לישנא דקרא ולכן היה אפשר לומר שלא שינה

המילה "אום" היא הכותרת שם לכל ההושענא, והכוונה "אום שאומרת (בשיר השירים) 'אני חומה' (ושדי כמגדלות וכו') וגם היא "ברה כחמה, גולה וסורה, דמתה לתמר, הרוגה עליך ונחשבת כצאן טבחה זרויה בין מכעיסה חבוקה ודבוקה בך, וכו וכו' לאורך כל הפיוט הכל בלשון נקבה, ולא נמצא שום לשון זכר שם, משמע שזה לא בגלל לשון הפסוק, וכי מי הכריחו להביא רק פסוקי נקבות?

מלבד מה שאומרים בהושענות 'אום אני חומה'.

גם "אום נצורה כבבת" זה מהושענא (ליום השבת).
הציטוטים משבתות פרה והחודש נמצאים בכל סידור אשכנז או ספרד.
והשאר נמצאים במחזורים שיש לכל אחד בבית.
רק הקרובות לתשעה באב לא מצוי היום בספרי הקינות הנפוצים.

[דרומי]

זה לא משנה לעצם הענין, אבל בסידור שאני משתמש בו אין הושענא ליום השבת... וגם בשבת פרה ושבת החודש לא מוסיפים כלום.

[משולש]

זה לא משנה לעצם הענין, אבל בסידור שאני משתמש בו אין הושענא ליום השבת... וגם בשבת פרה ושבת החודש לא מוסיפים כלום.

סתם מעניין איזה סידור זה

[אשר177]

מסתמא איזור אליהו...

[משולש]

מסתמא איזור אליהו...

באיזור אליהו יש פיוטים לארבע פרשיות.

[משולש]

באף פיוט לא מצאתי עד כה שיכתוב "אום" בלשון זכר.

מצאתי מציאה מעניינת בהקשר לזה:
בקינה "איכה תפארתי מראשותי השליכו" (אני יוצא מנקודת הנחה שכולם אומרים את זה)
חָשַׁב שְׂנוֹא אֹם לִקֵּט כַּשּׁוֹשָׁן. וּמֵחֵלֶב עוֹלָלֶיהָ אוֹתָהּ דִּשָּׁן.

ומצאתי שיש גורסים "לוקט" ואז הם עלולים להסיק שאום זה לשון זכר, אבל שוברו בצידו ומיד אחר כך מופיע "עולליה" בלשון נקבה. ולכן מוכרחים לנקד כמו לפנינו והכוונה שהקב"ה ליקט את האום.

[יח''ד]

זה לא משנה לעצם הענין, אבל בסידור שאני משתמש בו אין הושענא ליום השבת... וגם בשבת פרה ושבת החודש לא מוסיפים כלום.

סתם מעניין איזה סידור זה

תהילת ה'. (חב"ד)

[משולש]

עוד מקורות:
בסליחות מנהג אשכנז לער"ה "אני עבדך"
אֹם עוֹבֵד זָרָה, וְיִקָּרֵא לָהֿ נֹבַח

ואחר כך: "אֹם שֶׁטָּהֳרָתָהּ טֻמְאָה אֵצֶל הַקֹּדֶשׁ" לשון נקבה.

(שני קטעים אלו לא מופיעים בסליחות כבר מאות שנים בגלל צנזורה ותוקנו לאחרונה מס"י או כת"י ואנסה לברר את זה שוב).

ב"אמרו לאלקים": בָּחַר בְּאֹם דַּלַּת רֹאשׁ (וכלשון הזה בדיוק ביוצר לפרשת שקלים).

ב"חטאנו" המתחיל "אדברה תחנונים כרש ואבכה" (איני יודע אם נמצא בסליחות ליטא, בפולין בוודאי אין חטאנו).
מְחוֹקְקֵנוּ הִדָּרֵשׁ לְאֹם נוֹשָׁעָה.

ב"נחשב כצג באיתון" (מוסף יו"כ) חוֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים (לשון רבים ואין מכאן ראיה)

בפיוט "ובכן ניחד שמך בעולמך" (לפני סדר העבודה) הַקָּבַע עָשׂוֹר לְאֹם עֲשִׂירִיָה לְעַלּוֹ

מערבית ליל א' פסח: רָעֹץ יִרְעַץ אֹם מַדְּקָה וְאָכְלָה

סדר מתן תורה לב' שבועות (באשכנז א שבועות) בֵּינִי וּבֵין אֹם הַמְבֹרָכָה. אוֹת שַׂמְתִּי כִּי לִי הַמַּמְלָכָה:



ולכאורה המקור הבא סותר: אַשְׁרֶיךָ אֹם קָדוֹשׁ בְּהַקְדִּישְׁךָ הַשֵּׁם (אופן לשמחת תורה מנהג אשכנז)

מאורה לשבת חנוכה (שני זיתים) וְאֹם פְּרוּכִים, יְהוּ בְרוּכִים

יוצר לפרשת זכור: זְכוֹר אֹם לְךָ מְשַׁבְּחִים

קרובות לפורים: וַיַמְלִיכֶֽהָ עֲזוֹר לְאֹם מוֹרָאָה

אופן לשבת ברית מילה (אזורי אימה) וְאֹם בַּת עִבְרִית. מְהַדֶּֽרֶת לְזוֹכֵר הַבְּרִית:
וְאֹם נָאוָה שְׁחַרְחוֹרִית. מְשַׁבַּֽחַת לְזוֹכֵר הַבְּרִית:
וְאֹם חֲתוּמָה בִּבְרִית. מְבָרֶֽכֶת לְזוֹכֵר הַבְּרִית:

כל מה שבדקתי היה במנהג אשכנז ללא יו"ט שני, יתכן שבדיקה בהנ"ל תביא תוצאות נוספות. (אין לי אותם בטקסט)

[משולש]

זה לא משנה לעצם הענין, אבל בסידור שאני משתמש בו אין הושענא ליום השבת... וגם בשבת פרה ושבת החודש לא מוסיפים כלום.

סתם מעניין איזה סידור זה

תהילת ה'. (חב"ד)

לחבד אין פיוטי ד' פרשיות ואין הושענא בשבת?

[מה שנכון נכון]

נדמה לי שב' האפשרויות יכולות להיות נכונות (וכדמשמע מהיעב"ץ), ותלוי אם כיון הפייטן לשם בפני עצמו שאז הוא ל' זכר, או כקיצור פייטני ל'אומה' ואז הוא ל' נקבה.

[משולש]

נדמה לי שב' האפשרויות יכולות להיות נכונות (וכדמשמע מהיעב"ץ), ותלוי אם כיון הפייטן לשם בפני עצמו שאז הוא ל' זכר, או כקיצור פייטני ל'אומה' ואז הוא ל' נקבה.

עכ"פ בוודאי שאין צורך לתקן דווקא כאן מי שלא הולך לתקן את כל עשרות הפיוטים שהזכרתי.

[יח''ד]

סתם מעניין איזה סידור זה

תהילת ה'. (חב"ד)

לחבד אין פיוטי ד' פרשיות ואין הושענא בשבת?

אכן כך.

[לבי במערב]

עכ"פ בוודאי שאין צורך לתקן דווקא כאן מי שלא הולך לתקן את כל עשרות הפיוטים שהזכרתי.

אא"כ, למנהגו, המקרה היחיד בו נאמרת תיבת 'אום' בהטי' זו הוא כאן...