פורום אוצר החכמה

זאב ערבות כתב:לפני מספר שנים ביקרתי בזכרון יעקב וקניתי באחד מדוכני הרחוב ברכת אשר יצר עבודת יד העשויה מנייר אורז יפני (כך שמו ואין לי מושג מה זה).
בכל אופן השבוע עשינו נקיון ומצאנו את הברכה ותלינו אותה על הקיר ליד השרותים והנה כפי שתחזינה עיניכם בצילום יש בה לכאורה שתי בעיות: הראשונה במקום אם יפתח אחד מהם או יסתם אחד מהם כתוב ההפך: אם יסתם אחד מהם או יפתח אחד מהם. השניה: חסרות המלים ולעמוד לפניך. אין לי מושג מי כתב זאת.
האם יש כזה נוסח או שמא טעון גניזה?

בברכה המשולשת כתב:

זאב ערבות כתב:לפני מספר שנים ביקרתי בזכרון יעקב וקניתי באחד מדוכני הרחוב ברכת אשר יצר עבודת יד העשויה מנייר אורז יפני (כך שמו ואין לי מושג מה זה).
בכל אופן השבוע עשינו נקיון ומצאנו את הברכה ותלינו אותה על הקיר ליד השרותים והנה כפי שתחזינה עיניכם בצילום יש בה לכאורה שתי בעיות: הראשונה במקום אם יפתח אחד מהם או יסתם אחד מהם כתוב ההפך: אם יסתם אחד מהם או יפתח אחד מהם. השניה: חסרות המלים ולעמוד לפניך. אין לי מושג מי כתב זאת.
האם יש כזה נוסח או שמא טעון גניזה?

הוא כמנהג עדות המזרח.

זאב ערבות כתב:

בברכה המשולשת כתב:

זאב ערבות כתב:לפני מספר שנים ביקרתי בזכרון יעקב וקניתי באחד מדוכני הרחוב ברכת אשר יצר עבודת יד העשויה מנייר אורז יפני (כך שמו ואין לי מושג מה זה).
בכל אופן השבוע עשינו נקיון ומצאנו את הברכה ותלינו אותה על הקיר ליד השרותים והנה כפי שתחזינה עיניכם בצילום יש בה לכאורה שתי בעיות: הראשונה במקום אם יפתח אחד מהם או יסתם אחד מהם כתוב ההפך: אם יסתם אחד מהם או יפתח אחד מהם. השניה: חסרות המלים ולעמוד לפניך. אין לי מושג מי כתב זאת.
האם יש כזה נוסח או שמא טעון גניזה?

הוא כמנהג עדות המזרח.

האם אשכנזי צריך להקפיד לומר את נוסח אשכנז בברכה זו?

זאב ערבות כתב:

בברכה המשולשת כתב:

זאב ערבות כתב:לפני מספר שנים ביקרתי בזכרון יעקב וקניתי באחד מדוכני הרחוב ברכת אשר יצר עבודת יד העשויה מנייר אורז יפני (כך שמו ואין לי מושג מה זה).
בכל אופן השבוע עשינו נקיון ומצאנו את הברכה ותלינו אותה על הקיר ליד השרותים והנה כפי שתחזינה עיניכם בצילום יש בה לכאורה שתי בעיות: הראשונה במקום אם יפתח אחד מהם או יסתם אחד מהם כתוב ההפך: אם יסתם אחד מהם או יפתח אחד מהם. השניה: חסרות המלים ולעמוד לפניך. אין לי מושג מי כתב זאת.
האם יש כזה נוסח או שמא טעון גניזה?

הוא כמנהג עדות המזרח.

האם אשכנזי צריך להקפיד לומר את נוסח אשכנז בברכה זו?

זאב ערבות כתב:בתפילת שמונה עשרה אכן זה כך, אך מדוע צריך להקפיד גם בברכות? כמו שעכשיו דנים למשל באשכול סמוך לגבי ברכות בחופה, האם הנוסח מעכב? viewtopic.php?f=65&t=46735

בברכה המשולשת כתב:הוא כמנהג עדות המזרח.

