פורום אוצר החכמה

כמה פעמים יצא לי להתפלל בר"ח (ואולי גם בחנוכה) בבתי כנסת ספרדיים, וציפיתי לשמוע הלל מסולסל וחגיגי, לא פחות ממנגינת ערבית של שבת וכיו"ב,
ונדהמתי לשמוע אותם קוראים את ההלל בלא נעימה ולא זמרה, בבחינת "יבש היה כעץ"...

האם יש בזה איזשהו "ענין"?

בקריאת ההלל בשבתות ומועדים יש זמרה ונעימה, לפחות במקומות המוכרים לי, וכנראה בימות החול נהגו להזדרז.

עזריאל ברגר כתב:כמה פעמים יצא לי להתפלל בר"ח (ואולי גם בחנוכה) בבתי כנסת ספרדיים, וציפיתי לשמוע הלל מסולסל וחגיגי, לא פחות ממנגינת ערבית של שבת וכיו"ב,
ונדהמתי לשמוע אותם קוראים את ההלל בלא נעימה ולא זמרה, בבחינת "יבש היה כעץ"...

האם יש בזה איזשהו "ענין"?

אולי להתבונן יותר במה שאתה אומר יותר מאשר מה שאתה משמיע?

אבל אם כן היה צריך להיות כן גם בתפילות החגים והימים הנוראים

מקדש מלך כתב:אבל אם כן היה צריך להיות כן גם בתפילות החגים והימים הנוראים

אולי אז עצם היום משפיע, בר"ח שפחות מרגישים שזהו יום ר"ח, (כי הוא לכאורה כיון חול), כך מנהגו?

[אני מנסה לדון לכף זכות, לא יותר]

סגי נהור כתב:בקריאת ההלל בשבתות ומועדים יש זמרה ונעימה, לפחות במקומות המוכרים לי, וכנראה בימות החול נהגו להזדרז.

אולי בנוסף לאמור בר"ח לפי רוב השיטות לא מברכים תחילה וסוף ולפיכך הוא נראה כמזמורי תהילים גרידא אבל בחגים גומרים את הלל ולפיכך אומרים אותה בנעימה.

בחלק גדול מעדות המזרח בכלל לא מברכים על ההלל בר"ח, וממילא מרגישים יותר שהוא מנהג בעלמא.

אגב, גם בעדות אשכנז נראה שעשו יותר 'ענין' מהלל של יו"ט, יותר מהלל דר"ח ואפילו יותר מהלל דחנוכה. ואכמ"ל.

אין ספק שההלל של אשכנזים יותר מושקע. על כל פנים בקרב יוצאי מרוקו נהוג לשיר את הקטעים הבאים:
מה אשיב להשם במנגינת מעוז צור.
הללו את השם כל גוים... יאמרו נא יראי השם
פתחו לי שערי צדק עד הסוף.

בן אליהו כתב:אין ספק שההלל של אשכנזים יותר מושקע. על כל פנים בקרב יוצאי מרוקו נהוג לשיר את הקטעים הבאים:
מה אשיב להשם במנגינת מעוז צור.
הללו את השם כל גוים... יאמרו נא יראי השם
פתחו לי שערי צדק עד הסוף.

דומה שיש מנגינה (לא משכנעת במיוחד) גם ל"בצאת ישראל ממצרים". לא כן?

לא, אין מנגינה. רק קריאה בנעימה מסורתית

בסביבה המוכרת לי יש מנגינה. יבשה כעץ, אבל מנגינה.

מפתיע אותי עד מאוד. תוכל לשלוח לי אותה?

החילוק שכמה מהכותבים כאן חילקו, בין הלל דר'"ח להלל של יו"ט, אין לו זכר במציאות.
ההלל בחגים ברוב קהילות הספרדים הוא אותו הדבר כמו בראש חודש, רק שמשלבים בו מגינה מעניינו של יום (למשל אודך במנגינת סוכה ולולב לעם סגולה).
אגב, המנגינה של מה אשיב היא מנגינה אשכנזית, ומשום מה הספרדים מקפידים עליה יותר מהאשכנזים (ודווקא במעוז צור הם לא עושים אותה), וכך קרה גם המנגינה הקרליבכית לוהאר עינינו בתורתך, שמושרת בדרך כלל בבתי הכנסת הספרים ולא באשכנזים.

