עניני תפילת מוסף

[איש_ספר]

העליתי כאן בעבר את ערך מוסף מהאנצ"ת, והרי הוא מצורף בשנית.

מוסף.pdf

(1.09 MiB) הורד 583 פעמים

אני מבקש לייחד אשכול זה להשמטות מדברים שלא נזכרו בערך.

[איש_ספר]

הרב אליהו אייזנברג העיר הערה חדשה:

בשבעתות של הקליר למוסף של ארבע פרשיות (נאספו כולם בספרה של פרופ' אליצור, בתודה ובשיר), אנו מוצאים דבר מעניין: אין בהם זכר לקרבן מוסף. אמנם בברכת רצה יש בהם הזכרה של ענין הקרבנות באופן כללי, אבל לא קרבן מוסף ביחוד.

כידוע שבעתות אלו במקורם היוו תחליף לתפילת הקבע, ורק בתקופת הראשונים התחילו להשתמש בהם כתוספת על הטופס הקבוע. וכמנהג האשכנזים ע"ע היום הזה.

והנה בערך פרק ה, הובאה מחלוקת אמוראים בירושלמי וכן ראשונים ואחרונים להלכה. האם תפילת מוסף שלא הזכיר בה מעניין המוסף, חשובה תפילה או לא. ויש להביא את מנהגם של הקליר ועוד, כאסמכתא לסוברים שאין הזכרת המוסף מעכבת!

והוא דבר חדש!

[איש_ספר]

בערך בציון 960 צוין למקורות קדומים מהם עולה כי בזמן הקדום נהגו בכמה מקומות לומר את פסוקי המוספין כצורתן ולא כמנהג כל הקהילות היום לקצרם באמירת "ומנחתם".

ויש להוסיף שם שכ"ה גם נוסח אר"י, עי' תפילה ומנהגי תפילה ארצי ישראלים בתקופת הגניזה עמ' 108.

(אגב, כך ניצלו מהבעיה של כפילות התמידים שעמדו בה ראשונים ואחרונים במוסף ר"ה ויו"כ ושתקו כולם (למעט הגריד"ס מבוסטון ומז"ה זצ"ל) מאותה הבעיה במוסף יו"ט ור"ח שחל בשבת)

[ממזרח שמש]

מה פירוש ומנחתם ונסכיהם 'כמדובר'

[דרופתקי דאורייתא]

העליתי כאן בעבר את ערך מוסף מהאנצ"ת, והרי הוא מצורף בשנית.

מוסף.pdf

אני מבקש לייחד אשכול זה להשמטות מדברים שלא נזכרו בערך.

חיפשתי קצת ולפו"ר לא מצאתי התייחסות (ואשמח אם יעמידוני על טעותי)

שו"ת שיח יצחק סימן קנז (מתוך פרוייקט השו"ת - בר אילן)

ב) ע"ד מה שהעיר הרב [בוילקט יוסף סי' קכ"ג], למה לא חש הגאון מהר"א שאווה ז"ל בשו"ת שבסו"ס תשב"ץ (סי' כ"ג), לטעם ברור וגלוי שלא לדרוש לפני מוסף, משום אין עומדים להתפלל אלא מתוך הלכה פסוקה. נראה לענ"ד לומר באפשר, מאחר שתפלת מוספין אינה דומה לשאר תפלות, כי היא רק שבח וסיפור מעשה, כברש"י ע"ז דף ד' ע"ב [ד"ה מוספי], ורמזו גם המג"א בסי' תקצ"א [סק"ט]. ועיין בתלמיד רבינו יונה סופ"ד דברכות [כ' ע"ב, מדפי הרי"ף], על משנה אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר, כתב, כיון שאין בה אלא שבח שאין בה תחנונים כמו בי"ח, וגם אין אנו מתפללים אותה כנגד תפלת תחנונים של חול, כמו שאנו מתפללים תפלת יוצר או תפלת מנחה, די שהציבור בלבד יתפללו אותה, עכ"ד, ועפי"ז יישב ג"כ בספר מגיד תעלומה, שהמשנה נקטה ברפ"ד דברכות תפלת השחר, תפלת הערב, תפלת מנחה, משא"כ במוסף אמר ושל מוספין, משום דמוסף לא נקרא תפלה ובקשה לבקש על נפשו כשאר התפלות, רק היא תשלומי קרבנות המוספין, ע"ש, א"כ אין קפידא אם גם עומד בתפלה מתוך לימוד או דרוש (עיין רש"י בברכות שם ט"ז ע"א [ד"ה מה שאינן], צלותא "רחמי היא" ובעי כוונה), וכיון דבתפלת מוסף אין בקשות כאמור, לא חש הגאון ז"ל לעמוד לתפלה זו מתוך הלכה פסוקה.

