מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

ברכת השכיבנו וחתימתה בשבת ובחול

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
נוטר הכרמים
הודעות: 5601
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

ברכת השכיבנו וחתימתה בשבת ובחול

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' ינואר 28, 2018 12:20 am

הצעת דברי הטור ותלמידו האבודרהם, והשינויים ביניהם
כתב הטור בהלכות שבת (סימן רסז), וז"ל,
וקורין שמע בברכותיה כבשאר ימות החול בלא גירוע ובלא תוספת עד סוף ברכת השכיבנו, ומשנין בחתימה שחותם ופרוס סוכת שלום עלינו ועל ירושלים עירך בא"י הפורס סוכת שלום עלינו ועל עמו ישראל ועל ירושלים. וכן המנהג באשכנז ובצרפת ואין חותמין שומר עמו ישראל לעד. כדאיתא במדרש שבשבת אין צריכין שמירה שהשבת שומר. ונוהגין לומר פסוק ושמרו בני ישראל וגו' לומר שאם ישמרו שבת אין צריכין שמירה, והוא ג"כ מעין גאולה כדכתיבנא לעיל שאם ישמרו ישראל ב' שבתות מיד נגאלין... ובטוליטולה נוהגין לחתום בשבת כמו בחול ואינו נכון כדפרישית. ועוד דבירושלמי גרסינן בהדיא הדא דתימור בחול אבל בשבת אומרים ופרוס עלינו סוכת שלום, וכן כתבו הגאונים.

וטרם כל שיח בהבנת דברי הטור, נקדים הצעת דברי תלמידו רבינו דוד אבודרהם (סדר מעריב של שבת) שהעתיק את כל דברי הטור, אבל בכמה שינויים משמעותיים. וז"ל,
וקורין ק"ש בברכותיה כשאר ימות החול בלא גירוע ובלא תוספות עד והושיענו בקרוב למען שמך. וחותמים ופרוס עלינו סוכת שלום בא"י הפורס סכת שלם עלינו ועל עמו ישראל לעד מפני שאומר במדרש שבשבת אין צריכין שמירה שהשבת שומר. ועוד דאמרינן בירושלמי הא דתימא בחול אבל בשבת אומר ופרוס עלינו סוכת שלום וכן כתבו הגאונים. וכן נוהגין במקצת מקומות לאפוקי ממנהג אישביליא וטליטל' שנוהגין לחתום בשבת כמו בחול ולא יתכן ואיני יודע למה חותמין בימים טובים ופרוס עלינו ובשבתות כשאר ימי החול.

הרי שבדברי האבודרהם 'עד והושיענו למען שמך', כלומר, שבשבת מדלגים מאותו המקום את כל נוסח הברכה, 'והגן בעדנו והסר מעלינו אויב דבר... עד החתימה 'ופרוש עלינו סוכת וגו'. אולם בדברי הטור לכאורה נראה להדיא שהשינוי הוא רק בחתימת הברכה, שהרי כתב להדיא 'בלא גירוע ובלא תוספת עד סוף ברכת השכיבנו, ומשנין בחתימה שחותם ופרוס סוכת שלום עלינו. ומשמעות דבריו נראית בעליל שאף את נוסח הסיום 'כי א'ל שומרנו ומצילנו אתה... ושמור צאנו ובואנו וגו'' אומרים אף בשבת.

כדברי הטור שאין ההבדל בין שבת לחול אלא בנוסח החתימה לבדה, כן עולה מסדר רב עמרם גאון (הרפנס, סדר שבתות),
והכי אמר רב שר שלום נמי. בליל שבתות ובלילי ימים טובים במעריב למימר שומר עמו ישראל לעד. ובבית רבינו אין מנהג, אלא תחת שומר עמו ישראל חותמין פורס סוכת שלום עלינו ועל עדת עמו ישראל ועל ירושלים, ואין אומר אחריה כל עיקר אלא קדישא לאלתר, ובשאר כנסיות ובשאר מקומות אומר שומר עמו ישראל לעד, ואומר ושמרו בני ישראל וחותמין. אבל ברוך ה' לעולם, אין אומרים לא בישיבה אחרת ולא בבבל כלה.

וכן נראה גם מן הנוסח בסידור רש"י (סי' תעה) ובסידור הרוקח, ובספר העיתים ועוד.

השו"ע (שם סעיף ג) נקט כאן דרך אמצעית,
בברכת השכיבנו אינו חותם בה שומר עמו ישראל, אלא כיון שהגיע לובצל כנפיך תסתירנו אומר ופרוס סכת שלום עלינו ועל ירושלים עירך, בא"י הפורס סכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים.
הרי שלפי פסקו של המחבר אומרים את כל הנוסח של תורף הברכה כולל הבקשה 'והגן בעדנו והסר מעלינו וגו', אולם משמיטים את כל הסיום החל מן התיבות 'כי א'ל שומרנו ומצילנו אתה'.