נ"ב. לענ"ד גם ההלל האשכנזי בהרבה מקומות (ליטאי וחסידי) יבש כעץ. זה כמה שנים יש לי חלום להקליט כמה נוסחים להלל מושקע...

פלוריש כתב:החילוק שכמה מהכותבים כאן חילקו, בין הלל דר'"ח להלל של יו"ט, אין לו זכר במציאות.

בסביבתי עכ"פ החילוק שריר וקיים. מחלוקת במציאות...

פלוריש כתב:אגב, המנגינה של מה אשיב היא מנגינה אשכנזית, ומשום מה הספרדים מקפידים עליה יותר מהאשכנזים (ודווקא במעוז צור הם לא עושים אותה), וכך קרה גם המנגינה הקרליבכית לוהאר עינינו בתורתך, שמושרת בדרך כלל בבתי הכנסת הספרים ולא באשכנזים.

הטעם פשוט, שמנגינות אלו חדרו לבתי הכנסת מן החוץ, והציבור הספרדי המסורתי היה חשוף יותר לכך מן הציבור האשכנזי.

החלבים והתוניסאים מנגנים (כמובן, מנגינות שונות) מ"מן המצר" עד סוף ההלל.

בן אליהו כתב:אין ספק שההלל של אשכנזים יותר מושקע. על כל פנים בקרב יוצאי מרוקו נהוג לשיר את הקטעים הבאים:
מה אשיב להשם במנגינת מעוז צור.
הללו את השם כל גוים... יאמרו נא יראי השם
פתחו לי שערי צדק עד הסוף.

הוא אשר דיברנו,אנשי מרוקו מברכים על ההלל ולפיכך מתייחסים אליו בכבוד יותר.

לצערי הרב רובם הגדול של יוצאי מרוקו כבר לא מברכים על ההלל בראש חודש. בכל מקרה אינני חושב שיש קשר בין השניים

פלוריש כתב:החילוק שכמה מהכותבים כאן חילקו, בין הלל דר'"ח להלל של יו"ט, אין לו זכר במציאות.
ההלל בחגים ברוב קהילות הספרדים הוא אותו הדבר כמו בראש חודש, רק שמשלבים בו מגינה מעניינו של יום (למשל אודך במנגינת סוכה ולולב לעם סגולה).
אגב, המנגינה של מה אשיב היא מנגינה אשכנזית, ומשום מה הספרדים מקפידים עליה יותר מהאשכנזים (ודווקא במעוז צור הם לא עושים אותה), וכך קרה גם המנגינה הקרליבכית לוהאר עינינו בתורתך, שמושרת בדרך כלל בבתי הכנסת הספרים ולא באשכנזים.

נ"ב. לענ"ד גם ההלל האשכנזי בהרבה מקומות (ליטאי וחסידי) יבש כעץ. זה כמה שנים יש לי חלום להקליט כמה נוסחים להלל מושקע...

לפני למעלה מעשור הרב אברהם יצחק הכהן רובין, רב הקהילה הליטאית ברחובות [קהילה ליטאית שמרנית למדי, נוסח פונוביז' וכו'], קבע שישנה חובה הלכתית ממש לשיר דווקא בהלל, איני יודע כיצד נוהגים שם היום, אבל אז זה היה חידוש גדול שבכולל בר שאול [היה אז, ודומני שגם היום, מרכז הקהילה הליטאית הגדולה למדי שם], הכל כך ליטאי ושמרני, שרו בתפילה.

גביר כתב:

פלוריש כתב:החילוק שכמה מהכותבים כאן חילקו, בין הלל דר'"ח להלל של יו"ט, אין לו זכר במציאות.
ההלל בחגים ברוב קהילות הספרדים הוא אותו הדבר כמו בראש חודש, רק שמשלבים בו מגינה מעניינו של יום (למשל אודך במנגינת סוכה ולולב לעם סגולה).
אגב, המנגינה של מה אשיב היא מנגינה אשכנזית, ומשום מה הספרדים מקפידים עליה יותר מהאשכנזים (ודווקא במעוז צור הם לא עושים אותה), וכך קרה גם המנגינה הקרליבכית לוהאר עינינו בתורתך, שמושרת בדרך כלל בבתי הכנסת הספרים ולא באשכנזים.

נ"ב. לענ"ד גם ההלל האשכנזי בהרבה מקומות (ליטאי וחסידי) יבש כעץ. זה כמה שנים יש לי חלום להקליט כמה נוסחים להלל מושקע...

