מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

תפילת בית המדרש בכניסתו וביציאתו

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

תפילת בית המדרש בכניסתו וביציאתו

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' מאי 28, 2019 8:00 pm

להלן דברים שנאמרו ונכתבו ע"י אחד מחשובי מרביצי התורה שליט"א הלא ניהו ידידינו וידיד כל בית ישראל, פה מפיק מרגליות, ולו עשר ידות, הרב השוחט שליט"א, בדבר תפילת בית המדרש בכניסתו וביציאתו, ובשולי הדברים אצרף אי"ה מאשר נוסף לן בס"ד.

=======

טעם רפיון הלכה זו

ישנה הלכה ברורה שהיא קצת רופפת ביד חלק מהלומדים, ורצוני לחזק ולהתחזק בה, היות שמעבר לחובה לקיים הלכה, יש בהלכה זו הכנה עצומה להצלחה בלימוד התורה.
רוב ההלכות שקיומן אצלנו כראוי, הן בדרך כלל הלכות שאנו רואים את הציבור מקיימם, ברבים או לפחות בתוך המשפחה, ואנו מתרגלים בכך. אבל אותן ההלכות המתקיימות על ידי היחיד בינו לבין עצמו, חסר החלק הזה של "ממנו יראו וכן יעשו", וצריך ללמוד לבד את הענין על מנת לשמור ולעשות. זו אחת הסיבות שהלכה זו רפויה בידינו. יתכן שישנה סיבה נוספת מכיון שהנוסח של תפילה זו יש בה איזו מבוכה וכפי שנבאר בס"ד.

הצעת הסוגיא

משנה ערוכה שנינו במסכת ברכות (כח עמ' ב'); רבי נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפילה קצרה. אמרו לו מה מקום לתפילה זו, פירש"י כלומר מה טיבה, אמר להם בכניסתי אני מתפלל שלא יארע תקלה על ידי וביציאתי אני נותן הודאה על חלקי. הרי לנו שבני דורו לא ידעו מה טיבה של תפילתו. ראוהו מתפלל לעצמו. לפחות הם שאלו וקיבלו הסבר. והמשנה ברורה (בסימן קי) מביא שהרמב"ם בפירוש המשנה כתב ששתי תפילות אלו חובה הן. כלומר לא מדת חסידות שנו כאן אלא בחובה גמורה עסקינן.

במשנה לא נזכרה נוסח התפילה במפורט. ובגמרא מובאת ברייתא שבה פורט "יהי רצון מלפניך ה"א שלא יארע דבר תקלה על ידי ולא אומר על טמא טהור ולא על טהור טמא (כך ע"פ הגהת הגר"א) ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם". ובלשון זו העתיקה הרמב"ם בפ"י מהלכות ברכות. וכעין זה הטור בסי' קי (רק שהוסיף ולא על אסור מותר ולא על מותר אסור).

המתבונן יראה שעיקר עניינה של תפילה זו היא בקשר עם שאר הלומדים בחבורה, שלא יגרום להם תקלה על ידי שיאמר להם טעות, ושלא ייכשלו במידות רעות של שמחה בתקלת חבירו, לא הוא ולא חביריו. כך פירש רש"י, שהכוונה שלא ישמחו בכשלונו ושהוא לא ישמח בכשלונם. כלומר המילים "לא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חבירי", אין אלו שתי בקשות נפרדות, אלא בקשה אחת היא, שלא יווצר מצב בו אכשל וחבירי ישמחו, אלא מבקש אני שלא אכשל למען לא ייכשלו חבירי בעוון שש בתקלת חבירו (או לכל הפחות שאם חלילה אכשל, שלא ישמחו), ושוב חוזר ומבקש שחבריו לא ייכשלו בהלכה כדי שהוא לא ייכשל בלשמוח בתקלתם. והב"י הביא פירוש נוסף שהכוונה לבקש בקשה נוספת, שחבריו ישמחו בתורתו והוא ישמח בתורתם, והעתיקוהו הפוסקים. ובשו"ע כתב לומר יהי רצון שלא אכשל בדבר הלכה וכו'. כידוע שהשו"ע בא לתמצת את העולה מהטור ב"י ובמקומות שהנוסח כבר מבואר בטור, כוונתו שהלומד יקח משם את הנוסח המלא. (ובמקומות רבים, כמו ביאור שמונה עשרה הברכות ועוד, חסרים ללומדים ידיעות חשובות ביותר מהטור, מפני שלא יודעים סוד זה, ואין כאן מקום להיכנס לנושא זה).

