פורום אוצר החכמה

הלשון 'חדש' מצינו לכאורה רק כאן, לא מבקשים בנה לנו בית חדש. וצ''ב. והל' הנ''ל נמצא גם במסכת סופרים שהקורא פסוק בזמנו כאילו בנה מזבח חדש. ועיין.
והלשון 'תכין' נראה כרש''י בסוכה מ''א שביהמ''ק ירד בנוי. וי''ל שגם המזבח. שו''ר כן בפי' הרוקח.

מצינו, אור חדש על ציון תאיר.
משום דהאור מתחדש בכל יום.
וכאן, איידי דהחודש מתחדש, כמו שמיד ממשיכים, ועולת ראש חודש נעלה עליו.

תכין, מלשון לכונן, והוא כבר במקרא בענין הקדש והמקדש, מקדש אד' כוננו ידיך.
ובתפילה, בנה ביתך כבתחילה וכונן מקדשך על מכונו.

"תכין" אינו משורש "כנן" כמו "כוננו ידיך, אלא משורש "כון" ואיני חושב שיש להם אותה משמעות

כדכד כתב:"תכין" אינו משורש "כנן" כמו "כוננו ידיך, אלא משורש "כון" ואיני חושב שיש להם אותה משמעות

באותו פסוק כתוב גם מכון לשבתך, ות"א אתר דמתקן, כלומר מקום מוכן.
והיינו תכין.

ערבובי דברים חזינא הכא
"מכון" הוא משורש "כנן" ולא משורש "כון" כמו "תין" והוראת השורש "כנן" היא לשון כן ובסיס כמו "ועל נהרות יכוננה" והשורש "כון" אין פירושו כך אלא כמו "והכינו את אשר יביאו" שמכינים מדבר שהבסיס שלו כבר קיים.

דומני שבמליצה פיוטית זה חוקי לומר תכין במובן של תכונן.

.השוחט כתב:'תכין' מובנו תכונן.

וכן הוא אומר בעזרא: 'וַיָּכִינוּ הַמִּזְבֵּחַ עַל מְכוֹנֹתָו'. ורבות במקרא הכנה במובן כינון, כמו:

'וַהֲקִימֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ וַהֲכִינֹתִי אֶת מַמְלַכְתּוֹ' האמור אצל דוד
'לְהָכִין פֶּסֶל לֹא יִמּוֹט'
'מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ'

והרבה כיוצא בהם.
דיקא נמי, דאמר 'בציון תכין', ולא אמר 'לציון תכין'.

כל ראיותיו של מר לא הבנתי
בכולם אפשר לפרש "תכין" במובן המקובל והדיקא נמי מהנאמר "בציון תכין" ולא "לציון תכין" לא הבנתי כלל

כדכד כתב:לא הבנתי
לא הבנתי כלל

Tut mir leid

גם את זה לא הבנתי
אם בא מר לתמוה מה ההבדל בין הרישא לסיפא אענה. את הרישא לא הבנתי את הראיות, הבנתי שמר מביא פסוקים כראיה לכך שיש "יכין" במובן כ' נ'ן' וע"ז הבנתי שהוא בא לומר רק לא הבנתי למה הם ראיות שכן אפשר לפרשם בלשון "כון" כמו שכתבתי בהתחלה, הסיפא "לא הבנתי כלל" מתייחס ל"דייקא ימי" משלא הבסנתי כלל מה רוצה מר במשפט הזה

שייף נפיק כתב:הלשון 'חדש' מצינו לכאורה רק כאן, לא מבקשים בנה לנו בית חדש. וצ''ב. והל' הנ''ל נמצא גם במסכת סופרים שהקורא פסוק בזמנו כאילו בנה מזבח חדש. ועיין.
והלשון 'תכין' נראה כרש''י בסוכה מ''א שביהמ''ק ירד בנוי. וי''ל שגם המזבח. שו''ר כן בפי' הרוקח.

