מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

'הלל הגדול' - עיונים והארות חדשות

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

'הלל הגדול' - עיונים והארות חדשות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אפריל 07, 2019 12:48 am

למה נקרא שמו הלל הגדול

איתא בפסחים (קיח, א),
ולמה נקרא שמו הלל הגדול, אמר רבי יוחנן מפני שהקדוש ברוך הוא יושב ברומו של עולם, ומחלק מזונות לכל בריה
.
ופירש רשב"ם,
שהקדוש ברוך הוא יושב ברומו של עולם כו'. דכתיב ביה נותן לחם לכל בשר, והיינו דבר גדול.

אולם בפירוש רש"י ישנה תוספת לזה,
הכי גרסינן: רביעי גומר עליו את ההלל, ואומר עליו הלל הגדול שהקדוש ברוך הוא יושב ברומו של עולם כו' דכתיב הודו לאל השמים נותן לחם לכל בשר, והיינו דבר גדול.

ונראה שלרש"י אנו כאילו הופכים את סדר הפסוקים, נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו הודו לאל השמים כי לעולם חסדו, שהקב"ה שהוא אל השמים ויושב בכבודו של עולם הוא מחלק מזונות לכל בריה, וזהו כל ענינו של 'דבר גדול'. וצ"ב.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: 'הלל הגדול' - עיונים והארות חדשות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אפריל 07, 2019 12:49 am

כל ענינו של המזמור אחד

והנה מהרש"א בחידושי אגדות הקשה, וז"ל,
ויש לדקדק אההיא דפ"ק דברכות דאומרים תהלה לדוד ג"פ בכל יום משום דכתיב ביה פותח את ידך גו' ופריך ונימא הלל הגדול ומשני דאית ביה תרתי דאתי נמי בא"ב ה"נ מה"ט נימא דהלל הגדול היינו תהלה לדוד דעדיפא טפי דאית ביה תרתי.

וביאר וז"ל,
וי"ל דודאי לגבי הך מלתא דהקב"ה זן ומפרנס כל העולם מפורש טפי בקרא דנותן לחם לכל בשר דמה"ט פריך התם ונימא הלל הגדול כו' כמפורש שם. ועוד דכל הכ"ו הודו מכונין אדבר זה שהקב"ה זן כל עולם בחסדו שהתחיל הודו לאלהי האלהים גו' והודו לאדוני האדונים גו' לומר שלא ניתן הארץ ביד שרי מעלה אבל הוא בעצמו משגיח וזן כל בריה וזה שסיים הודו לאל השמים גו' גם שהוא יושב למעלה הוא משגיח בארץ ליתן לכל בריה שפלה פרנסתה ולכך נקרא הלל הגדול ואומרים אותו בפסח במקום סעודה על הכוס, אבל התם לגבי תפלה טפי אית לן למימר תהלה לדוד דאית ביה תרתי דהיינו דאית ביה נמי א"ב אותיות התורה ואמרי' אין עומדין להתפלל אלא מתוך דבר הלכה ודו"ק.

ונראה לבאר ולהרחיב מעט דברי מהרש"א, שבתפילה החשיבות היא להזכיר שבחים בדרך תפילה הזכרה בעלמא מהלכתא דלעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל, ובזה ישנה מעליותא לתהילה לדוד שמלבד ההזכרה של פותח את ידך יש בה הזכרה של אותיות הא"ב שזה כעין דברי תורה, וזו מעלה להתפלל מתוך דברי תורה. אולם כאן הנידון הוא לא הזכרה של שבח, אלא שיש כאן חפצא של הלל הגדול שכל תוכן המזמור הוא דבר זה שאף שהוא יושב ברומו של עולם למעלה הוא בעצמו זן ומשגיח על כל בריה.