[איש_ספר]

מה פירוש ומנחתם ונסכיהם 'כמדובר'

שם ציון 963

העליתי כאן בעבר את ערך מוסף מהאנצ"ת, והרי הוא מצורף בשנית.

מוסף.pdf

אני מבקש לייחד אשכול זה להשמטות מדברים שלא נזכרו בערך.

חיפשתי קצת ולפו"ר לא מצאתי התייחסות (ואשמח אם יעמידוני על טעותי)

שו"ת שיח יצחק סימן קנז (מתוך פרוייקט השו"ת - בר אילן)

ב) ע"ד מה שהעיר הרב [בוילקט יוסף סי' קכ"ג], למה לא חש הגאון מהר"א שאווה ז"ל בשו"ת שבסו"ס תשב"ץ (סי' כ"ג), לטעם ברור וגלוי שלא לדרוש לפני מוסף, משום אין עומדים להתפלל אלא מתוך הלכה פסוקה. נראה לענ"ד לומר באפשר, מאחר שתפלת מוספין אינה דומה לשאר תפלות, כי היא רק שבח וסיפור מעשה, כברש"י ע"ז דף ד' ע"ב [ד"ה מוספי], ורמזו גם המג"א בסי' תקצ"א [סק"ט]. ועיין בתלמיד רבינו יונה סופ"ד דברכות [כ' ע"ב, מדפי הרי"ף], על משנה אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר, כתב, כיון שאין בה אלא שבח שאין בה תחנונים כמו בי"ח, וגם אין אנו מתפללים אותה כנגד תפלת תחנונים של חול, כמו שאנו מתפללים תפלת יוצר או תפלת מנחה, די שהציבור בלבד יתפללו אותה, עכ"ד, ועפי"ז יישב ג"כ בספר מגיד תעלומה, שהמשנה נקטה ברפ"ד דברכות תפלת השחר, תפלת הערב, תפלת מנחה, משא"כ במוסף אמר ושל מוספין, משום דמוסף לא נקרא תפלה ובקשה לבקש על נפשו כשאר התפלות, רק היא תשלומי קרבנות המוספין, ע"ש, א"כ אין קפידא אם גם עומד בתפלה מתוך לימוד או דרוש (עיין רש"י בברכות שם ט"ז ע"א [ד"ה מה שאינן], צלותא "רחמי היא" ובעי כוונה), וכיון דבתפלת מוסף אין בקשות כאמור, לא חש הגאון ז"ל לעמוד לתפלה זו מתוך הלכה פסוקה.

על דרשה קודם מוסף הוקדש קטע בסוף הערך, ציון 1316 ואילך. ד' השיח יצחק לא הובאו שם.

[דרופתקי דאורייתא]

יש"כ

אכן שם בציון 1322 הובא בשם שו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' קכו, בדיוק להיפך, שלכן אין קובעים דרשה מפני שאין עומדים להתפלל אל מתוך הלכה פסוקה. [וכן העתיק דברי מהר"ם שיק בשו"ת תורת יקותיאל מהדו"ק סי' נה].

לדברי השיח יצחק, בתפלת מוסף לא נאמר הדין של אין עומדין וכו'. וזה חידוש.

ועיקרו כתב גם מדנפשיה בספר הנפלא ילקוט המאירי ח"א בהגהותיו לברכות כח: דמ"ח ע"ב.