לפני למעלה מעשור הרב אברהם יצחק הכהן רובין, רב הקהילה הליטאית ברחובות [קהילה ליטאית שמרנית למדי, נוסח פונוביז' וכו'], קבע שישנה חובה הלכתית ממש לשיר דווקא בהלל, איני יודע כיצד נוהגים שם היום, אבל אז זה היה חידוש גדול שבכולל בר שאול [היה אז, ודומני שגם היום, מרכז הקהילה הליטאית הגדולה למדי שם], הכל כך ליטאי ושמרני, שרו בתפילה.

חובה הלכתית?

ככל הזכור לי כן

(לא כל יהודי מקורו נהגו לברך על ההלל, ובכלל, אין דבר כזה "מנהג מרוקו" אלא מנהגי מרוקו)

עובדיה חן כתב:

גביר כתב:

פלוריש כתב:לענ"ד גם ההלל האשכנזי בהרבה מקומות (ליטאי וחסידי) יבש כעץ. זה כמה שנים יש לי חלום להקליט כמה נוסחים להלל מושקע...

לפני למעלה מעשור הרב אברהם יצחק הכהן רובין, רב הקהילה הליטאית ברחובות [קהילה ליטאית שמרנית למדי, נוסח פונוביז' וכו'], קבע שישנה חובה הלכתית ממש לשיר דווקא בהלל, איני יודע כיצד נוהגים שם היום, אבל אז זה היה חידוש גדול שבכולל בר שאול [היה אז, ודומני שגם היום, מרכז הקהילה הליטאית הגדולה למדי שם], הכל כך ליטאי ושמרני, שרו בתפילה.

חובה הלכתית?

אולי ע"פ המג"א - viewtopic.php?f=17&t=42291&hilit#p489664

אני חושב שאין כאן הנהגה מכוונת, אבל שההבנה הפשוטה של הדברים היא על פי הגמרא בריש פרק שלישי דמגילה, גבי מספר העולים לתורה.

מספר העולים נקבע (לפי דעה אחת לכה"פ) לפי הזמן הפנוי שיש לציבור באותו יום. לכן בשבתות ישנם הכי הרבה עולים, לאחר מכן יום הכיפורים, לאחר מכן חגים שטרודים בהכנסת הסעודה, אם זכרוני אינו מטעה אותי, ואז ראשי חודשים וחול המועד שיש בהם רק קצת ביטול מלאכה, וכמדומני שהגמ' מסתפקת גבי תעניות ציבור.
אינני זוכר ומן הסתם טעיתי בכמה מן הפרטים, אבל הנקודה היא, כשיש זמן פנוי כשבתות וחגים, מאריכים, אך כשהזמן דוחק, וממהרים לעבודה, או שעייפות הזמן שוחקת, ממהרים יותר. ואין זה עניין של מנהג אלא של טבע האדם.

בסוטה (מח סע"א)

אמר רב יוסף זמרי גברי ועני נשי, פריצותא, זמרי נשי ועני גברי כאש בנעורת, למאי נ"מ לבטולי הא מקמי הא.

ועל זה כתב הגאון מהר"י ענגיל זצ"ל בגליוני הש"ס שם:

הא דכתיב ותשר דבורה וברק בן אבינועם, על פי הדיבור שאני. עיין ספר באר שבע בסופו בקונטרס באר מים חיים אות ג'. ולענ"ד הך דותשר דבורה י"ל דאין הכוונה כלל שניגנו, רק אמרו בקול פשוט את השירה הנאמרת שם, שכל מאמר הנאמר בלשון נשגב ומליצה נקרא שירה, וכן ההלל בליל פסח קרוי שיר, וכמ"ש השיר יהיה לכם כליל התקדש חג, ואין מצוה כלל לנגנו בניגון.

וע"ע מהרש"א סנהדרין (קא.) ד"ה הקורא פסוק של שיר השירים,

"לפי שהספר נקרא שיר השירים, ומדבר במשל ומליצה, יחשוב המשורר לעשותו כמין זמר וישר בעלמא".

והדברים צ"ע לכאורה.

