פורום אוצר החכמה

לשנות את ניקוד הפסוק ללשון נקבה?

טוש"ע סי' קטז ס"א, שמותר לשנות פסוק כל שהוא דרך תחנונים וע"ע שו"ת תורה לשמה סי' מד.

יביי כתב:לשנות את ניקוד הפסוק ללשון נקבה?

מרן החיד"א בספרו סנסן ליאיר סימן ד (תפלה ליושבת על המשבר) כתב 'ולא ישנה המזמור (יענך ה' ביום צרה) ללשון נקבה אלא יאמרנו ככתוב שם'. אלא שלא פורש בדבריו טעם הדבר אם הוא הלכתי או סגולי. אולם אחר העיון בדברי הפוסקים סימן קטז נראה שהקפידא היא רק על מזמור שלם לשנותו ללשון רבים או ללשון נקיבה. ומ"מ במקור חיים לבעל חוות יאיר שם כתב דבמקשה לילד יש להתיר להפך המזמור ללשון נקיבה משום דהוי כפיקוח נפש.

למה צריך להפוך? האם מה שהיה טוב לאבות בישראל אלפי שנים לא טוב עבורנו? בפרט שיש נוסח מיוחד בחלק הראשון, "ישימך א' כשרה רבקה רחל ולאה" ואילו את הפסוק יברכך לא נהגו לשנות. הלא דבר הוא.

נוסח ברכת הבת מתוך שו"ת בני בנים חלק רביעי מאמר י'

מנהג עתיק יומין לברך את הבנים והבנות בלילי שבת, ואולם הברכה המיוחדת לבנות, "ישמך אלוקים כשרה, רבקה, רחל ולאה", מוזכרת לראשונה רק בשלהי המאה ר17. רבי יאיר חיים בכרך, מחבר שו"ת חוות יאיר שנפטר ב־1702, הזכיר אותה בפרושו על אורח חיים. אך בזמנו טרם התפשטה הברכה בכל הארצות. רבי יעקב עמדין, בסדורו "בית יעקב" שהדפיס באלטונה ב־1748, כתב "מנהגם של ישראל לברך הילדים בליל שבת... ואומרים המברכים 'ישימך אלקים כאפרים וכמנשה'" ולא הזכיר ברכה נפרדת לבת, ודבריו הועתקו גם בכמה סדורים שנדפסו לאחר מכן.
האם הר"י עמדין נהג לברך רק את הבנים, ולא את הבנות? אין זה מסתבר, וממה שכתב לברך את "הילדים" ולא הבנים ונראה שברכו את הבנים והבנות כאחד באותה ברכת יעקב "ישמך אלקים כאפרים וכמנשה". וכן משמעות הכתוב (בראשית מח, טז) "...בך יברך ישראל לאמר...", שהברכה היא על כל ישראל.

על כל פנים, באיזשהו שלב הורגש הצורך בברכה מיוחדת לבנות ומישהו המציא את הברכה הנוכחית. הסדור הראשון שמצאתי שסדרו בו את שתי הברכות זו בצד זו, לזכר ולנקבה, נדפס בוויען ב־1836. אחריו נדפס כן ברעדלהיים ב־1852, ומאז נעשו שתי הברכות לשיגרה בדפוסי הסדורים וברכת הבת נתפשטה ונתקבלה.
ואף על פי כן לא נחה דעתי מן הברכה "ישמך אלקים כשרה, רבקה, רחל ולאה", מכמה בחינות:

א) אין מקור ניכר לברכה זו, לא בתנ"ך ולא בדברי חז"ל. אמנם בסנהדרין (קה, ב) דרשו מספר שופטים (ה, כד). "'מנשים באהל תבורך' - מנשים באהל מאן נינהו (מי הן)? שרה רבקה רחל ולאה". אבל אם משם המקור לברכה היינו צריכים לברך "מנשים באוהל תבורך" או "תבורך כברכת שרה, רבקה, רחל ולאה", או לפחות "יברכך אלקים כשרה, רבקה, רחל ולאה". לעומת אלו, "ישמך אלקים כשרה, רבקה, רחל ולאה" הוא ערבוב לשונות.