נוסח הט"ז

עד כאן הנוסח קצר וברור מדינא דגמרא ונפסק ברמב"ם טור ושו"ע. וכמעט לא מצינו הלכה כל כך ברורה בכל הפוסקים שכל כך יש שלא מכירים אותה. אלא שהפוסקים כתבו שנוסח זה מיועד בעיקר ללומד בבית המדרש עם בני חבורה. אבל הלומד לעצמו עיקר תפילתו צריכה להיות על הצלחת הלימוד של עצמו. והגדיל לעשות הט"ז שם שחיבר נוסח מיוחד שאותו צריך לומר כל לומד לעצמו.

וזה לשונו של הט"ז בסו"ס קי; נ"ל דה"ה במי שישב ללמוד אפילו ביחידות ובפרט במי שהגיע להוראה ויש לומר נוסחא אחת קצרה כוללת הרבה וזו היא; יר"מ יאו"א שתאיר עיני במאור תורתך ותצילני מכל מכשול וטעות הן בדיני איסור והיתר הן בדיני ממונות הן בהוראה והן בלימוד, גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך, ומה ששגיתי כבר העמידני על האמת, ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד, כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה עכ"ל. ומביא שם במג"א שהאריז"ל היה אומרה כל בוקר, ומשמע שבא להקל קצת שאם נכנס ויוצא מבית המדרש אינו צריך לאומרה בכל פעם שחוזר ללמוד, אלא מספיק לאומרה פעם אחת בתחילת היום, וכעין שכתבו הראשונים לגבי ברכת התורה. וראה שם עוד שמקור ההוספה של הפסוקים גל עיני וכי ה' יתן חכמה הוא מהאר"י הק'.

והמ"ב (סו"ס קי) מכריע להלכה לומר כנוסח הט"ז, אלא שאם לומד בחבורה יוסיף את נוסח הגמרא שלא ישמח בתקלתם ולא ישמחו בתקלתו. ויש שהדפיסו את שתי הנוסחאות בנפרד ויש ששילבום יחד. ואם כי הדבר קצת זר, שדחה הט"ז נוסח הגמרא, ומשמע קצת שלדעתו זה פשוט שעיקר התפילה צריכה להיות על עצם הצלחת הלימוד, ולא באו חכמים אלא להוסיף שהלומד בבית המדרש, והיינו עם בני חבורה, צריך להוסיף עוד תפילה קצרה אודות בני החבורה, ואת החלק של התפילה על עצמו הניחו לו מקום להתגדר ולנסחה, וחיוב זה קודם ומוכרח טפי מתפילת הגמרא, שאותה יש לומר כהוספה רק בלומד בחבורה.

עכ"פ היות שכבר הורה זקן, הט"ז, וממנו לכל הפוסקים האחרונים עד המ"ב, למעשה כשלומד לבד צריך לומר את נוסח הט"ז וכשלומד עם חבורה צריך להוסיף בנפרד או במשולב את הבקשה הנוספת. עד כאן חלק ההלכה.

תזכורת על ההכרח בסייעתא דשמיא

מה שראוי עוד להוסיף בעניינה של תפילה זו, שעל ידי אמירתה מרויח לעצמו חיזוק גדול בשני יסודות הלימוד, והם, להחשיב את הלימוד וליצור שאיפה לידיעת התורה, שבלעדי שתי הקדמות אלו לא תיתכן כלל הצלחה בלימוד התורה.