כשיטת השו"ע נראה במחזור ויטרי (סימן קא), וז"ל,
[ובשבת אומר]. כי אל מלך חנון ורחום אתה. ופרוס עלינו סוכת שלומך ועל ירושלים עירך ברוך אתה י"י פורס סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישר' ועל ירושלם.

ולכאורה צ"ב, מה פשרה היא זו, לומר כל הבקשות על השמירה, ומאידך גיסא, בסיום סמוך לחתימה להשמיט את 'כי אל שומרנו וגו''.

ברם נראה הביאור לפי מה שכתב בספר המנהיג (הלכות שבת עמוד קלו),
ואין לומר ושמור צאתנו ובואינו כי הוא להסמיך מעין החתימה לחתימה מחול שחותמים בשומר עמו ישראל. אב"ן
. ומבואר שהשמטת לשון 'שמירה' בסיום בשבת היא מחמת 'מעין החתימה'.

ועוד היה מקום לבאר לפי מש"כ הב"ח (או"ח סימן רפ ס"ק א), וז"ל,
וקורא קריאת שמע כבשאר הלילות. נראה דר"ל אף על פי שבתפילה אין אומרים ושמור צאתנו ואין חותמין בשומר עמו ישראל לעד לפי שבשבת אין צריכים שמירה שהשבת שומר ולכך אומרים פסוק (שמות לא טז) ושמרו בני ישראל את השבת כדלעיל בסימן רס"ז, אותה שמירה אינה אלא מן האומות ולהכי כתב לשם רבינו דהוי מעין גאולה כדאמרינן (שבת קיח ע"ב) דאלמלי שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלין, אבל קריאת שמע שעל מטתו דהיא לשמרו מן המזיקין (ברכות ה ע"א) צריך לאמרו אף בשבת, ואדרבה בליל שבת שכיחין מזיקין טפי כמ"ש בסימן רס"ז בשם רב נטרונאי.

ולפי הסברו של הב"ח מבואר היטב, שכל הנוסח בטופס הברכה, והגן בעדנו והסר מעלינו וכו' מיירי בכל מיני הנזק, וכמו שמפרט, ולכן אין משמיטים בשבת, ואין אומרים בשבת דווקא את החתימה 'שומר עמו ישראל' דמיירי על שמירה מן האומות מעין גאולה, וכיוצא בזה את הסיום 'ושמור צאתנו ובואנו וגו' שהוא מעין החתימה.

שינוי נוסף, בטור מופיע נוסח החתימה, 'ופרוס סוכת שלום עלינו ועל ירושלים עירך', והיינו שמזכיר גם את ירושלים סמוך לחתימה מעין החתימה שמסיים ב'ועל ירושלים', וכן הוא בשולחן ערוך, אבל בדברי האבודרהם מופיע 'וחותמים ופרוס עלינו סוכת שלום', בלא הזכרת ירושלים.

ובספר שלמי צבור (אלגזי) כתב, וצריך לומר ופרוס סוכת שלום עלינו ועל ירושלים, וחותם בא"י הפורס סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים. ובסידורים לא הדפיסו ועל ירושלים סמוך לחתימה, והוא טעות. וכתב הרב המגיה שם, שהסידורים נמשכו אחר הרד"א שלא כתב ועל ירושלים סמוך לחתימה וכו'. ודבריו הובאו בשערי תשובה כאן ס"ק ב.

בסדר רב סעדיה גאון שהוא אחד המקורות הקדמוניים לנוסח פורס סוכת שלום, לא נזכרת ירושלים גם בנוסח החתימה, אלא 'הפורש סוכת שלום על עמו ישראל'.

נוטר הכרמים
הודעות: 5601
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ברכת השכיבנו וחתימתה בשבת ובחול

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' ינואר 28, 2018 12:26 am

בירור מקורות הטור, ומקורות נוספים בדברי חז"ל

עוד יש להעיר בדברי הטור ד'בירושלמי גרסינן בהדיא, הדא דתימור בחול, אבל בשבת אומרים ופרוס עלינו סוכת שלום', ובאמת לא נמצא כן בדברי הירושלמי אשר בידינו. אדרבה, בנוסח הירושלמי שלפנינו מבואר שזהו הנוסח הקבוע בברכות ק"ש, ולא נזכר שום חילוק בין שבת לחול בענין זה.

וז"ל הירושלמי בברכות (פ"ד ה"ה),
בחורבנו מניין א"ר אבון, בנוי לתלפיות, תל שכל הפיות מתפללין עליו, בברכה בקרית שמע ובתפלה. בברכה בונה ירושלם. בתפילה אלהי דוד ובונה ירושלם. בקרית שמע פורש סוכת שלום עלינו ועל עמו ישראל ועל ירושלם.