וז"ל ריש גלותא הבן איש חי (ש"ש פ' ויקרא אות טו)

קריאת ההלל מעומד, [....] וצריך לאומרו בשמחה ובנחת ובקול רנה ותודה, ולא יאמר במרוצה, ואין אומרים הלל בבית האבל, והטעם משום דאומרים בהלל לא המתים יהללו יה, והוי כלועג לרש, וכנז' בט"ז בשם רוקח, וטעם קלוש הוא, אך הואיל כי מן הדין אין חיוב לומר הלל בר"ח כלל, משום דלאו קדוש הוא באיסור מלאכה, וכתיב השיר יהיה לכם כליל התקדש חג, וארז"ל לילה המקודש לחג טעון שירה, ושאין מקודש לחג אינו טעון שירה, ומה שאומרים הלל עתה בר"ח הוא משום מנהג הקדמונים שנהגו בכך ולא מן הדין, ולכך אין גומרים בו ההלל, ועל כן בבית האבל, מצאו לו טעם קלוש שלא לאומרו, אבל בחנוכה אומרים הלל אפילו בבית האבל, מפני דהלל בחנוכה הוא חיוב מן הדין, ולא משגיחינן בהאי טעמא.

לא הבנתי מה הצ"ע לכאורה.
אם הכוונה שדברי המהרש"א סותרים את דברי ר' יוסף ענגיל לא מובן מה הסתירה. ותשר זה אמירת שירה. בסנהדרין כתוב עושהו כמין זמר. המהרש"א רק מסביר למה עושים אותו כמין זמר כי דבר שנאמר במשל ומליצה מתאים לעשותו כמין זמר.

בן אליהו כתב:אין ספק שההלל של אשכנזים יותר מושקע. על כל פנים בקרב יוצאי מרוקו נהוג לשיר את הקטעים הבאים:
מה אשיב להשם במנגינת מעוז צור.
הללו את השם כל גוים... יאמרו נא יראי השם
פתחו לי שערי צדק עד הסוף.

רבים גם נוהגים לעשות 'מן המצר' במנגינה של עץ הרימון.

אוצר החכמה כתב:לא הבנתי מה הצ"ע לכאורה.
.

שאלתי,
שהרי דין הלל בעי נגינה, וכדאיתא במסכת סופרים (פרק כ ה"ט),

וגומרין את ההלל כל שמונת ימי חנוכה וכו', וצריך לברך בתחילתו ולקרותו בנעימה, וכו', ומצוה מן המובחר לקרות את ההלל בשני לילות של גליות, ולברך עליהן ולאומרן בנעימה, לקיים מה שנאמר ונרוממה שמו יחדיו וכו'.

ע"כ. והובא בטור (סי' תעג). ע"ש.

וצ"ע

יש עובדא כמדומני במעשה איש קראתיה, שהרה"ח ר' בן ציון אפטר זצ"ל מזקני חסידי ברסלב היה מתפלל במנין הותיקין במעונו של מרן החזון איש זצ"ל. פעם בראש חודש (או בחוה"מ) החזו"א שלחו להתפלל לפני העמוד. הוא התפלל הלל 'ליטאי' רגיל ואח"כ החזו"א העיר לו בחיבה: לכך שלחתיך?! הלא רציתי שתזמר בהלל...

היום התפללתי (לצערי) במנין ספרדי, והחזן פשוט אמר את ההלל במהירות ובלי ששמעו ממנו אפילו סיומי פסקאות (בערך כמו פסוד"ז בבית כנסת ליטאי שהחזן ניגש לעמוד רק בישתבח...), ולא עצרתי ברוחי, וניגשתי אליו וסימנתי לו שיאט, והוא אכן האט, וגם זימר מעט ב"אודך כי עניתני".
ועדיין אני תוהה שמא היה לי עדיף להמתין כרבע שעה ולהתפלל במנין אשכנזי...

אין קשר למנהגי עדות יש ממהרים ויש שלא

נהר שלום כתב:אין קשר למנהגי עדות יש ממהרים ויש שלא

אין קשר עקרוני, אבל יש קשר מעשי, שבפועל רוב ככל האשכנזים עושים חזנות מינימלית עכ"פ, וכל הפעמים שהתפללתי עם ספרדים - שמעתי הלל תפל ביותר...

ואולי באמת קשור הדבר עם הברכה, שהמברכים על ההלל - מרגישים בו יותר שמחה...

