פורום אוצר החכמה

יהודי אחד, פנה לשכנו המתמיד והמלומד, בשאלה פשוטה:

בתפלת שמונה עשרה אנו מתפללים על תחיית המתים, בנין ירושלים, רפואה וברכת השנים וכו', אולם אני פחות מתחבר לבקשות הללו, ומתפלא אני למה לבקשות שבאמת אני מרגיש חסרון בהם אין מקום בתפלת שמונה עשרה. מה שחסר לי הוא נחת מהילדים, שיצליחו בשידוכים, שלא יעשו לי בושות... וכן על זה הדרך - למה בשמונה עשרה זה בכלל לא מוזכר?

אותו שכן נענה בחריפות על אתר ואמר: בוודאי שמתפללים על זה בשמונה עשרה - "השיבה שופטינו .. והסר ממנו יגון ואנחה", וברור כשמש שהכוונה היא לעניני צער גידול בנים, שאין לך 'יגון ואנחה' יותר מהם!...

מה דעתכם על הפשט?

לפני שהוא דואג לעצמו לישב בשלוה. כלום מצא הוא בשמונה עשרה בקשה שנזכה לגדלם בדרך השם?

בשם מהרי"ד מבלז: יש לכוין על בנים טובים בברכת הודאה 'לדור ודור נודה לך ונספר תהלתיך'.

ויותר פליאה בעיני, שאין מבקשים כלל בשמו"ע שיהיו ילדים.
שמעתי קושיא זו עם תשובה מסוימת בשם יהודי שאינו מהיראים וחרדים לדבר ה', ואינני רוצה להביא את תשובתו, גם בגלל שהיא ע"ד הצחות.
וכמדומני שנכב"ב, ואינני בטוח.

מצליח כתב:בשם מהרי"ד מבלז: יש לכוין על בנים טובים בברכת הודאה 'לדור ודור נודה לך ונספר תהלתיך'.

אני שמעתי אימרא זו מכמה וכמה מקורות ואנשים בנוסח זה, אבל שום אחד לא שם לב לפירוש המילות....
אתה הוא לדור ודור, נודה לך ונספר תהלתך
המילים 'לדור ודור' קאי אדלעיל..., כלומר על הרבוש"ע, אתה הוא לדור ודור, ואנחנו נודה לך ונספר תהלתך
אולי אמר זאת על תפלה דומה, 'לדור ודור נגיד גדלך', אבל באמת אין אומרים זאת בכל יום, רק הבעל תפלה בחזרת הש"ץ...

ישנה איזו אמרה, אולי בשם הח"ח, שלא תיקנו בשמו"ע בקשה על נחת מילדים, כדי שלא יחשבו שמספיק שלוש פעמים ביום.

''ולא נבוש כי בך בטחנו''
בושה שייכת בזה מאוד. 'שלא יהיה לנו בן או תלמיד שמקדיח תבשילו ברבים'.
ובאופן כללי, תפילת שמו"ע היא ברכה בל' כללי, וכשמבקשים על חכמה באתה חונן מבקשים בתוך הכלל אף על הבנים.
ובשמע קולנו יכול לבקש הכל, והרבה דברים פרטיים לא הוזכרו בשמונה עשרה, וחינוך הילדים הוא מצווה פרטית, וכמו שלא מבקשים על הצלחה בקיום מצוות שונות הוא הדין לזה

אראל כתב:

מצליח כתב:בשם מהרי"ד מבלז: יש לכוין על בנים טובים בברכת הודאה 'לדור ודור נודה לך ונספר תהלתיך'.

אני שמעתי אימרא זו מכמה וכמה מקורות ואנשים בנוסח זה, אבל שום אחד לא שם לב לפירוש המילות....
אתה הוא לדור ודור, נודה לך ונספר תהלתך
המילים 'לדור ודור' קאי אדלעיל..., כלומר על הרבוש"ע, אתה הוא לדור ודור, ואנחנו נודה לך ונספר תהלתך
אולי אמר זאת על תפלה דומה, 'לדור ודור נגיד גדלך', אבל באמת אין אומרים זאת בכל יום, רק הבעל תפלה בחזרת הש"ץ...