כיוצא בזה מצינו מקור נוסף לנוסח זה של חתימת השכיבנו, במדרש ויקרא רבה (פרשת צו פרשה ט),
ר' מני דשאב ור' יהושע דסכנין בשם ר' לוי גדול שלום שכל הברכות וטובות ונחמות שהקב"ה מביאן על ישראל חותמין בשלום בק"ש פורס סוכת שלום.

גם בדברים הללו של המדרש לא מצינו זכר לחילוק בין שבת לחול. יתר על כן, הריטב"א בחידושיו למגילה (יח, א) העתיק את דברי המדרש, והוסיף,
וזהו שאמרו במדרש כל חותמי ברכות שלום, וזהו שתיקנו לסוף ברכות של ק"ש של ערבית הפורש סוכת שלום והנוסח אחד הוא בחול ובשבת אלא כשתקנו אותם פסוקים של אחר כך שינו את החתימה לשומר את עמו ישראל לעד, אבל מורי נ"ר נוהג כרבו רבינו הגדול ז"ל לחתום תמיד בשלום כמו בשבת.

ואמנם כדברי הריטב"א בשם רבו הרא"ה שנקט כמנהג רבו, כן מפורש בדברי הרא"ה בספר פקודת הלוים בריש ברכות (עמוד ה),
ונהגו לחתום בהשכיבנו, שומר עמו ישראל לעד, ובליל שבת חותמים פורס סוכת שלום עלינו וכו', ואינו נראה למורי רבינו ז"ל, שהרי לא מצינו שינוי חתימה בין חול לשבת כל זמן שאין בו הזכרה של שבת.

גם מה שמביאים הטור והאבודרהם בשם המדרש 'כדאיתא במדרש שבשבת אין צריכין שמירה שהשבת שומר', לא מצאנו כהאי לישנא במדרש, אף כי מצינו מקורות מפורשים במדרש לחילוק בחתימת הברכה בין שבת לחול.

במדרש תהלים (בובר, מזמור ו),
ולפי שאין מצות ציצית בערבית, מוסיפין פורס סכת שלום בשבת ויום טוב, ובחול שומר עמו ישראל
.
אמנם לא נתפרש בדברי המדרש תוספת הטעם 'שהשבת שומר'.
ומקור לטעם זה נמצא בתשובת רב האי גאון (תשובות הגאונים שערי תשובה סימן פ), וז"ל,
וששאלתם כי יש מקומות שאומרים והוא רחום במעלי שבת וי"ט הכי הוא בב' ישיבות שאסור הוא בשבת כיון שקדש היום ואין אומר והוא רחום ולא שומר את עמו ישראל דהכי קי"ל לענין והוא רחום תקינו ליה בערבין משום שעת הדין לחייבים בגיהנם בשבת אין שם דין כלל ואין צריך לומר. וה"ה לשומר את עמו ישראל דאמר רבא א"ר זירא משל לרועה צאן וכו' וכן כל זמן בחול שהשדים ממונים על העולם צ"ל שומר את עמו ישראל כי כמה הם המקטרגים לישראל בכל יום כיון שנכנס שבת כלם זזים ממקומם ונשגב ה' לבדו והרי הצאן תחת סכת שלום נשמרים, וע"כ צ"ל הפורש סכת שלום עלינו ועל עמו ישראל ועל ירושלם, וכך הוא המנהג.

ההסבר עם המשל הנפלא הועתק בספרי הראשונים לרוב (שבולי הלקט ענין שבת סימן סה; כל בו; ספר האשכול מהדורת הרצב"א הל' תפילת מנחה עמ' 60; ריקאנטי פר' וירא ועוד).

ברם, מעניין הדבר כי בראבי"ה (שבת סי' קצו) ובספר הרוקח (הלכות שבת סימן מט) מובא נוסח זה של המדרש משלי בשם הירושלמי פ"א דברכות בשם ר' לוי!
ובשו"ת מן השמים (סימן עד) בדברי השואל ציטט את המשל בשם ירושלמי מס' קדושין. [ואכן בתשובת רב האי מופיע המשל בשם רבא אמר רב זירא].

