פורום אוצר החכמה

עשוי לנחת כתב:ברצוני לברר מקור ב' שינויים מעניינים שראיתי בסידור התפילה.
...
ב. יש סידורים שבנוסח מודים כתוב על שאנו מודים לך, ויש שנדפס בהם על שאנחנו מודים לך. מה הנוסח האמיתי?

אמסטרדם כתב:יש זמר בעלזאי שהולך כך: "אתה הוא לדור ודור - לדור ודור נודה לך וכו'"... ויצוין שבסדור עבודת השם מובא ממהרי"ד מבעלזא ז"ל שאנשי כנה"ג הטמינו ב"לדור ודור נודה לך" תפילה על ילדים ודורות כשרים והגונים.

ויאמר תמיד "הבא" בין שראש חודש יום אחד ובין שני ימים, כי הבא מתייחס ל"ראש חודש" ולא על הימים. אבל בברכת חודש אלול יש נוהגים לומר "הבאים" כי הוא כולל שני חודשים אלול ותשרי לפי שאין מברכים ראש חודש תשרי.

מלח הארץ כתב:ובהאי ענינא יש להעיר אודות הגיחוך שכל הקהל עונים אחרי הש"צ בקול תרועה ואומרים ראש חודש וכו', ולא ידעו ולא יבינו שאין זו תפילה אלא הכרזה להודיע לקהל מתי יחול ראש חודש, ומשול הדבר בעיני לקהל הנוהגים להפטיר בקול רם אחר הגבאי פלוני בן פלוני מזמין את הקהל לקידושא רבה באולם בית הכנסת...

הכהן כתב:

ויאמר תמיד "הבא" בין שראש חודש יום אחד ובין שני ימים, כי הבא מתייחס ל"ראש חודש" ולא על הימים. אבל בברכת חודש אלול יש נוהגים לומר "הבאים" כי הוא כולל שני חודשים אלול ותשרי לפי שאין מברכים ראש חודש תשרי.

http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=340

מלח הארץ כתב:בנוסח ברכת החודש אומרים ראש חודש אלול יהיה ביום שלישי וביום רביעי הבא עלינו לטובה.
זוהי טעות בלי ספק וצריך לומר הבאים עלינו לטובה. ...
ובהאי ענינא יש להעיר אודות הגיחוך שכל הקהל עונים אחרי הש"צ בקול תרועה ואומרים ראש חודש וכו', ולא ידעו ולא יבינו שאין זו תפילה אלא הכרזה להודיע לקהל מתי יחול ראש חודש, ומשול הדבר בעיני לקהל הנוהגים להפטיר בקול רם אחר הגבאי פלוני בן פלוני מזמין את הקהל לקידושא רבה באולם בית הכנסת...

מלח הארץ כתב:ובהאי ענינא יש להעיר אודות הגיחוך שכל הקהל עונים אחרי הש"צ בקול תרועה ואומרים ראש חודש וכו', ולא ידעו ולא יבינו שאין זו תפילה אלא הכרזה להודיע לקהל מתי יחול ראש חודש, ומשול הדבר בעיני לקהל הנוהגים להפטיר בקול רם אחר הגבאי פלוני בן פלוני מזמין את הקהל לקידושא רבה באולם בית הכנסת...

ישועות ישראל כתב:היות שאני באמצע הדפסת "סידור השלם" מחדש,
אנסה גם אני את חלקי, ואציע את השאלות שעלו במוחי בעת ההדפסה, ואלו הן:

א. ב"כתר", איפה בא הפסיק יחד, כולם קדושה לך ישלשו, או יחד כולם, קדושה לך ישלשו?