חיימשה כתב:דומני שזהו נוסח הרמב''ם וכ''ה מנהג קרלין ג''כ.

עזריאל ברגר כתב:

בברכה המשולשת כתב:הוא כמנהג עדות המזרח.

חיימשה כתב:דומני שזהו נוסח הרמב''ם וכ''ה מנהג קרלין ג''כ.

ואף נוסח חב"ד.

זאב ערבות כתב:אנצל את הנושא האשכול ואשאל את השאלות הבאות בענין נוסח התפילה.
ידוע הסיפור עם אותו שלא ידע קרוא וכתוב רק את האותיות והתפלל בכל יום א,ב,ב... ואח"כ אמר רבש"ע קח את האותיות וצרף אותם כרצונך ותפילתו נתקבלה, משמע הכוונה זה מה שחשוב. אז האם באמת חשוב להקב"ה באיזה נוסח נתפלל, הלא העיקר הכוונה. נכון שיש ענין של לא תטוש תורת אמך אך מה אם אני מרגיש יותר מקושר לנוסח מסויים, או להמשיך בנוסח בו הוא רגיל לומר.

ישראליק כתב:

זאב ערבות כתב:אנצל את הנושא האשכול ואשאל את השאלות הבאות בענין נוסח התפילה.
ידוע הסיפור עם אותו שלא ידע קרוא וכתוב רק את האותיות והתפלל בכל יום א,ב,ב... ואח"כ אמר רבש"ע קח את האותיות וצרף אותם כרצונך ותפילתו נתקבלה, משמע הכוונה זה מה שחשוב. אז האם באמת חשוב להקב"ה באיזה נוסח נתפלל, הלא העיקר הכוונה. נכון שיש ענין של לא תטוש תורת אמך אך מה אם אני מרגיש יותר מקושר לנוסח מסויים, או להמשיך בנוסח בו הוא רגיל לומר.

מה אם אחד (ישראל) מרגיש שהוא יותר מקושר לשבט לוי? גם בקריעת ים סוף הים הי' מחולק לי"ב חלקים, אז כנראה דבר זה לא תלוי בהרגשת האדם

זאב ערבות כתב:לא היה בכלל חיוב תפילת שמונה עשרה עד שבטלו הקרבנות.
שזה היה אחרי גלות עשרת השבטים.

ביקורת תהיה כתב:

זאב ערבות כתב:לא היה בכלל חיוב תפילת שמונה עשרה עד שבטלו הקרבנות.
שזה היה אחרי גלות עשרת השבטים.

שגגה אחר שגגה.

זאב ערבות כתב:מה הייתי צריך לכתוב?

זאב ערבות כתב:

ישראליק כתב:

זאב ערבות כתב:אנצל את הנושא האשכול ואשאל את השאלות הבאות בענין נוסח התפילה.
ידוע הסיפור עם אותו שלא ידע קרוא וכתוב רק את האותיות והתפלל בכל יום א,ב,ב... ואח"כ אמר רבש"ע קח את האותיות וצרף אותם כרצונך ותפילתו נתקבלה, משמע הכוונה זה מה שחשוב. אז האם באמת חשוב להקב"ה באיזה נוסח נתפלל, הלא העיקר הכוונה. נכון שיש ענין של לא תטוש תורת אמך אך מה אם אני מרגיש יותר מקושר לנוסח מסויים, או להמשיך בנוסח בו הוא רגיל לומר.

