בסליחות לי"ז בתמוז סליחה המתחלת אמרר בבכי:
"שננו לשונם ונתנוה כשה צמרה וחלבה להתירה".
נראה לבאר לפי מה ששנינו בבבא קמא (פרק י משנה ט): אין לוקחים מן הרועים צמר וחלב וגדיים, ופירשו המפרשים דהיינו שחזקתן של הצמר והחלב והגדיים שהם גניבה בידם.
וכן הוא בלשון הכתוב ביחזקאל (לד, ג): אֶת־הַחֵ֤לֶב תֹּאכֵ֙לוּ֙ וְאֶת־הַצֶּ֣מֶר תִּלְבָּ֔שׁוּ הַבְּרִיאָ֖ה תִּזְבָּ֑חוּ הַצֹּ֖אן לֹ֥א תִרְעֽוּ.
נ"ב במשך השנים היו כאן ביאורים נכונים ויקרים על הסליחות, אולי מישהו יואיל להועיל ולציין להם.