ברכת השכיבנו וחתימתה בשבת ובחול

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
נוטר הכרמים
הודעות: 4593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

ברכת השכיבנו וחתימתה בשבת ובחול

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' ינואר 28, 2018 12:20 am

הצעת דברי הטור ותלמידו האבודרהם, והשינויים ביניהם
כתב הטור בהלכות שבת (סימן רסז), וז"ל,
וקורין שמע בברכותיה כבשאר ימות החול בלא גירוע ובלא תוספת עד סוף ברכת השכיבנו, ומשנין בחתימה שחותם ופרוס סוכת שלום עלינו ועל ירושלים עירך בא"י הפורס סוכת שלום עלינו ועל עמו ישראל ועל ירושלים. וכן המנהג באשכנז ובצרפת ואין חותמין שומר עמו ישראל לעד. כדאיתא במדרש שבשבת אין צריכין שמירה שהשבת שומר. ונוהגין לומר פסוק ושמרו בני ישראל וגו' לומר שאם ישמרו שבת אין צריכין שמירה, והוא ג"כ מעין גאולה כדכתיבנא לעיל שאם ישמרו ישראל ב' שבתות מיד נגאלין... ובטוליטולה נוהגין לחתום בשבת כמו בחול ואינו נכון כדפרישית. ועוד דבירושלמי גרסינן בהדיא הדא דתימור בחול אבל בשבת אומרים ופרוס עלינו סוכת שלום, וכן כתבו הגאונים.

וטרם כל שיח בהבנת דברי הטור, נקדים הצעת דברי תלמידו רבינו דוד אבודרהם (סדר מעריב של שבת) שהעתיק את כל דברי הטור, אבל בכמה שינויים משמעותיים. וז"ל,
וקורין ק"ש בברכותיה כשאר ימות החול בלא גירוע ובלא תוספות עד והושיענו בקרוב למען שמך. וחותמים ופרוס עלינו סוכת שלום בא"י הפורס סכת שלם עלינו ועל עמו ישראל לעד מפני שאומר במדרש שבשבת אין צריכין שמירה שהשבת שומר. ועוד דאמרינן בירושלמי הא דתימא בחול אבל בשבת אומר ופרוס עלינו סוכת שלום וכן כתבו הגאונים. וכן נוהגין במקצת מקומות לאפוקי ממנהג אישביליא וטליטל' שנוהגין לחתום בשבת כמו בחול ולא יתכן ואיני יודע למה חותמין בימים טובים ופרוס עלינו ובשבתות כשאר ימי החול.

הרי שבדברי האבודרהם 'עד והושיענו למען שמך', כלומר, שבשבת מדלגים מאותו המקום את כל נוסח הברכה, 'והגן בעדנו והסר מעלינו אויב דבר... עד החתימה 'ופרוש עלינו סוכת וגו'. אולם בדברי הטור לכאורה נראה להדיא שהשינוי הוא רק בחתימת הברכה, שהרי כתב להדיא 'בלא גירוע ובלא תוספת עד סוף ברכת השכיבנו, ומשנין בחתימה שחותם ופרוס סוכת שלום עלינו. ומשמעות דבריו נראית בעליל שאף את נוסח הסיום 'כי א'ל שומרנו ומצילנו אתה... ושמור צאנו ובואנו וגו'' אומרים אף בשבת.

כדברי הטור שאין ההבדל בין שבת לחול אלא בנוסח החתימה לבדה, כן עולה מסדר רב עמרם גאון (הרפנס, סדר שבתות),
והכי אמר רב שר שלום נמי. בליל שבתות ובלילי ימים טובים במעריב למימר שומר עמו ישראל לעד. ובבית רבינו אין מנהג, אלא תחת שומר עמו ישראל חותמין פורס סוכת שלום עלינו ועל עדת עמו ישראל ועל ירושלים, ואין אומר אחריה כל עיקר אלא קדישא לאלתר, ובשאר כנסיות ובשאר מקומות אומר שומר עמו ישראל לעד, ואומר ושמרו בני ישראל וחותמין. אבל ברוך ה' לעולם, אין אומרים לא בישיבה אחרת ולא בבבל כלה.