עזריאל ברגר כתב:היום התפללתי (לצערי) במנין ספרדי, והחזן פשוט אמר את ההלל במהירות ובלי ששמעו ממנו אפילו סיומי פסקאות (בערך כמו פסוד"ז בבית כנסת ליטאי שהחזן ניגש לעמוד רק בישתבח...), ולא עצרתי ברוחי, וניגשתי אליו וסימנתי לו שיאט, והוא אכן האט, וגם זימר מעט ב"אודך כי עניתני".
ועדיין אני תוהה שמא היה לי עדיף להמתין כרבע שעה ולהתפלל במנין אשכנזי...

בתחילת האשכול כתבת

כמה פעמים יצא לי להתפלל בר"ח (ואולי גם בחנוכה) בבתי כנסת ספרדיים, וציפיתי לשמוע הלל מסולסל וחגיגי, לא פחות ממנגינת ערבית של שבת וכיו"ב,
ונדהמתי לשמוע אותם קוראים את ההלל בלא נעימה ולא זמרה, בבחינת "יבש היה כעץ"...

האם יש בזה איזשהו "ענין"?

הרי שכבר ידעת ואעפ"כ...

עזריאל ברגר כתב:ואולי באמת קשור הדבר עם הברכה, שהמברכים על ההלל - מרגישים בו יותר שמחה...

בצפת, גם האשכנזים אינם מברכים על ההלל (וכמדומני שכן מנהג סלונים וקרלין בכל ארץ ישראל), ואינני רואה חילוק בנעימת ההלל ביניהם לבין שאר האשכנזים...

דרופתקי דאורייתא כתב:

אוצר החכמה כתב:לא הבנתי מה הצ"ע לכאורה.
.

שאלתי,
שהרי דין הלל בעי נגינה, וכדאיתא במסכת סופרים (פרק כ ה"ט),

וגומרין את ההלל כל שמונת ימי חנוכה וכו', וצריך לברך בתחילתו ולקרותו בנעימה, וכו', ומצוה מן המובחר לקרות את ההלל בשני לילות של גליות, ולברך עליהן ולאומרן בנעימה, לקיים מה שנאמר ונרוממה שמו יחדיו וכו'.

ע"כ. והובא בטור (סי' תעג). ע"ש.

וצ"ע

הידוע האם דין זה שצריך לומר ההל בנעימה הוא לעיכובא, והאם דיברו בזה הפוסקים?

כלומר, אלה שאומרים הלל בלא נעימה, וכמו שתואר באשכול זה לעיל, האם לא יצאו ידי חובה?

וכמו כן, האם יש עדויות על מנהג הספרדים באמירת הלל בספרי המנהגים וכיו"ב?

עזריאל ברגר כתב:

נהר שלום כתב:אין קשר למנהגי עדות יש ממהרים ויש שלא

אין קשר עקרוני, אבל יש קשר מעשי, שבפועל רוב ככל האשכנזים עושים חזנות מינימלית עכ"פ, וכל הפעמים שהתפללתי עם ספרדים - שמעתי הלל תפל ביותר...

ואולי באמת קשור הדבר עם הברכה, שהמברכים על ההלל - מרגישים בו יותר שמחה...

ואני דווקא מעולם לא שמעתי הלל ספרדי (גם בר"ח) שלא ניגנו בו לפחות כמה מהפרקים

ע"ד הצחות פעם שמעתי שהספרדים מקיימים את מה שהם מברכים עליו "לגמור את ההלל", וד"ל.

שמעתי מא' מוותיקי ישיבת חברון שנהגו שם בהוראת הגאון ר' יחזקאל סרנא לומר 'הללו את ה' במנגינה סוערת משום האי דינא דאומרים דרך שירה.

בתוך הגולה כתב:שמעתי מא' מוותיקי ישיבת חברון שנהגו שם בהוראת הגאון ר' יחזקאל סרנא לומר 'הללו את ה' במנגינה סוערת משום האי דינא דאומרים דרך שירה.

המנהג בישיבה הוא לזמר איזה ניגון בין אמירת "הללו..." ל"הודו..." אך היא אינה מוצמדת למילים כלל. המנגינה קבועה והיא מארש החביב מאד על בני הישיבה, מלבד בזמנים מיוחדים להם מתאימים ניגונים מיוחדים, ולדוג' בר"ח כסליו ובחנוכה נהגו לזמר את מנגינת "אמי אפתה לי לביבה..." ועוד שירי חנוכה, ובשבועות את "וידעו וידעו וידעו כי אתה שמך...".

ובעצם אמירת ההלל בניגון, הנוסח במס' סופרים "וצריך לברך בתחילתן ולקוראן בנעימה".