המצטט קיצר במקום שאמרו להאריך:
אמר שתפילה זו חשובה כל כך עד שאנשי כנסת הגדולה יראו שהמקטריגים יעכבו אותה לכן הסתירו אותה בתוך דברי שבח והודאה, ובזה אין להם רשות לקטרג [ברעיון זה כשל עצמו כבר קדמוהו].
ועפ"ז יש לדחות קשייתך.

אראל כתב:

מצליח כתב:בשם מהרי"ד מבלז: יש לכוין על בנים טובים בברכת הודאה 'לדור ודור נודה לך ונספר תהלתיך'.

אני שמעתי אימרא זו מכמה וכמה מקורות ואנשים בנוסח זה, אבל שום אחד לא שם לב לפירוש המילות....
אתה הוא לדור ודור, נודה לך ונספר תהלתך
המילים 'לדור ודור' קאי אדלעיל..., כלומר על הרבוש"ע, אתה הוא לדור ודור, ואנחנו נודה לך ונספר תהלתך
אולי אמר זאת על תפלה דומה, 'לדור ודור נגיד גדלך', אבל באמת אין אומרים זאת בכל יום, רק הבעל תפלה בחזרת הש"ץ...

בחצי גבורים כרך ח:

אראל כתב:אולי אמר זאת על תפלה דומה, 'לדור ודור נגיד גדלך', אבל באמת אין אומרים זאת בכל יום, רק הבעל תפלה בחזרת הש"ץ...

ורק בנוסח אשכנז...

ואגב, החות יאיר בספרו מקור חיים (סי' קכז, בקיצור הלכות) מעיר שגם על אריכות ימים אין מתפללים בפירוש בשמונה עשרה, כי אם במודים דרבנן. כנראה התכוון ל"כן תחיינו ותקימנו".

אראל כתב:המילים 'לדור ודור' קאי אדלעיל..., כלומר על הרבוש"ע, אתה הוא לדור ודור, ואנחנו נודה לך ונספר תהלתך

הכרעת בהינף מקלדת, במקום שרבים וטובים מאיתנו נבוכים בו. וכפי שכבר הובא כאן ממאמרו של הרב יעקב לויפר, על חילוקי פירושי הראשונים בכך. בכל אופן, רבים מן הראשונים מבארים שתיבות 'לדור ודור' נמשכים לאחריהם.

דרומי כתב:יהודי אחד, פנה לשכנו המתמיד והמלומד, בשאלה פשוטה:

בתפלת שמונה עשרה אנו מתפללים על תחיית המתים, בנין ירושלים, רפואה וברכת השנים וכו', אולם אני פחות מתחבר לבקשות הללו, ומתפלא אני למה לבקשות שבאמת אני מרגיש חסרון בהם אין מקום בתפלת שמונה עשרה. מה שחסר לי הוא נחת מהילדים, שיצליחו בשידוכים, שלא יעשו לי בושות... וכן על זה הדרך - למה בשמונה עשרה זה בכלל לא מוזכר?

אותו שכן נענה בחריפות על אתר ואמר: בוודאי שמתפללים על זה בשמונה עשרה - "השיבה שופטינו .. והסר ממנו יגון ואנחה", וברור כשמש שהכוונה היא לעניני צער גידול בנים, שאין לך 'יגון ואנחה' יותר מהם!...

מה דעתכם על הפשט?

כל הדיון פלא גדול בעיני.
הרי תפילת העמידה היא מיוחדת לצרכי הכלל, ולא לצרכי הפרט
"אסור לכוין בתפילה לצורך עצמו, אך התפלל שיהיו כל ישראל בתכלית השלמות ויהיה נשלם כנסת ישראל למעלה, אבל לא לצורך עצמו. אלא יתפלל באלקי נצור על עצמו, שתפילת אלקי נצור הוא על עצמו." (שנות אליהו, ברכות, פ"ה מ"א. מובא בסידור אזור אליהו ויעו"ש עוד)

בברכה המשולשת כתב:

דרומי כתב:יהודי אחד, פנה לשכנו המתמיד והמלומד, בשאלה פשוטה:

בתפלת שמונה עשרה אנו מתפללים על תחיית המתים, בנין ירושלים, רפואה וברכת השנים וכו', אולם אני פחות מתחבר לבקשות הללו, ומתפלא אני למה לבקשות שבאמת אני מרגיש חסרון בהם אין מקום בתפלת שמונה עשרה. מה שחסר לי הוא נחת מהילדים, שיצליחו בשידוכים, שלא יעשו לי בושות... וכן על זה הדרך - למה בשמונה עשרה זה בכלל לא מוזכר?