ומוסיף המהרש"א שזהו שמסיים המזמור 'הודו לאל השמים כי לעולם חסדו', ולפי דבריו מה ימתקו דברי רש"י הנ"ל שאף ש'הודו לאל השמים' כתיב לאחר 'נותן לחם לכל בשר' הרי הוא נדרש עמו, שכן אין כאן פסוקים נפרדים, אלא כל המזמור ענין אחד, ובשיטה אחרונה חוזר מענינו של כל השטר.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: 'הלל הגדול' - עיונים והארות חדשות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אפריל 07, 2019 12:50 am

וסמיך ליה לגוזר ים סוף לגזרים

ובדרך זו נראה לבאר הא דאיתא שם בסמוך,
אמר רב שיזבי משמיה דרבי אלעזר בן עזריה קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, דכתיב נתן לחם לכל בשר וסמיך ליה לגזר ים סוף לגזרים.

ובהגהות חכמת מנוח הקשה, שהרי יש הפסק כמה פסוקים בינתיים, וניער פרעה למוליך עמו וגו' ועוד כמה פסוקים, והיכי דריש סמיכת ואינו סמוך. ויעו"ש שהאריך.

ולפי דברי מהרש"א נראה שכיון שכל המזמור מענין אחד, ו"כל הכ"ו הודו מכונין אדבר זה שהקב"ה זן כל עולם בחסדו" שפיר חשיב 'סמיך ליה'.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: 'הלל הגדול' - עיונים והארות חדשות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אפריל 07, 2019 12:51 am

הלל הגדול על ירידת גשמים

ונראה שמטעם זה שנינו בתענית (פ"ג מ"ט),
מעשה שגזרו תענית בלוד וירדו להם גשמים קודם חצות אמר להם רבי טרפון צאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב ויצאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב ובאו בין הערבים וקראו הלל הגדול.

ופירש"י (שם כה, ב),
ועשו יום טוב - מתוך שמחה. הלל הגדול - הודו לאלהי האלהים כי לעולם חסדו, ומפני שנאמר בו נותן לחם לכל בשר, כדאמרינן בשילהי פסחים
.
והנה ברבינו חננאל שם איתא,
הלל הגדול דכתיב ביה מעלה נשיאים מקצה הארץ ברקים למטר עשה דאמר ר' יוחנן הלל הגדול משעומדין בבית ה' עד סוף הלל הגדול.
וכ"כ בספר האשכול (הלכות שני וחמישי ותענית).

אולם תוספתא ערוכה היא בתענית (פ"ב הי"ז),
הנכנס לעיר ומצאן שמתענין הרי זה משלים עמהן אי זהו הלל הגדול הודו לאלי האלים הודו לאדוני האדונים וגו'.

ולפי האמור יש להטעים שאף שמצינו כמה וכמה מזמורים ושבחות שנזכר בהם שבח נתינת מזון והשפעת פרנסה ממרום, הנה כי כן, כל ענינו של מזמור זה ו'חפצא' דהלל דיליה הוא להודות ולהלל על שהקב"ה בעצמו מחלק מזונות לכל בריה.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: 'הלל הגדול' - עיונים והארות חדשות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אפריל 07, 2019 12:52 am

על נפש שבעה וכרס מלאה

ומצינו יחוד בהלל זה שלא נשמע כמוהו בשאר אמירת הלל בעלמא, דאיתא בתענית שם,
ונימא הלל מעיקרא. אביי ורבא דאמרי תרווייהו לפי שאין אומרים אלא על נפש שבעה וכרס מלאה.

ובמסכת סופרים (פי"ח ה"ג) איתא,
וביום טוב האחרון של פסח, הלל הגדול, ואיזה הלל הגדול, הודו לי"י כי טוב, הודו לאלהי האלהים; ונהגו העם לומר הלל הגדול, אף על פי שאינו מן המובחר.

ופירש בנחלת יעקב שאינו מן המובחר לפי דקיי"ל שאין אומרים אלא על נפש שבעה וכרס מלאה.

