פורום אוצר החכמה

ראה זה מצאתי במאסף 'בית אוצר הספרות' (א' עמ' 142 מעמודי האוצר) כפתור ופרח מדברי הגאון הנפלא הרד"ל:



ביאור הרד"ל לפסיקתא נדפס אחר איזה שנים בווארשא תרנ"ג ושם בעמ' 200 נדפסה פסקא זו.

כו"כ חכמים כיוונו לביאור זה ומהם הגאון מהרש"ם מבאראזן אבל עיננו הרואות כי קדם לכולם הרד"ל.

וכמה אופייני לרד"ל שבחכמתו השלימה ורבת האנפין לא השיב ידו גם מלבאר זמירות שבת, דבר די חריג בנופו (למיעוט ידיעתי).

[לא בדקתי אם יש חידוש ברשימת כתבי היד של הרד"ל שמנה הכותב שם, ככלל לא ראיתי שהזכירו פרסום זה במאמרים הגדולים על הרד"ל בישורון].

כתבי הרד"ל מלאים פירושים וחידושים נפלאים על פסוקים ומאמרי חז"ל

אם עוד לא עשו את זה אולי מישהו יקח על עצמו את המשימה ללקטם מכל כתביו לתועלת הקוראים.

צ"ע האם הרד"ל סבר שלפירוש זה נתכוון המחבר

דרך אגב, ראיתי פעם שהביאו שהיה יהודי באנגליה, שהתחתן שבע פעמים וקראוהו כל מקדש שביעי.

ראיתי פעם פשט נפא ביותר במילים אלו, וכעת איני זוכר היכן (אולי דרכי מוסר לגר"י ניימן זצ"ל):
יש מי שמקדש שביעי כראוי, ויש מי שרק לא מחלל, אבל אין לו "צורת" השבת, עם ת"ת וכל הצד הרוחני,
כל אחד יקבל שכר אחר:"על פי פעלו".

וב"ה שמחתי למצוא אבידתי, והוא בספר "חפץ חיים על התורה" עמ' קלא, שכך היה אדוננו החפץ חיים זיע"א מפרש את דברי הפייטן.
כדאי מאד לראות בפנים.

בהמשך להודעה הקודמת, למי שהספר לא נמצא בהישג יד, העתקתי כאן את הפירוש:

וכה היה [החפץ חיים] מפרש את דברי הפיטן בזמירות ליל שבת: "כל מקדש שביעי כראוי לו, כל שומר שבת כדת מחללו, שכרו הרבה מאד על פי פעלו".
בענין שמירת שבת ישנן כמה מדרגות.
יש מי ששומר את השבת ומקדשו כראוי לו ליום הקדוש, כדת ודין לכל פרטיו ודקדוקיו. ויש מי שאינו נזהר בזה, אלא שומר שבת רק מחללו, כלומר שאינו מחלל את השבת, אבל איננו מקדשו כראוי לו.
ושכרם יקבלו על פי פעלם, ואינו דומה שכר מקדש את השבת לשכר מי ששומר את השבת מחללו. וזהו שמסיים, שכרו הרבה מאד "על פי פעלו".

"שכרו הרבה מאוד על פי פעלו
איש על מחנהו ואיש על דגלו''
לא זכיתי להבין כוונת המשורר בזה. מה ענין איש על מחנהו לשכר?

הכוונה שכל איש ואיש (כהמשך למילה "כל" מקדש שביעי).
והמילים "מחנהו ודגלו" נצרכו בשביל להביא את לשון הפסוק ושגם יתאים לחרוז.

שייף נפיק כתב:"שכרו הרבה מאוד על פי פעלו
איש על מחנהו ואיש על דגלו''
לא זכיתי להבין כוונת המשורר בזה. מה ענין איש על מחנהו לשכר?

[ברוח הימים...]
היה האשכול סוער בעבר, דיון על צורת השבת אצל חסידים למול ליטאים,
שאצל חסידים זוכים להרגיש את קדושת השבת ואצל הליטאים יש את דקדוק ההלכה של שבת, ולימוד התורה בשבת.
ובא הפיוט ומשבח את שומרי השבת כ"א ע"פ דרכו מחנהו ודגלו.