חז"ל אמרו מה יעשה אדם ויחכם, אמר להם ירבה בישיבה, א"ל הרבה עשו כן ולא עלתה בידם, אלא יבקש רחמים ממי שהחכמה שלו. כלומר עיקר הצלחת הלימוד תלויה בסייעתא דשמיא, אף שצריך גם השתדלות בשקידה כמבואר שם, וסייעתא דשמיא באה רק על ידי בקשה ממי שהחכמה שלו. וממוצא הדברים אתה נמצא למד, שאם בלי לבקש אין סייעתא דשמיא, קל וחומר שלא יזכה לסייעתא דשמיא מי שבכלל לא זוכר שהוא זקוק לס"ד, וסומך על כוחו ועוצם שכלו. וכשאדם אומר תפילה זו כל יום, ראשית הוא מרויח שהוא מזכיר בכך לעצמו שצריך סייעתא דשמיא ובלא הא לא סגיא.

המהר"ל (בחלק נתיב התורה שבתוך ספר נתיבות עולם) מבאר טעם החילוק בין נוסח הברכה על חכמי אומות העולם (שנתן מחכמתו) לבין הנוסח על חכמי התורה (שחלק מחכמתו), ומאריך הרבה מאד, ויסוד דבריו דשאר החכמות שבבריאה, הכל אמנם מה' יתברך מקור כל החכמה, אבל חכמות אלו כבר הניחם הקב"ה בתוך הבריאה. כלומר אדם יכול להתבונן בבריאה ובטבע ומכך ללמוד את החכמה הטמונה בהם. ולכן הנוסח שנתן, כלומר כבר ניתנה ממנו ואינה אצלו. מה שאין כן חכמת התורה, אמנם הרשות נתונה לכל אדם ללמוד, אבל היא כביכול נמצאת אצלו יתברך, ובכל שעה שלומד, באותה שעה ממש הוא מקבלו מה' יתברך. ומביא שם מדרשים על הפסוק שמזכירים בתפילה זו, כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה, משל לבן של מלך שבא רעב מבית הספר, ואמר לאביו שרוצה לאכול, אמר המלך הרי לך אוכל על השולחן, ענה הבן איני חפץ אלא ממה שבתוך פיך, מיד חלק המלך ממה שעומד ליכנס לפיו ונתן לבנו לגודל חביבותו. וזהו כביכול מפיו דעת ותבונה. וזה עומק הטעם שאי אפשר ללמוד בשום אופן כלל ללא סייעתא דשמיא, וכשזוכר לבקש סייעתא משמיא, הוא גם מעמיק להבין את חשיבות התורה הקדושה שהקב"ה בעצמו מלמד תורה לעמו ישראל בכל דור ולכל יחיד.

יצירת השתוקקות

ועוד זאת מרויח. שהנה ידוע מכל הספרים הקדושים שהכלי הכי חשוב שמסייע לקבל ולהכיל תורה הוא ההשתוקקות אליה. וכפי אשר תגדל השאיפה כך יזכה לרכוש חלק בתורה. וכבר דיברנו בזה פעמים הרבה. ובחג השבועות הזכרנו את דברי הקדושת לוי בספרו שמבאר מדוע חיזר הקב"ה אחר האומות להציע להם תורה, והרי ידוע לפניו שלא יקבלוה, ועי"ש שמאריך בהצעת כמה קושיות. ומחדש שכיון שהיסוד לקבל התורה הוא גודל ההשתוקקות לה, וכמה שהיו ישראל משתוקקים בכח עצמם לא היה בזה די לגודל מה שרצה הקב"ה להשפיע, ולכן הלך אצל האומות כדי לייצר כביכול כמות עצומה של השתוקקות, שהרי כל אומה אמרה שללא פרט מסויים היא רוצה לקבל את התורה, וכגון בני עשו אמרו רוצים אנו בתורה רק לא תרצח מפריע לנו, וכן בני ישמעאל ושאר האומות, נמצא שכל העולם כולו ממש השתוקק מאד לקבל את התורה. ואף המלאכים יצרו ביקוש גדול באמרם תנה הודך על השמים, ונטל הקב"ה כל השתוקקויות אלו שלא יכולים היו לצאת לפועל אצל המלאכים והאומות ונתנם לישראל. עי"ש שמבאר לדרכו כמה עניינים על פי זה.