וכן נראה גם מן הנוסח בסידור רש"י (סי' תעה) ובסידור הרוקח, ובספר העיתים ועוד.

השו"ע (שם סעיף ג) נקט כאן דרך אמצעית,
בברכת השכיבנו אינו חותם בה שומר עמו ישראל, אלא כיון שהגיע לובצל כנפיך תסתירנו אומר ופרוס סכת שלום עלינו ועל ירושלים עירך, בא"י הפורס סכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים.
הרי שלפי פסקו של המחבר אומרים את כל הנוסח של תורף הברכה כולל הבקשה 'והגן בעדנו והסר מעלינו וגו', אולם משמיטים את כל הסיום החל מן התיבות 'כי א'ל שומרנו ומצילנו אתה'.

כשיטת השו"ע נראה במחזור ויטרי (סימן קא), וז"ל,
[ובשבת אומר]. כי אל מלך חנון ורחום אתה. ופרוס עלינו סוכת שלומך ועל ירושלים עירך ברוך אתה י"י פורס סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישר' ועל ירושלם.

ולכאורה צ"ב, מה פשרה היא זו, לומר כל הבקשות על השמירה, ומאידך גיסא, בסיום סמוך לחתימה להשמיט את 'כי אל שומרנו וגו''.

ברם נראה הביאור לפי מה שכתב בספר המנהיג (הלכות שבת עמוד קלו),
ואין לומר ושמור צאתנו ובואינו כי הוא להסמיך מעין החתימה לחתימה מחול שחותמים בשומר עמו ישראל. אב"ן
. ומבואר שהשמטת לשון 'שמירה' בסיום בשבת היא מחמת 'מעין החתימה'.

ועוד היה מקום לבאר לפי מש"כ הב"ח (או"ח סימן רפ ס"ק א), וז"ל,
וקורא קריאת שמע כבשאר הלילות. נראה דר"ל אף על פי שבתפילה אין אומרים ושמור צאתנו ואין חותמין בשומר עמו ישראל לעד לפי שבשבת אין צריכים שמירה שהשבת שומר ולכך אומרים פסוק (שמות לא טז) ושמרו בני ישראל את השבת כדלעיל בסימן רס"ז, אותה שמירה אינה אלא מן האומות ולהכי כתב לשם רבינו דהוי מעין גאולה כדאמרינן (שבת קיח ע"ב) דאלמלי שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלין, אבל קריאת שמע שעל מטתו דהיא לשמרו מן המזיקין (ברכות ה ע"א) צריך לאמרו אף בשבת, ואדרבה בליל שבת שכיחין מזיקין טפי כמ"ש בסימן רס"ז בשם רב נטרונאי.

ולפי הסברו של הב"ח מבואר היטב, שכל הנוסח בטופס הברכה, והגן בעדנו והסר מעלינו וכו' מיירי בכל מיני הנזק, וכמו שמפרט, ולכן אין משמיטים בשבת, ואין אומרים בשבת דווקא את החתימה 'שומר עמו ישראל' דמיירי על שמירה מן האומות מעין גאולה, וכיוצא בזה את הסיום 'ושמור צאתנו ובואנו וגו' שהוא מעין החתימה.

שינוי נוסף, בטור מופיע נוסח החתימה, 'ופרוס סוכת שלום עלינו ועל ירושלים עירך', והיינו שמזכיר גם את ירושלים סמוך לחתימה מעין החתימה שמסיים ב'ועל ירושלים', וכן הוא בשולחן ערוך, אבל בדברי האבודרהם מופיע 'וחותמים ופרוס עלינו סוכת שלום', בלא הזכרת ירושלים.