אפשר דהוא משום דקיי"ל מזבח שנפגם פסול, וכבר האריכו האחרונים [והמנ"ח נסתפק בזה] אי כשממלאים הפגימה צריך חנוך כמזבח חדש או לא. ויש להטעים הדברים לפי מאי דקיי"ל דאין עניות במקום עשירות, ואין מתקנים במקדש כלים שנקבו ואין משחיזין סכין שנפגמה ואין מכבסין בגד"כ שבלו וכיו"ב, וא"כ מה"ט גם א"א 'לתקן' את המזבח, אלא בעי' לעשות ולהכין 'מזבח חדש', עד כדי דאף חנוך י"ל דבעי [ותנן במנחות מט דאין מחנכין אותו אלא בתמיד של שחר]. וזהו 'מזבח חדש' בציון תכין.

כדכד כתב:ערבובי דברים חזינא הכא
"מכון" הוא משורש "כנן" ולא משורש "כון" כמו "ת[כ]ין" והוראת השורש "כנן" היא לשון כן ובסיס כמו "ועל נהרות יכוננה"...

זאת מנין לך? אשמח לראות את המקור. במילוני זמננו איתא שהוא משורש כון, והפועל שמשורש כנן הוא מכנן ולא מכונן.

הצורה "לכונן" יכולה להיות הן משורש "כון" (כמו "לקומם" משורש "קום") והן משורש "כנן" (כמו "לסובב" משורש "סבב").

אבל המשקל "מכון" דומני שאין לו מקום אלא בשורש "כון".

בן ראובן כתב:הצורה "לכונן" יכולה להיות הן משורש "כון" (כמו "לקומם" משורש "קום") והן משורש "כנן" (כמו "לסובב" משורש "סבב").

ודאי שיכולה, אבל מתברר שבעברית של ימינו (עכ"פ) הפועל שמשורש כנן הוא לכנן, כנ"ל.

סגי נהור כתב:

כדכד כתב:ערבובי דברים חזינא הכא
"מכון" הוא משורש "כנן" ולא משורש "כון" כמו "ת[כ]ין" והוראת השורש "כנן" היא לשון כן ובסיס כמו "ועל נהרות יכוננה"...

זאת מנין לך? אשמח לראות את המקור. במילוני זמננו איתא שהוא משורש כון, והפועל שמשורש כנן הוא מכנן ולא מכונן.

לא תוכל לראות...
המקור הוא תורה שבעל פה אבל יתכן שהוספתי מסברה דילי על בסיס מה שלמדתי.
מה שלמדתי הוא ששרשים שהאות האמצעית שלהם היא ו' מוטים בהפעיל בי' במקום ו' וה' הפועל בצירה כמו "השיב" מן "שוב" ו"הקים" מן "קום" ואילו פעלים שהאות האמצעית זהה לאחרונה שבהם מוטים כך שהאות האחרונה נשמטת והאות הראשונה מנוקדת בצירה כמו "הסב" מן "סבב".
כך הגעתי למסקנה ש"תכין" הוא משורש "כ' ו'ן" ולא "כ'נ'ן".
איך הגעתי לכך ש"מכון" הוא מגזרת "כ'נ'ן" ולא "כ' ו'ן, כנראה בשל המשמעות שהיה נשמע לי לשון כן ובסיס כמו "ועל נהרות יכוננה".
על כל פנים דברי מר ש"מקומם" הוא מגזרת "קום" וכן "מכונן" מגזרת "כון" אינם נראים לי. וכי "נפשי ישובב" הוא מגזרת שוב"? היה נדמה לי שהוא "ש ב ב" ובמשמעות שונה מז

אולם חשבתי קצת על הענין והסתבר לי שאם "מלון" משרש "לו", ו"מטוס" משרש "טוס" ו"מבוא" משורש "בוא" הרי הגיוני שגם "מכון" משורש "כון" כדברי הרב סגי נהור והרב בן ראובן ולא כמו שכתבתי בתחילה ואולי "מכון" אינו מלשון בסיס אלא מלשון "מקום מוכן ל".. או "מקום מכין ל..."