והרי מצוי שבשטף ההרגל מתקהים רגשות השאיפה והביקוש, ומה יעשה אדם ויחכם. ועל ידי שבא כל בוקר ואומר מקרב לב את התפילה הזו ומבקש בתחנונים לזכות לתורה על כל חלקיה, הרי הוא מחבר עצמו בחזרה להרגשים אלו של השאיפות, וכדאית היא כל תפילה זו ולו בשביל זה לבד. (יש קטעים נוספים כגון דא, וכגון בברכות התורה, באהבה רבה, בובא לציון. אך מקום של כבוד שמור לתפילה מיוחדת זו שנאמרת בסמוך לתחילת הלימוד).

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: תפילת בית המדרש בכניסתו וביציאתו

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' מאי 28, 2019 8:01 pm

ועתה נענה אף אנו את חלקנו הקטן בענין זה באיזה הארה.

בלשון המשנה,
רבי נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפלה קצרה. אמרו לו מה מקום לתפלה זו. אמר להם בכניסתי אני מתפלל שלא יארע דבר תקלה על ידי, וביציאתי אני נותן הודאה על חלקי.

ויש לדקדק על נוסח השאלה ששאלוהו, שאם אמנם לא הבינו מה הטעם לתפילה זו, מה העמידו את הענין על ה'מקום'? ועוד, שהרי שני תפילות יש כאן, בכניסתו לבית המדרש וביציאתו ממנו, ואילו הם שאלו על תפילה אחת. [ועי' בספר בן יהוידע].

ולכאורה היה נראה דאמנם חלוקה היא ביסודה תפילת בית המדרש בכניסתו לתפילת בית המדרש ביציאתו, שהתפילה בכניסתו נתקנה על 'בית המדרש' דייקא, וכך מורה כל הנוסח המקורי בגמ', ולא נתקנה ללומד ביחידות בביתו, ויעויין בירושלמי שמופיע כל נוסח המשך התפילה בלשון רבים, יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שלא אקפיד כנגד חבירי ולא חבירי יקפידו כנגדי שלא נטמא את הטהור ולא נטהר את הטמא שלא נאסור את המותר ולא נתיר את האסור ונמצאתי מתבייש לעולם הזה ולעולם הבא.

ואולם תוכן התפילה ביציאתו אינה ענין ל'בית המדרש' דייקא, אלא על שנתן חלקו בין אלו שיושבים ולומדים, ורצים לחיי עולם, ועמלים ומקבלים שכר וכו', וזהו ישנו גם במי שלומד בביתו.

וכהאי חילוקא נראה בעליל במגן אברהם (סימן קי ס"ק ח):
ונ"ל דתפלת מודה אני וכו' יאמר בכל ערב כל העוסק בתורה כל היום
. ולא נקט כן על התפילה בכניסתו, גם למי שלומד תורה כל היום, והיינו לפי שזוהי תפילה שנתקנה על הכניסה לבית המדרש דייקא, וכמש"נ.

ומעתה נראה שזהו ששאלוהו 'מה מקום לתפילה זו' היינו התפילה האחרונה ביציאתו מבית המדרש מה ענינה ליציאה מבית המדרש דייקא, וע"ז השיבם רנב"ה, שאה"נ, ואין תפילה זו שייכא לבית המדרש אלא היא הודאה על חלקו שהוא מצא לנכון לאומרה עם צאתו מבית המדרש.

[ושוב מצאתי בשנות אליהו לרבינו הגר"א שפירש מה מקום לתפילה זו, מה זמן, באיזה זמן נתפלל אותה, ועי'].

.השוחט
הודעות: 988
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 7:23 pm

Re: תפילת בית המדרש בכניסתו וביציאתו

הודעהעל ידי .השוחט » ד' מאי 29, 2019 12:54 am

יישר כח להרב הנוטר שזיכיתני. ועל הוספת הדברים.

לפי דבריך, חסר ביאור מדוע בתשובתו ביאר גם את תפילת הכניסה.