[דרופתקי דאורייתא]

ואם כבר אולי כאן המקום לשאול
הביאור הלכה סי' רפו ס"א כתב שלא לעכב מוסף לחצות היום כקרבן מוסף, וז"ל בסו"ד:

אין כדאי לאחר כ"כ עד סמוך לחצות, ולא נוכל לדמות ענין זה לקרבנות, דאיחור התפלה כ"כ מבטל מצות עונג שבת, ועד חצות מבואר לקמן בסימן רפ"ח בהדיא דאסור להתענות:

וצ"ב, שהרי יכול לאכול רק לא לקבוע סעודה, כמבואר בש"ע סי' רפו ס"ג. וממילא מאי ביטול עונג שבת ותענית שייך לכאן?

[שמואל שלומוביץ]

לכאו' יש ביטול עונג גם במה שאין יכול לאכול כדרכו,
ומ"מ דיבר בהווה שאין הרגילות לאכול קודם מוסף, ואולי אם הכל אוכלים שאני.
ובר מן דין הלא לשיטת הרמב"ם ודעימיה, אין מצות סעודת שחרית אלא עד המנחה ומן המנחה ולמעלה אין מצילין אלא מזון סעודה אחת.

[יהודה בן יעקב]

ובר מן דין הלא לשיטת הרמב"ם ודעימיה, אין מצות סעודת שחרית אלא עד המנחה ומן המנחה ולמעלה אין מצילין אלא מזון סעודה אחת.

וכן כתב המשנה ברורה סימן שלד, ב

הב"ח כתב דאם הוא לאחר חצות אפילו אם עדיין לא אכל אין מציל כ"א מזון סעודה אחת ובפמ"ג מפקפק בזה:

[שמואל שלומוביץ]

ובר מן דין הלא לשיטת הרמב"ם ודעימיה, אין מצות סעודת שחרית אלא עד המנחה ומן המנחה ולמעלה אין מצילין אלא מזון סעודה אחת.

וכן כתב המשנה ברורה סימן שלד, ב

הב"ח כתב דאם הוא לאחר חצות אפילו אם עדיין לא אכל אין מציל כ"א מזון סעודה אחת ובפמ"ג מפקפק בזה:

למעשה בסימן רפ"ח המ"ב פסק כהפמ"ג.

משנה ברורה סימן רפח ס"ק א
עד ו' שעות - דגם בחול האוכל אחר ו' שעות הוי כזורק אבן לחמת ע"כ נקרא כמו תענית בשבת. ואם טעים מידי קודם תפלת מוסף מותר להתאחר יותר משש שעות [פמ"ג]:

[איש_ספר]

בכמה קהילות באירופה היה מנהג (נזכר כבר בחת"ס ובתשובה מאהבה ואחריהם הרבה מאד) שהיו מתפללים שחרית בהשכמה, הולכים לבתיהם, מקדשים וטועמים, ושוב חוזרים לקרה"ת ולתפילת המוספין. היו מדקדקים שהנדזו בדבר, שנכנסים לאיסור אכילה קודם מוסף. מהם שפרשו ועשו מנין לעצמם לקרה"ת ומוסף, וד"ז גרם לתרעומת של הפרנסים, משום שהתמעטו בכך הכנסות הבאות מן העולים וכו'. ואחרים, התפללו מוסף, ואח"כ חזרו לקרה"ת, ועלתה השאלה אם יש משמעות לסדר של שחרית-קרה"ת-ומוסף, (בנוסף לשאלות של תדיר). כאמור ספרי השו"ת מלאים מזה, בעיקר של בני הונגריה, כנראה ששם היה נפוץ יותר (בעירו של התשובה מאהבה, פחות ופחות התעניינו בשאלות כאלה רח"ל...). האחרונים מצאו רמז בירו' ובשוח"ט, שמשם יש ללמוד אולי על הסדר הנכון.

הדברים באים בערך הרצוף מעלה בין המספרים 312-319.

ע"כ מבוא לענין.