ובתוס' בתענית (כו, א ד"ה שאני) וז"ל,
ובפסוקי דזמרה נוהגין לומר שחרית ודווקא בפסוקי דזמרה קודם התפלה אבל בשעת תפלה אין אומרים אותו אלא בנפש שבעה ובכרס מלאה.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: 'הלל הגדול' - עיונים והארות חדשות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אפריל 07, 2019 12:54 am

הלל הגדול – נשמת כל חי

והנה איתא בפסחים (קיח, א),
מאי ברכת השיר. רב יהודה אמר יהללוך ה' אלהינו, ורבי יוחנן אמר נשמת כל חי.

ופירש רשב"ם,
יהללוך. וגומרין בו בא"י מלך מהולל בתשבחות וזו היא ברכת השיר דמתניתין כלומר ברכת השבח: ור' יוחנן אמר נשמת כל חי. אף נשמת דהיינו ברכת השיר דמתני', דאילו יהללוך אנו אומרים בכל יום שאומרים בו את ההלל ומאי שנא ליל פסח דנקט אם לא להוסיף עוד ברכה אחרת, והיינו דאמר הלכה כרבי יוחנן בתרוייהו. וקבעוהו לאחר הלל הגדול שצריך לאומרן כדלקמן דהשתא איכא ברכה בכל חדא וחדא והכי הויא מילתא שפיר כך נראה בעיני.

ומבואר בדברי רשב"ם ד'ברכת השיר' קאי על נשמת כל חי שזוהי ברכה מיוחדת שנתקנה על הלל הגדול. וביאר מהרש"א, וז"ל,
בשמעתין לא הוזכר דהלכה כר"י בתרוייהו אלא דר"ל דהיינו מה דאמר בסדר הגדה לומר יהללוך ונשמת משום דקי"ל כר"י לומר תרוייהו דר"י ברכת אחרת בא להוסיף וקבעוה לחלק הברכות דהיינו ברכת יהללוך אחר הלל וברכת נשמת אחר הלל הגדול זהו דעת הרשב"ם דר"י בא להוסיף ברכה, אבל מנהגינו אינו כן דאנן אין חותמים בברכה רק אחר נשמת וכמ"ש התוספות בשם הר"ח כהן ודו"ק.

והיינו דבדברי התוס' שם מבואר דברכת השיר אין ענינה להלל הגדול, וז"ל,
רבי יוחנן אמר נשמת כל חי - נראה ה"פ אף נשמת כל חי אחר יהללוך דאי לא תימא הכי אנן כמאן עבדינן וקורא נשמת כל חי ברכת השיר לפי שבשבתות אומרים אותו אחר פסוקי דזמרה. ורבינו חיים כהן לא היה חותם ביהללוך כי אם בנשמת לבדו משום דלישנא דברכת השיר משמע חדא ברכה.

ולפי ב' הפירושים בתוס' ברכת השיר לא קאי כברכה על הלל הגדול, אלא או דקאי על כך שזה מוסב על פסוקי דזמרה, או דקאי על הלל המצרי שאחר יהללוך מוסיף את נשמת.
ועכ"פ לדעת רשב"ם נמצינו למדים שברכת השיר היינו נשמת שנתקנה על אמירת הלל הגדול.

והנה בסידור עבודת ישראל יצא ר"ז יעבץ בהמצאה חדשה לומר שתקנת אמירת נשמת כל חי בשבת היתה מחמת שאומרים בה הלל הגדול, ולכן ראוי לומר לסיום את ברכתה – נשמת כל חי. והסמיך לזה את דברי ר' יוחנן הנ"ל, ויעו"ש עוד. [וראה במאמר 'תפילת נשמת כל חי' מאת הרב מרדכי ברויאר, קובץ המעין לז, תשנ"ז, ב, עמ' 75 ואילך].
ובאמת שכל דבריו אינם עומדים בשיטת התוס', וכמש"נ, וגם בדברי התוס' בתענית נתבאר שאמירת הלל הגדול נאמרת דווקא בתורת פסוקי דזמרה לפני התפילה ולא בתורת הלל הגדול, וכמו שהבאנו לעיל.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: 'הלל הגדול' - עיונים והארות חדשות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אפריל 07, 2019 12:57 am

אמירת 'רננו צדיקים' אחר הלל הגדול ונשמת

אולם הא מיהת נראה שמצינו דבר משותף ואותו מטבע בהלל הגדול ובנשמת כל חי.

