נוכח ונסתר בתפילת שמונה עשרה

[מוטי]

סקירה של כל תפילות השמו"ע, בחול שבת ומועד, מגלה, שכולן נאמרו בלשון נוכח. 
וכך יאה, כיון שעומד לפני המלך.
יוצאים מן הכלל:
א) "למען שמו באהבה" - דבר זה גורם להסתפק שמא ברכת אבות כולה, מלבד פתיחתה, בלשון נסתר נתקנה (כי מ"ואלקי אבותינו" היא אמורה בלשון "נייטרלית"). 
ב) "ומקיים אמונתו לישני עפר" - גם זה גורם להסתפק שמא גם מה שקדם למשפט זה אמור בלשון נסתר (כי מ"מחיה מתים אתה" הדברים אמורים בלשון "נייטרלית").
ג) חתימות הברכות: יש האמורות בלשון "נייטרלית", ויש האמורות בלשון נסתר (לדוגמא: "עמו ישראל"). היוצאת מן הכלל היא חתימת "מודים" - "הטוב שמך ולך נאה להודות", וחתימת ה"עבודה" המיוחדת "שאותך לבדך ביראה נעבוד".

אשמח לעזר בפשר דבר.

[שמואל שלומוביץ]

אני זוכר מדברי הרשב"א וכן נזכר בשם הגר"א שבכל הברכות בדווקא יש בהם נגלה ונסתר כאחד. ולפי"ז בכל הברכות צריך להופיע היחס הכפול הזה.
ואם לא מצינו באיזה בכרכה שתי היחסים יש לדון אם החלק הניטרלי מתפרש לכאן או לכאן.
ואולי בתפילת שמונ"ע אין הכרח שיהיו בכל ברכה יחס כפול זה כיון שהם סמוכות זו לזו.
בהחלט יש מקום לדון שיש בכל הופעה של יחס נוכח או נסתר טעם לפי ענינה.
אולי מראה מקום בענין הוא בברכת קידוש היום שבולט בה כפילות בנוסח הברכה רק בשביל לשנות את היחס הזה. שמתחילה אומר "ושבת קדשו באהבה וברצון הנחילנו", ובסופה אומר "ושבת קדשך באהבה וברצון הנחלתנו".
ובנושא זה כמדומה שהעתירו דברים בספרי חסידות, ואולי כבר יש בראשונים, וגם ראיתי פעם בספר פחד יצחק שבת בזה. ואולי מזה יהיה פתח ושער לסלול דרך בשינויים אלו.

[סגי נהור]

בדרך הפשט אין כאן שאלה כלל, כי כן היא דרך הלשון.
לדוגמא:
אתה אדם יקר, העוזר לכל אדם מבלי לחשוב על טובתו האישית.
"העוזר לכל אדם וכו'" - הוא תיאור של "אתה", וכתיאור הוא נייטרלי.
זאת לעומת:
אתה עוזר לכל אדם מבלי לחשוב על טובתך האישית.

על דוגמא ג בלבד יש מקום לדון.

[מעט דבש]

viewtopic.php?p=58935#p58935
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=352355#p352355
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=381281#p381281
viewtopic.php?p=74879#p74879

[סגי נהור]

אולי מראה מקום בענין הוא בברכת קידוש היום שבולט בה כפילות בנוסח הברכה רק בשביל לשנות את היחס הזה. שמתחילה אומר "ושבת קדשו באהבה וברצון הנחילנו", ובסופה אומר "ושבת קדשך באהבה וברצון הנחלתנו".

גם כאן השינוי מתבקש ומוכרח מכללי הלשון. הפתיחה ב"אשר קידשנו במצוותיו כו' ושבת קדשו כו'" מקבילה לדוגמא זו:
אתה אדם יקר, אשר פתח את ביתו לכל אדם...
לעומת זאת "כי בנו בחרת ואותנו קידשת כו' ושבת קדשך כו'" מקבילה לדוגמא זו:
אתמול פתחת לי את ביתך, האכלת אותי והשקית אותי...

[רב טקסט]

בדרך הפשט אין כאן שאלה כלל, כי כן היא דרך הלשון.
לדוגמא:
אתה אדם יקר, העוזר לכל אדם מבלי לחשוב על טובתו האישית.
"העוזר לכל אדם וכו'" - הוא תיאור של "אתה", וכתיאור הוא נייטרלי.
זאת לעומת:
אתה עוזר לכל אדם מבלי לחשוב על טובתך האישית.