ובספר שלמי צבור (אלגזי) כתב, וצריך לומר ופרוס סוכת שלום עלינו ועל ירושלים, וחותם בא"י הפורס סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים. ובסידורים לא הדפיסו ועל ירושלים סמוך לחתימה, והוא טעות. וכתב הרב המגיה שם, שהסידורים נמשכו אחר הרד"א שלא כתב ועל ירושלים סמוך לחתימה וכו'. ודבריו הובאו בשערי תשובה כאן ס"ק ב.

בסדר רב סעדיה גאון שהוא אחד המקורות הקדמוניים לנוסח פורס סוכת שלום, לא נזכרת ירושלים גם בנוסח החתימה, אלא 'הפורש סוכת שלום על עמו ישראל'.

נוטר הכרמים
הודעות: 4593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ברכת השכיבנו וחתימתה בשבת ובחול

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' ינואר 28, 2018 12:26 am

בירור מקורות הטור, ומקורות נוספים בדברי חז"ל

עוד יש להעיר בדברי הטור ד'בירושלמי גרסינן בהדיא, הדא דתימור בחול, אבל בשבת אומרים ופרוס עלינו סוכת שלום', ובאמת לא נמצא כן בדברי הירושלמי אשר בידינו. אדרבה, בנוסח הירושלמי שלפנינו מבואר שזהו הנוסח הקבוע בברכות ק"ש, ולא נזכר שום חילוק בין שבת לחול בענין זה.

וז"ל הירושלמי בברכות (פ"ד ה"ה),
בחורבנו מניין א"ר אבון, בנוי לתלפיות, תל שכל הפיות מתפללין עליו, בברכה בקרית שמע ובתפלה. בברכה בונה ירושלם. בתפילה אלהי דוד ובונה ירושלם. בקרית שמע פורש סוכת שלום עלינו ועל עמו ישראל ועל ירושלם.

כיוצא בזה מצינו מקור נוסף לנוסח זה של חתימת השכיבנו, במדרש ויקרא רבה (פרשת צו פרשה ט),
ר' מני דשאב ור' יהושע דסכנין בשם ר' לוי גדול שלום שכל הברכות וטובות ונחמות שהקב"ה מביאן על ישראל חותמין בשלום בק"ש פורס סוכת שלום.

גם בדברים הללו של המדרש לא מצינו זכר לחילוק בין שבת לחול. יתר על כן, הריטב"א בחידושיו למגילה (יח, א) העתיק את דברי המדרש, והוסיף,
וזהו שאמרו במדרש כל חותמי ברכות שלום, וזהו שתיקנו לסוף ברכות של ק"ש של ערבית הפורש סוכת שלום והנוסח אחד הוא בחול ובשבת אלא כשתקנו אותם פסוקים של אחר כך שינו את החתימה לשומר את עמו ישראל לעד, אבל מורי נ"ר נוהג כרבו רבינו הגדול ז"ל לחתום תמיד בשלום כמו בשבת.

ואמנם כדברי הריטב"א בשם רבו הרא"ה שנקט כמנהג רבו, כן מפורש בדברי הרא"ה בספר פקודת הלוים בריש ברכות (עמוד ה),
ונהגו לחתום בהשכיבנו, שומר עמו ישראל לעד, ובליל שבת חותמים פורס סוכת שלום עלינו וכו', ואינו נראה למורי רבינו ז"ל, שהרי לא מצינו שינוי חתימה בין חול לשבת כל זמן שאין בו הזכרה של שבת.

גם מה שמביאים הטור והאבודרהם בשם המדרש 'כדאיתא במדרש שבשבת אין צריכין שמירה שהשבת שומר', לא מצאנו כהאי לישנא במדרש, אף כי מצינו מקורות מפורשים במדרש לחילוק בחתימת הברכה בין שבת לחול.