ב) חסרה הקבלה סגנונית: ב"כאפרים וכמנשה" חוזרת האות "כף" פעמיים, ואילו ב"כשרה, רבקה, רחל ולאה" היא מופיעה רק פעם אחת.

ג) תוכן שתי הברכות שונה לגמרי. איננו מברכים את הבן שיהיה כשלושת האבות, ומנין לברך את הבת שתהיה כארבע האמהות?
לכן הנהגתי לברך את בנותי בברכה שמקורה במגילת רות (ד, יא) "ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים, יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך, כרחל וכלאה אשר בנו שתיהן את בית ישראל...". ובזה מתוקן הכל:

א) מקורה מפורש בתנ"ך.
ב) קיימת הקבלה לשונית מלאה - "כאפרים וכמנשה", "כרחל וכלאה".
ג) תוכן הברכות דומה, באופן מפתיע. בתורה אינו מבואר איזו סגולה היא להיות כאפרים וכמנשה, אבל כנראה היא קשורה לכך ששררה ביניהם אהבה ואחווה, שלא כמרבית האחים בספר בראשית. וגם בין רחל ולאה שררה אהבה ואחווה, לפי מדרשי חז"ל שרחל גילתה את סימניה ללאה כדי שיוסף לא יכיר במרמה בליל הכלולות.
בהתאם לכך אני מברך את בני "ישמך אלקים כאפרים וכמנשה", ואת בנותי "יתן אותך (או: ישמך) אלוקים כרחל וכלאה אשר בנו שתיהן את בית ישראל". בברכות אלה שהן רשות אין הקפדה שלא לשנות את הנוסח, ברם, מי שחושש מכך יכול להוסיף את הנוסח החדש על הישן, כמו שכתב רבי יעקב עמדין "כל אחד יוכל להוסיף ברכה משלו כפי צחות לשונו". ואכן בביתנו נשמעות שתי הברכות. אשתי מברכת את בנותנו בנוסח האחד ואני בשני.

מקור חיים לבעל חו"י סימן ער:

ולנקבה אומרים כשרה רבקה וכו'.

מתוך מאמר שלי בענין ברכת הילדים בליל שבת:
לבנות מציע ר"י עמדין (וכן מובא בסידור "עבודת ישראל") את הנוסח "ישימך אלקים כשרה רבקה רחל ולאה". תוספת אחרת מוצעת בסידור "אוצר התפילות" והיא שיברך אדם את בניו ואת יוצאי חלציו, "שיזכה לגדלם לתורה ולחופה ולמעשים טובים, ויהיו יראי ה' באמת לאמיתו בלי שום פניה רק בלבב שלם, ויאריכו ימים בעבודת ה' ובתורתו לשמה ולאמיתה של תורה, ויזכה לראות מהם בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות באמת, ויזכו לשתי שולחנות כרוב רחמיו וחסדיו יתברך שמו לאין תכלית".

ש. ספראי כתב:מתוך מאמר שלי בענין ברכת הילדים בליל שבת:
לבנות מציע ר"י עמדין את הנוסח "ישימך אלקים כשרה רבקה רחל ולאה".

הנד' שם בליל שבת הוא מהוספות המדפיס, לא מהיעב"ץ.

מה שנכון נכון כתב:

ש. ספראי כתב:מתוך מאמר שלי בענין ברכת הילדים בליל שבת:
לבנות מציע ר"י עמדין את הנוסח "ישימך אלקים כשרה רבקה רחל ולאה".

הנד' שם בליל שבת הוא מהוספות המדפיס, לא מהיעב"ץ.

מקור הקדום ביותר לנוסח ברכת הבנות זה במקור חיים (בכרך).