הנה בתוס' בפסחים (קיח, א) מצינו,
מהודו עד על נהרות בבל - וכן אנו עושים. ורננו צדיקים בה' אינו מן המזמור.

וביאר מהרש"א, וז"ל,
ודאי דזה המקרא אינו מן המזמור זה בספר תהילים אלא שהוא תחילת מזמור ל"ג בספר תהילים. ואולי משום דבברכות שאומרים בשבת נסדר זה המזמור רננו צדיקים בה' וגו' אחר הלל הגדול וטועה האומר שזה הפסוק רננו צדיקים וגו' שייך אדלעיל להלל הגדול ויסברו שתחילת המזמור שנסדר אחר הלל הגדול מתחיל הודו לה' בכנור, ע"כ אמרו אל תטעה בכך לומר כן בסדר של פסח דלא קאמרי הכא אלא עד על נהרות בבל וק"ל.

ולכאורה הדברים צ"ב, מהיכי תיתי שיטעו לומר שפסוק זה הוא חלק בלתי נפרד מהמזמור של הלל הגדול, ואטו בטיפשאי עסקינן.

אולם המעיין היטב בסידורי הראשונים וספרי המנהגים יראה שבסידור מזמורי השבת ציינו את הלל הגדול ואח"כ 'הודו לד' בכינור', ומזה נראה כי אין זה סתם סמיכות בעלמא,
אלא שהסמיכו את 'רננו צדיקים' למזמור הלל הגדול עצמו וכרכוהו יחד (מחזור ויטרי סי' קיח; סידור רש"י סי' תצד; אור זרוע הל' שבת סי' מב).

ודבר זה חזינן ג"כ ב'נשמת כל חי' שסמכו לה, שוכן עד וגו' וכתוב רננו צדיקים לד' לישרים נאוה תהילה.

ויתכן לבאר טעם תקנת סמיכות 'רננו צדיקים בד' לישרים נאוה תהילה', שהרי איתא בשבת (קיח, ב):
אמר רבי יוסי יהא חלקי מגומרי הלל בכל יום. איני, והאמר מר הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף. כי קאמרינן בפסוקי דזמרא.

ופירש"י,
הרי זה מחרף ומגדף - שנביאים הראשונים תיקנו לומר בפרקים לשבח והודיה, כדאמרינן בערבי פסחים, (קיז, א), וזה הקוראה תמיד בלא עתה אינו אלא כמזמר שיר ומתלוצץ.
פסוקי דזמרא - שני מזמורים של הילולים הללו את ה' מן השמים הללו אל בקדשו.

ובפשוטם של דברי רש"י נראה שהנפקותא בין ההלל שבכל יום – פסוקי דזמרא, שני מזמורי הילולים האחרונים לבין ההלל שנתקן לאמרו בפרקים מיוחדים להלל והודיה אין זה חילוק מהותי, אלא שמזמורי ההלל (הגדול או המצרי) נתקנו לפרקים מיוחדים, ולכן מי שקוראם שלא בזמנם הוא כמזמר שיר ומתלוצץ, ואילו פסוקי דזמרא נתקנו לגומרם בכל יום.

ולכאורה אי תקנינן לומר הלל הגדול בכל שבת יש בזה משום חשש חירוף וגידוף ח"ו, ולכן ממשיכים ואומרים 'רננו צדיקים בד' לישרים נאוה תהילה'.

ויתבאר בהקדם דהנה בטעמא דהאי מילתא שאין לומר הלל בכל יום ביאר מהר"ל מפראג בספר גבורות ה' (פרק סא)
כי ראוי שהעולם יהיה נוהג כמנהגו, ואם לא היה כן, אם כן כאילו ח"ו מדות השי"ת אינם אמתיים, שהרשעים ועובדי עבודה זרה בטובה, והצדיקים בצרה, אלא ע"כ שהעולם כמנהגו נוהג... ולכן הגומר הלל בכל יום שנראה שאומר דהקדוש ברוך הוא מנהיג עולמו בכל עת בדרך נס, הרי זה כחירוף וגידוף, שאם כן למה דרך רשעים צלחה ואינו מאבד ע"ז מן העולם... אבל האומר הלל בזמנו, הרי הוא מודה שעולם כמנהגו נוהג, ורק לפרקים בזמנים מיוחדים עושה הקדוש ברוך הוא נסים לעם ישראל.