ובכן, בירחון האוצר האחרון פרסם הגרי"ד אילן ד' מסכת סופרים סוף פי"א (וציין למהר"ם חלאווה בתשו', המביאה בלשון זו)

הלכה ו
ואם קרא ודילג על פסוק ולא קראו, אם קרא עשרה ואין הפסוק המדולג ביניהם, אינו חוזר, ואם בתוך עשרה הוא, יחזור ויקרא עשרה כראוי על שיטתן, שאין מדלגין. זו בחול, ובמנחה בשבת, ובמנחה ביום טוב, אבל בשבת אם שכח ועבר על פסוק ואחר כך נזכר לו, חוזר וקורא, אפילו לאחר שהפטיר בנביא והתפלל מוסף; ומפסיק מיד וקורא, שאין מעמידין בתפילת המוספין פעם שנייה.

ובנחלת יעקב שם: שאין צריכין להתפלל עוד מוסף אע"פ שטעו וכו'
הרב אילן הביא ד' המ"ס, כסייעתא לכך שמוסף וקרה"ת קשורים יחד. (הוא למד משם גם לענין הסדר, אך לא ברור לי מה הראיה).

ד' המ"ס באמת מופלאים, ולא ידעתי עליהם בשעת כתיבת הערך אבל אני מתקשה לקבל שזה פירוש הדברים שם.

חיפשתי באוצר אולי עמדו בדברי המ"ס, מצאתי ספרי לומדים הכותבים בסגנון דומה. מצאתי גם בברכת המים מיוחס שעמד במ"ס ובמשמעות העולה מן הדברים, והרגיש שאין שייכות בין הדברים לכן הגיה, במקום שאין, ואין וכו'.


הקיצור, אני מחפש אחרי פשט אמיתי ומתקבל על הלב במ"ס...!

[מה שנכון נכון]

בהל' מא"י שפירסם יעקב מאן בתרביץ א, ג עמ' 6 הנוסח: אפילו לאחר שהפטיר ונתפלל מוסף חוזר וקורא ומפסיק הסדר הזה שאין מעמידין תפילת מוספין פעם שניה".
לא עיינתי אם יש נפ"מ.

[איש_ספר]

אתה רואה כאן איזה הבדל משמעותי שיכול להשליך על ביאור הדברים?

[מה שנכון נכון]

הוספתי ביני וביני שלא עיינתי. אפשר שתהיה תועלת למתענינים שיעיינו.
לכאו' אם הכוונה ב'סדר הזה' לסדר קה"ת - מוסף שנאלצים לשנותו, ולא לסדר קה"ת עצמו או לסדר תפלת מוסף מצד עצמה, מוכח כפי' דלעיל.
אין שם את הנוסח 'ומפסיק מיד', דמשמע בתוך מוסף? (בין לחש לחזרה?).

[עץ הזית]

ויש להביא את מנהגם של הקליר ועוד, כאסמכתא לסוברים שאין הזכרת המוסף מעכבת!

הקליר וסיעתו אמרו את פיוטי השבעתות בלילי שבתות וימים טובים (ודלא כמבואר בבבלי שאין שליח ציבור יורד לפני התיבה בליל יום טוב, ובליל שבת אינו אומר אלא רק ברכה אחת מעין שבע), ולכן לא הזכירו בהם את עניין המוסף.

[איש_ספר]

ויש להביא את מנהגם של הקליר ועוד, כאסמכתא לסוברים שאין הזכרת המוסף מעכבת!

הקליר וסיעתו אמרו את פיוטי השבעתות בלילי שבתות וימים טובים (ודלא כמבואר בבבלי שאין שליח ציבור יורד לפני התיבה בליל יום טוב, ובליל שבת אינו אומר אלא רק ברכה אחת מעין שבע), ולכן לא הזכירו בהם את עניין המוסף.

לא הבנתי. יש שבעתות למעריב יש למוסף ויש למנחה. ההערה היתה מאותן המיועדות למוסף.

[עץ הזית]

לא הבנתי. יש שבעתות למעריב יש למוסף ויש למנחה. ההערה היתה מאותן המיועדות למוסף.

למיטב ידיעתי השבעתות לארבע פרשיות שנאספו בספר בתודה ובשיר יועדו כולם לערבית (במקור), וזה שיש שאמרום במוסף לא מוכיח שאין צורך להזכיר של מוסף.