ומצאתי להמאירי בספרו מגן אבות (ענין א) שכבר השיב ככל הדברים והאמת האלה, וז"ל,
נמתי להם בני, ואעפ"כ עוד לאלוה מלין. הוו יודעים שכל דבר הבא לנו מן המדרשות אינם הכרח לדין כאלו בא בתלמוד שלנו או בירושלמי ובריתא, אלא יוכל לקבלו מי שירצה, ומי שאינו רוצה אין בו הכרח. והרי אנו נוהגים לסיים ברכת השכיבנו בחול שומר עמו ישראל לעד. ובליל שבת הפורס סוכת שלום עלינו וכו'. והרי מצינו במדרש תלים שבע ביום הללתיך אלו שבע מצות שבק"ש יוצר אור, ואהבה רבה, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר, אמת ויציב, גאל ישראל, ולפי שאין מצות ציצית בערב מוסיף פורס סוכת שלום. אלמא שחתימת השכיבנו אף בחול ובכל יום הוא אומר פורס סוכת שלום לפי המדרש.
ואף בירושלמי דרשו ההיכל לפני שכל הפנים פונות לשם, עד כדין בבנינו בחורבנו מנין. א"ר בון בנוי לתלפיות שכל הפיות מתפללין אליו בברכה בק"ש ובתפלה. בברכה [בברכת המזון] בונה ירושלים, בק"ש פורס סוכת שלום וכו'.
ואף בקצת מדרשות (במדבר רבה פר' פינחס פרשה כא ותנחומא שם; דברים רבה (ליברמן) פרשת שופטים סימן טו) ראיתי, ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי גדול השלום שכל הברכות והתפלות חותמות בשלום. קרית שמע פורס סוכת שלום וכו'. עד הפורש סוכת שלום וכו' ברכת כהנים חותמה וישם לך שלום וכו' וכן במדרש ר' תנחומא (פ' פנחס ס' א') גדול השלום... וקוראין שמע ישראל וחותמין פורש סוכת שלום. תפלה חותמה שלום, ברכת כהנים חותמה שלום. למדת שהכל היו חותמין כן בברכת השכיבנו אף בחול. ואף קצת רבנים ראיתי שנוהגים כן עפ"י המדרש והירושלמי, ואעפ"כ לא נתקבל מעולם אצל רוב העולם
, וראה עוד בדברי המאירי ברכות יב, ב.

ברם, מקור נוסף בדברי חז"ל לחילוק בין שבת לחול בחתימת השכיבנו, בתוספת הנימוק שציטט הטור בשם המדרש כי בשבת א"צ שמירה כיון שהשבת שומר, מצינו בלשון הזוה"ק בפרשת בראשית (דף מח עמוד א),
ת"ח כד אתקדש יומא במעלי שבתא סוכת שלום שריא ואתפריסת בעלמא, מאן סוכת שלום דא שבתא וכל רוחין ועלעולין ושדין וכל סטרא דמסאבא כלהו טמירין ועאלין בעינא דריחייא דנוקבא דתהומא רבא, דהא כיון דאתער קדושתא על עלמא רוח מסאבא לא אתער בהדיה, ודא עריק מקמיה דדא, וכדין עלמא בנטירו עלאה ולא בעינן לצלאה על נטירו כגון שומר את עמו ישראל לעד אמן, דהא דא ביומא דחול אתתקן דעלמא בעיא נטירו, אבל בשבת סוכת שלום אתפריסא על עלמא ואתנטיר בכל סטרין ואפילו חייבי גיהנם נטירין אינון וכלא בשלמא אשתכחו עלאין ותתאין וכו'.

נוטר הכרמים
הודעות: 5601
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ברכת השכיבנו וחתימתה בשבת ובחול

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' ינואר 28, 2018 12:30 am

נוסח חתימת הברכה ביום טוב

כתב הפרי מגדים (שם משבצות זהב ס"ק א), וז"ל,
מה שחותמין ביום טוב ופרוס, כמו בשבת, אף על גב בשבת הטעם שהשבת שומר אותנו, מה שאין כן ביום טוב. לכאורה אין זה טעם, אלא הואיל ובשבת משנין מימות החול הוא הדין ביום טוב, דלא להוי תו זלזול יום טוב דאומר כימות החול ובשבת משנין.

ובספר ליקוטי חבר בן חיים (ח"ב ליקוטי הערות על שו"ע או"ח כאן) כתב שלפי"ז י"ל שביו"ט לכו"ע יש לומר כל נוסח הברכה כבימות החול עד החתימה.

אולם באמת בתיקוני זו"ח (ח"ב דף ע עמוד א) איתא בזה"ל,
דבזמנא דאיהי פרישת גדפהא על גוזלייא דאינון ישראל בשבתות וימים טובים כמה דאוקמוה [לברך] הפורס סוכת שלום עלינו אשתכחו בחירו מכל אומין דעלמא. ובגין דא בשבתות ויומין טבין דאיהי רובצת על ישראל לית לון דחילו מכל מקטרגין דעלמא וכד ייתי יומין דחול איתמר בו (שם) שלח תשלח את האם.