והיינו שתקנת אמירת ההלל זה על נסים וגילויים מיוחדים שאינם קבועים בהנהגת הבריאה המתנהלת בהנהגת הטבע, אלא באים רק מזמן לזמן, ומי שאומרם בכל יום הרי זה מחרף ומגדף, כאילו זוהי ההנהגה הקבועה, והרי אינו כן.
ובמקו"א הרחבנו לבאר ענין החילוק בין הלל המצרי או הלל הגדול שהינם נסובים על הנסים המיוחדים והנפלאות הגדולות של יציאת מצרים וקריעת ים סוף וכדומה, לבין הפסוקי דזמרא דהיינו פסוקי תהילה לדוד, לפי דברי רבינו מאיר שמחה בב' מקומות בספרו משך חכמה. בפרשת בחוקותי (כו, ד) ובפרשת בראשית (ה, א) ובתוך דבריו מבואר ש"החסיד הדבוק להשם יתברך באמת ובלי מסך מבדיל, יבטלו ממנו כל הדמיונים החומריים והטבעיים, ובלי יבדילו בין צורה ליוצרה. הנה כל הנבראים והמציאות וההשגה בכללה, הוא שפע נשפע מזוהר רצונו יתברך בלי הפסק, והמה אורות מאירים מההשגחה כל רגע, ומזה ימלאון חדרי נפשו. כי זה המציאות וההנהגה וההשגחה המה כבוד הבורא, מהם יושג השם יתברך, ועל ידם יחזה להבורא ראיה מושכלת, וזה התפעליות נפשו באמת. אבל מרוב תדירותם וההרגל אשר הורגלו בהם בני אדם הפשוטים, לא יתבוננו אל מעשה ה' זולת כאשר הבורא יתברך שמו משנה ההנהגה התדירית, ועושה לזמן לא כביר הנהגה חדשה [כי הנס לא יתמיד, כי אם יתמיד הוא שב לטבע, ומתחייב שינוי רצון חלילה, דברי רמב"ם].

וזה שאמר ש"חסידיך יברכוכה וכבוד מלכותך יאמרו", ואח"כ "וגבורתך ידברו", אבל "להודיע לבני האדם" [הפחותים במעלה] "גבורותיו", "וכבוד הדר מלכותו" שהמה יתבוננו מגבורותיו כבודו והדרו. כי לחולשת ראיית עיני שכלם, יפרידו בין ההנהגה להבורא, וכאילו העולם עומד בפני עצמו ואינו מכיר כבוד הבורא. רק על ידי ההערה שהעיר הבורא יתברך עליהם במה שמשנה הטבע ומשדד המערכה, בזה יודעו כי אלקים הוא המנהיג, ובהשגחתו מסובב כל הסיבות, וכל ההנהגה הטבעית ממנו הכל. וזה שאמר, שלבני אדם מוכרח להודיע גבורותיו, יעו"ש.

ולפי"ז נראה שזהו שממשיך ואומר 'רננו צדיקים וגו'' וההמשך הוא הניסים וההנהגה של דרכי הטבע, 'בדבר ד' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם. כונס כנד מי הים וגו'', ורק מחמת שממשיך ההודאה באופן כזה, הרי הוא ניצול מחשש חירוף וגידוף שישנה באמירת הלל שבכל יום.

עושה חדשות
הודעות: 12618
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: 'הלל הגדול' - עיונים והארות חדשות

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אפריל 07, 2019 9:25 am

יש"כ.
על רננו צדיקים וכו' ע"ע -
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=26916#p274860

קרית מלך
הודעות: 1034
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: 'הלל הגדול' - עיונים והארות חדשות

הודעהעל ידי קרית מלך » א' אפריל 07, 2019 11:51 am

ייישר כוחך. נפלא ביותר.