אספקלריא כתב:

מלח הארץ כתב:בנוסח ברכת החודש אומרים ראש חודש אלול יהיה ביום שלישי וביום רביעי הבא עלינו לטובה.
זוהי טעות בלי ספק וצריך לומר הבאים עלינו לטובה. ...
ובהאי ענינא יש להעיר אודות הגיחוך שכל הקהל עונים אחרי הש"צ בקול תרועה ואומרים ראש חודש וכו', ולא ידעו ולא יבינו שאין זו תפילה אלא הכרזה להודיע לקהל מתי יחול ראש חודש, ומשול הדבר בעיני לקהל הנוהגים להפטיר בקול רם אחר הגבאי פלוני בן פלוני מזמין את הקהל לקידושא רבה באולם בית הכנסת...

לפי הסידורים שלא גורסים את המילה "יהיה", אלא גורסים "ראש חודש אלול, ביום ג' וביום ד', הבא עלינו לטובה, יחדשהו הקב"ה עלינו וכו'", עיקר הדבר הוא התפילה שראש חודש אלול הבא עלינו לטובה יחדשהו הקב"ה עלינו וכו', ודרך אגב מוסיפים באמצע כמה מילים ומודיעים באיזה יום יחול ר"ח המדובר. ולפי זה מיושבים שתי הקושיות, ראשית שהמילים "הבא עלינו" מתיחסים לר"ח אלול ולא לימי השבוע וממילא אין לומר בלשון רבים, ושנית שהואיל וזה תפילה מובן מאוד שיש ענין שכל הקהל יחזור אחרי הש"צ.
והשתא דאתינן להכא, אפשר ליישב באותו אופן גם לפי אלה שמוסיפים את המילה "יהיה", שגם לפי הגירסא הזו, ההבנה היא אותה הבנה, ורק הוסיפו עוד מילה.

סכינא חריפא כתב:ראש בית דין אומר מקודש וכל העם אחריו אומרים מקודש מקודש

מלח הארץ כתב:להוסיף עוד שגיאה, והיא מה שכל הקהל אומרים ונאמר אמן כל פעם שזה מופיע בסידור, ולא ידעו ולא יבינו שזה מפני שבמקור התפילה היא של החזן , אבל משנשתרש המנהג שכל הקהל יחד אומרים אין בזה לא טעם ולא ריח.
ואם שהמג"א יישב המנהג בדרך דרוש הוא רק לגבי אמירת עושה שלום בסוף שמו"ע, ואין זה שייך לשאר מקומות.

אספקלריא כתב: לפי הסידורים שלא גורסים את המילה "יהיה", אלא גורסים "ראש חודש אלול, ביום ג' וביום ד', הבא עלינו לטובה, יחדשהו הקב"ה עלינו וכו'",

אספקלריא כתב: לפי הסידורים שלא גורסים את המילה "יהיה", אלא גורסים "ראש חודש אלול, ביום ג' וביום ד', הבא עלינו לטובה, יחדשהו הקב"ה עלינו וכו'", עיקר הדבר הוא התפילה שראש חודש אלול הבא עלינו לטובה יחדשהו הקב"ה עלינו וכו', ודרך אגב מוסיפים באמצע כמה מילים ומודיעים באיזה יום יחול ר"ח המדובר. ולפי זה מיושבים שתי הקושיות, ראשית שהמילים "הבא עלינו" מתיחסים לר"ח אלול ולא לימי השבוע וממילא אין לומר בלשון רבים, ושנית שהואיל וזה תפילה מובן מאוד שיש ענין שכל הקהל יחזור אחרי הש"צ.
והשתא דאתינן להכי, אפשר ליישב באותו אופן גם לפי אלה שמוסיפים את המילה "יהיה", שגם לפי הגירסא הזו, ההבנה היא אותה הבנה, ורק הוסיפו עוד מילה.

משולש כתב:מנהג אשכנז לומר "הבא עלינו לטובה" רק על שבת.
ולמשל אם חל ביום שבת ראשון אומרים: "ביום שבת קודש הבא עלינו לטובה ולמחרתו ביום הראשון. יחדשהו וכו'".