מה אם אחד (ישראל) מרגיש שהוא יותר מקושר לשבט לוי? גם בקריעת ים סוף הים הי' מחולק לי"ב חלקים, אז כנראה דבר זה לא תלוי בהרגשת האדם

אם ישראל מרגיש מקושר לשבט לוי יש לו בעיה, אך מדוע אתה מערבב אל תטוש עם יוחסין? האם ללויים וכהנים יש נוסח תפילה משלהם? מה שייכות נוסח התפילה לאיזה שבט אתה שייך. הלא לא היה בכלל חיוב תפילת שמונה עשרה עד שבטלו הקרבנות, שזה היה אחרי גלות עשרת השבטים. אך בכל אופן היום כולנו משבט יהודה ובנימין ולעומת זאת יש מאות נוסחאות ולכל חסידות יש נוסח משלה וכן אצל הספרדים יש נוסחאות רבות ואפילו אצל האשכנזים יש כמה נוסחאות, ואין לזה שום קשר לשבטים. אך ידוע שיש תשובות רבות בנושא האם מותר לעבור מנוסח אחד למישנהו ויש פוסקים המתירים במצבים מסויימים כך שאל תטוש אינו איסור אבסולוטי מצד עצמו מכיוון שאתה שייך לשבט מסויים.
לדבריך, איך זה שהחסידים פתאום נטשו את תורת אמם והחלו להתפלל בנוסח חדש שהמציאו שהוא תערובת של ספרד אשכנז ונוסח האר"י? אומרים שכל אדמו"ר יודע בשורש נשמתו שהוא מקושר לנוסח מסויים וממש לא תמצא כמעט שני סידורים דומים בנוסחם בחצרות החסידים ואפילו בינם ובין עצמם יש שינויים.
דניאל גולדשמידט היה חוקר ידוע בעניני תפילה והוציא לאור סידור נוסח אשכנז וסידור נוסח ספרד. בהקדמה של נוסח ספרד הוא מביא תיאור קצר וממצה על התהוות נוסח ספרד של החסידים ומומלץ לקרוא אותו.

אמנם בעיקרי המנהגים עצמם שיש הפרשים רבים ושנויים רבים בענין נוסח התפלות בעצמם חוץ מענין הפזמוני' והפיוטים הנוספים בתוך התפלות אלא בנוסח הברכות והתפלו' עצמם יש שנויים רבים בין סדורי התפלות בין מנהג ספרד ובין מנהג קאטלוניא ובין מנהג אשכנז וכיוצא בזה.
בענין הזה א"ל מורי ז"ל שיש ברקיע י"ב חלונות כנגד י"ב שבטים וכל שבט ושבט עולה תפלתו דרך שער א' מיוחד לו וה"ס י"ב שערים הנז' בסוף יחזקאל. והנה אין ספק כ"א תפלות כל השבטים היו שוות לא היו צורך לי"ב חלונות ושערים וכל שער יש לו דרך בפני עצמו אלא ודאי מוכרח הוא שכיון שתפלותיהם משונות לכן צריכים שערים מיוחדים לכל שבט ושבט כי כפי שרש ומקור נשמות השבט ההוא כך צריך להיות סדר תפלתו. ולכן ראוי לכל א' וא' להחזיק כמנהג סדר תפלתו כמנהג אבותיו לפי שאין אתנו יודע מי הוא משבט זה ומי הוא משבט זה. וכיון שאבותיו החזיקו במנהג ההוא אולי הוא מן השבט ההוא הראוי לו אותו המנהג ועתה בא לבטלו ואין תפלתו עולה למעלה אם לא בדרך הסדר ההוא. אבל צריך שתדע שאין זה אלא בענין תיבות משונות באמצע התפל' וכיוצא בו כגון להקדים הודו קודם ברוך שאמר או אח"כ וכיוצא אבל מה שהוא מיוסד עפ"י הדין המפורש בתלמוד זה הוא דבר השוה לכל נפש ואין חילוק ביניהם כלל בכל השבטים:

דע, שיש שנים עשר שבטים, כנגד שנים עשר מזלות (תקון יח, ובתקון כא), וכל שבט ושבט יש לו נסחא מיחדת ויש לו שער מיחד לכנס דרך שם תפלתו, וכל שבט מעורר בתפלתו כח מזלו שבשנים עשר מזלות; והמזל מאיר למטה ומגדל הצמח ושאר דבריו הצריכים אליו. וזה פרוש (במדבר כ"ד): "דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל". 'וקם' - זה בחינת עמידה, בחינת תפלה. כששבט מישראל עומד להתפלל, על ידי זה מעורר כוכב, והכוכב הוא דורך ומכה הדברים שיגדלו, כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (בראשית רבה, פרשה י): 'אין לך עשב מלמטה שאין לו כוכב ומלאך מלמעלה, שמכה אותו ואומר לו: גדל!'. וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (פסחים קיח.): 'קשין מזונותיו כקריעת ים סוף וקשה זווגו [כקריעת ים סוף]' וכו' (סוטה ב). כי הים סוף נקרע לשנים עשר קרעים, כנגד שנים עשר שבטים (פרקי דרבי אליעזר, מב; עין תקון כ"א נט.), ובני ישראל בתפלתם גורמים זווגא דקדשא בריך הוא ושכינתה, כמו שכתוב (תהלים ס"ח): "סלו לרכב ערבות" - 'רוכב', דא קדשא בריך הוא, 'ערבות', דא שכינתה, שנתערב בה כל הגונין; ולפי הזווג שגורם בתפלתו, כן זוכה לזווגו; והתפלה הם שתים עשרה נסחאות, לפיכך הזווג כקריעת ים סוף שהם שנים עשר. וגם ישראל מפרנסים לאביהם שבשמים בתפלתם (עיין זוהר ויקרא ז: פנחס רכ"ו. רמ"א: ) כמו שכתוב (שם ק"ה): "ויעמידה ליעקב לחק", 'וחק לשנא דמזונא הוא' (ביצה ט"ז.), 'ואין עמידה אלא תפלה' (ברכות ו: ). וזה פרוש (תהלים צ"ט): "שמרו עדתיו וחק נתן למו" - 'עדות' זה תפלה, כמו שכתוב (שם קכ"ב): "שבטי יה עדות להדות לשם ה'". גם אמרו חכמינו, זכרונם לברכה (שבועות ל.): 'אין עדות אלא בעמידה'; ועמידה זה תפלה, שאנו מעידין על אחדותו. וכפי שמפרנס לאביו שבשמים בתפלתו, כן נותנין לו פרנסתו. וזה: 'קשין מזונותיו כקריעת ים סוף', הינו מזונות נתחלק לשנים עשר שבילים, לפי שתים עשרה שבטי יה. וצריך לזה זכות גדול, שיזכה אדם להעלות תפלתו דרך שער השיך לשבטו. וזה שאמר אבא בנימין (ברכות ה: ): 'כל ימי הייתי מצטער על שני דברים: על תפלתי שתהא סמוך למטתי' - הינו כנ"ל, שיתפלל דרך שער המטה שלו, כי יש שנים עשר מטות, וכל אחד יש לו שער מיחד, והתפלל על שלא תתרחק תפלתו ממטה שלו. וזה לשון מטה, כי מטה לשון זווג, כמאמר הסמוך: על מטתי שתהא נתונה וכו', ומטה הוא בחינת זווג. גם מטה היא בחינת פרנסה, כמו שכתוב (ויקרא כ"ו): "בשברי לכם מטה לחם", כי שנים עשר מטות גורמין זווג ומפרנסין כנ"ל: 'קשה זווגן וקשין מזונותיו' וכו'


ולהלן מסיק:
וצריך כל אדם לקשר את תפלתו לצדיק הדור. והצדיק יודע לכון השערים ולהעלות כל תפלה ותפלה לשער השיך

פרנקל תאומים כתב:אני מתלבט בעניין בקשר לילדיי. לעצמי הנני מתפלל בנוסח ספרד כמו אבי מורי שליט''א, ורק את החלקים הנאמרים עם הציבור בקול רם אני אומר כנוסח ביהמ''ד בו אני מתפלל (משום 'לא תתגודדו' וכפסק רבינו האג''מ נ''ע), אבל ילדיי מורגלים בנוסח אשכנז בכל מקום בו הם נמצאים, הן בחיידר הן בביהכ''נ והן ב'בית יעקב', וגם נוו''ב תחי' מתפללת בנוסח אשכנז כהוריה שליט''א. האם יש צורך לבלבל את הילדים? והלא אחרי הכל אנו איננו חסידים ואיננו נוהגים כחסידים, א''כ מדוע שאבלבלם בעניין הנוסח? (ומצד ההלכה, ידועים דברי רבינו האג''מ, וכן פשוט). אולי אדרבה, נכון שיתרגלו להתפלל כמו הנוסח הרגיל אצלנו, וכשם שמי שנעשה לחסיד בוודאי משנה את נוסח התפילה לנוסח של החסידות שלו. אני חוכך בדעתי בעניין.