הרי לנו שהטעם של שמירה מן המזיקין איתיה בימים טובים כמו בשבת.
יתירה מזו מצינו בספר אבודרהם (מעריב של שבת) לגבי הנוסח הסמוך לחתימת הברכה,
וכן נוהגין במקצת מקומות לאפוקי ממנהג אישביליא וטליטל' שנוהגין לחתום בשבת כמו בחול ולא יתכן ואיני יודע למה חותמין בימים טובים ופרוס עלינו ובשבתות כשאר ימי החול.

וכן בספר המנהיג (הלכות צום כיפור עמוד שמז),
וחותמין פורש סוכת שלו' זה מנהג ספרד בימים טובים ולא בשבתות, ומנהג צרפת ובפרובינצא אף בשבתות, והטעם מבואר במקומו

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11497
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: ברכת השכיבנו וחתימתה בשבת ובחול

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' אפריל 22, 2019 10:56 pm

חיפשתי כעת על ענין זה, והיו לי המר"מ שנאספו כאן לעזר גדול. יש"כ גדול.

לשלימות הדברים יש להוסיף, שבירושלמי ברכות שם בכ"י רומי הגרסה: פורש סוכת שלום עלינו ועל כל ישראל מנחם ציון ובונה ירושלים. וכך היא הנוסחה בקטעי הגניזה של בני אר"י.

עוד יש להוסיף, שבירושלמי ברכות פ"ב אמרו: וחותם בשלום שכל הברכות חותמיהן שלום. והיינו כנ"ל שחתמו גם בחול פורש סוכת שלום.

עזריאל ברגר
הודעות: 5653
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: ברכת השכיבנו וחתימתה בשבת ובחול

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' אפריל 23, 2019 9:34 am

היה מתאים להוסיף סקירה על הנוסחאות בימינו.
שאנחנו (חבד) נוהגים כאבודרהם, ובנוסחאות אחרות ראיתי כהטור, ולא בדקתי להשוות ביניהם.

בריושמא
הודעות: 695
הצטרף: ה' אוקטובר 07, 2010 1:32 pm

Re: ברכת השכיבנו וחתימתה בשבת ובחול

הודעהעל ידי בריושמא » ג' אפריל 23, 2019 12:08 pm

ולא היה ראוי להביא מקורות לפי סדרם - מן המקור והמעיין אל הנחל?
כלומר,
במקום להתחיל בטור ולחזור אחורה אל הראבי"ה ואל מדרש ויקרא רבה,
מן הראוי להתחיל במדרש ויקרא רבה ולהלך לפי סדר הזמנים עד הטור,
ואו אז מתבררים ומתבהרים הדברים כנתינתן מהר סיני.
איש על מחנהו ואיש על דגלו, כפי שאמרו אבותינו: Ordnung muss sein.

הוגה ומעיין
הודעות: 1544
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: ברכת השכיבנו וחתימתה בשבת ובחול

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ד' אפריל 24, 2019 8:01 am

נוטר הכרמים כתב:בסדר רב סעדיה גאון שהוא אחד המקורות הקדמוניים לנוסח פורס סוכת שלום, לא נזכרת ירושלים גם בנוסח החתימה, אלא 'הפורש סוכת שלום על עמו ישראל'.


רס"ג בנוסחו המקורי כתב:השכיבנו אלי אכהרא [=עד סופה].
_____________
הערת ר"א גבאי, במהדורת סידור רס"ג שבעריכה: השכיבנו] כ"ה טז1 קיח1, נוסף ייי אלהינו לשלום והעמידנו ב1, נוסף ייי אלהינו כח1. אלי אכהרא] כ"ה בכל קטעי הגניזה הנ"ל, בכת"י הפרסי א1 עיבד והשלים הקיצור מתוך נוסח השכיבנו של שבת בנוסח פרס (כת"י ט' וב' ונספח לרשב"ן, וכעי"ז בנוסח אר"צ ובגדד), והטעה רבים בזה כאילו רס"ג ס"ל חתימת "הפורש".


לבי במערב
הודעות: 1243
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: ברכת השכיבנו וחתימתה בשבת ובחול

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' יולי 11, 2019 6:48 pm

הערה קטנה:
נוטר הכרמים כתב: . . וכן נראה גם מן הנוסח בסידור רש"י (סי' תעה) ובסידור הרוקח, ובספר העיתים ועוד.

נוטר הכרמים כתב: . . הועתק בספרי הראשונים לרוב (שבולי הלקט ענין שבת סימן סה; כל בו; ספר האשכול מהדורת הרצב"א הל' תפילת מנחה עמ' 60; ריקאנטי פר' וירא ועוד).

שלא כהרגלו הטוב של מר, נשמט הציון לסימנים בסי' הרוקח, ס' העיתים וה'כל-בו'.
והרי ציונם: בסי' הרוקח - סי' פא (השכיבנו); בס' העיתים - הל' קדוש ונר ושביתת עבדים בסופן (סו"ס קלז); ב'כל-בו' - סי' לה.