אותו שכן נענה בחריפות על אתר ואמר: בוודאי שמתפללים על זה בשמונה עשרה - "השיבה שופטינו .. והסר ממנו יגון ואנחה", וברור כשמש שהכוונה היא לעניני צער גידול בנים, שאין לך 'יגון ואנחה' יותר מהם!...

מה דעתכם על הפשט?

כל הדיון פלא גדול בעיני.
הרי תפילת העמידה היא מיוחדת לצרכי הכלל, ולא לצרכי הפרט
"אסור לכוין בתפילה לצורך עצמו, אך התפלל שיהיו כל ישראל בתכלית השלמות ויהיה נשלם כנסת ישראל למעלה, אבל לא לצורך עצמו. אלא יתפלל באלקי נצור על עצמו, שתפילת אלקי נצור הוא על עצמו." (שנות אליהו, ברכות, פ"ה מ"א. מובא בסידור אזור אליהו ויעו"ש עוד)

אי משום הא לא אריא, שזה ג"כ צרכי הכלל, לבקש שכולם יהיה להם נחת מילדיהם.

שייף נפיק כתב: אי משום הא לא אריא, שזה ג"כ צרכי הכלל, לבקש שכולם יהיה להם נחת מילדיהם.

אז זה אכן כבר כלול בברכות הדעת, התשובה וכו'

ראה הודעתי למעלה

שייף נפיק כתב:ראה הודעתי למעלה

ייש"כ. קודם לא שמתי לב, ואבקש סליחה על שהטרחתי את כתר"ה

ייש"כ לכל העונים, אבל כנראה לא הבינו את עומק כוונתי בשאלה הפותחת.

התכוונתי לשאול למה באמת המלים 'והסר ממנו יגון ואנחה', שלכאורה מתאימות הן להרבה ענינים חשובים וטובים ונצרכים, נמצאים דוקא בברכה של 'השיבה שופטינו'? למה לא כתוב 'רפאנו ה' ונרפא, והסר ממנו יגון ואנחה'? וכו'

הרח"ק ביאר ע"פ מש"א בשבת אין פורענות בא לעולם אלא בשביל דייני ישראל.

אראל כתב:

מצליח כתב:בשם מהרי"ד מבלז: יש לכוין על בנים טובים בברכת הודאה 'לדור ודור נודה לך ונספר תהלתיך'.

אני שמעתי אימרא זו מכמה וכמה מקורות ואנשים בנוסח זה, אבל שום אחד לא שם לב לפירוש המילות....
אתה הוא לדור ודור, נודה לך ונספר תהלתך
המילים 'לדור ודור' קאי אדלעיל..., כלומר על הרבוש"ע, אתה הוא לדור ודור, ואנחנו נודה לך ונספר תהלתך
אולי אמר זאת על תפלה דומה, 'לדור ודור נגיד גדלך', אבל באמת אין אומרים זאת בכל יום, רק הבעל תפלה בחזרת הש"ץ...

היום בפתחי ספרים [סידורים]
נתקלתי בפסקא 'ברוך ה' לעולם' שאומרים במעריב ושם אומרים הפסוק בתהלים 'נודה לך לעולם לדור ודור נספר תהלתך',
וא"ש הכל, וברור לי שלזה נתכוין המהרי"ד מבעלזא זי"ע, שבתיבות 'לדור ודור' כולל תפלה שנזכה שדורותינו אחרינו יהי' בין המספרים תהלות השי"ת,
וטעות נפוצה שנתחלף בין פסוק זה לברכת מודים בשמו"ע