כדכד כתב:איך הגעתי לכך ש"מכון" הוא מגזרת "כ'נ'ן" ולא "כ' ו'ן, כנראה בשל המשמעות שהיה נשמע לי לשון כן ובסיס כמו "ועל נהרות יכוננה".
על כל פנים דברי מר ש"מקומם" הוא מגזרת "קום" וכן "מכונן" מגזרת "כון" אינם נראים לי. וכי "נפשי ישובב" הוא מגזרת שוב"? היה נדמה לי שהוא "ש ב ב" ובמשמעות שונה מז[?]

כלומר, לדעתך משורר אינו משורש שיר, מרומם אינו משורש רום, מקומם אינו משורש קום, וכו'?

לגבי "משורר" נראה שצודק כת"ר אולם אולי יש לחלק בין י' לו' כאות אמצעית בשורש
לגבי "מרומם" ברור שהמקור הוא "רום" אך גם המלה "יתרום" מקורה בשורש ק ר'ו'ם' ונגזר מזה שורש חדש ת' ר' ם' כך שיתכן שגם מן ר'ו'ם' נגזר שורש חדש של ר' מ' ם'.
על "מקומם" למשל היה די ברור לי שהוא מגזרת ק'מ'ם' ולא מגזרת ק' ו'ם', שהרי על מי שהקים את עצמו לא יפול לשון "התקומם" והשימוש בזה הוא רק ליוצאים למאבק כלשהו
אך אולי טעיתי בכל זה או בחלק מזה.

הבאתי רק שלוש דוגמאות אבל יש עוד הרבה. במקום לתרץ תירוץ מקומי על כל אחת, עליך להכיר בכלל המוסכם (למיטב ידיעתי) שהצורה הזו משותפת לגזרת הכפולים ולגזרת נע"ו/י (כצורה אפשרית).

אם יש לי תירוץ מקומי על כל ראיה שמביא ושלא מביא כת"ר איני רואה סיבה שתאלץ אותי להכיר בכלל רק משום שהוא מוסכם על כת"ר אך אליבא דאמת יתכן שצודק כת"ר

רד"ק אינו גורס שורש כנן והכניס אפילו את ה"כן" (של הכיור) תחת כון [אף שלכאורה אין הכרח לזה כלל], וכן כל "כונן". כמו"כ ישובב הוא בנין מרובע מן שוב.

מכון יכול להיות מנחי ע"ו או מן הכפולים, אבל יש להוכיח שהוא מנחי ע"ו ממה שהקמץ אינו מתקיים בנטיות, עפמ"ש המעיר כאן בתחתית העמוד (אם צדקו דבריו) http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=181.

גם אילו היה מן הכפולים היה נכתב בחולם חסר, וברבים ובנטייה היה החולם משתנה לקבוץ והנו"ן מקבלת דגש.

בן ראובן כתב:גם אילו היה מן הכפולים היה נכתב בחולם חסר

"מעוז" מלא ו' בישעיה ל ב ואפשר עוד.

במסתרים כתב:

בן ראובן כתב:גם אילו היה מן הכפולים היה נכתב בחולם חסר

"מעוז" מלא ו' בישעיה ל ב ואפשר עוד.

"מכון" לעומת זאת תמיד מלא.

הכתיב במקרא אינו תמיד דקדוקי כידוע, אבל השכיחות היא אינדיקציה.

כדכד כתב:אם יש לי תירוץ מקומי על כל ראיה שמביא ושלא מביא כת"ר איני רואה סיבה שתאלץ אותי להכיר בכלל רק משום שהוא מוסכם על כת"ר אך אליבא דאמת יתכן שצודק כת"ר

התבוננתי שגם להתבונן הוא משורש ב'י'נ' ולא משורש ב' נ' נ' וא"כ רגלים לדבר שצדקו דבריכם גם בשאר הדברים שהכפלת האות בנטיתה אינה מעידה על הפלתה בשרשה.
איברא לגבי "לכונן" קשה לי לקבל שהוא משורש כון ולא כנן כיוון שנראה לי שמשמעתו היא לעשות כַּן ובסיס ולא מלשון לעשות מוכן.
אמנם לפי הרד"ק שהביא הרב במסתרים א"ש משום שאין בכלל שורש כ'נ'ן וגם כַּן הוא משורש כ' ו'ן', אך אם יש מי שחולק על הרד"ק בזה מסתבר לי יותר כדביו

