פורום אוצר החכמה

שאלת בוּר לי -
עד כמה, והאם בכלל, נקלטו פיוטים אירופאיים במחזורים מזרחיים? אם יש הבדל בין ארצות שונות באירופה בעניין זה, אשמח אם אפשר להבחין בכך, וכן אם יש הבחנה בין תקופות לעניין זה. וכן, אם יש מקור עדכני שעסק בשאלה זו, אשמח לקבל הפנייה.

עדיאל ברויאר כתב:שאלת בוּר לי -
עד כמה, והאם בכלל, נקלטו פיוטים אירופאיים במחזורים מזרחיים? אם יש הבדל בין ארצות שונות באירופה בעניין זה, אשמח אם אפשר להבחין בכך, וכן אם יש הבחנה בין תקופות לעניין זה. וכן, אם יש מקור עדכני שעסק בשאלה זו, אשמח לקבל הפנייה.

הפיוט 'אם אפס רובע הקן' נפוץ בהרבה מחזורים מזרחיים ומחברו אשכנזי רבי אפרים מרגנשבורג. וכתב על זה רבי יעקב יצחקי במחזור אהלי יעקב 'אם אפס הפיוט הזה הוא במחזורי ספרדים ובמחזורי התוגרמים ובמחזורי אשכנזים ודילהון הוא ומהם נתקבל אלינו'

תודה רבה על התשובה. באיזה שלב הוא התקבל במחזורים המזרחיים?
האם יש עדויות לפיוטים שכאלו שהתקבלו במחזורים המזרחיים באמצע תקופת הראשונים ולפניה?

עיין לקט פיוטי סליחות לרד"ג ח"ב עמ' 781 הערה 71.
דברים על זמן ונסיבות קביעותה של הסליחה אם אפס רובע הקן במנהג הספרדי כתב ידידנו הרא"א אהרונוב שליט"א בבאו"י גליון קסד עמ' קנט

התופעה שכיחה רק לכיוון ההפוך,
עקב הכתיבה המשובחת של משוררי ספרד
ו"היפוכו באשכנז" - כתיבה קשה רוויית מילים
שהומצאו לצורך החרוז/השיר

אף אחר מיזוג הגלויות בארה"ק, כשכבר ניתן לראות השפעה "אשכנזית"
[אני לא משתמש במילה "אירופאית" שהשתמש בה השואל - בטעות]
בכל מובן שהיא על בני ספרד היקרים והמסולאים,
עדיין בנושא השירה - לא חזיתי לחכם סופר ומשורר
או כל איש מהיר במלאכתו - ספרדי,
שמתפייט קרוב או דומה לסגנון האשכנזי.

[כנראה שלצורך כך צריך מיזוג נפלא, גם להתפלל בקהל אשכנז בימים נוראים,
וגם להיות "סופר ומשורר" ובעל דעה, דבר שלע"ע אינו בנמצא]

אתה מוזמן לפתוח אשכול על התופעה ההפוכה, תוכל לקבוע שם פנינים של הרב מאזוז, בסגנון הידוע שלו היה לבני אשכנז מפיוטי הספרדים אזי לא היה: השכלה/שואה/התחלנות/גזירת הגיוס וכו' וכו'. עד אז תשאיר אשכול זה לכוונת פותחו. תודה.

איש_ספר כתב:אתה מוזמן לפתוח אשכול על התופעה ההפוכה, תוכל לקבוע שם פנינים של הרב מאזוז, בסגנון הידוע שלו היה לבני אשכנז מפיוטי הספרדים אזי לא היה: השכלה/שואה/התחלנות/גזירת הגיוס וכו' וכו'. עד אז תשאיר אשכול זה לכוונת פותחו. תודה.

אוה... אפי' אני לא זכיתי ללקוט כזו אמרה מפנינותיו. האמר כדבר הזה?

ליבא לתיובתא כתב:התופעה שכיחה רק לכיוון ההפוך,
עקב הכתיבה המשובחת של משוררי ספרד
ו"היפוכו באשכנז" - כתיבה קשה רוויית מילים
שהומצאו לצורך החרוז/השיר

אף אחר מיזוג הגלויות בארה"ק, כשכבר ניתן לראות השפעה "אשכנזית"
[אני לא משתמש במילה "אירופאית" שהשתמש בה השואל - בטעות]
בכל מובן שהיא על בני ספרד היקרים והמסולאים,
עדיין בנושא השירה - לא חזיתי לחכם סופר ומשורר
או כל איש מהיר במלאכתו - ספרדי,
שמתפייט קרוב או דומה לסגנון האשכנזי.

[כנראה שלצורך כך צריך מיזוג נפלא, גם להתפלל בקהל אשכנז בימים נוראים,
וגם להיות "סופר ומשורר" ובעל דעה, דבר שלע"ע אינו בנמצא]

דיו לבא מן הדין להיות כנדון
מאחר ובני אשכנז דהיום לא נוהגים בכתיבת פיוטים (אפי' על גזירת הגיוס לא ראיתי איזה קינה) ממילא הספרדים המושפעים מהם ג''כ לא כותבים.