אם עוסק מר בענין זה אולי יודע מי דיבר בזה. מדוע לא נזכר מלחמת יהושע בעמלק לאחר יצי"מ בהלל הגדול?

בן מיכאל
הודעות: 2264
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: 'הלל הגדול' - עיונים והארות חדשות

הודעהעל ידי בן מיכאל » א' אפריל 07, 2019 5:43 pm

קרית מלך כתב:ייישר כוחך. נפלא ביותר.

אם עוסק מר בענין זה אולי יודע מי דיבר בזה. מדוע לא נזכר מלחמת יהושע בעמלק לאחר יצי"מ בהלל הגדול?

כונתך לדברי ר"י החסיד הידועים?

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: 'הלל הגדול' - עיונים והארות חדשות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אפריל 07, 2019 5:54 pm

קרית מלך כתב:ייישר כוחך. נפלא ביותר.

אם עוסק מר בענין זה אולי יודע מי דיבר בזה. מדוע לא נזכר מלחמת יהושע בעמלק לאחר יצי"מ בהלל הגדול?

כעת חיפשתי מעט ומצאתי דבר נפלא בפי' סידור התפילה להרוקח, ויפרקנו מצרינו שיסד דוד המלך הלל הגדול נגד מגילת אסתר, תדע שתמצא כ"כ תיבות בהלל הגדול כמו שיש פסוקים במגילת אסתר. קס"ו תיבות בזה המזמור שיש בו ויפרקנו מצרינו, וכן קס"ו תיבות בפרשת ויבוא עמלק.
עושה חדשות כתב:יש"כ.
על רננו צדיקים וכו' ע"ע -
viewtopic.php?t=26916#p274860
ייש"כ. אשכול נפלא.

קרית מלך
הודעות: 1034
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: 'הלל הגדול' - עיונים והארות חדשות

הודעהעל ידי קרית מלך » א' אפריל 07, 2019 11:43 pm

בן מיכאל כתב:
קרית מלך כתב:ייישר כוחך. נפלא ביותר.

אם עוסק מר בענין זה אולי יודע מי דיבר בזה. מדוע לא נזכר מלחמת יהושע בעמלק לאחר יצי"מ בהלל הגדול?

כונתך לדברי ר"י החסיד הידועים?


לא זכיתי לדעת מה הם דברי ר"י החסיד הידועים [כנראה ידועים ליודעים...]

בן מיכאל
הודעות: 2264
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: 'הלל הגדול' - עיונים והארות חדשות

הודעהעל ידי בן מיכאל » א' אפריל 07, 2019 11:51 pm

קרית מלך כתב:
בן מיכאל כתב:
קרית מלך כתב:ייישר כוחך. נפלא ביותר.

אם עוסק מר בענין זה אולי יודע מי דיבר בזה. מדוע לא נזכר מלחמת יהושע בעמלק לאחר יצי"מ בהלל הגדול?

כונתך לדברי ר"י החסיד הידועים?


לא זכיתי לדעת מה הם דברי ר"י החסיד הידועים [כנראה ידועים ליודעים...]

כבר נשברו עליהם מקלדות רבות בפורום.
ספר הציוני על התורה - פרשת חקת
אז ישיר ישראל וגו'. כתב הר"יח זה הלל הגדול שאחר שניצולו מסיחון ועוג ועברו נחל ארנון נעשה זה השיר והיה כתוב בחנמש עד שבא דוד הע"ה והסיר מזמור דמשה וחברו בתהילים ותדע שכן הוא שנותן לחם לכל בשר כל"ח הודו לאל השמים כל"ח קאי על המטיר להם לחם מן השמים ובא יהושע ועשה מזמור שני שעומדים בבית ה' והוסיף רק חדוש אחד ולכל ממלכות כנען ר"ל ע"י נעשה נס זה וכשדוד כבש הוסיף גם הוא ברוך ה' מציון שוכן ירושלים הללויה. וזה היה דרכם בימים ההם כשהיו מתקנין השיר על הנס היו חוקרין אחר באר טוב שנאמר במקהלות ברכו ה' ממקור ישראל:

ועכשיו אני קולט שדיברת על מלחמת יהושע בעמלק, ולא במלחמתו בכנענים.