במדרש תהלים (בובר, מזמור ו),
ולפי שאין מצות ציצית בערבית, מוסיפין פורס סכת שלום בשבת ויום טוב, ובחול שומר עמו ישראל
.
אמנם לא נתפרש בדברי המדרש תוספת הטעם 'שהשבת שומר'.
ומקור לטעם זה נמצא בתשובת רב האי גאון (תשובות הגאונים שערי תשובה סימן פ), וז"ל,
וששאלתם כי יש מקומות שאומרים והוא רחום במעלי שבת וי"ט הכי הוא בב' ישיבות שאסור הוא בשבת כיון שקדש היום ואין אומר והוא רחום ולא שומר את עמו ישראל דהכי קי"ל לענין והוא רחום תקינו ליה בערבין משום שעת הדין לחייבים בגיהנם בשבת אין שם דין כלל ואין צריך לומר. וה"ה לשומר את עמו ישראל דאמר רבא א"ר זירא משל לרועה צאן וכו' וכן כל זמן בחול שהשדים ממונים על העולם צ"ל שומר את עמו ישראל כי כמה הם המקטרגים לישראל בכל יום כיון שנכנס שבת כלם זזים ממקומם ונשגב ה' לבדו והרי הצאן תחת סכת שלום נשמרים, וע"כ צ"ל הפורש סכת שלום עלינו ועל עמו ישראל ועל ירושלם, וכך הוא המנהג.

ההסבר עם המשל הנפלא הועתק בספרי הראשונים לרוב (שבולי הלקט ענין שבת סימן סה; כל בו; ספר האשכול מהדורת הרצב"א הל' תפילת מנחה עמ' 60; ריקאנטי פר' וירא ועוד).

ברם, מעניין הדבר כי בראבי"ה (שבת סי' קצו) ובספר הרוקח (הלכות שבת סימן מט) מובא נוסח זה של המדרש משלי בשם הירושלמי פ"א דברכות בשם ר' לוי!
ובשו"ת מן השמים (סימן עד) בדברי השואל ציטט את המשל בשם ירושלמי מס' קדושין. [ואכן בתשובת רב האי מופיע המשל בשם רבא אמר רב זירא].

ומצאתי להמאירי בספרו מגן אבות (ענין א) שכבר השיב ככל הדברים והאמת האלה, וז"ל,
נמתי להם בני, ואעפ"כ עוד לאלוה מלין. הוו יודעים שכל דבר הבא לנו מן המדרשות אינם הכרח לדין כאלו בא בתלמוד שלנו או בירושלמי ובריתא, אלא יוכל לקבלו מי שירצה, ומי שאינו רוצה אין בו הכרח. והרי אנו נוהגים לסיים ברכת השכיבנו בחול שומר עמו ישראל לעד. ובליל שבת הפורס סוכת שלום עלינו וכו'. והרי מצינו במדרש תלים שבע ביום הללתיך אלו שבע מצות שבק"ש יוצר אור, ואהבה רבה, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר, אמת ויציב, גאל ישראל, ולפי שאין מצות ציצית בערב מוסיף פורס סוכת שלום. אלמא שחתימת השכיבנו אף בחול ובכל יום הוא אומר פורס סוכת שלום לפי המדרש.
ואף בירושלמי דרשו ההיכל לפני שכל הפנים פונות לשם, עד כדין בבנינו בחורבנו מנין. א"ר בון בנוי לתלפיות שכל הפיות מתפללין אליו בברכה בק"ש ובתפלה. בברכה [בברכת המזון] בונה ירושלים, בק"ש פורס סוכת שלום וכו'.
ואף בקצת מדרשות (במדבר רבה פר' פינחס פרשה כא ותנחומא שם; דברים רבה (ליברמן) פרשת שופטים סימן טו) ראיתי, ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי גדול השלום שכל הברכות והתפלות חותמות בשלום. קרית שמע פורס סוכת שלום וכו'. עד הפורש סוכת שלום וכו' ברכת כהנים חותמה וישם לך שלום וכו' וכן במדרש ר' תנחומא (פ' פנחס ס' א') גדול השלום... וקוראין שמע ישראל וחותמין פורש סוכת שלום. תפלה חותמה שלום, ברכת כהנים חותמה שלום. למדת שהכל היו חותמין כן בברכת השכיבנו אף בחול. ואף קצת רבנים ראיתי שנוהגים כן עפ"י המדרש והירושלמי, ואעפ"כ לא נתקבל מעולם אצל רוב העולם
, וראה עוד בדברי המאירי ברכות יב, ב.