ראה גם ראבי"ה בברכות סי' לג (ובהע' 4 והע' 6); שם, סי' פז (ובהע' 14).

בסוגיא זו עסק הגר"ע יוסף ב'יביע אומר' ח"ח או"ח סימן יא אות כט.
אגב, בציונו לריטב"א במגילה נפלה ט"ס - ונכתב בטעות יז, ב.

חד ברנש
הודעות: 2904
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: ברכת השכיבנו וחתימתה בשבת ובחול

הודעהעל ידי חד ברנש » ה' יולי 11, 2019 9:38 pm

נוטר,
מניין לך, שאבודרהם הוא תלמידו של הטור?
אכן הוא שאב ממנו הרבה. אבל תלמיד?

לבי במערב
הודעות: 1243
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: ברכת השכיבנו וחתימתה בשבת ובחול

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' יולי 11, 2019 10:02 pm

מתוך הערך 'רבי דוד אבודרהם', באתר 'המכלול' יצ"ו:
האבודרהם . . לפי סברה אחת [דרושה הבהרה] היה תלמידו של רבי יעקב בן אשר, בין השאר, כי הוא מרבה לצטטו בספרו (הערה: על-פי ספר היוחסין - סדר הדורות).

חד ברנש
הודעות: 2904
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: ברכת השכיבנו וחתימתה בשבת ובחול

הודעהעל ידי חד ברנש » ה' יולי 11, 2019 10:12 pm

אוי לדור התומך יתדותיו על המכלול או ויקי!

לבי במערב
הודעות: 1243
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: ברכת השכיבנו וחתימתה בשבת ובחול

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' יולי 11, 2019 10:18 pm

מתוך ערכו ב'אנציקלופדי' יהודית - דעת':
שם המעיר: דויד אבודרהם
הערה: בשושלת הדורות החל מסבו של הפרשן רבי דוד אבודרהם שאף הוא נקרא בשם דוד אבודרהם ועד ימינו אלה שמרו באדיקות רבה על המסורת לקרוא לנכד על שם הסב כאשר שלושה שמות עיקריים משמשים ונשמרים לאורך השתלשלות הדורות הראשון והעובר מסב לנכד עד היום הזה הוא כמובן שמו של אבי השושלת - דוד אבודרהם, שם בנו - רבי יוסף אבודרהם וכמובן הנכד -הפרשן - רבי דוד אבודרהם (הרד"א) וכך עד קרוב לדורנו להלן סקירה קצרה שאני מצטט מתוך תכריך כתבי הרד"א זצוק"ל (נלב"ע ביום ב' בסיון תשכ"ה), "למור זקני חסידא ופרישא מגזע אראלים ותרשישים עטרו"ת המקובל האלוקי רבינו דוד אבודרהם זיע"א... בן לאותו דיין מצוין שר ושופט... רבינו יעקב אבודרהם זיע"א, בן רבי דוד אבודרהם הגדול זיע"א, בן רבי יוסף הגדול זיע"א, ומשם למעלה בקודש זרע קודש עד לחד מקמאי רב רבנן ומגדולי רבותינו הראשונים האבודרהם זיע"א".
מקור ההערה: ידע אישי ומסורת משפחתית.

שם המעיר: דויד אבודרהם
הערה: בהמשך להערה הקודמת כשאני חושב על המקור לשלושת השמות הנפוצים בשושלת הרי שאפשר לשער שהשם השלישי - יעקב - המופיע אף הוא לאורך השושלת ולפחות בדורות האחרונים הוא על שם רבו של האבודרהם זיע"א, רבנו יעקב בן הרא"ש זיע"א.


כך הגדירו זאת ב'ספריא':
דוד בן יוסף אבודרהם (אמצע המאה ה-14) היה רב ופרשן תפילה ספרדי. חיבורו המפורסם ביותר הוא "ספר אבודרהם", אחד הפירושים המוקדמים והידועים ביותר לליטורגיה יהודית. היה קשור הדוקות לרא"ש ולבנו, רבי יעקב בעל הטורים.
התכתב עם: [רבי] יעקב בן אשר.


ולסיכום, מתבנית-הצד בערכו שב'המכלול' יצ"ו:
רבותיו: רבי יעקב בן אשר?


אגב, מתוך דף השיחה בויקי':
מדויק! דברים מדוייקים אני צריך להדגיש! (נין נינו של הרב אבודרהם) 164.138.127.48 22:50, 3 במאי 2016 (IDT)

לבי במערב
הודעות: 1243
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: ברכת השכיבנו וחתימתה בשבת ובחול

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' יולי 11, 2019 10:18 pm

כ"ז כמובן בדרך בדיחותא בלבד, כיון שכהנ"ל (כפשוט) אינם מקורות אמינים כלל.