אספקלריא כתב:על שאנו מודים לך, זה הנוסח המקורי מדורי דורות.
והסידורים שנדפס בהם על שאנחנו מודים לך, זה בעקבות המתקנים שתיקנו שיהיה לשון של תורה, ("אנו" זה לשון חז"ל), או שתיקנו בעקבות מש"כ בהלכות ברכת המזון או"ח ריש סי' קפ"ז שצ"ל "אנחנו" מודים לך, שלא יהיה משמעות לשון אנינות (כדכתיב "ואנו" הדייגים).

אספקלריא כתב:וכמדומני שראיתי מי שהתרעם על המדפיסים ששינו בכל התפילה "אנחנו" במקום "אנו".

דב בן אברהם כתב:בברכת אמת ויציב אומרים, על אבותינו ועלינו כו' זרע ישראל עבדיך. ואז מתחיל קטע חדש על הראשונים. ובפשוטו זה טעות גמורה, ועל הראשונים ועל האחרונים זה דורות זרע ישראל עבדיך הראשונים והאחרונים. ופעם ראיתי שההפסק הוא מחמת שבברית מילה היו משנים הנוסח משם.

דב בן אברהם כתב:בברכת אמת ויציב אומרים, על אבותינו ועלינו כו' זרע ישראל עבדיך. ואז מתחיל קטע חדש על הראשונים. ובפשוטו זה טעות גמורה, ועל הראשונים ועל האחרונים זה דורות זרע ישראל עבדיך הראשונים והאחרונים. ופעם ראיתי שההפסק הוא מחמת שבברית מילה היו משנים הנוסח משם.

משולש כתב:[quot

- יפארוך סלה: תתברך צורנו... (הרבה קהילות נוהגים לומר בקו"ר מ'תתברך' עד סוף קדושת יוצר, ואולי זה המקור).
- שכל דבריו אמת וצדק: נאמן אתה הוא. (עיין בתוס' שמסביר שפעם היו אומרים שם פיוט).
- ובקרב קדושים תתקדש: ובמקהלות... (החזן אומר עד שם בקו"ר. לא יודע למה).
).

דב בן אברהם כתב:בברכת אמת ויציב אומרים, על אבותינו ועלינו כו' זרע ישראל עבדיך. ואז מתחיל קטע חדש על הראשונים. ובפשוטו זה טעות גמורה, ועל הראשונים ועל האחרונים זה דורות זרע ישראל עבדיך הראשונים והאחרונים. ופעם ראיתי שההפסק הוא מחמת שבברית מילה היו משנים הנוסח משם.

שש משזר כתב:הוא הוסיף, שגם קטע ד'עזרת אבותינו' וכו' הינו המשך ישר וחלק מקטע שלפניו 'על הראשונים', ושניהם חלקים מקטע שלפני זה 'אמת ויציב'. ושם ביאר את טעמו ונימוקו.

מלח הארץ כתב:'יפארוך סלה תתברך צורנו' הם שני קטעים נפרדים לחלוטין, שהחתימה המקורית היתה יפארוך סלה בא"י יוצר המאורות. ואח"כ נוסף הפיוט של קדושת המלאכים [שהיה נאמרת רק בציבור במקור].
וכן בשבת יפארוך סלה מסיים את הנוסח המיוחד של שבת.

דב בן אברהם כתב:בברכת אמת ויציב אומרים, על אבותינו ועלינו כו' זרע ישראל עבדיך. ואז מתחיל קטע חדש על הראשונים. ובפשוטו זה טעות גמורה, ועל הראשונים ועל האחרונים זה דורות זרע ישראל עבדיך הראשונים והאחרונים. ופעם ראיתי שההפסק הוא מחמת שבברית מילה היו משנים הנוסח משם.

ארץ כתב:מתחילה היה המנהג לחתום את ברכת שים שלום בעשי"ת ב"עושה השלום".
וכיון שיצאו על זה מפקפקים, אין משנים את הברכה וחותמים "המברך את עמו ישראל בשלום".
ומנהג "עושה השלום" עבר לסיום שמו"ע במקום עושה שלום במרומיו, וכו'.
ומשם עבר גם לקדיש וברכת המזון.