בברכה המשולשת כתב:

פרנקל תאומים כתב:אני מתלבט בעניין בקשר לילדיי. לעצמי הנני מתפלל בנוסח ספרד כמו אבי מורי שליט''א, ורק את החלקים הנאמרים עם הציבור בקול רם אני אומר כנוסח ביהמ''ד בו אני מתפלל (משום 'לא תתגודדו' וכפסק רבינו האג''מ נ''ע), אבל ילדיי מורגלים בנוסח אשכנז בכל מקום בו הם נמצאים, הן בחיידר הן בביהכ''נ והן ב'בית יעקב', וגם נוו''ב תחי' מתפללת בנוסח אשכנז כהוריה שליט''א. האם יש צורך לבלבל את הילדים? והלא אחרי הכל אנו איננו חסידים ואיננו נוהגים כחסידים, א''כ מדוע שאבלבלם בעניין הנוסח? (ומצד ההלכה, ידועים דברי רבינו האג''מ, וכן פשוט). אולי אדרבה, נכון שיתרגלו להתפלל כמו הנוסח הרגיל אצלנו, וכשם שמי שנעשה לחסיד בוודאי משנה את נוסח התפילה לנוסח של החסידות שלו. אני חוכך בדעתי בעניין.

כמדומני שכבר הובא במק"א באתרא קדישא הדין מה שאמר בזה מרנא הגרשז"א זצ"ל (שהוא שינה מספרד לאשכנז, למרות ביותו בנש"ק, כמו כתר"ה, כי כך היה בכל הסביבה שבה הוא גדל, ולמרות שהוא לא סבר הלכתית בזה כדעת מרן רשבכה"ג האג"מ)

זאב ערבות כתב:

בברכה המשולשת כתב:

פרנקל תאומים כתב:אני מתלבט בעניין בקשר לילדיי. לעצמי הנני מתפלל בנוסח ספרד כמו אבי מורי שליט''א, ורק את החלקים הנאמרים עם הציבור בקול רם אני אומר כנוסח ביהמ''ד בו אני מתפלל (משום 'לא תתגודדו' וכפסק רבינו האג''מ נ''ע), אבל ילדיי מורגלים בנוסח אשכנז בכל מקום בו הם נמצאים, הן בחיידר הן בביהכ''נ והן ב'בית יעקב', וגם נוו''ב תחי' מתפללת בנוסח אשכנז כהוריה שליט''א. האם יש צורך לבלבל את הילדים? והלא אחרי הכל אנו איננו חסידים ואיננו נוהגים כחסידים, א''כ מדוע שאבלבלם בעניין הנוסח? (ומצד ההלכה, ידועים דברי רבינו האג''מ, וכן פשוט). אולי אדרבה, נכון שיתרגלו להתפלל כמו הנוסח הרגיל אצלנו, וכשם שמי שנעשה לחסיד בוודאי משנה את נוסח התפילה לנוסח של החסידות שלו. אני חוכך בדעתי בעניין.

כמדומני שכבר הובא במק"א באתרא קדישא הדין מה שאמר בזה מרנא הגרשז"א זצ"ל (שהוא שינה מספרד לאשכנז, למרות ביותו בנש"ק, כמו כתר"ה, כי כך היה בכל הסביבה שבה הוא גדל, ולמרות שהוא לא סבר הלכתית בזה כדעת מרן רשבכה"ג האג"מ)

הגרשז" א היה ממוצא ייקי, אז איך הוא התפלל נוסח ספרד.?