קרית מלך
הודעות: 1034
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: 'הלל הגדול' - עיונים והארות חדשות

הודעהעל ידי קרית מלך » א' אפריל 28, 2019 2:39 am

מצאתי בהגש"פ רזא דאגדתא [של מכון רש"פ] שהביאו שיש שפירשו "למכה מלכים גדולים" דהכוונה למלחמת יהושע בעמלק ולכן כתיב "למכה" מאחר שלא הכניעם לגמרי אלא רק "ויחלוש" לעומת זאת במלכים אדירים נאמר "ויהרוג".

עושה חדשות
הודעות: 12618
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: 'הלל הגדול' - עיונים והארות חדשות

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אפריל 03, 2022 11:17 pm

נוטר הכרמים כתב:כעת חיפשתי מעט ומצאתי דבר נפלא בפי' סידור התפילה להרוקח, ויפרקנו מצרינו שיסד דוד המלך הלל הגדול נגד מגילת אסתר, תדע שתמצא כ"כ תיבות בהלל הגדול כמו שיש פסוקים במגילת אסתר. קס"ו תיבות בזה המזמור שיש בו ויפרקנו מצרינו, וכן קס"ו תיבות בפרשת ויבוא עמלק.
ובס' מקוה ישראל להר"י נג'ארה כ' מפי 'חכמים סופרים' דמכוון כן בהא דאמרו חז"ל דקרייתא זו הלילא.

באמונתו
הודעות: 3243
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: 'הלל הגדול' - עיונים והארות חדשות

הודעהעל ידי באמונתו » ב' אפריל 04, 2022 12:03 am

עושה חדשות כתב:
נוטר הכרמים כתב:כעת חיפשתי מעט ומצאתי דבר נפלא בפי' סידור התפילה להרוקח, ויפרקנו מצרינו שיסד דוד המלך הלל הגדול נגד מגילת אסתר, תדע שתמצא כ"כ תיבות בהלל הגדול כמו שיש פסוקים במגילת אסתר. קס"ו תיבות בזה המזמור שיש בו ויפרקנו מצרינו, וכן קס"ו תיבות בפרשת ויבוא עמלק.
ובס' מקוה ישראל להר"י נג'ארה כ' מפי 'חכמים סופרים' דמכוון כן בהא דאמרו חז"ל דקרייתא זו הלילא.

יש לבאר דבר זה, ומדוע דווקא יסוד הלל הגדול נגד מגילת אסתר, לא הלל המצרי (הלל הרגיל), עפ"י משנת תענית ג, ט:
מעשה שגזרו תענית בלוד, וירדו להם גשמים קודם חצות, אמר להם רבי טרפון, צאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב, ויצאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב, ובאו בין הערבים וקראו הלל הגדול:
כן נפסק גם ברמב"ם ובשולחן ערוך.
כעין כן נס אסתר ממש: לֵךְ֩ כְּנ֨וֹס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִ֜ים הַֽנִּמְצְאִ֣ים בְּשׁוּשָׁ֗ן וְצ֣וּמוּ עָ֠לַי וְאַל־תֹּאכְל֨וּ וְאַל־תִּשְׁתּ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם גַּם־ אֲנִ֥י וְנַעֲרֹתַ֖י אָצ֣וּם כֵּ֑ן... בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא נָדְדָ֖ה שְׁנַ֣ת הַמֶּ֑לֶךְ... לַיְּהוּדִ֕ים הָֽיְתָ֥ה אוֹרָ֖ה וְשִׂמְחָ֑ה וְשָׂשֹׂ֖ן וִיקָֽר:


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 54 אורחים