ניתי ספר ונחזי.
בסידור "עבודת השם" (בעלזא) בשמונה עשרה כתוב כך:
"אתה הוא לדור ודור" על שם [הכתוב] "לדור ודור הללויה" (תהלים קמו, י), "נודה לך" על שם "אך צדיקים יודו לשמך" (שם קמ, יד). אבודרהם.
ובפירושי סדור התפלה לרוקח:
"לדור ודור נספר תהלתך" כמו שכתוב (שם קז, לא לב) "יודו לה' חסדו... ובמושב זקנים יהללוהו".
ובפירושי התפלות והברכות לרבנו יהודה ב"ר יקר (רבו של הרמב"ן):
"לדור ודור נודה לך" על שם "לדור ודור הללויה" וכו'.
"כ"ק מרן אדמו"ר מהרי"ד מבעלזא זי"ע אמר, כי 'לדור ודור נודה לך' וכו' היא תפלה על בנים כשרים וטובים, ובמכוון תקנו אנשי כנסת הגדולה תפלה זו ברמז, לפי שהיא תפלה חשובה עד מאד לכל אב, וכדי שלא יקטרגו עליה ותקובל ברצון, הסתירוה בתיבות אלו, וכל אחד צריך להתפלל על כך מקירות לבו, כדי לזכות לדורות ישרים יראי השי"ת ועוסקים בתורה ובמצוות".
עד כאן מהסידור הנ"ל (ההדגשות הן שלי).
לפי האמור אכן אין שם שום פיסוק בין תיבות אלו שהן להן הכרע: "אתה הוא לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך"

נראה דשייף נפיק שייף עייל בהאי ענינא.

ועוד אפש''ל בפשטות, שהבקשות בשמונ''ע תוקנו באופן שמתאים לכל אדם או אשה ובכל גיל.

בקשה על נחת מילדים לא מתאימה לאלו שזכו ל''טוב מבנים ובנות'', ובקשה לילדים לא מתאימה לגיל זקנה ושיבה. לכאורה.

קאצ'קלה כתב:ואגב, החות יאיר בספרו מקור חיים (סי' קכז, בקיצור הלכות) מעיר שגם על אריכות ימים אין מתפללים בפירוש בשמונה עשרה, כי אם במודים דרבנן. כנראה התכוון ל"כן תחיינו ותקימנו".

מקור חיים.JPG

חידוש נפלא ומתוק.

אני חוזר על מה שכבר כתבו, אבל לכאו' כל ברכות שמו"ע נקבעו על העניינים הרוחניים של עם ישראל בלבד (אף שחינוך הילדים יכול גם להיחשב כבקשה כזאת).
ברכת "אתה חונן" מתומצתת ב"הביננו" 'הביננו ה' אלו' לדעת את דרכיך', ולא כבקשת דעת כללית. ברכת "ברך עלינו" מתומצתת 'ודשננו בנאות ארצך', ולא כבקשת פרנסה פרטית. החריגה היחידה לכאו' היא ברכת "רפאנו".

בנוסף על חינוך הילדים ועל אריכות ימים, גם על פרנסה פרטית אין ברכה, וגם לא על שלום בית. מן הסתם ארבע הבקשות האלו הן הכי מתבקשות אצל רוב האנשים.

דבריך לא נכונים לענ"ד. ראה ברמב"ם בתחילת הלכות תפילה איך הוא מגדיר את הנוסח שנתקן לשמונה עשרה. ולא הבנתי למה ברכת 'ברך עלינו' אינה מתייחסת לפרנסה הפרטית של כל אחד. ועל שלום בית יש ברכה שלימה - "שים שלום".

כנראה כוונתך לפ"א ה"ד: "ואמצעיות יש בהן שאלת כל הדברים שהן כמו אבות לכל חפצי איש ואיש ולצרכי הציבור כולן". דבריו באמת מורים לכאו' שלא כמו שחשבתי.
אבל א"כ באמת קשה מדוע לא נקבעו ברכות מיוחדות לבקשות שהכי נצרכות לרוב האנשים.
ברך עלינו נקבעה על אר"י, וכמו שמוכח מהביננו, "ודשננו [ושכננו] בנאות ארצך", ואף שמתקשר עמה עניין הפרנסה, אבל מהנ"ל מוכח לכאו' שלא נתייסדה ונקבעה על פרנסה אלא על אר"י.
זהו דבר חידוש בשבילי ששים שלום היא ברכה שעניינה שלום בית. תמיד ידעתי (עפ"י השמועה) בשם הרוקח ששים שלום נתקן כנגד ברכת כהנים ולכן יש בו ו' ברכות וכו'.