חד ברנש
הודעות: 2904
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: ברכת השכיבנו וחתימתה בשבת ובחול

הודעהעל ידי חד ברנש » ה' יולי 11, 2019 10:25 pm

ידידי רא"י בראדט כתב עבודה מקיפה (שלא התפרסמה עדיין) בשם "ספר האבודרהם ושימושו בספרי הטור ופירוש התפילות והברכות לר''י בר יקר", בה הוא גם בדק את השמועה שהוא היה תלמידו, ומגיע למסקנה שאין לה כל תימוכין, ואדרבה מהמקורות נראה שהוא לא היה תלמידו.

לבי במערב
הודעות: 1243
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: ברכת השכיבנו וחתימתה בשבת ובחול

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' יולי 11, 2019 10:45 pm

טוב הדבר, שהצלחתי להעלות חמתו של מר - עדי זיכנו במידע כה יקר זה.

חד ברנש
הודעות: 2904
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: ברכת השכיבנו וחתימתה בשבת ובחול

הודעהעל ידי חד ברנש » ה' יולי 11, 2019 11:11 pm

איני נוטה לחימה, חלילה וחלילה, אבל עכשיו העלית את חמתי... היכן ראית בהודעות הקודמת שמץ של כעס וחימה? לא רציתי אלא להעמיד דבר על דיוקו, אבל חימה? מאן דכר שמיה?!

חיימקה
הודעות: 998
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: ברכת השכיבנו וחתימתה בשבת ובחול

הודעהעל ידי חיימקה » ו' יולי 12, 2019 12:06 am

בריושמא כתב: כפי שאמרו אבותינו: Ordnung muss sein.


ייש"כ, החכמתני.
אבל אבותינו???
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7 ... 7%95%D7%AA

בריושמא
הודעות: 695
הצטרף: ה' אוקטובר 07, 2010 1:32 pm

Re: ברכת השכיבנו וחתימתה בשבת ובחול

הודעהעל ידי בריושמא » ו' יולי 12, 2019 12:16 am

וכי הויקיפדיה היא כל עולמנו?
והלא אבותינו היהודים הכשרים שגדלו באשכנז, הלא היא גרמניה, וחונכו כי סדר חייב להיות, הם הם שאמרו את הפתגם הנ"ל.
וכיוון שאבותינו הראשונים כבר אמרו כי שבע החכמות היו בתחילה בעם ישראל, ורק אחר כך הגיעו אל העמים,
הרי שגם הפתגם המחייב סדר היה בתחילה בעם ישראל, ורק אחר כך הגיע אל גרמניה.
והסבא מקלם, שנסע לראות כיצד בנו לומד בישיבה, ובדק את מזוודתו כדי לראות האם היא מסודרת,
לא נהג כן? בוודאי ובוודאי.

חיימקה
הודעות: 998
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: ברכת השכיבנו וחתימתה בשבת ובחול

הודעהעל ידי חיימקה » ו' יולי 12, 2019 12:27 am

בריושמא כתב:וכיוון שאבותינו הראשונים כבר אמרו כי שבע החכמות היו בתחילה בעם ישראל, ורק אחר כך הגיעו אל העמים


ייש"כ, שוב החכמתני.
רק לא מצאתי להדיא שהם היו קודם בע"י, אשמח למקור.

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=16283

בריושמא
הודעות: 695
הצטרף: ה' אוקטובר 07, 2010 1:32 pm

Re: ברכת השכיבנו וחתימתה בשבת ובחול

הודעהעל ידי בריושמא » ו' יולי 12, 2019 4:04 pm

ראה ספר הכוזרי, מאמר שני, סעיף סו.
אמר החבר: ומה תאמר בחכמת שלמה, וכבר דבר על כל החכמות בכוח אלוקי ושכלי וטבעי, והיו אנשי העולם באים אליו להעתיק חכמתו אל האומות עד הודו, וכל החכמות הועתקו שורשיהן וכללם מאתנו אל הכשדים תחילה ואחר כך אל פרס ומדי ואחר כך אל יוון ואחר כך אל רומי, ובאורך הזמן ורוב המוצעים לא נזכר בחכמות שהם הועתקו מן העברים אך מן היונים והרומים.

על כך הוסיף ר' יהודה מוסקאטו דברים הרבה בפירושו קול יהודה על אתר.

