איש_ספר כתב:העליתי כאן בעבר את ערך מוסף מהאנצ"ת, והרי הוא מצורף בשנית.
אני מבקש לייחד אשכול זה להשמטות מדברים שלא נזכרו בערך.
ב) ע"ד מה שהעיר הרב [בוילקט יוסף סי' קכ"ג], למה לא חש הגאון מהר"א שאווה ז"ל בשו"ת שבסו"ס תשב"ץ (סי' כ"ג), לטעם ברור וגלוי שלא לדרוש לפני מוסף, משום אין עומדים להתפלל אלא מתוך הלכה פסוקה. נראה לענ"ד לומר באפשר, מאחר שתפלת מוספין אינה דומה לשאר תפלות, כי היא רק שבח וסיפור מעשה, כברש"י ע"ז דף ד' ע"ב [ד"ה מוספי], ורמזו גם המג"א בסי' תקצ"א [סק"ט]. ועיין בתלמיד רבינו יונה סופ"ד דברכות [כ' ע"ב, מדפי הרי"ף], על משנה אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר, כתב, כיון שאין בה אלא שבח שאין בה תחנונים כמו בי"ח, וגם אין אנו מתפללים אותה כנגד תפלת תחנונים של חול, כמו שאנו מתפללים תפלת יוצר או תפלת מנחה, די שהציבור בלבד יתפללו אותה, עכ"ד, ועפי"ז יישב ג"כ בספר מגיד תעלומה, שהמשנה נקטה ברפ"ד דברכות תפלת השחר, תפלת הערב, תפלת מנחה, משא"כ במוסף אמר ושל מוספין, משום דמוסף לא נקרא תפלה ובקשה לבקש על נפשו כשאר התפלות, רק היא תשלומי קרבנות המוספין, ע"ש, א"כ אין קפידא אם גם עומד בתפלה מתוך לימוד או דרוש (עיין רש"י בברכות שם ט"ז ע"א [ד"ה מה שאינן], צלותא "רחמי היא" ובעי כוונה), וכיון דבתפלת מוסף אין בקשות כאמור, לא חש הגאון ז"ל לעמוד לתפלה זו מתוך הלכה פסוקה.
ממזרח שמש כתב:מה פירוש ומנחתם ונסכיהם 'כמדובר'
דרופתקי דאורייתא כתב:איש_ספר כתב:העליתי כאן בעבר את ערך מוסף מהאנצ"ת, והרי הוא מצורף בשנית.
אני מבקש לייחד אשכול זה להשמטות מדברים שלא נזכרו בערך.
חיפשתי קצת ולפו"ר לא מצאתי התייחסות (ואשמח אם יעמידוני על טעותי)
שו"ת שיח יצחק סימן קנז (מתוך פרוייקט השו"ת - בר אילן)ב) ע"ד מה שהעיר הרב [בוילקט יוסף סי' קכ"ג], למה לא חש הגאון מהר"א שאווה ז"ל בשו"ת שבסו"ס תשב"ץ (סי' כ"ג), לטעם ברור וגלוי שלא לדרוש לפני מוסף, משום אין עומדים להתפלל אלא מתוך הלכה פסוקה. נראה לענ"ד לומר באפשר, מאחר שתפלת מוספין אינה דומה לשאר תפלות, כי היא רק שבח וסיפור מעשה, כברש"י ע"ז דף ד' ע"ב [ד"ה מוספי], ורמזו גם המג"א בסי' תקצ"א [סק"ט]. ועיין בתלמיד רבינו יונה סופ"ד דברכות [כ' ע"ב, מדפי הרי"ף], על משנה אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר, כתב, כיון שאין בה אלא שבח שאין בה תחנונים כמו בי"ח, וגם אין אנו מתפללים אותה כנגד תפלת תחנונים של חול, כמו שאנו מתפללים תפלת יוצר או תפלת מנחה, די שהציבור בלבד יתפללו אותה, עכ"ד, ועפי"ז יישב ג"כ בספר מגיד תעלומה, שהמשנה נקטה ברפ"ד דברכות תפלת השחר, תפלת הערב, תפלת מנחה, משא"כ במוסף אמר ושל מוספין, משום דמוסף לא נקרא תפלה ובקשה לבקש על נפשו כשאר התפלות, רק היא תשלומי קרבנות המוספין, ע"ש, א"כ אין קפידא אם גם עומד בתפלה מתוך לימוד או דרוש (עיין רש"י בברכות שם ט"ז ע"א [ד"ה מה שאינן], צלותא "רחמי היא" ובעי כוונה), וכיון דבתפלת מוסף אין בקשות כאמור, לא חש הגאון ז"ל לעמוד לתפלה זו מתוך הלכה פסוקה.
אין כדאי לאחר כ"כ עד סמוך לחצות, ולא נוכל לדמות ענין זה לקרבנות, דאיחור התפלה כ"כ מבטל מצות עונג שבת, ועד חצות מבואר לקמן בסימן רפ"ח בהדיא דאסור להתענות:
שמואל שלומוביץ כתב:ובר מן דין הלא לשיטת הרמב"ם ודעימיה, אין מצות סעודת שחרית אלא עד המנחה ומן המנחה ולמעלה אין מצילין אלא מזון סעודה אחת.
הב"ח כתב דאם הוא לאחר חצות אפילו אם עדיין לא אכל אין מציל כ"א מזון סעודה אחת ובפמ"ג מפקפק בזה:
יהודה בן יעקב כתב:שמואל שלומוביץ כתב:ובר מן דין הלא לשיטת הרמב"ם ודעימיה, אין מצות סעודת שחרית אלא עד המנחה ומן המנחה ולמעלה אין מצילין אלא מזון סעודה אחת.
וכן כתב המשנה ברורה סימן שלד, בהב"ח כתב דאם הוא לאחר חצות אפילו אם עדיין לא אכל אין מציל כ"א מזון סעודה אחת ובפמ"ג מפקפק בזה:
משנה ברורה סימן רפח ס"ק א
עד ו' שעות - דגם בחול האוכל אחר ו' שעות הוי כזורק אבן לחמת ע"כ נקרא כמו תענית בשבת. ואם טעים מידי קודם תפלת מוסף מותר להתאחר יותר משש שעות [פמ"ג]:
ובנחלת יעקב שם: שאין צריכין להתפלל עוד מוסף אע"פ שטעו וכו'הלכה ו
ואם קרא ודילג על פסוק ולא קראו, אם קרא עשרה ואין הפסוק המדולג ביניהם, אינו חוזר, ואם בתוך עשרה הוא, יחזור ויקרא עשרה כראוי על שיטתן, שאין מדלגין. זו בחול, ובמנחה בשבת, ובמנחה ביום טוב, אבל בשבת אם שכח ועבר על פסוק ואחר כך נזכר לו, חוזר וקורא, אפילו לאחר שהפטיר בנביא והתפלל מוסף; ומפסיק מיד וקורא, שאין מעמידין בתפילת המוספין פעם שנייה.
איש_ספר כתב:ויש להביא את מנהגם של הקליר ועוד, כאסמכתא לסוברים שאין הזכרת המוסף מעכבת!
עץ הזית כתב:איש_ספר כתב:ויש להביא את מנהגם של הקליר ועוד, כאסמכתא לסוברים שאין הזכרת המוסף מעכבת!
הקליר וסיעתו אמרו את פיוטי השבעתות בלילי שבתות וימים טובים (ודלא כמבואר בבבלי שאין שליח ציבור יורד לפני התיבה בליל יום טוב, ובליל שבת אינו אומר אלא רק ברכה אחת מעין שבע), ולכן לא הזכירו בהם את עניין המוסף.
איש_ספר כתב:לא הבנתי. יש שבעתות למעריב יש למוסף ויש למנחה. ההערה היתה מאותן המיועדות למוסף.
איש_ספר כתב:ובכן, בירחון האוצר האחרון פרסם הגרי"ד אילן ד' מסכת סופרים סוף פי"א (וציין למהר"ם חלאווה בתשו', המביאה בלשון זו)ובנחלת יעקב שם: שאין צריכין להתפלל עוד מוסף אע"פ שטעו וכו'הלכה ו
ואם קרא ודילג על פסוק ולא קראו, אם קרא עשרה ואין הפסוק המדולג ביניהם, אינו חוזר, ואם בתוך עשרה הוא, יחזור ויקרא עשרה כראוי על שיטתן, שאין מדלגין. זו בחול, ובמנחה בשבת, ובמנחה ביום טוב, אבל בשבת אם שכח ועבר על פסוק ואחר כך נזכר לו, חוזר וקורא, אפילו לאחר שהפטיר בנביא והתפלל מוסף; ומפסיק מיד וקורא, שאין מעמידין בתפילת המוספין פעם שנייה.
הרב אילן הביא ד' המ"ס, כסייעתא לכך שמוסף וקרה"ת קשורים יחד. (הוא למד משם גם לענין הסדר, אך לא ברור לי מה הראיה).
איש_ספר כתב:לגבי הוספת קדשנו במצותיך במוסף של שבת ר"ח.
הראני הרב ישראל שלום ארליך שיח' בספר עתרת שלום לרמ"מ הרטמן לבוב תרמ"ג ד' מו ע"ג
שמצדד לומר קדשינו בתוך אתה יצרת ומוסיף ' 'וכן ראיתי נוהגים איזה צדיקים וחסידים'. (כך הנוסח בכת"י של הספר, בנדפס קצת בשינוי)
ואמנם המקור הראשון בדפוס הוא סידור אור הישר הנדפס בתרל"ז.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 112 אורחים