פורום אוצר החכמה

הפוס' כ' לומר בהתחלת כל סליחה "אלוקינו ואלוקי אבותינו", אא"כ היא פותחת בשם,
אבל בפזמון לא נהגו כן, (עכ"פ כפי הנדפס בסידורים).

וכן מה שאומרים לפני כל סליחה את הפסוקים שעליהם היא מיוסדת, ובדרך כלל אין את זה בפזמון.

מאי טעמא?

נראה שבכלל 'פזמון' הוא בקשה יותר 'חופשית' מצד האדם, לא כ"כ מתוך אימה ופחד כו'.

ראה פרי מגדים פתיחה לאו"ח אגרת שני'. ודוק.

החלוקה המקורית בין פזמון לסליחה רגילה היא בצורת אמירתו

ברור אבל לא זו השאלה שלו

כדכד כתב:ברור אבל לא זו השאלה שלו

נכון, ותודה על ההערה.
התכוונתי לומר שנלענ"ד שיש קשר בין צורת האמירה לשאלת הרב פותח האשכול, אלא שאין הדברים מחוורים לי די צרכם.

עושה חדשות כתב:וכן מה שאומרים לפני כל סליחה את הפסוקים שעליהם היא מיוסדת, ובדרך כלל אין את זה בפזמון.

מאי טעמא?

כתבי יד עתיקים מצינו פסוקים גם לפני הפזמונים.
נושא הפסוקים הוא סוגיא בפנ"ע.

שבטיישראל כתב:

עושה חדשות כתב:וכן מה שאומרים לפני כל סליחה את הפסוקים שעליהם היא מיוסדת, ובדרך כלל אין את זה בפזמון.

מאי טעמא?

כתבי יד עתיקים מצינו פסוקים גם לפני הפזמונים.
נושא הפסוקים הוא סוגיא בפנ"ע.

בספר אמרי פנחס קורץ,
בסליחות יש פתיחה כי כל דבר צריך פתיחה, דהיינו כמו כינור שצריך פתיחה קודם הניגון. כי קודם שבא להיכל צריך לכנוס לטרקלין. וקודם הסליחות אומרים פסוקים ובאותן הפסוקים נכלל כל הסליחות, וזה רמז כי התורה מתפללת עלינו. וברוב הסליחות יש סוגר בפסוק מן התורה, והוא שלא יהיה קטרוג בתפלתינו, וכו'.

בברכה המשולשת כתב:החלוקה המקורית בין פזמון לסליחה רגילה היא בצורת אמירתו

היום (צום גדליה) אמרו בנוסח ליטא פזמון הורית דרך תשובה. (סימן נג). לא מצאתי בשום אופן דמיון בינו לבין פזמון, גם הציבור משום מה לא נוהג לומר בסיום כל בית את הפזמון החוזר, שהוא כאן -בשונה מהמקובל- בתחילת הבית הראשון.
אז מה ההגדרה של פזמון?

צורב מתחיל כתב:

בברכה המשולשת כתב:החלוקה המקורית בין פזמון לסליחה רגילה היא בצורת אמירתו

היום (צום גדליה) אמרו בנוסח ליטא פזמון הורית דרך תשובה. (סימן נג). לא מצאתי בשום אופן דמיון בינו לבין פזמון, גם הציבור משום מה לא נוהג לומר בסיום כל בית את הפזמון החוזר, שהוא כאן -בשונה מהמקובל- בתחילת הבית הראשון.
אז מה ההגדרה של פזמון?

למיטב ידיעתי, זה כבר תלוי בכותרת שנתנו המדפיסים