אספקלריא כתב:

ארץ כתב:מתחילה היה המנהג לחתום את ברכת שים שלום בעשי"ת ב"עושה השלום".
וכיון שיצאו על זה מפקפקים, אין משנים את הברכה וחותמים "המברך את עמו ישראל בשלום".
ומנהג "עושה השלום" עבר לסיום שמו"ע במקום עושה שלום במרומיו, וכו'.
ומשם עבר גם לקדיש וברכת המזון.

הענין לומר בעשי"ת עושה "השלום" במרומיו בסיום שמו"ע, אינו נובע משום שגיאה או טעות כלל, ומקורו מפורש בכתבי האר"י ז"ל. [ונהפוך הוא, ראה בהקדמת סידור השל"ה שער השמים, בצוואת המחבר בענין ההדפסה, (במהדורת אהבת שלום תשנ"ח הוא בעמ' 65), שאומר להיפך, שמי שחשב שכוונת הרוקח לשנות את חתימת ברכת שים שלום הוא הטועה, וכוונת הרוקח היא רק שיאמר "השלום" כשפוסע ג' פסיעות, עיי"ש]. ועיין בכף החיים או"ח סי' תקפ"ב ס"ק ט"ו שציין שהמקור לומר עושה "השלום" במרומיו, הוא בשער הכוונות דף צ' ע"א ובפע"ח עיי"ש.
ובענין אם אומרים כן גם בקדיש, עיין מטה אפרים סי' תקפ"ב סעיף כ"ב שכותב "וכן בקדישים". אך שם בהגהות "אלף למגן" ס"ק ל"ז העיר שהמקובלים כתבו לומר כן רק בג' פסיעות שבסוף שמו"ע ולא בקדישים. וכ"כ בספר מועד לכל חי (להג"ר חיים פלאג'י) סי' י"ג אות ס"א, שזה רק בעמידה ולא בקדיש, עיי"ש. וכן עיין בכף החיים או"ח סי' נ"ו סוף ס"ק ל"ח שכותב שלא נזכר בשום מקום לומר כן בקדיש. אולם בהמשך כותב שם הכף החיים, (וזה כנראה חידוש מדיליה שהוא חידש), שבקדיש שאחרי חזרת הש"ץ נראה שיש לומר עושה "השלום", עיי"ש טעמו.

שש משזר כתב:מענין לענין [שלא] באותו ענין:
לענ"ד היה צ"ל בנוסח 'כתר' אחד משני נוסחאות שלפנינו.

נוסח א':
וקרא זה אל זה ואמר (קדוש קדוש וכו').
ואח"כ: לעומתם משבחים ואומרים (ברוך כבוד וכו').
ואח"כ: ואומרים פעמיים באהבה (שמע ישראל וכו').

נוסח ב':
לעומתם ברוך יאמרו (ברוך כבוד וכו').
ואח"כ: פעמיים באהבה שמע אומרים (שמע ישראל וכו').

אבל אלו שמערבים ואומרים לעומתם משבחים ואומרים ואח"כ פעמים באהבה שמע אומרים, תמיהני עליהם.

ובאמת קשה עוד, שאם אומרים כנוסחא ב', מדוע אומרים בתחילה 'וקרא זא"ז ואמר', ואינם מפרשים מה אומרים, ובקטעים שלאחמ"כ מפרשים 'ברוך יאמרו', 'שמע אומרים'.

תולעת ספרים07 כתב:תקנו אותי אם טעיתי.

בנוגע לחרוזים של קדש...
איני מבין מה הרעש הגדול מדוע אי אפשר לחרז כך.

קדש ורח ץ
כרפס יח ץ

מגיד רחצ ה
מוציא מצ ה

מרור כור ך
שולחן עור ך

צפון בר ך
הלל נרצ ה.

אם כי שעם הלל נרצה [נרצ ה] יש לי בעיה]