על דוגמא ג בלבד יש מקום לדון.

ודאי כך הפשטות. עם כי יש מקומות צריכים עיון, ופעמים מתמיה מאד
כגון מה שמצאנו שמשנים לדבר בלשון נוכח לאחרים, בברכת הנכנס לבית עלמין, ברוך אתה ה"א מלך העולם אשר יצר אתכם בדין כו'.
וכן גר לפי דעת המשנה בבכורים כשמתפלל בבית הכנסת אומר ברוך אתה ה' אלקינו ואלקי אבותיכם.

ובברכת בורא נפשות יש שתי נוסחאות על כל מה שברא, או שבראת, ותלוי בפירוש הדברים, דמבואר בטור וב"י.

[בן ראובן]

וכן "לדור ודור המליכו לא-ל" - אפילו בתפילת לחש (לחלק מהנוסחאות)!

[רב טקסט]

עיקר התמיהה בדומים שהבאתי, על שהם נמשכים עם לשון נוכח המדבר כלפי מעלה. דהיינו בהמשך ישר עם ברוך אתה ה', ומכיון שבפשטות נכון שמה שאמרו הראשונים שאחר הפתיחה עוברים ללשון נסתר, דרך פשט אינו אלא שקוראים לו בכיניים ובפעולות, לכן אין מזכירים אותן בנוכחות ממש, וכמו שאמרו מקודם, הרי שבמקרים אלה שפונים בנוכחות לאחרים אין לפרש כן.

לדור ודור המליכו לקל שהוא מההוספות שבתוך התפילה יתכן להיות כאומר בינו לבין עצמו שראוי לומר כן לכל דור.
ואיך נפרנס: עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועכ"י, ואמרו אמן, הנאמר אחר תפילת לחש ואחר ברכת המזון. דומני ששם זה יותר מתמיה, כי גם מה שכתבתי על לדור ודור רחוק קצת בענין זה.

[אביש]

עיקר התמיהה בדומים שהבאתי, על שהם נמשכים עם לשון נוכח המדבר כלפי מעלה. דהיינו בהמשך ישר עם ברוך אתה ה', ומכיון שבפשטות נכון שמה שאמרו הראשונים שאחר הפתיחה עוברים ללשון נסתר, דרך פשט אינו אלא שקוראים לו בכיניים ובפעולות, לכן אין מזכירים אותן בנוכחות ממש, וכמו שאמרו מקודם, הרי שבמקרים אלה שפונים בנוכחות לאחרים אין לפרש כן.

לדור ודור המליכו לקל שהוא מההוספות שבתוך התפילה יתכן להיות כאומר בינו לבין עצמו שראוי לומר כן לכל דור.
ואיך נפרנס: עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועכ"י, ואמרו אמן, הנאמר אחר תפילת לחש ואחר ברכת המזון. דומני ששם זה יותר מתמיה, כי גם מה שכתבתי על לדור ודור רחוק קצת בענין זה.

במג"א או"ח סימן סו סק"ז בשם המט"מ כתב שאומר כן להמלאכים השומרים אותו

[רב טקסט]

בדרך הפשט אין כאן שאלה כלל, כי כן היא דרך הלשון.
לדוגמא:
אתה אדם יקר, העוזר לכל אדם מבלי לחשוב על טובתו האישית.
"העוזר לכל אדם וכו'" - הוא תיאור של "אתה", וכתיאור הוא נייטרלי.
זאת לעומת:
אתה עוזר לכל אדם מבלי לחשוב על טובתך האישית.

על דוגמא ג בלבד יש מקום לדון.

ודאי כך הפשטות. עם כי יש מקומות צריכים עיון, ופעמים מתמיה מאד
כגון מה שמצאנו שמשנים לדבר בלשון נוכח לאחרים, בברכת הנכנס לבית עלמין, ברוך אתה ה"א מלך העולם אשר יצר אתכם בדין כו'.
וכן גר לפי דעת המשנה בבכורים כשמתפלל בבית הכנסת אומר ברוך אתה ה' אלקינו ואלקי אבותיכם.

ובברכת בורא נפשות יש שתי נוסחאות על כל מה שברא, או שבראת, ותלוי בפירוש הדברים, דמבואר בטור וב"י.

וכן, עם כי לא חריף כל כך, בברכות שהוסיפו בתעניות, במשנה תענית פ"ב, מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה הוא יענה אתכם כו' ברוך אתה ה' גואל ישראל. וכן בשאר הברכות