עכשיו ראיתי שהפחד יצחק שואל מדוע לא נתקנה ברכה מיחדת על 'תורה' ורק נכללה בדרך אגב בברכת התשובה.

מה שכתבת על 'ברך עלינו' נראה ממש לא נכון. וראיה פשוטה, שבחו"ל מתחילים לומר 'ותן טל ומטר' בזמן אחר מאשר בארץ, והיינו שהם מתפללים על הפרנסה שלהם ולא על הפרנסה של יושבי הארץ (וידוע הדיון לגבי יושבי דרום אמריקה וכדומה). ומה שכתוב ב'הביננו' - אולי כל העולם נחשב 'ארצך' בשם המושאל?

אם ארצך זה כל העולם, אז מה זה "ושכננו בנאות ארצך" [כגרסת הרמב"ם]?

שמעתי עכשיו פרפרת נאה מאת המגיד רבי נפתלי גרוס מאנטוורפן שליט"א, בפרשתן [פרשת אמור], הנוגע לנידון:
ברש"י אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים
בשם הה"ק רבי שם קלינגבערג האדמו"ר מזאלאשיץ זצ"ל הי"ד, שאמר תורה זו בגעטא בשנת תש"ג
כתבו המקובלים שלא קבעו בקשה מיוחדת בשמו"ע על הצלחה בילדים, אבל צריכים לכוין על כך בברכת שומע תפילה במילים 'ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו' שהכונה שלא נשוב לעולם העליון ריקם בלי בנים טובים חלילה, אלא נשאיר צאצאים טובים שימשיכו בדרכי הטוב והישר, והנה 'ואמר"ת' ראשי תיבות ו'מלפניך מ'לכנו ר'יקם א'ל ת'שיבנו, ועל זה אומר רש"י 'להזהיר גדולים על הקטנים' כלומר בברכת ואמר"ת, המקום להגדולים להתפלל על הילדים הקטנים, ודפח"ח וש"י.

הנה השיעור בקול הלשון [אידיש]:
https://www.kolhalashon.com/New/Media/P ... ShiurNum=1

גם שמעתי איזה פעם מהגאון הנ"ל הרב ר' נפתלי שליט"א, דבסידור חתם סופר כתב בשם מרן החתם סופר לכוון שיצלינו מצער גידול בנים, באמירת "וילכו שניהם יחדיו" באמירת פרשת העקדה

עזריאל ברגר כתב:ויותר פליאה בעיני, שאין מבקשים כלל בשמו"ע שיהיו ילדים.

משנת רבי אליעזר פרשה יב -
ואין אתה יכול להוסיף עוד מדות אחרות על שמונה עשרה, אם פקידת העקרות כענין שנאמר ויעתר יצחק, הרי הוא בכלל רפואת חולים. ואם פרנסה כענין שנאמר ויצמא מאד ויקרא, הרי הוא בכלל ברכת השנים, וכדומה להן.

עושה חדשות כתב:

עזריאל ברגר כתב:ויותר פליאה בעיני, שאין מבקשים כלל בשמו"ע שיהיו ילדים.

משנת רבי אליעזר פרשה יב -
ואין אתה יכול להוסיף עוד מדות אחרות על שמונה עשרה, אם פקידת העקרות כענין שנאמר ויעתר יצחק, הרי הוא בכלל רפואת חולים. ואם פרנסה כענין שנאמר ויצמא מאד ויקרא, הרי הוא בכלל ברכת השנים, וכדומה להן.

יישר כח.

