בברכה המשולשת כתב:דרומי כתב:כמדומה שאחת הפעמים היחידות ממש שבהם מתפלל אדם במפורש על ילדיו היא בתפלה הנאמרת בשלושה רגלים בעת פתיחת הארון ("וזכני ואת אשתי ובני ובנותי וכו'")
לא כל קהילות ישראל נהגו לומר תפילה זו.
בינוני כתב:אם ארצך זה כל העולם, אז מה זה "ושכננו בנאות ארצך" [כגרסת הרמב"ם]?
דרומי כתב:כמדומה שאחת הפעמים היחידות ממש שבהם מתפלל אדם במפורש על ילדיו היא בתפלה הנאמרת בשלושה רגלים בעת פתיחת הארון ("וזכני ואת אשתי ובני ובנותי וכו'")
צביב כתב:ןאם מבקש שהוא עצמו ירויח הנאת נחת מהילדים,
אולי התשובה שבתפילה - עבודה חושבים לעשות נחת בשמים, ולא לעצמו.
שומע ומשמיע כתב:צביב כתב:ןאם מבקש שהוא עצמו ירויח הנאת נחת מהילדים,
אולי התשובה שבתפילה - עבודה חושבים לעשות נחת בשמים, ולא לעצמו.
וגם בתפילה לא מבקשים על מה שאני ארוויח, כשמבקשים ברכה לא מבקשים שיהיה לי הנאה בברכה וכו'.
ברפאנו.עזריאל ברגר כתב:ויותר פליאה בעיני, שאין מבקשים כלל בשמו"ע שיהיו ילדים.
יתר10 כתב:ברפאנו.עזריאל ברגר כתב:ויותר פליאה בעיני, שאין מבקשים כלל בשמו"ע שיהיו ילדים.
עושה חדשות כתב:יתר10 כתב:ברפאנו.עזריאל ברגר כתב:ויותר פליאה בעיני, שאין מבקשים כלל בשמו"ע שיהיו ילדים.
כך הבאתי לעיל ממשנת רבי אליעזר ומסידור רס"ג.
דודי צח כתב:סיפר לי יהודי חשוב, שנכנס לפני כמה שנים עם אלמנה אחת לבית אדמו"ר מתולדות אהרן, והציג לו שאלה בשמה: היא מתמודדת עתה עם בנה היתום המעוכב שידוך, ובכן היא שואלת היכן תכווין בשמונה-עשרה על העניין הזה של השידוך.
מצא חן בעיני תשובת הרבי: כשמתפללת "אתה חונן לאדם דעת" תכוין על השידוך, כשאומרת "השיבנו אבינו לתורתך" תכוין על השידוך, כשאומרת "ראה נא בעניינו" תכוין על כך, באמרה "רפאינו" תכוין על הבן, באמרה "ברך עלינו את השנה הזאת" תכוין מאוד על השידוך וכו' וכו'....
בקיצור, מה שיושב לך על הלב, נמצא בכל הברכות.
לכאורה אמר כן לעודד את נפש האלמנה, שתמצא עצמה מבטאת את צרתה ודמעותיה בכל ברכה שהיא.
אך גם בפשטות לפי דברי הרמב"ם הידועים כי י"ח ברכות שמו"ע הן 'אבות לכל הבקשות'. נמצא אפוא כי כל בקשותינו וצרכינו, נמצאים בהכרח בברכות שמו"ע, אלא שצריך לשום לב לאיזה 'אב' לשייך את ה'תולדה' שהוא המבוקש האקטואלי שלנו.
ולכן אין מופרך כי בקשה אחת יכולה להשתייך לכמה וכמה ברכות. כך בעת התמודדות עם בחור מבוגר הצמא לשידוך ראוי וטוב, הרי גם 'אתה חונן לאדם דעת' היא תפילה טובה בשביל ההורים, וגם 'רפאינו' ו'ראה בעניינו', כמו גם 'ברך עלינו את השנה הזאת לטובה', שכבר תישבר הצלחת המקווה... וכן הלאה.
והוסיפו לקח
עושה חדשות כתב:עושה חדשות כתב:משנת רבי אליעזר פרשה יב -
ואין אתה יכול להוסיף עוד מדות אחרות על שמונה עשרה, אם פקידת העקרות כענין שנאמר ויעתר יצחק, הרי הוא בכלל רפואת חולים. ואם פרנסה כענין שנאמר ויצמא מאד ויקרא, הרי הוא בכלל ברכת השנים, וכדומה להן.
וכמעט באותם מילים בסידור רס"ג -
בברכה המשולשת כתב:דודי צח כתב:סיפר לי יהודי חשוב, שנכנס לפני כמה שנים עם אלמנה אחת לבית אדמו"ר מתולדות אהרן, והציג לו שאלה בשמה: היא מתמודדת עתה עם בנה היתום המעוכב שידוך, ובכן היא שואלת היכן תכווין בשמונה-עשרה על העניין הזה של השידוך.
מצא חן בעיני תשובת הרבי: כשמתפללת "אתה חונן לאדם דעת" תכוין על השידוך, כשאומרת "השיבנו אבינו לתורתך" תכוין על השידוך, כשאומרת "ראה נא בעניינו" תכוין על כך, באמרה "רפאינו" תכוין על הבן, באמרה "ברך עלינו את השנה הזאת" תכוין מאוד על השידוך וכו' וכו'....
בקיצור, מה שיושב לך על הלב, נמצא בכל הברכות.
לכאורה אמר כן לעודד את נפש האלמנה, שתמצא עצמה מבטאת את צרתה ודמעותיה בכל ברכה שהיא.
אך גם בפשטות לפי דברי הרמב"ם הידועים כי י"ח ברכות שמו"ע הן 'אבות לכל הבקשות'. נמצא אפוא כי כל בקשותינו וצרכינו, נמצאים בהכרח בברכות שמו"ע, אלא שצריך לשום לב לאיזה 'אב' לשייך את ה'תולדה' שהוא המבוקש האקטואלי שלנו.
ולכן אין מופרך כי בקשה אחת יכולה להשתייך לכמה וכמה ברכות. כך בעת התמודדות עם בחור מבוגר הצמא לשידוך ראוי וטוב, הרי גם 'אתה חונן לאדם דעת' היא תפילה טובה בשביל ההורים, וגם 'רפאינו' ו'ראה בעניינו', כמו גם 'ברך עלינו את השנה הזאת לטובה', שכבר תישבר הצלחת המקווה... וכן הלאה.
והוסיפו לקח
לעניין זה, יעויין עוד באשכול הזה:
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 95#p642816
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 57 אורחים