[איש_ספר]

התכתבתי ע"כ בעבר עם הגב' פרופ' שולמית אליצור תחי', והמסקנה שעלתה מתוך כל המו"מ היא כך:



א. בשבעתות אכן אין זכר לקרבן מוסף, אף שיש בהם אזכור לענין הקרבנות בכלל.

ב. בזמן התהוות הפיוטים שימש הפיוט תחליף לתפילת הקבע, אך אין לנו ידיעה ברורה לאיזו תפילה הוא שימש. שכן שבעתות נאמרו בכל התפילות למעט שחרית. אכן לא מתקבל על הדעת שמתוך כל השבעתות שבידנו לא נותר ולא שבעתה אחת שיועדה במקורה למוסף.

ג. יתכן שהוסיפו פסוקים, כמו העדות שיש בידנו מהסופר המעתיק את השבעתא של זבדיה למוסף. אכן א. זו עדות יחידה, ב. זבדיה מאוחר בכמה מאות שנה מימי הקליר, והסופר המעתיק - שהעדות להוספה יצאה ממנו - מאוחר עוד יותר.

חכ"א העיר שניתן לבדוק את הענין משבעתות לר"ח וחוה"מ, שכן בימים אלו נאמרו שבעתות רק למוסף

[איש_ספר]

לגבי הוספת קדשנו במצותיך במוסף של שבת ר"ח.
הראני הרב ישראל שלום ארליך שיח' בספר עתרת שלום לרמ"מ הרטמן לבוב תרמ"ג ד' מו ע"ג
שמצדד לומר קדשינו בתוך אתה יצרת ומוסיף ' 'וכן ראיתי נוהגים איזה צדיקים וחסידים'. (כך הנוסח בכת"י של הספר, בנדפס קצת בשינוי)
ואמנם המקור הראשון בדפוס הוא סידור אור הישר הנדפס בתרל"ז.

[אשרי יושבי ביתך]

ובכן, בירחון האוצר האחרון פרסם הגרי"ד אילן ד' מסכת סופרים סוף פי"א (וציין למהר"ם חלאווה בתשו', המביאה בלשון זו)

הלכה ו
ואם קרא ודילג על פסוק ולא קראו, אם קרא עשרה ואין הפסוק המדולג ביניהם, אינו חוזר, ואם בתוך עשרה הוא, יחזור ויקרא עשרה כראוי על שיטתן, שאין מדלגין. זו בחול, ובמנחה בשבת, ובמנחה ביום טוב, אבל בשבת אם שכח ועבר על פסוק ואחר כך נזכר לו, חוזר וקורא, אפילו לאחר שהפטיר בנביא והתפלל מוסף; ומפסיק מיד וקורא, שאין מעמידין בתפילת המוספין פעם שנייה.

ובנחלת יעקב שם: שאין צריכין להתפלל עוד מוסף אע"פ שטעו וכו'
הרב אילן הביא ד' המ"ס, כסייעתא לכך שמוסף וקרה"ת קשורים יחד. (הוא למד משם גם לענין הסדר, אך לא ברור לי מה הראיה).

יעויין כאן בקובץ 'ירחון האוצר' (גליון ס, עמ' נט) מש"כ בזה בס"ד ע"ד הגרי"ד אילן שליט"א.

[עזריאל ברגר]

לגבי הוספת קדשנו במצותיך במוסף של שבת ר"ח.
הראני הרב ישראל שלום ארליך שיח' בספר עתרת שלום לרמ"מ הרטמן לבוב תרמ"ג ד' מו ע"ג
שמצדד לומר קדשינו בתוך אתה יצרת ומוסיף ' 'וכן ראיתי נוהגים איזה צדיקים וחסידים'. (כך הנוסח בכת"י של הספר, בנדפס קצת בשינוי)
ואמנם המקור הראשון בדפוס הוא סידור אור הישר הנדפס בתרל"ז.

וכן הוא נוסח חב"ד.
מצו"ב צילום מתוך הדפוס הישן ביותר שקיים צילום ממנו - כנראה נדפס בתקס"ג.

מוסף_לשרח_מסידור_חבד_הישן.png (626.09 KiB) נצפה 1934 פעמים

נ.ב. בסידור הבעש"ט - אכן תוספת זו איננה קיימת.