לענ"ד הויכוח בין הראשונים אינו אם לדור ודור קאי על קודם לכן או על אח"כ, וודאי דלכו"ע הקריאה הוא לדור ודור נודה לך, אלא הויכוח הוא אם 'אתה הוא' שייך על קודם לכן דהיינו 'מגן ישענו אתה הוא' או דשייך על אח"כ דהיינו 'אתה הוא לדור ודור נודה לך'. והכונה הוא כך 'אתה הוא זה שלדור ודור נודה לך', וראיתי הוא מהאבודרהם שכתב אתה הוא לדור ודור על שם לדור ודור הללוקה ואילו היה הכונה 'מגן ישענו אתה הוא לדור ודור' אינו שייך כלל לענין הללוקה.

מקודם צריך להוכיח - מתוך המקורות - כי בימיהם שמו דגוש גדול על ענין זה של 'הצלחת הילדים'.

אדרבה נראה כי היה דבר שבשגרה שת"ח לא מצויים להיות להם בנים 'מוצלחים' - כלומר תלמידי חכמים

בוודאי נוכל למצוא פה ושם (לדוגמא הגמ' במכות דילדא אימי' כר"ש תלד ואם לא לא תלד, וכן מצינו שתלו גדלות הבן במעשי ההורים כאימי' דריב"ח וקמחית) אבל שזה יהיה ענין גדול כל כך חשוב לכל נפש דומה להיום, לכאורה לא

עזריאל ברגר כתב:

עושה חדשות כתב:

עזריאל ברגר כתב:ויותר פליאה בעיני, שאין מבקשים כלל בשמו"ע שיהיו ילדים.

משנת רבי אליעזר פרשה יב -
ואין אתה יכול להוסיף עוד מדות אחרות על שמונה עשרה, אם פקידת העקרות כענין שנאמר ויעתר יצחק, הרי הוא בכלל רפואת חולים. ואם פרנסה כענין שנאמר ויצמא מאד ויקרא, הרי הוא בכלל ברכת השנים, וכדומה להן.

יישר כח.

וכמעט באותם מילים -

כמדומה שאחת הפעמים היחידות ממש שבהם מתפלל אדם במפורש על ילדיו היא בתפלה הנאמרת בשלושה רגלים בעת פתיחת הארון ("וזכני ואת אשתי ובני ובנותי וכו'")

בברכה המשולשת כתב:
כל הדיון פלא גדול בעיני.
הרי תפילת העמידה היא מיוחדת לצרכי הכלל, ולא לצרכי הפרט
"אסור לכוין בתפילה לצורך עצמו, אך התפלל שיהיו כל ישראל בתכלית השלמות ויהיה נשלם כנסת ישראל למעלה, אבל לא לצורך עצמו. אלא יתפלל באלקי נצור על עצמו, שתפילת אלקי נצור הוא על עצמו." (שנות אליהו, ברכות, פ"ה מ"א. מובא בסידור אזור אליהו ויעו"ש עוד)

שואל אדם צרכיו בשומע תפילה ברכות לא. ע"ז ח.

הרואה כתב:

בברכה המשולשת כתב:
כל הדיון פלא גדול בעיני.
הרי תפילת העמידה היא מיוחדת לצרכי הכלל, ולא לצרכי הפרט
"אסור לכוין בתפילה לצורך עצמו, אך התפלל שיהיו כל ישראל בתכלית השלמות ויהיה נשלם כנסת ישראל למעלה, אבל לא לצורך עצמו. אלא יתפלל באלקי נצור על עצמו, שתפילת אלקי נצור הוא על עצמו." (שנות אליהו, ברכות, פ"ה מ"א. מובא בסידור אזור אליהו ויעו"ש עוד)

שואל אדם צרכיו בשומע תפילה ברכות לא. ע"ז ח.

אז זה תוספת מחודשת שלו, ואין לזה קשר לנוסח הקבוע של התפילה שתיקנו אנשי כנה"ג

דרומי כתב:כמדומה שאחת הפעמים היחידות ממש שבהם מתפלל אדם במפורש על ילדיו היא בתפלה הנאמרת בשלושה רגלים בעת פתיחת הארון ("וזכני ואת אשתי ובני ובנותי וכו'")

לא כל קהילות ישראל נהגו לומר תפילה זו.

ברור.