אולי הלשון 'מזבח חדש' היא ע"פ הכתוב "ויחדש את מזבח ה' " (דה"ב ב, טו, ח) שפירושו - השיבו לקדמותו, כלומר שמושג "חידוש" מוסב על דבר שהיה קיים כדבעי וכעת יש להעמידו כבתחילה (כמו תתחדש כנשר נעוריכי, וחידשו ערי חורב, ונחדש שם המלוכה). ואם כן אולי אפשר להציע ש'מזבח חדש' פירושו המזבח ההוא שנחרב, הוא הוא ייכון במהרה בימנו. וזו אמירה עקרונית, שקדושתו קביעא וקיימא. ואפשר שיש לזה רמז שמקום המזבח גם בו ניתן להזות את הדם, אולם אנו מתפללים שהמזבח כולו ישוב לקדמותו. ואפשר שהמשפט הזה כולו מוסב לתפילה שתתחדש הנבואה, כדי שיימצא מקום המזבח (לשיטות הסוברים כך).

אז מדוע בר"ח דווקא?

אני מניח שכוונת כת"ר לשאול מדוע משפט זה - גם אם נסביר אותו בפני עצמו - לא שב בתפילת המוספין של מועדים. איני יודע. זו שאלה כללית ויש להניח שעסקו בה מפרשי הסידור. אולי יועיל להזכיר שביחזקאל מה ו-מו, ו, נזכרים קרבנות עתידיים בר"ח (אמנם יחד עם מועדים נוספים).

השאלה ששאל פותח האשכול היא מדוע הנוסח של "מזבח חדש" מופיע דווקא בתפלת ר"ח.

אני לא חושב שזו פשטות הלשון בהודעת הפתיחה. הוא שאל מדוע דווקא מזבח חדש ולא בית [המקדש] חדש וכד'. לשאלת הייחודיות דווקא בר"ח אין לי תשובה. ניסיתי להעלות הצעה או שתיים להבנת הביטוי "מזבח חדש" עצמו, ייתכן שיהיה בהם כיוון לפתרון השאלה הכללית.

בין אם פותח האשכול כוון לכך, ובין אם לא, השאלה במקומה. מדוע דווקא בר"ח?
הרב חלמישצור ציין את פסוקי הנביא ביחזקאל מ"ה.
ודבריו מאוד מסתברים. שכן מדובר שם בחנוכת המקדש והמזבח לעתיד.
וכמ"ש המפרשים שם חנוכת המזבח תהיה בר"ח.
וא"כ מן הראוי לבקש 'מזבח חדש בציון' דווקא בר"ח.
ועי' באבודרהם.

חלמישצור כתב:אני לא חושב שזו פשטות הלשון בהודעת הפתיחה. הוא שאל מדוע דווקא מזבח חדש ולא בית [המקדש] חדש וכד'. לשאלת הייחודיות דווקא בר"ח אין לי תשובה. ניסיתי להעלות הצעה או שתיים להבנת הביטוי "מזבח חדש" עצמו, ייתכן שיהיה בהם כיוון לפתרון השאלה הכללית.

הוא שאל שתי שאלות:
הלשון מצינו שמופיע רק כאן (והיינו רק בר"ח) וגם למה "חדש" מתייחס למזבח דווקא

בוודאי הרב שייף יוכל לבאר את עצמו בעצמו. אני הבנתי ש"רק כאן" מוסב על המזבח, וכפי שהמשיך את המשפט שאנו לא מבקשים 'בית חדש'.

אין הבנה זו מתיישבת בלשונו

בספר משנת יעקב ריש הל' בית הבחירה הביא ביאור נחמד בזה:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =6&hilite=