שים-שלום
הודעות: 332
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 10:09 pm

Re: ברכת השכיבנו וחתימתה בשבת ובחול

הודעהעל ידי שים-שלום » ו' יולי 12, 2019 4:30 pm

מהנמצא איתי בכתובים מבירור נוסח האר"י לברכת השכיבנו בשבת (יסודר למעשה בעז"ה במהד' בתרא של סידורי הקטן):

ועל ירושלים עירך:
בסידור רפ"ד ליתא לתיבות 'ועל ירושלים עירך' סמוך לחתימה, ומהרח"ו לא הגיה מידי. וכן הוא בנוסחת רס"ג, ר"י בן יקר והאבודרהם. אך במחזור ויטרי (סי' קא), טור (סי' רסז) ושו"ע (סי' רסג סע' ג) הוסיפו תיבות 'ועל ירושלים עירך' [אם כי אחר תיבות 'סוכת שלום' ולא לפניהם כנהוג]. וכ"כ בתשובת יבי"א (ח"ח או"ח סי' יא אות לב) משם שו"ת זבחי צדק (ח"ג סי' קנ, ריש עמ' רסז) דכדאי לאמרה, שיזכיר מעין החתימה בברכה. וכ"כ כה"ח פלאג'י ברוח חיים (אות ב) משם הזוה"ק (בראשית מח ע"א), ובשלמי ציבור (שלמי חגיגה קצד ע"א), ובבא"ח (ש"ב וירא ג).

סוכת שלום:
בסידור רפ"ד כתב 'ופרוס עלינו סוכת שלום'. וכן כתב להדיא בשעה"כ (סט ע"א) וז"ל: ברכת השכיבנו היא בהיכל ק"ק דבריאה הנקרא 'מטתו שלשלמה', ובה יש תוספת קדושה, כי עתה נקרא 'סוכת שלום' כמ"ש 'ופרוס עלינו סוכת שלום' וכו'. ע"כ. [ועיין ספר תפלת חיים, דאין קפידא לגרוס 'ופרוס בס', ואפשר לגרוס 'ופרוש'. ופשוט]. והנה נוסח זה נזכר בטור (סי' רסז) בשם הירושלמי, וכן הוא בראבי"ה (סי' לג, סו"ס קצו), וברוקח (סי' מט), ובשו"ע (שם סע' ג). וכ"כ הרב חיד"א בספר ברכי יוסף (שיורי ברכה סק"ב) משם הרדב"ז (מגן דוד ל ע"א) דיש להשמיט תיבת 'רחמים', וק"ו שאין לחתום בתיבת 'רחמים', ודלא כדברי כה"ח סופר (סי' רסח אות יד) משם המשנת חסידים. וכן תמה מהר"ר יחיא צאלח בסידור עץ חיים (קו ע"א) על המוסיפים תיבת 'רחמים', שלא נזכרה כלל בסידורים קדמונים. וכ"כ הרד"א משם הירושלמי, והשל"ה (רמה ע"א) משם ספר מנורת המאור, וכ"כ בסידור חוקת עולם. ובשו"ת הגאונים (שערי תשובה סי' פ) וברע"ג (ח"ב ה ע"א) ובספר הפרדס לרש"י (עמ' שח) ובספר העיתים (עמ' קע"ג) לא נזכרה תיבת 'רחמים' בחתימה או סמוך לה. וידוע דהחתימה צריכה להיות מעין הברכה. וכן הוא בר"י בן יקר (פירוש התפלות והברכות עמ' פו) ובסידור רס"ג (עמ' קיא), ובזוהר הקדוש (בראשית מח ע"א). וכ"פ בשו"ת יבי"א (ח"ח או"ח סי' יא אות לב), וסודר למעשה בסידור איש מצליח. ובשלמי ציבור (שלמי חגיגה קצד ע"א) כתב שנכון לומר 'ופרוס סוכת שלום', והוא דומה לנוסח שעה"כ, אך בהשמטת תיבת 'עלינו'.

ועל כל עמו ישראל:
הנה בטוש"ע (סי' רסז, וע' שו"ע מהד' מכון ירו', ובהגהות והערות שם את טז) כתבו בנוסח החתימה 'ועל עמו ישראל' וכו'. וכן הוא האבודרהם, ובמנהיג (הל' שבת סי' ג), ובסידור רפ"ד, ובזבחי צדק (החדשות, ח"ג סי' קנ ריש עמ' רסז). אך בזוה"ק (בראשית מח ע"א) ובס' הפרדס לרש"י (עמ' שח) ובמחזור ויטרי (סי' קנה), ורבי יצחק אבן גיאת בהל' יום הכפורים (ריש עמ' סא), ובלבוש (סע' ג) הוסיפו תיבת 'כל', ובמחזור ויטרי (שם) כתב דאם אומר 'עלינו ועל עמו ישראל', משמע דחלילה מוציא עצמו מן הכלל, משא"כ אם אומר 'ועל כל'. וכן כתב הרב המגיה בשלמי ציבור (שלמי חגיגה קצד ע"א) כתב דכן גריס בספר משנת חסידים ע"פ הסוד, ושכן כתב בספר חמדת ימים, ע"פ הזוהר הנז'. וכן הוא בסידורי הרש"ש.


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים