נתתי ליבי להכלאת לשון הקודש וארמית בתפילות ובקשות שמתחיל בלשון הקודש ועובר לארמית וחוזר חלילה ללשון הקודש.
לדוגמא: נוסח מי שבירך אבותינו וכו' הוא יברך את וכו' מלכא דעלמא הוא יברך וכו' ויגן בעדכם ויפרוס סוכת שלומו וכו'.
וכן בתפילה על הבנים המיוחסת (בטעות) לשל"ה הקדוש 'אתה הוא קודם שבראת וכו' בגין לאשתמודע אלהותך באמצעות תורתך הקדושה' וכו'.
ממתי החלה הכלאה זו, ומה ענין יש בה? מדוע שלא יאמרו הכל בשפה אחת ודברים אחדים?