בסידורים נוסח ספרד, בסוף הקטע הראשון של תפלת 'לא על צדקותינו', נוספו שני פסוקים שאינם מופיעים במקור (תנא דבי אליהו) וגם לא בטור שמעתיק את התפלה:
האחד (משלים את האמור 'ומותר האדם מן הבהמה אין'): 'לבד הנשמה הטהורה שהיא עתידה לתן דין וחשבון לפני כסא כבודך';
והשני (מוסיף על האמור למעלה 'כל הגבורים כאין לפניך' וכו'): 'וכל הגוים כאין נגדך, שנאמר הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו, הן איים כדק יטול'.
מהיכן שאובה תוספת זו?
ודרך אגב, העירני חד יניק וחכים: הלא מקרא מלא דיבר הכתוב שם בהמשך 'כל הגוים כאין נגדו', ומדוע אפוא לא צוטט הפסוק הזה?
וכה הם דברי הנביא ישעיהו: הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ, הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל: וּלְבָנוֹן אֵין דֵּי בָּעֵר, וְחַיָּתוֹ אֵין דֵּי עוֹלָה: כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ, מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ:
יש לשער שבמקור היה כתוב 'וגומר', אך אַיֵּהוּ?