פורום אוצר החכמה

תמיד היה אצלי הנוסח הזה כחידה, מהו 'ובדבר ישועה ורחמים', כאילו היתה כאן אסיפה, ובתחילתה עלה הנידון לגבי ישועה ורחמים, ולאחר דיונים נוספים חוזרים אל מה שעסקו בו מקודם, וזה לשון מענינת.
אם הכונה באמת כמו במשל, וכבר מקודם בקשנו על ישועה ורחמים (''והושיענו בו לחיים'' ''ורחם עלינו'')
הלא ישנן עוד בקשות רבות, ולמה בחרו מתקני התפילה לחזור ולהזכיר את ישועה ורחמים דוקא?
אתמהה! ואני בחפזי לא מצאתי כעת ביאור להניח דעתי העניה

ובדבר ישועה ורחמים אין פירוש כמו שאומרים ובנושא פלוני כך וכך.
אלא פירושו
ובדיבור של ישועה ורחמים חוס וחננו.

א. איפה מצאנו בתנ"ך נוסח כזה שעל פיו מתבססת הלשון הזו.
ב. וגם על דבריך צ"ב למה בדבור של ישועה ורחמים דוקא ולא דבור אחר של לשונות של גאולה הצלה והצלחה.

א. לא הבנתי התנ"ך מלא במילה דבר כשמשמעותה דיבור.
ב. זה לא קושיה אפשר להגיד הרבה דרושים אבל מה הקושיה.

בסדר זכרונות של מוסף לראש השנה נמצא גם כן "ותפקדהו בדבר ישועה ורחמים".
גם ביהי רצון שאומרים לפני פרשת העקדה נאמר "ופקדנו בפקודת ישועה ורחמים משמי שמי קדם".
'פקודת ישועה ורחמים' הוא בדיוק כמו 'דבר ישועה ורחמים'.
ההשתמשות במטבע של "ישועה ורחמים" נמצא גם בנוסח "וימלא משאלותינו במדה טובה ישועה ורחמים".
ואגב, בסידור רס"ג, אצל יעלה ויבא, נראה כי "בדבר ישועה ורחמים" עולה למה שלפניו (ואינו מוכרח):

נוסח הספרדים: "בדבר ישועה ורחמים", (בלי ו' במילה "בדבר"),
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 168&hilite
(וכמדומה שכך הוא הנוסח בכל סידורי הספרדים).
וכן הנוסח בסדר התפילות ברמב"ם (מהדורת ש. פרנקל עמ' שכ"ח), ובאבודרהם (בערבית של פסח, ראה אבודרהם השלם עמ' רי"ג), ועוד קדמונים.
ולפי זה אין הכרע אם שייך לפניו או לאחריו.

מה שלכאורה עדיין קשה הוא מדוע דווקא בישועה ורחמים מתיחסים ל"דבר"-שיהיה לישועה מה שלא נאמר באף בקשה אחרת כמו "זכרוננו לטובה" ולא לדבר טובה וכו'

וונדרבר כתב:נוסח הספרדים: "בדבר ישועה ורחמים", (בלי ו' במילה "בדבר"),
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 168&hilite
(וכמדומה שכך הוא הנוסח בכל סידורי הספרדים).
וכן הנוסח בסדר התפילות ברמב"ם (מהדורת ש. פרנקל עמ' שכ"ח), ובאבודרהם (בערבית של פסח, ראה אבודרהם השלם עמ' רי"ג), ועוד קדמונים.
ולפי זה אין הכרע אם שייך לפניו או לאחריו.

מנהג הספרדים, עכ"פ חלקם, שהציבור אומר אמן אחר "בדבר ישועה ורחמים" (כמו אחר זכרנו כו' לטובה, כו' לברכה, כו' לחיים טובים).

יעו''י במועדים הינו משום חצוצרות וכן בעת צרה