פורום אוצר החכמה

מנחם זולאי ז"ל במאמרו נשכחות בלשון הפייטנים (=אר"י ופיוטיה עמ' 447) אסף רשימה של מקומות בהם הפייטנים משתמשים במילת פנה במובן של ראה, ("תפן פוערת ואז תקפוץ פיה" (יוסי בן יוסי) "היום תפן בכבשן" (ייני) "תפן כי נפשנו אפפו מים" (אולי קליר) ועוד ועוד עד שחתם שאין בשפת הפייטנים בין פנה לראה ולא כלום.

ומכאן מעיר על נוסח קדושה: ממקומו הוא יפן ברחמים ויחון וכו' (אשכנז) ממקומו הוא יפן ברחמיו לעמו (ספרד), שמשמעותו סתומה, אנה פנה דודי. וככר עמדו ע"כ תוספות ע"ז ג' ע"ב. והביאו מי שפירש מה שפירש ודחו יעו"ש. ומוסיף שמה מאד מתוקן נוסח העולה מן הגניזה: ממקומו יפן בעם המיחדים בכל יום וכו'.

ויש להוסיף שכן הוא נוסח בני רומי: ממקומו הוא יפן לעמו המייחדים שמו וכו'.

ולראשונה הבנתי פשר הפיוט לליל יוה"כ: לברית הבט ואל תפן ליצר.

פְּתַח לָנוּ שַׁעַר
בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר
כִּי פָנָה יוֹם
הַיּוֹם יִפְנֶה
הַשֶּׁמֶשׁ יָבֹא וְיִפְנֶה
נָבוֹאָה שְׁעָרֶיךָ

ידידיה כתב:פְּתַח לָנוּ שַׁעַר
בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר
כִּי פָנָה יוֹם
הַיּוֹם יִפְנֶה
הַשֶּׁמֶשׁ יָבֹא וְיִפְנֶה
נָבוֹאָה שְׁעָרֶיךָ

אם ביקשת לומר שפנה הוא גם במובן של פנה/הלך, יכלת להביא גם את המקרא עליו מיוסד הפיוט: אוי לנו כי פנה היום (ירמיהו ו ד).
אכן גם במקרא יש בכ"מ פנה במובן של ראיה, עכ"פ לפי תרגומו שם. עי' איוב ו כח, קהלת ב יא ועוד. וג"ז מזולאי שם.

איש_ספר כתב:

ידידיה כתב:פְּתַח לָנוּ שַׁעַר
בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר
כִּי פָנָה יוֹם
הַיּוֹם יִפְנֶה
הַשֶּׁמֶשׁ יָבֹא וְיִפְנֶה
נָבוֹאָה שְׁעָרֶיךָ

אם ביקשת לומר שפנה הוא גם במובן של פנה/הלך, יכלת להביא גם את המקרא עליו מיוסד הפיוט: אוי לנו כי פנה היום (ירמיהו ו ד).
אכן גם במקרא יש בכ"מ פנה במובן של ראיה, עכ"פ לפי תרגומו שם. עי' איוב ו כח, קהלת ב יא ועוד. וג"ז מזולאי שם.

ודאי כדבר מר.
אלא שבפיוט מדובר, ושוב קשה לומר כלל שבשפת הפייטנים אין בין ראה לפנה ולא כלום.

איש_ספר כתב:

ידידיה כתב:פְּתַח לָנוּ שַׁעַר
בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר
כִּי פָנָה יוֹם
הַיּוֹם יִפְנֶה
הַשֶּׁמֶשׁ יָבֹא וְיִפְנֶה
נָבוֹאָה שְׁעָרֶיךָ

אם ביקשת לומר שפנה הוא גם במובן של פנה/הלך, יכלת להביא גם את המקרא עליו מיוסד הפיוט: אוי לנו כי פנה היום (ירמיהו ו ד).
אכן גם במקרא יש בכ"מ פנה במובן של ראיה, עכ"פ לפי תרגומו שם. עי' איוב ו כח, קהלת ב יא ועוד. וג"ז מזולאי שם.

יש במקרא גם פנה שהוא לא במובן הלך, אך גם לא במובן ראיה אל תפן אל מנחתם.
אל תפן אל קשי העם הזה
אַל-תִּפְנוּ, אֶל-הָאֱלִילִם,

אפשר להוסיף גם את
"פנה נא אל התלאות ואל לחטאות" מהסליחות הראשונות.

עבד הזמן כתב:אפשר להוסיף גם את
"פנה נא אל התלאות ואל לחטאות" מהסליחות הראשונות.

בזה לכאורה גם עניין ראיה יתפרש יפה.

ויפן אחריהם ויראם ויקללם בשם ה'.

אולי, יפן מלשון פנים, כעניין ישא/יאר ה' פניו אליך.