הפיוט אשרי עין ראתה כל אלה הנאמר לאחר סדר העבודה מקורו באשכנז ומשוררי ספרד (אבן גבירול, אבן עזרא, וריה''ל) חיברו בתים משלהם לפיוט הנ''ל והשתמשו רק במשפט הראשון "אשרי עין ראתה כל אלה הלא למשמע אוזן דאבה נפשנו" .

מענה איש כתב:דיו לבא מן הדין להיות כנדון
מאחר ובני אשכנז דהיום לא נוהגים בכתיבת פיוטים (אפי' על גזירת הגיוס לא ראיתי איזה קינה) ממילא הספרדים המושפעים מהם ג''כ לא כותבים.

דווקא יש רבים הכותבים, רק לא ברמה של אבותיהם עד לפני 50 שנה
[חותם הכתיבה ברמה הוא לכאו' ר' דוד בוזגלו].

יש הרבה כותבים. בכותבים היום יש שני סוגים:

האחד - פייטנים, לשם גיור מנגינות פיוטיות.
ולדוגמא השיר "אל גליל" לר' יצחק סונה. מתוכם אפשר גם למנות את הכותבים
לצורך העברת חלקים מהשירה האנדלוסית שאינם מוכרים בלה"ק, והגדולים שבהם
שהם גדולי המלמדים את השירה הנ"ל - ר' חיים ביטון מירושלים,ור' דוד אדרי מאשדוד
[חלק משירי זה האחרון הפכו כבר לצאן ברזל בקהיליית האנדלוסית, ולדוג' "חנני אל"
http://kehilotsharot.org.il/%D7%97%D7%A ... %90%D7%9C/].
שירתם, מבחינת ניחוח קדומים שבה, היא המשובחת ביותר [כיום] והקרובה ביותר לשירת
הספרדים במאות השנים האחרונות. אמנם כיוון שעיקר מטרת חיבורם הוא להתלבש על נגינה
הדורשת עִבְרוּת בדחיפות, אין לבקש בה תוכן עמוק וכדו'.


ויש ת"ח שכותבים כחלק מעניין ה"איש אשכולות", אציין לדוגמא את ר' שלמה
עמאר שכתב ספר שירים. ועוד.

אבקש להחזיר את האשכול לעיקרו.
נא לא לערבב בין ספרד ובין המזרח.
אבהיר את שאלתי בצורה ברורה ע"י הדוגמה שבגללה אני שואל -
כבר נודע שהפיוט "תנות צרות" מיוחס לרש"י בשו"ת מהרש"ל סי' כט (וכן בנוסח של המקבילה שפירסם הרב אהרונוב לאחרונה), וגרוסמן מציין שהייחוס מופיע בכי"י נוספים. אבל כבר נטען מכבר שהוא נמצא בסידור רס"ג.
לחיזוק הטענה אציין שנוסח סידור רס"ג שם הוא עפ"י כה"י המרכזי - אוקספורד. בדקתי שלושה קטעי גניזה (איתרתי עפ"י הדוקטורט של גרינברג) שידועים למקום זה ואף בהם מצוי הפיוט המדובר. כך שהמצאותו בסידור נראית די יציבה.
חיזוק נוסף ניתן למצוא בעובדה שפיוט זה מופיע בגניזה בכ30 קטעים (כך מסרה לי פרופ' שולמית אליצור). וכאן עולה שאלתי - תיארוך קטעי גניזה הוא דבר כמעט בלתי אפשרי, ומצוי שהמומחים הגדולים ביותר טועים במאות שנים ובמיקום הגיאוגרפי (אלא אם יש להם הוכחות חזקות, והטובה שבהן - זיהוי ברור של הכותב), ולכן קשה לטעון שקטעי הגניזה קדומים ולכן זה לא רש"י. אבל אם פיוטים מאירופה לא נפוצו במזרח בתקופה העיקרית של הגניזה, זו בהחלט יכולה לשמש טענה נוספת (כלומר, גם אם זה לא חלק מסידור רס"ג, אלא הוספה מאוחרת, אז התפוצה מלמדת שזה לא פיוט אירופאי).
שאלתי נוגעת גם לפיוט "תתן אחרית" שמופיע לפחות בשלושה קטעי גניזה, אלא שבשביל פיוט זה צריך לטעון שאין בתקופה זו שום חדירה של פיוט אירופאי, ולא רק תפוצה רחבה כמו במקרה הקודם.

מענה איש כתב:הפיוט אשרי עין ראתה כל אלה הנאמר לאחר סדר העבודה מקורו באשכנז ומשוררי ספרד (אבן גבירול, אבן עזרא, וריה''ל) חיברו בתים משלהם לפיוט הנ''ל והשתמשו רק במשפט הראשון "אשרי עין ראתה כל אלה הלא למשמע אוזן דאבה נפשנו" .

הפיוט הזה עתיק מאוד (אפשר שהוא קודם לתקופת הגאונים) וידוע היטב במזרח (נמצא במספר גדול של קטעי גניזה וגם בסידורי הגאונים רע"ג ורס"ג) וכבר השתמש בו רב יוסף בן אביתור (מראשוני חכמי ספרד, תלמיד רב משה בן חנוך שהיה אחד מן 'ארבעת השבויים') בפיוט סדר העבודה שלו.