לפשוטו של ביטוי "מה מקום", לכאורה הכוונה מה עניינה ותוכנה. מה מקומה של תפילה זו בעולם. (וכעי"ז פירש"י שהוזכר במאמר).
הביטוי הזה נמצא בשימוש עד היום גם אצלינו במובן הזה.
אלא שהגר"א שהבאת ביאר 'מקומה' בסדר היום. כמו מיקומה. היכן מקומה המסויים.

(בשעתו כשהמאמר נשלח למנוייו, היה מצורף לו ניגון שנתחבר על תפילה זו לכבוד המאמר.
יש מו"צ בא' מבתי ההוראה, שאמר לי שבכניסתו לבית ההוראה הוא נוהג לשיר לעצמו את השיר הזה.
דומני שמוהר"ן מברסלב אומר שלכל דבר תורה יש ניגון מיוחד משלו, ותנועות מיוחדות וריקוד מיוחד וכו'.
הניגון רצו"ב בס"ד).
קבצים מצורפים
יהי רצון.mp3
(10.96 MiB) הורד 373 פעמים

בתבונה
הודעות: 1304
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: תפילת בית המדרש בכניסתו וביציאתו

הודעהעל ידי בתבונה » ה' מאי 30, 2019 1:57 am

נוטר הכרמים כתב:היסוד לקבל התורה הוא גודל ההשתוקקות

אנו רצים והם רצים - אנו רצים לחיי העולם הבא, והם רצים לבאר שחת. אולי זה עניין הריצה.
ואגב אצטט חידוד ששמעתי בשם חכ"א: שבעמידה בצפירה: אם העומדים הם מאלו הרצים לבאר שחת, הרי יש בזה עילוי נשמה.
אבל אלו הרצים לחיי העולם הבא, אדרבה שלא יעמדו זהו עילוי נשמה.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: תפילת בית המדרש בכניסתו וביציאתו

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' אפריל 25, 2020 11:41 pm

ולא שמת חלקי מיושבי קרנות.

לכאורה צ"ב טובא, אטו אם לא זכה לשים חלקו בין יושבי בית המדרש, אחת דינו להיות בין יושבי קרנות, והיינו כמו שנתבאר לעיל בסמוך אנשים שעוסקים גם בדברי הבל ורעות רוח - שיחה בטלה, ואולי ישים חלקו בין עובדי אדמה או אחרים הנהנים מיגיע כפיהם ואינם מבטלים את זמנם.

ומרגלא בפומיה דהגאון רבי צבי פרידמן שליט"א שמכאן רואים שגם בעלי תפקידים בכירים ומועילים ביחס ליושבי בית המדרש אינם אלא יושבי קרנות...

אולם כמובן אין זה על דרך הפשט.

ונראה שפשר דבר הוא ע"פ דברי הגמ' בסנהדרין (צט, ב):
אמר רב יצחק בר אבודימי: מאי קרא שנאמר נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו, הוא עמל במקום זה, ותורתו עומלת לו במקום אחר. אמר רבי אלעזר: כל אדם לעמל נברא, שנאמר כי אדם לעמל יולד, איני יודע אם לעמל פה נברא אם לעמל מלאכה נברא, כשהוא אומר כי אכף עליו פיהו הוי אומר לעמל פה נברא. ועדיין איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה, כשהוא אומר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך הוי אומר לעמל תורה נברא.

וכמובן שכל הרואה את סדר דברי הגמ' תמה טובא, אחר שכבר יודענו שלא לעמל מלאכה – ישובו של עולם הוא נברא אלא לעמל פה, ישנו צד שנברא לעמל שיחה בטלה שצריך ילפותא להפקיע מזה, אתמהה.