ברם, מקור נוסף בדברי חז"ל לחילוק בין שבת לחול בחתימת השכיבנו, בתוספת הנימוק שציטט הטור בשם המדרש כי בשבת א"צ שמירה כיון שהשבת שומר, מצינו בלשון הזוה"ק בפרשת בראשית (דף מח עמוד א),
ת"ח כד אתקדש יומא במעלי שבתא סוכת שלום שריא ואתפריסת בעלמא, מאן סוכת שלום דא שבתא וכל רוחין ועלעולין ושדין וכל סטרא דמסאבא כלהו טמירין ועאלין בעינא דריחייא דנוקבא דתהומא רבא, דהא כיון דאתער קדושתא על עלמא רוח מסאבא לא אתער בהדיה, ודא עריק מקמיה דדא, וכדין עלמא בנטירו עלאה ולא בעינן לצלאה על נטירו כגון שומר את עמו ישראל לעד אמן, דהא דא ביומא דחול אתתקן דעלמא בעיא נטירו, אבל בשבת סוכת שלום אתפריסא על עלמא ואתנטיר בכל סטרין ואפילו חייבי גיהנם נטירין אינון וכלא בשלמא אשתכחו עלאין ותתאין וכו'.

נוטר הכרמים
הודעות: 4593
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ברכת השכיבנו וחתימתה בשבת ובחול

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' ינואר 28, 2018 12:30 am

נוסח חתימת הברכה ביום טוב

כתב הפרי מגדים (שם משבצות זהב ס"ק א), וז"ל,
מה שחותמין ביום טוב ופרוס, כמו בשבת, אף על גב בשבת הטעם שהשבת שומר אותנו, מה שאין כן ביום טוב. לכאורה אין זה טעם, אלא הואיל ובשבת משנין מימות החול הוא הדין ביום טוב, דלא להוי תו זלזול יום טוב דאומר כימות החול ובשבת משנין.

ובספר ליקוטי חבר בן חיים (ח"ב ליקוטי הערות על שו"ע או"ח כאן) כתב שלפי"ז י"ל שביו"ט לכו"ע יש לומר כל נוסח הברכה כבימות החול עד החתימה.

אולם באמת בתיקוני זו"ח (ח"ב דף ע עמוד א) איתא בזה"ל,
דבזמנא דאיהי פרישת גדפהא על גוזלייא דאינון ישראל בשבתות וימים טובים כמה דאוקמוה [לברך] הפורס סוכת שלום עלינו אשתכחו בחירו מכל אומין דעלמא. ובגין דא בשבתות ויומין טבין דאיהי רובצת על ישראל לית לון דחילו מכל מקטרגין דעלמא וכד ייתי יומין דחול איתמר בו (שם) שלח תשלח את האם.

הרי לנו שהטעם של שמירה מן המזיקין איתיה בימים טובים כמו בשבת.
יתירה מזו מצינו בספר אבודרהם (מעריב של שבת) לגבי הנוסח הסמוך לחתימת הברכה,
וכן נוהגין במקצת מקומות לאפוקי ממנהג אישביליא וטליטל' שנוהגין לחתום בשבת כמו בחול ולא יתכן ואיני יודע למה חותמין בימים טובים ופרוס עלינו ובשבתות כשאר ימי החול.

וכן בספר המנהיג (הלכות צום כיפור עמוד שמז),
וחותמין פורש סוכת שלו' זה מנהג ספרד בימים טובים ולא בשבתות, ומנהג צרפת ובפרובינצא אף בשבתות, והטעם מבואר במקומו


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים