פורום אוצר החכמה

נשאלתי,
''חיים ושבע וישועה ונחמה שיזבא ורפואה גאולה סליחה וריוח והצלה''
לכאו' שיזבא והצלה היינו הך.

ר"ד אבודרהם:

ושזבא על שם תרגום (קהלת ט, טו) ומלט הוא את העיר בחכמתו

ובתרגום שם: "ושיזיב ית גופא..."

אמנם גם את הפסוק (שמות ה, כג) "והצל לא הצלת את עמך", מתרגמינן "ושיזבא לא שיזבתא". וככל הנראה מילת 'שיזבא' הארמית, משמשת כתרגום לשתי התיבות 'מילוט' ו'הצלה' שבלה"ק, ובקדיש כאילו אומרים 'מילוט (=שיזבא)... והצלה'. ובלה"ק אכן ישנו הבדל בין שתי התיבות הללו: 'מילוט' היינו ממקום רע (כמו העיר הקטנה עליה בנה המלך מצודים גדולים), ו'הצלה' היינו ממצב רע (כמו ריוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר).

ובנוסח אשכנז בברכת המזון -
הוא יגמלנו לעד לחן ולחסד ולרחמים ולרווח הצלה והצלחה ברכה וישועה נחמה פרנסה וכלכלה ורחמים וחיים ושלום וכל טוב.
שמת לב?

בדניאל ו, כח "משיזב ומציל".
[וע"ע במתורגמן שלפעמים הוא לשון הצלה ולפעמים לשון פליט ושריד].

עושה חדשות כתב:ובנוסח אשכנז בברכת המזון -
הוא יגמלנו לעד לחן ולחסד ולרחמים ולרווח הצלה והצלחה ברכה וישועה נחמה פרנסה וכלכלה ורחמים וחיים ושלום וכל טוב.
שמת לב?

שאלה יפה.
נראה בס"ד דבקשות אלו מחולקות לשתיים.
''לחן ולחסד ולרחמים לרווח הצלה והצלחה ברכה וישועה נחמה.'' אשר עוסקות בעניני החיים הכלליים.
''פרנסה וכלכלה ורחמים וחיים ושלום וכל טוב ומכל טוב לעולם אל יחסרנו'' אשר עוסקות בעיקר בעניני קיום הגוף. ובקשת הרחמים המיוחדת כאן היא על עניני הפרנסה דווקא. וראיתי בסידור היעב"ץ שמחולקות לב'. (יש נקודה אחרי נחמה) ודו"ק.
ועל דרך הדרוש אמרו, שאחרי שיש עושר ופרנסה צריך רחמים מיוחדים.. (על דרך התפילה בברכת החודש שמבקשים יראת שמים פעמיים, והמליצו שאחר שבקשו 'חיים של עושר וכבוד' צריך לבקש שוב על יראת שמים...)

שייף נפיק כתב:

עושה חדשות כתב:ובנוסח אשכנז בברכת המזון -
הוא יגמלנו לעד לחן ולחסד ולרחמים ולרווח הצלה והצלחה ברכה וישועה נחמה פרנסה וכלכלה ורחמים וחיים ושלום וכל טוב.
שמת לב?

שאלה יפה.
נראה בס"ד דבקשות אלו מחולקות לשתיים.
''לחן ולחסד ולרחמים לרווח הצלה והצלחה ברכה וישועה נחמה.'' אשר עוסקות בעניני החיים הכלליים.
''פרנסה וכלכלה ורחמים וחיים ושלום וכל טוב ומכל טוב לעולם אל יחסרנו'' אשר עוסקות בעיקר בעניני קיום הגוף. ובקשת הרחמים המיוחדת כאן היא על עניני הפרנסה דווקא. וראיתי בסידור היעב"ץ שמחולקות לב'. (יש נקודה אחרי נחמה) ודו"ק.
ועל דרך הדרוש אמרו, שאחרי שיש עושר ופרנסה צריך רחמים מיוחדים.. (על דרך התפילה בברכת החודש שמבקשים יראת שמים פעמיים, והמליצו שאחר שבקשו 'חיים של עושר וכבוד' צריך לבקש שוב על יראת שמים...)

גם אני הבנתי שיש כאן נקודה. אבל לא מסתבר שזה איפה שאתה שמת. כי בד"כ ברשימה הדבר האחרון מופיע עם ואו, וכאן אתה עושה "ברכה וישועה נחמה:" צריך לשים את הפסיק או לפני נחמה, או (וכך יותר מסתבר) לפני "ורחמים".

אגב, בניגון המסורתי של בני אשכנז, יש הפסק גמור לפני "ורחמים". ומשם והלאה זה כמעט ניגון אחר.

הנקודה שם ראיתי מסידור היעב"ץ

לכאורה "הצלה... וכל טוב" כולם נסמכים ל"רווח" (ולכן אין ל' לפניהם).

הקטע יהא שלמא רבא וכו' הוא תרגום של עושה שלום במרומיו...

??!

שייף נפיק כתב:??!

מה לא ברור?
דיברו על כפילויות.
השורה: יהא שלמה רבא מן שמיא (וחיים) עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן
והשורה: עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן.

אומרים בדיוק את אותו הדבר.

זה לא ממש אותו דבר.
עושה שלום במרומיו הוא ענין שהקב"ה שיש שלום במרומיו -במלאכיו (כמובא בחז"ל שגבריאל של אש ומיכאל של מים ועם כל זה יש שלום ביניהם) הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל. שהם גם כן מלאכיו - משרתיו של ה', וראוי להם שיהא השלום ביניהם.
יהא שלמא רבא הוא ענין בקשה פשוטה שיעשה שלום בלי הענין של במרומיו.
וכן עושה שלום במרומיו הוא בקשה יותר גדולה, כי הוא לשון של החלטה, ואמירה שכך תהא המציאות, ואילו יהא שלמא הוא בקשה רגילה. ודוק!

הבקשה היא שיעשה שלום עלינו ועל כל ישראל...

שייף נפיק כתב:הנקודה שם ראיתי מסידור היעב"ץ

נראה שבדקת בסידור בית יעקב שנדפס 'על שם' היעב"ץ, בעירובי נוסחאות כידוע.
שם מובא:

אבל בסידור יעב"ץ המקורי נדפס כך (עכ"פ במהדורת צילום):

ובפירוש כתב היעב"ץ בפירושו שם:

עושה חדשות כתב:ובנוסח אשכנז בברכת המזון -
הוא יגמלנו לעד לחן ולחסד ולרחמים ולרווח הצלה והצלחה ברכה וישועה נחמה פרנסה וכלכלה ורחמים וחיים ושלום וכל טוב.
שמת לב?

ועד"ז בברכת 'שים שלום'; ותירוץ אחד עולה לשניהם.