ומצינו שם בדברי מהרש"א בח"א, וז"ל,
ושאמר אם לעמל מלאכה כו'. ר"ל לעמל מלאכה דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה. ומסיק הוי אומר לעמל פה נברא ואין צריך לעמל מלאכה כדאמרינן בברכות בחסידים הראשונים שהיה תורתן אומנתן ומלאכתן נעשית מאליה וכן היה תחלת הבריאה לולי שעל חטא האדם נאמר לו בזעת אפיך תאכל וגו'. ואמר אם לעמל שיחה כו' אפילו שיחה בטלה. כי תכלית בריאת אדם שנקרא חי מדבר סתם ובזה נשתנה צורתו משאר ב[ע]"ח ואמר דאינו כן דדבורו לא יהי' דבור ושיחה בטלה אלא דבור של תורה שנאמר לא ימוש וגו'.

ומבואר בדברי מהרש"א שהנידון היה ביחס למעלה של אדם בבריאתו יותר מבעל חי, והיינו כח הדיבור, שזה היתרון על פני עמל מלאכה. וכיוצא בזה ניתן לומר גם כאן, שבשימוש של כח הדיבור אין שום אפשרות אלא או יושבי בית המדרש או יושבי קרנות, ונראה שזה ממש קרוב לפשט, תלי"ת.

[ומהרש"א מציין על חלק של תפילת רנב"ה את דברי הגמ' בסנהדרין הנ"ל].

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 2517
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: תפילת בית המדרש בכניסתו וביציאתו

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ש' אפריל 25, 2020 11:45 pm

יש להתבונן במטבע הלשון "יושבי קרנות", מאי משמע "קרנות"?
ביאר מרן הגר"י צדקה זצ"ל, שהם אלה היושבים על ה"קרן" שלהם, שאוכלים את ה"קרן" שלהם לעוה"ב, כאן בעוה"ז.

שייף נפיק
הודעות: 2762
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: תפילת בית המדרש בכניסתו וביציאתו

הודעהעל ידי שייף נפיק » ש' אפריל 25, 2020 11:56 pm

ידוע ביאורו של הגראי''ה קוק שהיה מביא הג''ר ראובן מרגליות

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: תפילת בית המדרש בכניסתו וביציאתו

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אפריל 26, 2020 12:13 am

שייף נפיק כתב:ידוע ביאורו של הגראי''ה קוק שהיה מביא הג''ר ראובן מרגליות
נדמה לי שכבר נכב"ב.
ולגוף דבריו, ראה מה שדחה בטוטו"ד, הג"מ אפרים ביליצר בקובץ צהר, ה, תש"ס, עמ' קיג ואילך.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: תפילת בית המדרש בכניסתו וביציאתו

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' אפריל 26, 2020 12:37 am

יש ביאור נפלא בתפארת ישראל על התפילה.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 6311
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: תפילת בית המדרש בכניסתו וביציאתו

הודעהעל ידי מיללער » ג' פברואר 02, 2021 5:39 am

שייף נפיק כתב:ידוע ביאורו של הגראי''ה קוק שהיה מביא הג''ר ראובן מרגליות

וגם הגרר"מ בעצמו שם (סנהדרין ג. אות יג) מוסיף מדיליה לבאר מילת 'קרנות' שהוא על שם 'קרונות' עיי"ש

מגופת חבית
הודעות: 442
הצטרף: ד' אוגוסט 07, 2019 9:58 am

Re: תפילת בית המדרש בכניסתו וביציאתו

הודעהעל ידי מגופת חבית » ד' פברואר 03, 2021 3:20 am

הגהות רא''מ הורוביץ ברכות דף יא:
שם תנ"ה א"א אהבת עולם אלא אה"ר ורבנן אמרי אהבת עולם כו' לכאורה קשה מאי ראיה מייתי כיון דאיכא רבנן דפליגי ואי רבנן הם אמוראים תיקשי עלייהו מהך ברייתא וגם לפי גי' הרי"ף ק' מתנ"ה על אינך אמוראי עיי"ש ותו ק' הלשון א"א דמשמע יש איסור בדבר והול"ל אומרים כו' ותו למאי סיים ע"כ משכתיך חסד ואולי י"ל ורבנן אמרי אה"ע ר"ל תלמידי חכמים דעוסקין בתורה כל הלילה הם אומרים הנוסח אה"ע ול"ד הך תיבה לחודא אלא כל הנוסח כמו שאנו אומרים בערב וענין הדבר דנוסח אה"ר הוא כעין תפלת ר' נחוניא בה"ק בכניסתו לבית המדרש דוק לק' כ"ח ע"ב ונוסח אה"ע הוא כעין תפלתו ביציאתו ע"ש דהוא הודאה על העבר וגם החתימה אוהב עמו והבוחר בעמו מוכיח כן ע"פ מ"ש המפרשים בפ' רק בך ובאבותיך חשק דבת"ח אהבה עצמית ובהמון רק בחירת אהבה ע"ש וע"כ כל ההמון דאינם עוסקים בתורה כל הלילה דאנן אגירי דיממא אנן ע"כ אומרים אה"ר ומבקשים על עסק היום ובלילה אה"ע דהוי לדידהו כיציאתם מביהכ"נ משא"כ ת"ח דעוסקים כל הלילה בתורה אומרים גם בבקר הודאה על עמלם בתורה בלילה והיינו דסיים ע"כ משכתיך חסד ע"פ כל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום והיינו מנהגא דידן שאנו אומרין אה"ר דאנן אגירי דיומא ואין לנו מעלת ת"ח ובזה אנו נפטרין מתפלת רנבה"ק דמשמע לכאורה דבדרך חובה קאמר ועי' תוי"ט שתמה על שלא נהיגין כן ולדברינו אנו נפטרין ב ברכות אה"ר ואה"ע

הוגה
הודעות: 1337
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: תפילת בית המדרש בכניסתו וביציאתו

הודעהעל ידי הוגה » ג' פברואר 09, 2021 3:26 am

קיבלתי.
קבצים מצורפים
הנכנס לבית המדרש יתפלל.pdf
(2.03 MiB) הורד 158 פעמים

.השוחט
הודעות: 988
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 7:23 pm

Re: תפילת בית המדרש בכניסתו וביציאתו - יושבי קרנות הם "אנשי דמים ומרמה" ???

הודעהעל ידי .השוחט » ג' פברואר 09, 2021 10:57 am

מכיון שנתחיה אשכול זה [שהתעניינו בו בינתיים 2371 פעמים], ומכיון שבעקיפין היה לי בס"ד חלק בפתיחתו, בענין התפילה בכניסתו, נימא בה עוד מילתא בס"ד בענין התפילה השניה בצאתו.

הנוסח הוא אנו רצים לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת. וזה כבר קצת תמוה, שהרי אין מדברים מרשעים ארורים אלא מיושבי קרנות שאינם מיושבי בית המדרש.

ומ"מ זה עדיין יש ליישב שהמצב הטבעי של יהודי כמעט מחייב את הזיכוך כמשפט, ועל כולם אומרים קדיש ועוסקין בפעולות להצלת הנשמה מהדין וכו'. אלא שיושבי בית המדרש יש עליהם שמירה מיוחדת והגנה יתירא מאותו הדין הנורא, ומקילים בדינם באופן שעם כל הדין, כבר אין זו באר שחת ממש. משא"כ מי שאין ישיבתו בבית המדרש, אלא בקרנות, מועד הוא הרבה יותר לחטאים ועוונות וכו', וממילא חייו הם בבחינת ריצה לבאר שחת.

אבל ההמשך ממש תמוה. וכך הנוסח הרגיל: "שנאמר ואתה אלוקים תורידם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך". שהפסוק הזה נראה כעין תפילה שיורידם הקב"ה לבאר שחת, וזה באמת מתאים על אנשי דמים ומרמה, כמו דואג ואחיתופל או בלעם, כדרשות חז"ל בפסוק זה, ואיך זה אנו מכנים ליושבי קרנות, יהודים פשוטים ויקרים, אנשי דמים ומרמה, ומבקשים שלא יחצו ימיהם ויורידם אלוקים לבאר שחת? זה כאב לי מאד בכל פעם שזכיתי לומר תפילה זו, ובפרט בסיומי מסכתות שזה נאמר בנחת ובכוונה. ממש צביטה קבועה בלב.

ומה מאד נחה דעתי, כשיום אחד גיליתי [לפני למעלה מעשור] שיש נוסחה אחרת חשובה מאד שיש לה בית אב. שאומרים פסוק אחר בכלל. "שנאמר כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת". שזה ממש מתאים כבר לתפילה הזו, שיושבי בית המדרש, הם בכלל חסידיך, שהקב"ה לא יעזוב נפשם לשאול ולא יתן להם לראות שחת. זו אכן השמירה המיוחדת הנזכרת שאין זוכים לה יושבי קרנות. ובכל אופן זו תפילה על עצמינו שנינצל, ולא בקשה על אחרים שיירדו לשם.

איני זוכר כרגע את המקורות, אבל בזכרוני המעורפל שכן הוא בכתבי ידות של איזה ירושלמי ואיזו תוספתא. ואולי גם חלק מבני תימן נהגו כך למעשה. ואף הסבירו המומחים שהיה כתוב רק שנאמר וכו', ועם הזמן נשתרבבה פתיחה משובשת של אותו שנאמר. [אשמח מאד אם מי מהלומדים דכאן מכיר את המקורות הללו ויזכנו].

וכל כך שמחתי בזה שנחה עלי הרוח וצדתי איזה ניגון על שני הפסוקים הללו יחד, ניגון שהרגשתי [הרגשה פרטית, שמסתבר שיש כאלו שלא יחושו בזה כלל] שהוא מחדד את ההבדלים בין שני הפסוקים. סוג אחר של שחת, וסוג אחר של היורדים אליו. אולי אנסה לצרפו לכאן אי"ה.
נערך לאחרונה על ידי .השוחט ב ג' פברואר 09, 2021 11:17 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

.השוחט
הודעות: 988
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 7:23 pm

Re: תפילת בית המדרש בכניסתו וביציאתו - ניגון על הפסוקים ד"באר שחת"

הודעהעל ידי .השוחט » ג' פברואר 09, 2021 11:04 am

רצוף בזה הניגון המדובר.
קבצים מצורפים
3 באר שחת.MP3
(11.25 MiB) הורד 142 פעמים

איקטורין
הודעות: 467
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 12:26 am

Re: תפילת בית המדרש בכניסתו וביציאתו

הודעהעל ידי איקטורין » ו' ספטמבר 16, 2022 3:46 am

וזה לשונו של הט"ז בסו"ס ק"י: נ"ל דה"ה במי שישב ללמוד אפילו ביחידות ובפרט במי שהגיע להוראה ויש לומר נוסחא אחת קצרה כוללת הרבה וזו היא; יר"מ יאו"א שתאיר עיני במאור תורתך ותצילני מכל מכשול וטעות הן בדיני איסור והיתר הן בדיני ממונות הן בהוראה והן בלימוד, גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך, ומה ששגיתי כבר העמידני על האמת, ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד, כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה עכ"ל.

ג' פסוקים בנוסחת הט"ז: א. גל עיניי ואביטה נפלאות מתורתך (תהילים קיט, יח).
ב. ואל תצל מפי דבר אמת עד מאוד (שם שם מג).
ג. כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה (משלי ב, ו).
נוסח הט"ז ככתבו הועתק בבה"ט, שו"ע הרב, ערוה"ש, מ"ב.
[בנוסח האר"י שהובא במג"א נזכרו רק הפסוקים א' וג']
ברם הפסוק השני חסר הוא ובמקורו כתוב: "ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד כי למשפטך יחלתי".

והלא כל פסוק דלא פסק משה אנן לא פסקינן, ואף שנשתברו קולמוסים ע"כ ונאספו בטוטו"ד בפ"ת סי' נא, אמאי לכתחילה לא נאמר כאן את הפסוק בשלמותו?

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 2090
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

Re: תפילת בית המדרש בכניסתו וביציאתו

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » א' ספטמבר 18, 2022 2:48 am

בעיקר פרטי תפילה זו, בכניסתו וביציאתו מביהמ"ד, יעוי' מש"כ בעניי בשו"ת שיח חיים (תשובה מט, עמ' קטז), ואקווה שת"נ.


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 27 אורחים